סאפט סושיץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סאפט סוּשיץ'
Safet Susic 2013.JPG
סושיץ' כמאמן נבחרת בוסניה בשנת 2013
מידע אישי
שם מלא סאפט סושיץ'
תאריך לידה 13 באפריל 1955 (בן 62)
מקום לידה זבידוביצ'י שביוגוסלביה
גובה 1.74 מטר
עמדה קשר התקפי
מועדוני נוער
19711972
1972 - 1973
קריאבה
סרייבו
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1973 - 1982
1982 - 1991
1991 - 1992
סה"כ
סרייבו
פריז סן-ז'רמן
הכוכב האדום סנט-אוון
221 (85)
343 (96)
17 (3)
581 (184)
נבחרת לאומית כשחקן
19771990 נבחרת יוגוסלביה בכדורגל יוגוסלביה 54 (21)
קבוצות כמאמן
19941995
19961998
2001
20042005
2005 - 2006
2006
2008
2008 - 2009
2009 - 2014
20152016
2017 -
קאן
איסטנבולספור
אל-הילאל
קוניאספור
אנקרגוצ'ו
ריזספור
ריזספור
אנקרספור
נבחרת בוסניה והרצגובינה
אביאן
אלניהספור
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

סאפט סושיץ'בוסנית: Safet Sušić; נולד ב-13 באפריל 1955 בזבידוביצ'י) הוא כדורגלן עבר בוסני ששיחק בעמדת הקשר ההתקפי, ומאמן כדורגל בהווה.

כשחקן, תקופת השיא שלו הייתה בקבוצת פריז סן-ז'רמן הצרפתית. הוא נבחר על ידי המגזין פראנס פוטבול לגדול כדורגלני פריז סן-ז'רמן בכל הזמנים, ולכדורגלן הזר הטוב ביותר בהיסטוריה של הליגה הצרפתית. סושיץ' ייצג את נבחרת יוגוסלביה 54 פעמים, בהן כבש 21 שערים. במסגרת פרסי היובל של אופ"א, הוא נבחר לגדול כדורגלני בוסניה בכל הזמנים.

כמאמן, הוביל בעיקר קבוצות מטורקיה, אך אימן גם בצרפת ובערב הסעודית. בשנת 2009 מונה למאמן הנבחרת הבוסנית, והצעיד אותה לטורניר המשמעותי הראשון בתולדותיה, מונדיאל 2014.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

סושיץ' החל את קריירת המשחק בקבוצת הנוער של קריאבה בעיר הולדתו, משם עבר לקבוצת הנוער של סרייבו, והמשיך לייצג גם את הקבוצה הבוגרת של המועדון. עונת השיא שלו בקבוצה הייתה 1979/1980, בה כבש 17 שערי ליגה שהקנו לו את תואר מלך שערי הליגה היוגוסלבית, ועזרו לקבוצתו לסיים במקום השני בטבלה. הופעותיו באותה עונה נתנו לו את תואר הכדורגלן היוגוסלבי של השנה לשנת 1979. בתשע שנותיו במועדון סיים סושיץ' 5 פעמים כמלך שערי הקבוצה. הוא כבש במדיה 85 שערי ליגה, ו-96 שערים בסך הכל, שהקנו לו את המקום התשיעי בטבלת הכובשים המצטיינים בכל הזמנים של המועדון.

לקראת עונת 1982/1983 עבר השחקן לפריז סן-ז'רמן הצרפתית. למרות שהיה בן 27 בזמן המעבר, הוא הוסיף לייצג את הקבוצה ברמות הגבוהות ביותר, כמעט ללא פציעות וללא הרחקות כלל, עד לגיל 36, אז עבר לעונת פרישה בקבוצת הכוכב האדום סנט-אוון הצרפתית. תקופת הזוהר של השחקן הייתה במדי פריז. הוא זכה עם הקבוצה באליפות אחת, בעונת 1988/1989, ובגביע אחד בעונתו הראשונה בקבוצה. בעונת 1989/1990 תפקד סושיץ' כקפטן הקבוצה. הוא לבש את מדי המועדון 343 פעמים, מה שממקם אותו במקום השלישי בכל הזמנים במספר ההופעות בקבוצה, ובמקום הראשון בטבלת ההופעות לכדורגלן זר בקבוצה. הוא כבש במדי הקבוצה 85 שערים, שהציבו אותו במקום החמישי בטבלת גדולי הכובשים של המועדון. כמו כן, הוא מחזיק בשלושה שיאי בישולים שונים עבור הקבוצה - הוא גדול מבשליה בליגה בכל הזמנים עם 61 בישולים, שיאן הבישולים לעונה אחת בקבוצה עם 15 בישולים בעונת 1984/1985, ושיאן הבישולים במשחק אחד, כשבישל חמש פעמים בניצחון הקבוצה 1-7 בליגה מול באסטיה, ב-21 בספטמבר 1984. על הישגיו אלה הכריז עליו המגזין פראנס פוטבול כגדול שחקני הקבוצה בכל הזמנים, כשהוא מקדים שחקנים כמו רונאלדיניו, ג'ורג' ואה, ראיי, לואיס פרננדס וקרלוס ביאנצ'י. הוא נבחר על ידי המגזין ככדורגלן הזר הטוב ביותר בכל הזמנים בליגה הצרפתית. בשנת 2004, כ-12 שנים לאחר פרישתו, זכה סושיץ' בתואר הכדורגלן הבוסני הטוב ביותר בכל הזמנים, במסגרת פרסי היובל של אופ"א, בהם נבחר הכדורגלן הטוב ביותר בהיסטוריה של כל חברה בארגון.

נבחרת יוגוסלביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סושיץ' לבש את מדי יוגוסלביה לראשונה בשנת 1977, כשהיה בן 22. בטורנירי מונדיאל 1982 ויורו 1984 סושיץ' שיחק בהרכב הפותח בכל משחקי הנבחרת (שלושה בכל טורניר). הוא זכה להצלחה גדולה יותר עם הנבחרת בטורניר מונדיאל 1990, אליו הגיע בגיל 35, המבוגר יחסית לכדורגלן. יוגוסלביה הגיעה עד לרבע גמר המפעל, כשהיא מדיחה את ספרד בשמינית הגמר. סושיץ' פתח בהרכב הנבחרת בכל חמשת משחקיה בטורניר, ואף כבש במהלכו את שערו היחיד במסגרת המונדיאלים, בניצחון נבחרתו 1-4 על איחוד האמירויות הערביות. בסך הכל ערך סושיץ' 54 הופעות במדי הנבחרת, ועל אף עמדתו כקשר כבש כמות גבוהה יחסית של 21 שערים, כשהוא מצליח לכבוש שלושער בשלושה משחקים שונים, בהם ניצחה הנבחרת את רומניה, איטליה וארגנטינה.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו ממשחק פעיל, סושיץ' התחיל את קריירת האימון שלו בקבוצת קאן הצרפתית. בין השנים 1996 ל-2009 סושיץ' אימן באל-הילאל הסעודית ובחמישה מועדונים שונים בטורקיה - איסטנבולספור, קוניאספור, אנקרגוצ'ו, ריזספור ואנקרספור. הוא לא הגיע להישגים משמעותיים בקבוצות שאימן, ומעולם לא זכה בתואר כמאמן.

למרות זאת, ב-28 בדצמבר 2009 מונה סושיץ' לתפקיד מאמן נבחרת בוסניה והרצגובינה, מולדתו[1]. הוא הגיע כמחליפו של המאמן המתפטר מירוסלב בלאזביץ' שהוביל את הנבחרת לשלב הפלייאוף במוקדמות מונדיאל 2010, שם הודחה על ידי פורטוגל. במשחק הבכורה שלו כמאמן ניצחה בוסניה את גאנה 1-2, אך למרות זאת תחילת דרכו של סושיץ' בנבחרת הייתה חלשה. לאחר שהשיג שני ניצחונות בלבד בששת משחקיו הראשונים כמאמן, ביניהם הפסד לצרפת במוקדמות יורו 2012, היה סושיץ' מועמד לפיטורין, אך הצליח לשקם את מעמדו. לאחר תוצאת תיקו 1-1 במשחק השני מול צרפת, סיימה בוסניה שנייה בבית, בהפרש נקודה בלבד מהצרפתים, מה שהקנה להם הופעה שנייה ברציפות בפלייאוף העפלה. כמו במוקדמות מונדיאל 2010, גם הפעם הוגרלה בוסניה לשחק מול פורטוגל. לאחר 0-0 במשחק הראשון בבוסניה, הובסה נבחרתו של סושיץ' 2-6 במשחק הגומלין, ושוב כשלה בניסיון ההעפלה שלה. למרות זאת, סושיץ' נשאר בתפקידו, ובין החודשים אוגוסט 2012 ואוגוסט 2013, במהלכם שיחקה בין היתר במוקדמות מונדיאל 2014, רשמה נבחרתו רצף של תשעה משחקים ללא הפסד. ב-8 באוגוסט 2013 השיגה בוסניה של סושיץ' את המיקום הגבוה ביותר בתולדותיה במסגרת הדירוג העולמי של פיפ"א, כשדורגה במקום ה-13. בטורניר המוקדמות השיגה בוסניה תוצאות מצוינות. היא פתחה בניצחון 1-8 בחוץ מול ליכטנשטיין, שהיה הגבוה בתולדותיה, ובסך הכל בעשרת משחקיה במוקדמות צברה שמונה ניצחונות, תיקו והפסד, כשהיא כובשת 30 שערים. בסיומו של דבר, סיימה הנבחרת ראשונה בבית, מעל נבחרות כמו סלובקיה, ממשתתפות מונדיאל 2010, ויוון שנותרה שנייה בבית בזכות פער שערים נחות, והעפילה לטורניר מונדיאל 2014 בברזיל. הייתה זו ההעפלה הראשונה בתולדותיה של הנבחרת לטורניר גדול, מאז היווסדה כנבחרת עצמאית ב-1992.

במשחק הפתיחה של בוסניה במונדיאל, היא רשמה הפסד 1-2 לארגנטינה, שסיימה בסופו של דבר כסגנית אלופת העולם, אך למרות ההפסד זכתה לביקורות חיוביות על הופעתה. במשחק השני שלה בטורניר הפסידה לניגריה באופן מעורר מחלוקת, לאחר ששער שוויון של אדין דז'קו, כוכב הנבחרת, נפסל כתוצאה משריקה לנבדל שלא היה. מקרה זה הגביר את הקולות הקוראים לפיפ"א להתיר שימוש באמצעים טכנולוגיים במקרים מסוג זה. האכזבה הייתה עמוקה עוד יותר, לאחר שנבחרתו של סושיץ' ניצחה במשחק השלישי את איראן בתוצאה 1-3, והתברר כי שוויון במשחק מול ניגריה היה מספיק לבוסניה כדי להעפיל לשמינית הגמר. בחודש יוני 2014, לאחר הדחת הנבחרת, הציע סושיץ' את התפטרותו[2], אך בסופו של דבר השתכנע למשוך את ההתפטרות ולהאריך את חוזהו לקראת מוקדמות יורו 2016. ב-17 בנובמבר 2014 סושיץ' פוטר מתפקידו, יממה לאחר ההפסד 3-0 לנבחרת ישראל.

ב-11 ביולי 2015 מונה סושיץ' לתפקיד המאמן באביאן מליגת המשנה הצרפתית, אך פוטר ב-11 בינואר 2016, לאחר כחצי עונה, בעקבות סדרת תוצאות חלשות של קבוצתו שהותירו אותה במקום ה-13 בטבלה.

בינואר 2017 מונה למאמנה של אלניהספור הטורקית.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תארים קבוצתיים כשחקן
תארים אישיים כשחקן

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחיו הבכור של סושיץ', סיאד, היה אף הוא כדורגלן, ששיחק בין היתר בסטנדרד ליאז' הבלגית ואף ערך הופעה אחת במדי יוגוסלביה. בנו של סיאד ואחיינו של סאפט, טינו-סוון סושיץ', גם הוא כדורגלן, המשחק עבור מכבי תל אביב, שגדל בבלגיה וייצג את נבחרת הנוער שלה, אך בגיל בוגרים בחר לייצג את בוסניה אותה אימן דודו סאפט, ואף זומן לסגל הנבחרת למונדיאל 2014, במהלך שעורר ביקורת רבה בבוסניה[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מערכת וואלה! ספורט‏, סאפט סושיץ' מונה למאמן נבחרת בוסניה, באתר וואלה! NEWS‏, 29 בדצמבר 2009
  2. ^ מערכת וואלה! ספורט‏, סושיץ' סיים דרכו בבוסניה: "הולכים הביתה בראש מורם", באתר וואלה! NEWS‏, 25 ביוני 2014
  3. ^ מיכאל יוכין‏, הכל נשאר במשפחה? הקשרים המשפחתיים במונדיאל, באתר וואלה! NEWS‏, 22 ביוני 2014


נבחרת יוגוסלביה - מונדיאל 1990

1 איבקוביץ' | 2 סטנקוביץ' | 3 ספסיץ' | 4 ווליץ' | 5 האדז'יבגיץ' | 6 יוזיץ' | 7 ברנוביץ' | 8 סושיץ' | 9 פאנצ'ב | 10 סטויקוביץ' | 11 וויוביץ' | 12 אומרוביץ' | 13 קטאנץ | 14 בוקסיץ' | 15 פרוסינצ'קי | 16 שבנדז'וביץ' | 17 יארני | 18 באלייץ' | 19 סביצ'ביץ' | 20 שוקר | 21 פאנאדיץ' | 22 לקוביץ' | מאמן: אוסים

יוגוסלביהיוגוסלביה
נבחרת בוסניה והרצגובינה - מונדיאל 2014

1 בגוביץ' | 2 ורשאייביץ' | 3 ביצ'קאקיץ' | 4 ספאהיץ' | 5 קולאשינאץ | 6 וראנייש | 7 באסיץ' | 8 פיאניץ' | 9 איבישביץ' | 10 מיסימוביץ' | 11 דזקו | 12 פייזיץ' | 13 מוידז'ה | 14 ט. סושיץ' | 15 סוניץ' | 16 לוליץ' | 17 איבריצ'יץ' | 18 מדוניאנין | 19 ויסצ'ה | 20 האירוביץ' | 21 האדזיץ' | 22 אבדוקיץ' | 23 סליהוביץ' | מאמן: ס. סושיץ'

בוסניה והרצגובינהבוסניה והרצגובינה