סוחוי-7

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סוחוי Su-7
изделие С2
Su7bkl mob.jpg
מאפיינים כלליים
סוג מטוס תקיפה סילוני
קוד נאט"ו Fitter-A, Moujik עריכת הנתון בוויקינתונים
ארץ ייצור ברית המועצותברית המועצות  ברית המועצות
יצרן סוחוי, Komsomolsk-on-Amur Aircraft Production Association עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת שירות 1957 – 1972
יחידות שיוצרו 1,847
משתמש ראשי ברית המועצותברית המועצות  ברית המועצות
משתמשים משניים מצריםמצרים  מצרים
סוריהסוריה  סוריה
עיראקעיראק  עיראק
ממדים
אורך 17.37 מטר (כולל צינור פיטו)
גובה 4.73 מטר
מוטת כנפיים 8.93 מטר
משקל ריק 8,620 ק"ג
ביצועים
דחף 10,000 ק"ג
חימוש
תותחים שני תותחים מסוג NR-30 עם 70 פגזים כל אחד
הנעה
מנוע סילוני בעל מבער אחורי מסוג לילוקה 1-AL-7F
תרשים
SUKHOI Su-7B FITTER A.png
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סוחוי Su-7רוסית: изделие С2, קוד דיווח נאט"ו: Fitter A; פיטֶר איי) הוא מטוס תקיפה סילוני סובייטי לטווח בינוני, שפותח בשנת 1955 על ידי פאבל סוחוי והיווה בסיס לפיתוח מטוסי תקיפה מתקדמים יותר כגון הסוחוי 17. יתרונו של המטוס הוא מנועו החזק, שאפשר טיסה על-קולית גם בגובה נמוך ו"מהירות חדירה" גבוהה אל המטרה. הדגם המקורי שפותח ב-1955 לא עמד במטרותיו, ועל כן הוחלף ב-1960 לדגם משודרג שכונה Su-7B.[1]

הסוחוי-7 פותח במקור כמטוס יירוט, אך עם השלמת פיתוחו, נמצא כי יכולות היירוט שלו אינן מספקות והוא הוסב למטוס תקיפה. מגבלותיו העיקריות של הסוחוי 7 ביחס למטוסי תקיפה אחרים היו טווח טיסה ויכולת נשיאת תחמושת נמוכים. 1,847 מטוסים יוצרו בשנים 19571972, והוא יוצא במספרים גדולים למדינות הגוש המזרחי והמזרח התיכון, בהן נטל חלק במלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים.

המטוס חמוש בשני תותחים ויכול לשאת כוורות רקטות או פצצות במשקל 1,000 ק"ג.

עיצוב ופיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוחוי Su-7 המקורי (פיטר איי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם ייסודו ב-1953, החל ה-OKB-51 הסובייטי לעמול על פיתוחו של מטוס יירוט חדש בעל כנפיים משוכות. אב הטיפוס הראשון שיוצר כונה S-1, והוא המטוס הסובייטי הראשון בעל מייצב מתכוונן, כך שיוכל לנצל כל תנועה של הגה הגובה שלו, וכונס אוויר בעל יכולת תזוזה, לניהול אופטימלי של זרימת האוויר לתוך המנוע. זווית כנפיו של המטוס הייתה כ-60 מעלות מגוף המטוס והייתה לו מערכת שליטה הידראולית ומושב מפלט חדשני. טיסת הבכורה של אב הטיפוס התקיימה ב-7 בספטמבר 1955. באפריל 1956, לאחר שהותקן לו מבער אחורי, המטוס קבע שיא מהירות חדש של חיל האוויר הסובייטי - כ-2,170 קילומטרים בשעה. המטוס תוכנן להיות מחומש בתותח Nudelman N-37 בקוטר 37 מ"מ וב-32 רקטות 57 מ"מ (2 אינץ') בנקודת החימוש הגחונית. באב טיפוס השני, ה-S-2, נעשו כמה שינויים אווירודינמיים, אך המטוסים היו לא אמינים בשל המנוע שהותקן בהם. רק 132 מטוסים יוצרו בין השנים 1957-1960 ונכנסו לשימוש סדיר בחיל האוויר הסובייטי בשנת 1959 כמטוסי Su-7.

סוחוי Su-7B[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-31 ביולי 1958 החלה הזרוע הטקטית של חיל האוויר הסובייטי לפתח דגם של מטוס הסוחוי Su-7 שיועד לשמש כמפציץ שיוכל להחליף את מטוס האיליושין Il-10 המיושן.האב טיפוס הראשון של המטוס היה ה S-22 שבגוף המטוס שלו שלבו חלקים חדים על מנת שיוכל לטוס במהירות גבוהה ובגובה נמוך. טיסת הניסוי הראשונה של ה S-22 התקיימה במארס 1959,והוא נכנס לשרות בשנת 1961 כמטוס ה Su-7B.

מבחינה תפעולית המטוס היה פגיע בעת נחיתה בעקבות שילוב של מהירות נחיתה גבוהה במיוחד שנעה בין 340-360 קילומטר לשעה, ראות לא טובה מתא הטייס וחוסר במערכות נחיתת מכשירים דבר שהקשה מאוד על פעילות הנחיתה במיוחד בתנאי מזג אוויר ירודים ובשדות תעופה לא טובים. בין השנים 1961-1962 ערך פאבל סוחוי ניסוי במדפי נשיפה, שבמסגרתו נוצר אב טיפוס חדש ה-S-25 אבל יתרונותיו של הS-25 על אבות הטיפוס הקודמים היו מועטים לעומת חסרונותיו. באבות הטיפוס הראשונים של המטוס נוסו גם רקטות מסוג JATO שהפכו אותו לשימושי יותר, במיוחד ביכולות היירוט שלו, והוכנסו לשימוש באב הטיפוס Su-7BKL שהיווה בסיס למטוס הסוחוי 17.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סוחוי-7 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Wheeler 1992, p. 143.