סיגריה אלקטרונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סיגריות אלקטרוניות מסוגים שונים

סיגריה אלקטרונית היא מכשיר אידוי אלקטרוני, המשמש לצריכה של ניקוטין או חומרים פעילים אחרים, בדרך המדמה עישון. במקור סיגריה אלקטרונית הומצאה כתחליף לסיגריה הרגילה. ישנן סיגריות אלקטרוניות המעוצבות במראה הדומה לאמצעי עישון קונבנציונליים כגון: סיגריה, סיגר ואפילו מקטרת, אחרות בעלות צורה ייחודית. הסיגריה האלקטרונית פועלת באמצעות סוללה חשמלית וסליל שיוצרים מעגל חשמלי שמופעל ברגע השאיפה מהסיגריה או באמצעות כפתור הפעלה. הסליל החשמלי מחמם את הנוזל, וכשזה מגיע לטמפרטורה גבוהה הוא הופך לאדים שמנדפים את החום הנוצר בתהליך הנקרא התאיידות. האדים הנפלטים נראים כעשן. כך סיגריה אלקטרונית מספקת מראה ותחושה הדומים לעישון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1963, לאחר שהחלו להתברר נזקי העישון, הוגשה בארצות הברית בקשה לרישום פטנט על "סיגריה נטולת טבק ועשן" על ידי רוברט גילברט, אולם לא נוצרו מוצרים שהתבססו על הפטנט[1].

בהמשך הומצאה הסיגריה האלקטרונית על ידי הרוקח הסיני הון ליק בשנת 2003 לאחר שאביו מת מסרטן ריאות[1], אך לא היה ביקוש לפטנט עד מאי 2004, כשהוא הוצג לראשונה לצרכן הפשוט. החברה בה עבד ליק, "Golden Dragon Holdings", שינתה את שמה לשם Ruyan והחלה ליצא את הסיגריה האלקטרונית בשנים 2005 ו-2006. הפטנט הבינלאומי הראשון על הסיגריה האלקטרונית נרשם בשנת 2007. ב-2009 אסרה רשות המזון והתרופות האמריקנית, ה-FDA, ייבוא של סיגריות אלקטרוניות לארצות הברית מסין, ודרשה להחיל עליהן את הפיקוח הנהוג ביחס לתרופות ומוצרים רפואיים. מפיצי המוצר פנו לבית המשפט האמריקאי, אשר אסר על ה-FDA למנוע ייבוא של הסיגריות האלקטרוניות, וקבע כי אין להתייחס לסיגריות האלקטרוניות כאל תרופה, כיוון שהן אינן מתיימרות לספק טיפול תרופתי או לשמש לגמילה[2].

אופן הפעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה טכנולוגית, הסיגריה האלקטרונית היא התפתחות של מכשיר האידוי.

  • הסיגריה האלקטרונית האוטומטית מאופיינת בכך שכאשר המשתמש שואף ממנה, חיישן מבחין בזרימת אוויר ומפעיל את גוף החימום שבסיגריה. החום מאדה את נוזל המילוי שמאוחסן בתרמיל הסיגריה. נורית LED הנמצאת בצידה השני של הסיגריה, מופעלת בזמן השאיפה, ומשמשת כסימן שהמכשיר פועל ומדמה גם את שריפת הטבק.
  • הסיגריה האלקטרונית הידנית מופעלת באמצעות אותו תהליך, אלא שהסיגריה מופעלת באמצעות לחיצה על כפתור ההפעלה שנמצא בדרך כלל במרכז גוף הסיגריה האלקטרוניות. רוב הסיגריות האלקטרוניות ואפילו המתוחכמות ביותר, מופעלות באמצעות לחצן.

השפעות וסכנות בריאותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פציעה עקב התפוצצות סיגריה אלקטרונית
פציעה עקב התפוצצות סיגריה אלקטרונית

במהלך העשור השני של המאה ה-21 הפכו הסיגריות האלקטרוניות לנפוצות יותר בציבור הרחב, ולצד תפוצתן הגוברת צבר תאוצה גם הדיון והמחקר בנוגע לסכנות הבריאותיות והחברתיות שעלולות להיות לסיגריות האלקטרוניות, בין אם בהשוואה לסיגריות רגילות, ובין אם בהשוואה ללא מעשנים.

בשני העשורים הראשונים של המאה ה-21 פותחו סוגים שונים של אמצעי עישון אלקטרוניים בסגנונות שונים, השונים אלו מאלו בפרמטרים שונים ובעיקר - בהקשר הבריאותי - בהרכב הכימי שלהם. הסוגים השונים, והשפעותיהם המשתנות על אוכלוסייה רחבה היוו אתגר למחקרים על הסכנות של הסיגריות האלקטרוניות, שהן מוצר חדש יחסית, ולכן בחלק מהמקרים נזהרים החוקרים מלספק קביעות נחרצות, ועם זאת - מזהירים גופי מחקר שונים מפני שאננות, זאת עקב עדויות ראשוניות לסכנות שונות - בריאותיות וחברתיות - שעלולות לנבוע משימוש נפוץ בסיגריות האלקטרוניות. בעשור השני של המאה ה-21 מדיניות הגופים השונים לבריאות הציבור בנושא הסיגריות האלקטרוניות מתעדכנת לעיתים קרובות בכל כמה שנים בהתאם למחקרים העדכניים ביותר.

המחקר על הסכנות הבריאותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2019 הראיות הנוגעות לסכנות הבריאותיות אינן חד משמעיות, ותלויות במידה רבה בסוג הספציפי של אותו אמצעי העישון, מאפייניו ובהרכב הכימי שלו[3]. למרות זאת, מכונים שונים למניעת מחלות ממליצים, נכון לשנת 2019, להימנע מהשימוש בסיגריות אלקטרוניות בעקבות הצטברות חשדות[4].

בסקירת הסכנות הבריאותיות של ארגון הבריאות העולמי משנת 2019, שעסקה בסוגים הנפוצים והפופולרים יותר של הסיגריות האלקטרוניות (המכילות ניקוטין, אך לא טבק), הגדיר את הסיגריות אלקטרוניות כ"ללא ספק מזיקות", אולם הדגיש כי יש צורך במחקר מתמשך יותר כדי לקבוע את עוצמת הסכנה[3]. גם דו"ח איגוד רופאי הריאות האירופאים משנת 2019 הזהיר שההרכב הכימי בסיגריות אלקטרוניות עלול להיות רעיל, והדגיש כי השפעות לטווח ארוך אינן ידועות, כך שאיננו יודעים למעשה אם לטווח הארוך סיגריה אלקטרונית מסוכנת פחות מסיגריית טבק רגילה. מחקרים ראשוניים בתרביות תאים מראים שפוטנציאל הנזק של הסיגריות האלקטרוניות עלול להיות משמעותי[5].

דו"ח איגוד רופאי הריאות האירופאים הזהיר בנוסף שעלול להיות סיכון פוטנציאלי למעשנים פסיביים, ובמיוחד עבור אוכלוסיות בסיכון כמ נשים בהיריון[5].

בעקבות הפחתת כמות החומרים הרעילים לעומת סיגריות טבק רגילות[5], סיגריות אלקטרוניות עשויות להיות פחות מסוכנות מסיגריות רגילות, אך זה תלוי במבנה הכימי הספציפי של כל סיגריה, ובסך הכל נכון לשנת 2019 אין מספיק נתונים בשביל לקבוע בוודאות את מידת הסכנה[3]. למרות אי הבהירות במחקר, גורמים מסוימים, כמו מוסדות רפואיים שונים בבריטניה, מחזיקים בעמדה הרשמית שסיגריות אלקטרוניות פחות מזיקות לעומת סיגריות מסורתיות[6].

סכנה נוספת, שסיכויה נמוך, הוא פציעה פיזית כתוצאה מפיצוץ סוללה של סיגריה אלקטרונית[3].

בשנת 2019 בעקבות מספר מקרי מוות שיוחסו לשימוש במכשירי אידוי של סיגריות אלקטרוניות בשילוב עם קנאביס, פרסמו משרדי בריאות במדינות שונות, ביניהן ארצות הברית וישראל, אזהרה לציבור לא לצרוך קנאביס באמצעות מתקנים אלו[7]. באותו החודש המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית, והמחלקה לבריאות הציבור של לוס אנג'לס פרסמו אזהרה כללית לציבור להימנע משימוש בסיגריות אלקטרוניות, זאת לאחר 5 מקרי מוות, לצד 450 מקרים של מחלות ריאות - רובם אצל צעירים שהיו בריאים לפני השימוש בסיגריות אלקטרוניות. בעקבות מקרים אלו התעורר חשד בקרב הרשויות שישנו רכיב כימי מסוים במים של המכשירים שגורם לתחלואה[4].

הגדלת מעגל המעשנים בקרב קטינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדידות עדכניות לשנת 2019 הראו עלייה ניכרת בשימש בסיגריות אלקטרוניות המכילות ניקוטין בקרב בני נוער. בין 2011 ל-2018 בארצות הברית, שיעורי השימוש בסיגריות אלקטרוניות בקרב בני נוער עלו דרמטית מ -1.5% ל-20.8%[3]. צעירים המשתמשים בסיגריות הללו נחשפים לניקוטין, שעלול להשפיע לטווח הארוך על מוחם המתפתח, וחשופים במיוחד לסכנת התמכרות לניקוטין[8][3]. יתרה מזאת, ישנן מספר גדל והולך של עדויות ממקורות שונים כי קטינים שצרכו סיגריות אלקטרוניות המכילות ניקוטין, יותר מהכפילו את הסיכוי שלהם לעשן בהמשך סיגריות טבק רגילות - על פי ארגון הבריאות העולמי[3], והכפילו פי 7 את הסיכוי לכך, על פי הנתונים בהם משתמש משרד הבריאות הישראלי[8].

ארגון הבריאות העולמי ציינו לשמצה תופעה בה הסיגריות האלקטרוניות משווקות באופן אינטנסיבי לקהל צעיר תוך שימוש במוצרים בטעמים, ותוך הסתרת הנזקים הפונטציאלים של השימוש בהם[3].

פוטנציאל הסיוע בגמילה מסיגריות טבק[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2019, התוצאות האם סיגריה אלקטרונית יכולה לסייע למעשני סיגריות הטבק להגמל אינן חד משמעיות, ומצריכות מחקר נוסף[3][5][9].

עדויות מסוימות הראו שסיגריה אלקטרונית עשויה לסייע למעשנים להיגמל, אך אלו היו בדיקות בסדר גודל קטן, ותוצאות בהיקף גדול יותר של אוכלוסייה לא נתנו רושם מובהק שניתן לחזור על הישגים אלו באופן קבוע. לפיכך עמדתו הרשמית של ארגון הבריאות העולמי היא לא לקדם את הסיגריות האלקטרוניות כפתרון רפואי למעשנים, עד שלא יתבצע מחקר רחב יותר שיצליח לתמוך ביעילותן כאמצעי טיפול[3].

על פי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן, נכון לשנת 2019, ישנן עדויות שסוגים מסוימים של סיגריות אלקטרוניות עשויות להועיל מבחינה בריאותית למעשנים, ובלבד שהן מחליפות באופן מלא את העישון הרגיל, ושלא מדובר בקבוצות סיכון כמו נשים בהריון, צעירים, בני נוער ואנשים שלא עשנו מעולם. מצד שני, סיגריות אלקטרוניות עלולות להזיק לקבוצות שונות באוכלוסייה. גם המרכז לבקרת מחלות ומניעתן הדגישו שאין עדיין די מידע ביעילות הסיוע של סיגריות אלקטרוניות בגמילה מעישון טבק[9].

על פי משרד הבריאות הישראלי, נכון לשנת 2019 סיגריות אלקטרוניות יעילות פחות בגמילה מעישון לעומת האלטרנטיבות החלופיות המוצעות על ידי מערכת הבריאות[8].

צורך ברגולציה להגנה על הציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

דו"ח ארגון הבריאות העולמי לעישון משנת 2019 הקדיש פרק מיוחד להמלצות לחקיקה לגבי סיגריות אלקטרוניות. הארגון הזהיר שהסיגריות האלקטרוניות "אינן בלתי-מסוכנות", והמליץ לכל המדינות להפעיל רגולציה כלשהי לגביהן - בין אם להחשיבן כמוצרי עישון לכל דבר, ובין אם לסווגן בקטגוריה משלהן ולהחיל לגביהן רגולציה ייחודית[3].

על פי המלצות ארגון הבריאות העולמי, רגולציה של סיגריות אלקטרוניות צריכה לכלול[3]:

  • הגבלת ההפצה והפרסום של מרבית סוגי הסיגריות האלקטרוניות (הכוונה לסוגים הנפוצים יותר, המכילים ניקוטין), כדי למנוע את תפוצתן בקרב לא-מעשנים, נשים בהריון ובני נוער.
  • הגבלות על ההרכב הכימי של הסיגריות כדי למנוע נזקים של עישון ועישון פסיבי.
  • איסור על חברות ההפצה של הסיגריות האלקטרוניות לטעון טענות שאינן-אמת לגבי ההשלכות הבריאותיות של השימוש בהן.
  • שימור את המאמץ הנוכחי בקידום רגולציה להפחתת השימוש במוצרי עישון באופן כללי.
  • איסור, בשלב זה, של עישון סיגריות אלקטרוניות במקומות שאסורים לעישון סיגריות רגילות, וביטול האיסור רק אם וכאשר יוכח במחקר שלא מתקיים נזק בעישון פסיבי, ויצטברו עדויות מספקות לכך שעישון סיגריות אלקטרוניות לא מערערת בפועל את האפקטיביות של אזורים ללא עישון.
  • ציון אזהרות בריאותיות על גבי המוצרים בהתאם לידוע לנו בשלב זה. ההמלצות העדכניות לשנת 2019 הן לכלול את האזהרות בדבר סכנה להתמכרות לניקוטין, סכנה לגירוי מערכת הנשימה והעיניים, סיכון פוטנציאלי ללב וכלי דם, וסכנה מיוחדת לנשים בהריון.
  • החלת מדיניות מיסוי על הסיגריות האלקטרוניות, בדומה לסיגריות רגילות, כדי לממן את העלויות הפוטנציאליות של הנזקים האפשריים של השימוש בהן.
  • מניעה בחקיקה של שיווק סיגריות אלקטרוניות בטעמים, כדי להגביר את הרתיעה בקרב צעירים בפני השימוש במוצר. ארגון הבריאות העולמי המליץ לשקול לחייב חברות לאריזה אחידה שלא "תגרה" צעירים שאינם מעשנים להשתמש במוצר.
  • ארגון הבריאות העולמי הזהיר שמוצרי עישון חדשניים עלולים ליפול "בין הכיסאות" מבחינת ההגדרות השונות הקבועות בחוק המגדירות מוצרי עישון שונים, וכך "לחמוק" מהצורך לעמוד בתקנים בריאותיים, או בתקנות שונות הנוגעות לשיווק לצעירים, מיסוי וכדומה. ארגון הבריאות העולמי קורא למחוקקים לשקול בכובד ראש את ההגדרות של מוצרי העישון במטרה למנוע "פרצות" שכאלו.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 משרד הבריאות פרסם אזהרה משימוש בסיגריה האלקטרונית[10]. באוקטובר 2012 הקים המשרד ועדה שתבחן את הנושא[11]. בינואר 2013 פורסם דו"ח הוועדה לנושא הסיגריה האלקטרונית מטעם משרד הבריאות. בראש הוועדה עמד דר' ישי לב. הוועדה המליצה לאסור ייצור, ייבוא ושיווק של סיגריות אלקטרוניות בהוראת שעה שתהיה תקפה לחמש שנים. המלצות הוועדה התמקדו בטענה כי אמינות הסיגריה האלקטרונית כתכשיר רפואי לא הוכחה.

ועדת משרד הבריאות הוקמה בתגובה לערעורה של יבואנית הסיגריות אי-סיג על האיסור שהוטל על ידי משרד הבריאות. לטענת אי-סיג הוטל האיסור על ידי משרד הבריאות בחוסר סמכות, שכן פקודת הרוקחים אינה מתירה למשרד הבריאות להטיל איסור כזה על ייבוא תכשירים הכוללים ניקוטין כ׳רעל רפואי׳. במרץ 2014 פורסמה טיוטת חוק שמטרתה למנוע שיווק, מכירה והפצה של סיגריה אלקטרונית בישראל[12]. בספטמבר 2014 פרסם משרד הבריאות הצעת תזכיר חוק המבקש לאסור ייצור, ייבוא, שיווק ופרסום של סיגריה אלקטרונית ומוצריה[13]. בדצמבר 2014 נידון הנושא בבג״ץ (חוות דעת מרכזית, מני מזוז), שדחה את טענות משרד הבריאות והפך את ההיתר הזמני ליבוא ושיווק סיגריות אלקטרוניות לקבוע[14][15].

בתחילת שנת 2019 עבר בכנסת ישראל חוק שהגדיר את הסיגריות האלקטרוניות ואת נוזלי המילוי כאמצעי עישון והחיל עליהם חוקים בדומה לסיגריות טבק: עישון במקומות ציבוריים, הגבלת גיל, חפיסה אחידה, פרסום, הגבלת מינון ניקוטין ל20 מ"ג[16].

רכיבים ומושגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקי סיגריה אלקטרונית
תרמיל
אוטומייזר
תבריג חיצוני EGO, תבריג פנימי 510
  • פיה (נקרא גם "דריפ" - drip tip) - פיה היא החלק בקצה הסיגריה האלקטרונית אליו המשתמש מצמיד את שפתיו בשביל לינוק אדים אל הפה. צורות הדריפים השימושיות ביותר הן דריפים בצורה שטוחה ודריפים בצורה עגולה. המשתמש בוחר את הצורה הנוחה לו ביותר. בנוסף אפשר למצוא דריפים בהמון צורות נוספות כמו: גולגולות, נחשים וכו'.
  • תא אידוי - תא המפריד בין הפיה לשאר הסיגריה אשר מופעל על ידי מתח ישר ומשמש לאידוי הנוזל כדי שיוכל להישאף על ידי המשתמש. בנוסף לכך, כשהמשתמש שואף מן הסיגריה, התא מחמם את הנוזל והופך אותו לאדים המדמים עשן אשר יוצא מן הסיגריה. תא אידוי הוא שם כולל לרכיבים היוצרים את אידוי הנוזל בסיגריה האלקטרונית.
  • תא אידוי - תרמיל - תרמיל עשוי פלסטיק המיועד לשימוש חד פעמי. הוא מתחבר בקצה המעגל המשולב ומשמש גם כפיה וגם כ-תא אידוי. בתוך התרמיל ישנו חומר סופג הרווי בתמיסה המכילה פרופילן גליקול, גליצרין צמחי וחומרי טעם. חלק מהיצרנים נוהגים לכנות רכיב זה בשם "פילטר" מאחר שהוא דומה בצורתו לפילטר של סיגריות טבק.
  • תא אידוי - אוטומייזר - שלא כמו ה"תרמיל" האוטומייזר לא מכיל את הנוזל והוא צריך לקבל הזנה קבועה ממחסנית. האוטומייזר מחמם את הנוזל באמצעות חוט להט שמלופף לצורת סליל (כדי לחסוך במקום) והופך אותו לאדים. האדים עוברים בחזרה אל המחסנית ובמסלול החוזר היא משמשת כפיה. בנוסף נהוג לכנות את החלק שבמצע את האידוי בתאי האידוי השונים בשם 'אוטומייזר' או ראש אידוי.
  • תא אידוי - קרטומייזר (בקיצור קרט) - הקרטומייזר הוא צינור מוארך ויש בו סליל. במרכז ומסביבו יש חומר סופג, את החומר הסופג צריך להזין בנוזל. ברגע הפעלת הסיגריה הסליל מתחמם ומחמם איתו את הנוזל הרווי בחומר הסופג. הנוזל הופך לאדים ויוצא דרך הפיה. יש קרטומייזרים מיוחדים שבהם יש שני סלילי חימום ומסמנים אותם באותיות DC (Dual Coil)
  • תא אידוי - קרטומייזר טנק (בקיצור טנקומייזר) - הטנקומייזר זהה לקרטומייזר רק שיש בו חורים סביב לו. מלבישים עליו מחסנית (טנק) עם נוזל, והנוזל מזין את החומר הסופג שנמצא בקרטומייזר, דרך החורים. את הקרטומייזר כפול הסלילים עם טנק מסמנים באותיות DCT‏ (Dual Coil Tank).
קלירומייזר
  • תא אידוי - קלירומייזר - הקלירומייזר הוא מיכל שקוף (יכול גם להיות אטום) לאורכו של המיכל עובר צינור להזנת אוויר לראש האידוי. ראש האידוי נמצא בחלק העליון או התחתון של צינור האוויר המקבל הזנה מהנוזל שנמצא במיכל דרך חוטים מסיליקה, בהפעלת הסיגריה הקלירומייזר מחמם את הנוזל, הנוזל מתאדה, והאדים עוברים לאורך הצינור המרכזי אל הפיה.
  • אופן השאיפה:
    • MTL‏ (mouth to lung) - יחידת אידוי שהשאיפה בה היא כמו מסיגריה. יניקה לפה ואז לראות.
    • DL‏ (direct lung) - יחידת אידוי שהשאיפה בה היא כמו מנרגילה, מיד לריאות.
  • מפסק - מופעל בצורה מכנית או על ידי שינוי בלחץ אוויר, מהווה חלק מהמעגל המשולב. ברוב הסיגריות האלקטרוניות ואפילו המתקדמות ביותר שבהן, משתמשים במפסק שמופעל בצורה מכנית. מפסק המופעל בלחץ אוויר הוא הרבה יותר נדיר ומשתמשים בו בעיקר כגימיק שיווקי או במקרים שרוצים סיגריה קטנה יותר, שאין בה מקום ללחצן שיבלוט ממנה.
  • "סוללה טיפשה" (מוד מכני) - כינוי למעגל של סיגריה אלקטרונית שבו המתח מהסוללה עובר ישירות אל תא האידוי: אין מעגל משולב כלשהו מלבד מפסק להפעלה. השימוש בסוללה כזו הוא מעט מסוכן מכיוון שאם יתרחש בה קצר, הסוללה תיאלץ לעמוד בזרמים שהיא לא בנויה עבורם ועלולה להתחמם מאוד ובמקרים קיצוניים אף להתפוצץ. משתמשי סוללות טיפשות מודעים לסכנה הזו ולכן ברובם מוסיפים נתיך העומד באופן עצמאי ושמיועד לנתק את המעגל במקרה של קצר. הרבה מיצרני הסיגריות האלקטרוניות הפשוטות משתמשים במעגל אלקטרוני זה ומוסיפים לו תכונות כמו: הגנה מפני קצרים, הגנה מפני סוללה הפוכה, הגנה מפני פריקת יתר, הגנה מפני טעינת יתר, חום, ייצוב מתח ולפעמים גם סוללה נטענת כחלק אינטגרלי מהמעגל. לכן חשוב מאוד להשתמש בסיגריה אלקטרונית שיוצרה על ידי חברה מוכרת בעולם האידוי ולהתרחק מיצרנים עלומי שם.
  • מוד - מוד הוא מעגל אלקטרוני שמאפשר לעשות שינוי ובקרה על המתח שמגיע לתא האידוי. רוב המודים גדולים מסיגריות אלקטרוניות פשוטות. בחלקם קיים גם צג המאפשר לעשות שינויים והגדרות בשביל להיטיב את החוויה. חלק מהמודים לא מכילים סוללה כחלק אינטגרלי מהם ויש צורך לקנות אותה בנפרד. הסוללות שבהן נעשה שימוש לרוב הן סוללות IMR, הן בטוחות לשימוש מכיוון שהן מסוגלות לעמוד בזרמי פריקה גדולים (בעלות התנגדות פנימית נמוכה) יש משתמשים שבוחרים להשתמש בסוללות מעט יותר פשוטות מסיבות כמו מחיר, במקרים של שימוש סביר ולא קיצוני.
    • תכונות עיקריות במודים:
    • שינוי מתח - מאפשר להתאים את המתח להתנגדות האוטומייזר.
    • שינוי ואט - המעגל בודק את התנגדות האוטומייזר וקובע את המתח המתאים בשביל להגיע להספק הרצוי.
    • קביעת טמפרטורה - המעגל מסוגל לחשב את החום שנוצר באוטומייזר ובכך הטמפרטורה לא עולה מעבר לטמפרטורה שמתאימה לאידוי הנוזל, תכונה זו מונעת קבלת טעם שרוף ומצילה את האוטומייזר במקרים של חוסר בנוזל או מתח גבוהה מידי.
  • סוללת ליתיום-יון נטענת - סוללה שנועדה להזרים כוח לתא האידוי. אורך החיים של הסוללה משתנה בהתאם לגודלה ולסוגה. הסוללה היא הרכיב הגדול ביותר של הסיגריה האלקטרונית. מטענים שונים של הסוללה זמינים בשוק כגון: מטען לשקע ביתי, לרכב, לחיבור USB ועוד.

נוזל אידוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוזל אידוי

נוזלים המייצרים את האדים עשויים מפרופילן גליקול (PG), גליצרין (VG), לפעמים פוליאתילן גליקול 400 (PEG400), ניקוטין וחומרי טעם וריח בריכוזים שונים. החומרים צריכים להיות בדרגת ניקיון רפואית (USP)(אנ') וחומרי הטעם צריכים להיות בטוחים לשאיפה, אם כי לא קיים פיקוח מלא על תכולת הנוזלים יצרנים שומרים על כללים אלו. לכן חשוב לוודא שנוזל האידוי מיוצר על ידי חברה אמינה ומוכרת בעולם.

ניתן להכין נוזל אידוי באופן עצמאי בבית באמצעות אחד מנוזלי הבסיס או תערובת של כמה מהם-פרופילן גליקול, גליצרין, מים מזוקקים (המשמשים לדילול) ועוד תוספות לבחירה כמו צבע לנוזל, חומרי טעם וריח וניקוטין מדולל באחד מנוזלי הבסיס. לא כל חומר טעם שמשמש לאפייה ביתית בטוח לשאיפה לכן חשוב לקנות מספק המייצר חומרי טעם המיועדים לאידוי. פרופילן גליקול, גליצרין ומים מזוקקים בדרגת ניקיון רפואית ניתן להזמין בבית מרקחת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סיגריה אלקטרונית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 אמה ג'ייקובס ודנקן רובינסון, זה בדיוק כמו שזה נראה - כתבה על סיגריות אלקטרוניות באלכסון, מתורגמת מ־Financial Times,‏ 27 באפריל 2014
  2. ^ הFDA הפסיק לעצור משלוחי סיגריות אלקטרוניות מסין - ניו יורק טיימס
  3. ^ 3.00 3.01 3.02 3.03 3.04 3.05 3.06 3.07 3.08 3.09 3.10 3.11 דו"ח ארגון הבריאות העולמי בשנת 2019 בנושא עישון (עמ' 59-56)
  4. ^ 4.0 4.1 אזהרה בארה"ב: להימנע משימוש בסיגריות אלקטרוניות, מאקו
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 דו"ח איגוד רופאי הריאות האירופי
  6. ^ Electronic cigarettes: a brief update, Royal College of Physicians
  7. ^ משרד הבריאות בישראל מצטרף לאזהרות בארה"ב: שימוש בוופורייזר לאידוי שמני קנאביס עלול לגרום למוות, גלובס
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 סיגריה אלקטרונית ממכרת כמו סיגריה רגילה ומזיקה לבריאות, משרד הבריאות
  9. ^ 9.0 9.1 סיגריות אלקטרוניות, המרכז לבקרת מחלות ומניעתן
  10. ^ אזהרת משרד הבריאות
  11. ^ דוח הוועדה הראשון באתר שיתוף הציבור
  12. ^ דוח הוועדה השני בשיתוף הציבור
  13. ^ תזכיר חוק משרד הבריאות
  14. ^ עתירת אי.סיג כנגד איסור יבוא ומכירה של נוזלים עם ניקוטין התקבלה
  15. ^ כתב העתירה ופסק הדין כפי שנכתב בבג"ץ(הקישור אינו פעיל, 30.5.2019)
  16. ^ הנוסח הסופי של הצעת החוק