סיגריה אלקטרונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סיגריות אלקטרוניות מסוגים שונים

סיגריה אלקטרונית היא מכשיר אידוי, המשמש לשאיפה של אדים היכולים להכיל ניקוטין או חומרים אחרים, המדמים עשן. אידוי דרך סיגריה האלקטרונית משמש בעיקר כתחליף לעישון סיגריות טבק. ישנן סיגריות אלקטרוניות בצורות רבות: סיגריה, סיגר, מקטרת וגם בעלות צורה ייחודית. הסיגריה האלקטרונית פועלת על ידי אידוי של נוזל המגיע לטמפרטורה בה הוא הופך לאדים בתהליך הנקרא התאדות. האדים הנוצרים נשאפים על ידי המשתמש.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1963, לאחר שהחלו להתברר נזקי העישון, הוגשה בארצות הברית בקשה לרישום פטנט על "סיגריה נטולת טבק ועשן" על ידי רוברט גילברט, אולם לא נוצרו מוצרים שהתבססו על הפטנט[1].

בהמשך הומצאה הסיגריה האלקטרונית על ידי הרוקח הסיני הון ליק בשנת 2003 לאחר שאביו מת מסרטן ריאות[1], אך לא היה ביקוש לפטנט עד מאי 2004, כשהוא הוצג לראשונה לצרכן הפשוט. החברה בה עבד ליק, "Golden Dragon Holdings", שינתה את שמה לשם Ruyan והחלה לייצא את הסיגריה האלקטרונית בשנים 2005 ו-2006. הפטנט הבינלאומי הראשון על הסיגריה האלקטרונית נרשם בשנת 2007. ב-2009 אסרה רשות המזון והתרופות האמריקנית, ה-FDA, ייבוא של סיגריות אלקטרוניות לארצות הברית מסין, ודרשה להחיל עליהן את הפיקוח הנהוג ביחס לתרופות ומוצרים רפואיים. מפיצי המוצר פנו לבית המשפט האמריקאי, אשר אסר על ה-FDA למנוע ייבוא של הסיגריות האלקטרוניות, וקבע כי אין להתייחס לסיגריות האלקטרוניות כאל תרופה, כיוון שהן אינן מתיימרות לספק טיפול תרופתי או לשמש לגמילה[2].

אופן הפעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוללת הסיגריה האלקטרונית מופעלת על ידי לחצן שהמשתמש לוחץ עליו. מתח חשמלי מגיע אל מיכל שיש בו ראש אידוי שמאדה את הנוזל. האדים מצטברים בארובה שעוברת לאורך המיכל ובזמן שהמשתמש שואף, האדים מתערבבים עם אוויר שמגיע מפתח לאוויר שנמצא בתחילת הארובה שבמיכל. האדים שהמשתמש שואף נראים כמו עשן הם יכולים להכיל טעם וגם ניקוטין שיגרום לסיפוק דומה לסיגריות טבק.

השפעות וסכנות בריאותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשני העשורים הראשונים של המאה ה-21 פותחו סוגים שונים של אמצעי עישון אלקטרוניים בסגנונות שונים, השונים אלו מאלו בפרמטרים שונים ובעיקר - בהקשר הבריאותי - בהרכב הכימי שלהם. הסוגים השונים, והשפעותיהם המשתנות על אוכלוסייה רחבה היוו אתגר למחקרים על הסכנות של הסיגריות האלקטרוניות, שהן מוצר חדש יחסית, ולכן בחלק מהמקרים נזהרים החוקרים מלספק קביעות נחרצות, ועם זאת - מזהירים גופי מחקר שונים מפני שאננות, זאת עקב עדויות ראשוניות לסכנות שונות - בריאותיות וחברתיות - שעלולות לנבוע משימוש נפוץ בסיגריות האלקטרוניות. בעשור השני של המאה ה-21 מדיניות הגופים השונים לבריאות הציבור בנושא הסיגריות האלקטרוניות מתעדכנת לעיתים קרובות בכל כמה שנים בהתאם למחקרים העדכניים ביותר.

הסיכונים הבריאותיים של סיגריות אלקטרוניות אינם ידועים בוודאות, ישנם כימיקלים רבים המשמשים בסיגריות אלקטרוניות אשר ידועים כבר שהם רעילים לבני אדם או שההשפעות על הגוף אינן ידועות לחלוטין. אומנם קיימת הסכמה בינלאומית כי הסיגריה האלקטרונית היא מופחתת סיכון יחסית לסיגריית בעירה[3][4][5][6], אבל רשויות הבריאות בבריטניה וארצות הברית חלוקות ביניהן לגבי משקל הראיות לכך והשפעת המוצר על האוכלוסייה הצעירה[7][8].

המחקר על הסכנות הבריאותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי משרדי הבריאות, נכון לשנת 2019, הראיות הנוגעות לסכנות הבריאותיות אינן חד משמעיות, ותלויות במידה רבה בסוג הספציפי של אותו אמצעי העישון, מאפייניו ובהרכב הכימי שלו[9].

בסקירת הסכנות הבריאותיות של ארגון הבריאות העולמי משנת 2019, שעסקה בסוגים הנפוצים והפופולריים יותר של הסיגריות האלקטרוניות (המכילות ניקוטין, אך לא טבק), הגדיר את הסיגריות אלקטרוניות כ"ללא ספק מזיקות", אולם הדגיש כי יש צורך במחקר מתמשך יותר כדי לקבוע את עוצמת הסכנה[9]. מאידך, המשרד לבריאות הציבור של בריטניה מעריך בסיגריות אלקטרוניות הפחתה בנזק של 95% או יותר ביחס לסיגריות טבק[10]. ה-CDC האמריקני מדווח על הפחתה בנזק ביחס לסיגריות טבק, אבל מוסיף שזה לא אומר שהן בטוחות[11], במיוחד למי שלא מעשן סיגריות רגילות ולמי שנמצא בקבוצות סיכון[12]. אגודת הסרטן בבריטניה כתבה שמבחינת בטיחות, הסיגירות האלקטרוניות הן קרובות יותר לתחליפי ניקוטין מאשר לסיגריות טבק[13], ואגודת הסרטן של ארצות הברית כתבה שלמרות ההבדל בנזקים בין הסיגריות האלקטרוניות לסיגריות הטבק, הם מתנגדים לשימוש בסיגריות האלקטרוניות בעקבות החששות שיגרמו לסרטן באופן עקיף, באמצעות התמכרות לניקוטין[14]. דו"ח איגוד רופאי הריאות האירופאים משנת 2019 הזהיר שההרכב הכימי בסיגריות אלקטרוניות עלול להיות רעיל, והדגיש כי השפעות לטווח ארוך אינן ידועות, כך שאיננו יודעים למעשה אם לטווח הארוך סיגריה אלקטרונית מסוכנת פחות מסיגריית טבק רגילה. מחקרים ראשוניים בתרביות תאים מראים שפוטנציאל הנזק של הסיגריות האלקטרוניות עלול להיות משמעותי[15].

לרוב, הנזק היכול להיגרם מעישון סיגריה אלקטרונית הוא בגלל הנוזל שמטפטפים על הכותנה שמאדה את הנוזל. ישנם סוגים רבים של נוזלים לסיגריה אלקטרונית. בנוזלים המזיקים ביותר יש חמישה מרכיבים והם פורופילן גליקול, גליצרין צמחי, ויטמין אי אצטט, חומרי טעם וריח וניקוטין, אך בנוזלים הפחות-מזיקים ישנם רק שלושה מרכיבים בלבד, שהם פרופילן ליקול, גליצרין צמחי וחומרי טעם וריח.[דרוש מקור]

דו"ח איגוד רופאי הריאות האירופאים הזהיר בשנת 2019 שעלול להיות סיכון פוטנציאלי למעשנים פסיביים, ובמיוחד עבור אוכלוסיות בסיכון כמו נשים בהיריון[15]. מחקר שפורסם בכתב העת BMJ (אנ') בשנת 2022, ובדק כ־2,000 נבדקים, הציג ממצאים לפיהם חשיפה לעישון פסיבי מגבירה את הסיכון של הנחשפים לפתח דלקת סימפונות ותסמיני נשימה נוספים כמו שריקות בנשימה[16][17].

בעקבות הפחתת כמות החומרים הרעילים לעומת סיגריות טבק רגילות[15], סיגריות אלקטרוניות עשויות להיות פחות מסוכנות מסיגריות רגילות, אך זה תלוי במבנה הכימי הספציפי של כל סיגריה, ובסך הכל נכון לשנת 2019 אין מספיק נתונים בשביל לקבוע בוודאות את מידת הסכנה[9]. למרות אי הבהירות במחקר, גורמים מסוימים, כמו מוסדות רפואיים שונים בבריטניה, מחזיקים בעמדה הרשמית שסיגריות אלקטרוניות פחות מזיקות לעומת סיגריות מסורתיות[18].

סכנה נוספת, שסיכויה נמוך, הוא פציעה פיזית כתוצאה מפיצוץ סוללה של סיגריה אלקטרונית[9].

בשנת 2019 בעקבות מספר מקרי מוות שיוחסו לשימוש במכשירי אידוי של סיגריות אלקטרוניות בשילוב עם קנאביס, פרסמו משרדי בריאות במדינות שונות, ביניהן ארצות הברית וישראל, אזהרה לציבור לא לצרוך קנאביס באמצעות מתקנים אלו[19]. באותו החודש המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית, והמחלקה לבריאות הציבור של לוס אנג'לס פרסמו אזהרה כללית לציבור להימנע משימוש בסיגריות אלקטרוניות, זאת לאחר 5 מקרי מוות, לצד 450 מקרים של מחלות ריאות - רובם אצל צעירים שהיו בריאים לפני השימוש בסיגריות אלקטרוניות. בעקבות מקרים אלו התעורר חשד בקרב הרשויות שישנו רכיב כימי מסוים בתמצית של המכשירים שגורם לתחלואה[20]. התסמינים הנשימתיים שנמצאו בסובלים ממחלת ריאות כתוצאה מהשימוש בסיגריות אלקטרוניות, היו בין היתר: שיעול וקוצר נשימה. חלק אף סבלו מתסמינים נוספים כדוגמת הקאות, שלשול, חום, אובדן משקל ועייפות[21].

בשנת 2022, מחקר בקנדה העלה כי הסיגריה האלקטרונית עלולה לגרום נזק בריאותי - למערכות הנשימה והדם[22].

הגדלת מעגל המעשנים בקרב קטינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדידות עדכניות לשנת 2019 הראו עלייה ניכרת בשימוש בסיגריות אלקטרוניות המכילות ניקוטין בקרב בני-נוער. בין 2011 ל-2018 בארצות הברית, שיעורי השימוש בסיגריות אלקטרוניות בקרב בני נוער עלו דרמטית מ-1.5% ל-20.8%[9]. צעירים המשתמשים בסיגריות הללו נחשפים לניקוטין, שעלול להשפיע לטווח הארוך על מוחם המתפתח, וחשופים במיוחד לסכנת התמכרות לניקוטין[23][9]. יתרה מזאת, ישנן מספר גדל והולך של עדויות ממקורות שונים כי קטינים שצרכו סיגריות אלקטרוניות המכילות ניקוטין, יותר מהכפילו את הסיכוי שלהם לעשן בהמשך סיגריות טבק רגילות - על פי ארגון הבריאות העולמי[9], והכפילו פי 7 את הסיכוי לכך, על פי הנתונים בהם משתמש משרד הבריאות הישראלי[23].

ארגון הבריאות העולמי ציינו לשמצה תופעה בה הסיגריות האלקטרוניות משווקות באופן אינטנסיבי לקהל צעיר תוך שימוש במוצרים בטעמים, ותוך הסתרת הנזקים הפוטנציאליים של השימוש בהן[9].

פוטנציאל הסיוע בגמילה מסיגריות טבק[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2019, התוצאות האם סיגריה אלקטרונית יכולה לסייע למעשני סיגריות הטבק להיגמל אינן חד משמעיות, ומצריכות מחקר נוסף[9][15][24].

עדויות מסוימות הראו שסיגריה אלקטרונית עשויה לסייע למעשנים להיגמל, אך אלו היו בדיקות בסדר גודל קטן, ותוצאות בהיקף גדול יותר של אוכלוסייה לא נתנו רושם מובהק שניתן לחזור על הישגים אלו באופן קבוע. לפיכך עמדתו הרשמית של ארגון הבריאות העולמי היא לא לקדם את הסיגריות האלקטרוניות כפתרון רפואי למעשנים, עד שלא יתבצע מחקר רחב יותר שיצליח לתמוך ביעילותן כאמצעי טיפול[9].

על פי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן, נכון לשנת 2019, ישנן עדויות שסוגים מסוימים של סיגריות אלקטרוניות עשויות להועיל מבחינה בריאותית למעשנים, ובלבד שהן מחליפות באופן מלא את העישון הרגיל, ושלא מדובר בקבוצות סיכון כמו נשים בהריון, צעירים, בני נוער ואנשים שלא עשנו מעולם. מצד שני, סיגריות אלקטרוניות עלולות להזיק לקבוצות שונות באוכלוסייה. גם המרכז לבקרת מחלות ומניעתן הדגישו שאין עדיין די מידע ביעילות הסיוע של סיגריות אלקטרוניות בגמילה מעישון טבק[24].

על פי משרד הבריאות הישראלי, נכון לשנת 2019 סיגריות אלקטרוניות יעילות פחות בגמילה מעישון לעומת האלטרנטיבות החלופיות המוצעות על ידי מערכת הבריאות[23].

צורך ברגולציה להגנה על הציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

דו"ח ארגון הבריאות העולמי לעישון משנת 2019 הקדיש פרק מיוחד להמלצות לחקיקה לגבי סיגריות אלקטרוניות. הארגון הזהיר שהסיגריות האלקטרוניות "אינן בלתי-מסוכנות", והמליץ לכל המדינות להפעיל רגולציה כלשהי לגביהן - בין אם להחשיבן כמוצרי עישון לכל דבר, ובין אם לסווגן בקטגוריה משלהן ולהחיל לגביהן רגולציה ייחודית[9].

על פי המלצות ארגון הבריאות העולמי, רגולציה של סיגריות אלקטרוניות צריכה לכלול[9]:

  • הגבלת ההפצה והפרסום של מרבית סוגי הסיגריות האלקטרוניות (הכוונה לסוגים הנפוצים יותר, המכילים ניקוטין), כדי למנוע את תפוצתן בקרב לא-מעשנים, נשים בהריון ובני נוער.
  • הגבלות על ההרכב הכימי של הסיגריות כדי למנוע נזקים של עישון ועישון פסיבי.
  • איסור על חברות ההפצה של הסיגריות האלקטרוניות לטעון טענות שאינן-אמת לגבי ההשלכות הבריאותיות של השימוש בהן.
  • שימור את המאמץ הנוכחי בקידום רגולציה להפחתת השימוש במוצרי עישון באופן כללי.
  • איסור, בשלב זה, של עישון סיגריות אלקטרוניות במקומות שאסורים לעישון סיגריות רגילות, וביטול האיסור רק אם וכאשר יוכח במחקר שלא מתקיים נזק בעישון פסיבי, ויצטברו עדויות מספקות לכך שעישון סיגריות אלקטרוניות לא מערערת בפועל את האפקטיביות של אזורים ללא עישון.
  • ציון אזהרות בריאותיות על גבי המוצרים בהתאם לידוע לנו בשלב זה. ההמלצות העדכניות לשנת 2019 הן לכלול את האזהרות בדבר סכנה להתמכרות לניקוטין, סכנה לגירוי מערכת הנשימה והעיניים, סיכון פוטנציאלי ללב וכלי דם, וסכנה מיוחדת לנשים בהריון.
  • החלת מדיניות מיסוי על הסיגריות האלקטרוניות, בדומה לסיגריות רגילות, כדי לממן את העלויות הפוטנציאליות של הנזקים האפשריים של השימוש בהן.
  • מניעה בחקיקה של שיווק סיגריות אלקטרוניות בטעמים, כדי להגביר את הרתיעה בקרב צעירים בפני השימוש במוצר. ארגון הבריאות העולמי המליץ לשקול לחייב חברות לאריזה אחידה שלא "תגרה" צעירים שאינם מעשנים להשתמש במוצר.
  • ארגון הבריאות העולמי הזהיר שמוצרי עישון חדשניים עלולים ליפול "בין הכיסאות" מבחינת ההגדרות השונות הקבועות בחוק המגדירות מוצרי עישון שונים, וכך "לחמוק" מהצורך לעמוד בתקנים בריאותיים, או בתקנות שונות הנוגעות לשיווק לצעירים, מיסוי וכדומה. ארגון הבריאות העולמי קורא למחוקקים לשקול בכובד ראש את ההגדרות של מוצרי העישון במטרה למנוע "פרצות" שכאלו.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 משרד הבריאות פרסם אזהרה משימוש בסיגריה האלקטרונית[25]. באוקטובר 2012 הקים המשרד ועדה שתבחן את הנושא[26]. בינואר 2013 פורסם דו"ח הוועדה לנושא הסיגריה האלקטרונית מטעם משרד הבריאות. בראש הוועדה עמד דר' ישי לב. הוועדה המליצה לאסור ייצור, ייבוא ושיווק של סיגריות אלקטרוניות בהוראת שעה שתהיה תקפה לחמש שנים. המלצות הוועדה התמקדו בטענה כי אמינות הסיגריה האלקטרונית כתכשיר רפואי לא הוכחה.

ועדת משרד הבריאות הוקמה בתגובה לערעורה של יבואנית הסיגריות אי-סיג על האיסור שהוטל על ידי משרד הבריאות. לטענת אי-סיג הוטל האיסור על ידי משרד הבריאות בחוסר סמכות, שכן פקודת הרוקחים אינה מתירה למשרד הבריאות להטיל איסור כזה על ייבוא תכשירים הכוללים ניקוטין כ׳רעל רפואי׳. במרץ 2014 פורסמה טיוטת חוק שמטרתה למנוע שיווק, מכירה והפצה של סיגריה אלקטרונית בישראל[27]. בספטמבר 2014 פרסם משרד הבריאות הצעת תזכיר חוק המבקש לאסור ייצור, ייבוא, שיווק ופרסום של סיגריה אלקטרונית ומוצריה[28]. בדצמבר 2014 נידון הנושא בבג״ץ (חוות דעת מרכזית, מני מזוז), שדחה את טענות משרד הבריאות והפך את ההיתר הזמני ליבוא ושיווק סיגריות אלקטרוניות לקבוע[29][30].

בתחילת שנת 2019 עבר בכנסת ישראל חוק שהגדיר את הסיגריות האלקטרוניות ואת נוזלי המילוי כאמצעי עישון והחיל עליהם חוקים בדומה לסיגריות טבק: עישון במקומות ציבוריים, הגבלת גיל, חפיסה אחידה, פרסום, הגבלת מינון ניקוטין ל-20 מ"ג[31].

רכיבים ומושגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקי סיגריה אלקטרונית
קרטומייזר
ראש אידוי
תבריג חיצוני EGO, תבריג פנימי 510
  • פיה - מהפיה שואפים את האדים וניתן להחליף אותה.
  • ראש אידוי - ראש האידוי הופך את הנוזל לאדים. הוא מכיל סליל וחומר לספיחת הנוזל מהמכל.
  • מיכל - המיכל מכיל את הנוזל ואת ראש האידוי.
  • פוד - הפוד מכיל נוזל וראש אידוי ולא ניתן להפריד ביניהם ולהחליף כל חלק בנפרד.
  • קרטומייזר - הקרטומייזר הוא ראש אידוי שמכיל בתוכו הרבה חומר לספיחת הנוזל והוא לא צריך הזנה קבועה של נוזל.
מיכל
  • אופן השאיפה:
    • MTL‏ (Mouth To Lungs - מהפה לריאות) - שאיפה לפה ואחר כך לריאות כמו מסיגריה.
    • DL‏ (Direct Lungs - מיד לריאות) - שאיפה ארוכה כמו מנרגילה.
  • לחצן - לוחצים על הלחצן בשביל שהסיגריה האלקטרונית תאדה את הנוזל.
  • מוד מכני - סיגריה אלקטרונית שלא מכילה מעגל חשמלי כלשהו והמתח מהסוללה מגיע מיד אל המיכל.
  • מוד - מוד הוא סיגריה אלקטרונית חכמה שמאפשרת להתאים את המתח החשמלי שמגיע למיכל. יותר\פחות אדים בתחום שראש האידוי מיועד לפעול בו כראוי.
    • תכונות עיקריות במודים:
    • שינוי מתח - מאפשר להתאים את המתח להתנגדות של ראש האידוי.
    • שינוי ואט - המעגל בודק את התנגדות של ראש האידוי וקובע את המתח המתאים בשביל להגיע להספק הרצוי.
    • הגנה מלחיצות ארוכות - המוד יפסיק את אידוי הנוזל במקרים שלחצן ההפעלה נלחץ למשך זמן ארוך בשביל למנוח שריפה של ראש האידוי.
    • קביעת טמפרטורה - המעגל מסוגל לחשב את החום שנוצר בראש האידוי וכך הטמפרטורה לא עולה מעבר לטמפרטורה שמתאימה לאידוי הנוזל, תכונה זו מונעת קבלת טעם שרוף ומצילה את האוטומייזר במקרים של חוסר בנוזל או מתח גבוהה מידי.
  • סוללה - הסוללה מספקת את החשמל להפעלה של המוד ואידוי הנוזל.

נוזל אידוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוזל אידוי

נוזלים המייצרים את האדים עשויים מפרופילן גליקול (PG), גליצרין (VG), לפעמים פוליאתילן גליקול 400 (PEG400), ניקוטין וחומרי טעם וריח בריכוזים שונים.

ניתן להכין נוזל אידוי באופן עצמאי בבית באמצעות אחד מנוזלי הבסיס או תערובת של כמה מהם - פרופילן גליקול, גליצרין, חומרי טעם וריח (שבטוחים לשאיפה) וניקוטין (מדולל באחד מנוזלי הבסיס, מסיבות בטיחותיות).

עישון פסיבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – עישון פסיבי#עישון פסיבי בסיגריה אלקטרונית

בשני העשורים הראשונים של המאה ה-21 פותחו סוגים שונים של אמצעי עישון אלקטרוניים בסגנונות שונים, השונים אלו מאלו בפרמטרים שונים ובעיקר - בהקשר הבריאותי - בהרכב הכימי שלהם. הסוגים השונים, והשפעותיהם המשתנות על אוכלוסייה רחבה היוו אתגר למחקרים על הסכנות של הסיגריות האלקטרוניות, שהן מוצר חדש יחסית, ולכן בחלק מהמקרים נזהרים החוקרים מלספק קביעות נחרצות, ועם זאת - מזהירים גופי מחקר שונים מפני שאננות, זאת עקב עדויות ראשוניות לסכנות שונות - בריאותיות וחברתיות - שעלולות לנבוע משימוש נפוץ בסיגריות האלקטרוניות. בעשור השני של המאה ה-21 מדיניות הגופים השונים לבריאות הציבור בנושא הסיגריות האלקטרוניות מתעדכנת לעיתים קרובות בכל כמה שנים בהתאם למחקרים העדכניים ביותר.

חלק מהתרסיס שנוצר בסיגריות אלקטרוניות משוחרר לסביבה ועלול לגרום לעישון פסיבי ולעישון מיד שלישית לחומרים רעילים ומסרטנים ידועים שנמצאו באדי סיגריות אלקטרוניות.[32][33] לפי סקירת מחקרים נרחבת משנת 2016 לגבי עישון פסיבי של סיגריות אלקטרוניות, חשיפה פסיבית לחומרים כימיים שונים שנפלטים במהלך עישון סיגריות אלקטרוניות, עלולה לגרום לבעיות בריאותיות, בהן פגיעה במערכת הנשימה והלב.[34] מחקר אחר הראה כי אדי הסיגריות האלקטרוניות גורמים נזק לתאי הגוף, גם ללא ניקוטין.[35] הרעלים שנמצאו באדי הסיגריה האלקטרונית (כשמשתמשים בה לפי ההוראות בשאיפת MTL) לא חורגים מהתקנים שנקבעו לחשיפה לחומרים מסוכנים במקומות עבודה.[36]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סיגריה אלקטרונית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אמה ג'ייקובס ודנקן רובינסון, זה בדיוק כמו שזה נראה - כתבה על סיגריות אלקטרוניות באלכסון, מתורגמת מ־Financial Times,‏ 27 באפריל 2014
  2. ^ Judge Orders F.D.A. to Stop Blocking Imports of E-Cigarettes From China, באתר הניו יורק טיימס, 14 בינואר 2010 (באנגלית)
  3. ^ Vaping - smokefree environments and regulated products, Ministry of Health NZ (באנגלית)
  4. ^ New Report One of Most Comprehensive Studies on Health Effects of E-Cigarettes, nationalacademies.org, ‏23 בינואר 2018 (באנגלית)
  5. ^ Health Canada, Vaping and quitting smoking, www.canada.ca, ‏2022-03-16
  6. ^ Evidence review of e-cigarettes and heated tobacco products 2018: executive summary, GOV.UK (באנגלית)
  7. ^ Evidence review of e-cigarettes and heated tobacco products 2018: executive summary, GOV.UK (באנגלית)
  8. ^ Public Health Consequences of E-cigarettes, nationalacademies.org, ‏ינואר 2018 (באנגלית)
  9. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 דו"ח ארגון הבריאות העולמי בשנת 2019 בנושא עישון (עמ' 56 - 59)
  10. ^ Evidence review of e-cigarettes and heated tobacco products 2018: executive summary, GOV.UK (באנגלית)
  11. ^ CDC's Office on Smoking and Health, Smoking and Tobacco Use; Electronic Cigarettes, Centers for Disease Control and Prevention, ‏2021-09-30 (בAmerican English)
  12. ^ Electronic Cigarettes, המרכז לבקרת מחלות ומניעתן
  13. ^ E-cigarette safety, Cancer Research UK, ‏2017-09-28 (באנגלית)
  14. ^ Clifford E. Douglas, Rosie Henson, Jeffrey Drope, Richard C. Wender, The American Cancer Society public health statement on eliminating combustible tobacco use in the United States, CA: A Cancer Journal for Clinicians 68, 2018-06-11, עמ' 240–245 doi: 10.3322/caac.21455
  15. ^ 1 2 3 4 דו"ח איגוד רופאי הריאות האירופי
  16. ^ עישון כפוי של אדי סיגריות אלקטרוניות גורם לתסמיני ברונכיטיס בקרב צעירים, המיזם למיגור העישון
  17. ^ Talat Islam, Secondhand nicotine vaping at home and respiratory symptoms in young adults
  18. ^ Electronic cigarettes: a brief update, Royal College of Physicians
  19. ^ משרד הבריאות בישראל מצטרף לאזהרות בארה"ב: שימוש בוופורייזר לאידוי שמני קנאביס עלול לגרום למוות, גלובס
  20. ^ אזהרה בארה"ב: להימנע משימוש בסיגריות אלקטרוניות, מאקו
  21. ^ אורן אוסטר, המחלה של מעשני הסיגריות האלקטרוניות, מדע גדול, בקטנה, ‏11 בנובמבר 2019
  22. ^ מחקר: סיגריה אלקטרונית עלולה להזיק לבריאות ולעודד מעבר לעישון רגיל, www.ynet.co.il, ‏2022-05-31
  23. ^ 1 2 3 סיגריה אלקטרונית ממכרת כמו סיגריה רגילה ומזיקה לבריאות, משרד הבריאות
  24. ^ 1 2 סיגריות אלקטרוניות, המרכז לבקרת מחלות ומניעתן
  25. ^ אזהרת משרד הבריאות
  26. ^ דוח הוועדה הראשון באתר שיתוף הציבור
  27. ^ דוח הוועדה השני בשיתוף הציבור
  28. ^ תזכיר חוק איסור ייצור, ייבוא, שיווק ופרסום של סיגריות אלקטרוניות, התשע"ד-2014, הופץ ב-14 בספטמבר 2014 על ידי משרד הבריאות באתר החקיקה הממשלתי
  29. ^ עתירת אי.סיג כנגד איסור יבוא ומכירה של נוזלים עם ניקוטין התקבלה
  30. ^ כתב העתירה ופסק הדין כפי שנכתב בבג"ץ
  31. ^ הנוסח הסופי של הצעת החוק
  32. ^ נייר עמדה בנושא סיגריות אלקטרוניות, האגודה למלחמה בסרטן
  33. ^ Richard Miech, Lloyd Johnston, Patrick M. O’Malley, Jerald G. Bachman, Adolescent Vaping and Nicotine Use in 2017–2018 — U.S. National Estimates, New England Journal of Medicine 380, 2019-01-10, עמ' 192–193 doi: 10.1056/NEJMc1814130
  34. ^ Isabel Mr Hess, Kishen Lachireddy, Adam Capon, A systematic review of the health risks from passive exposure to electronic cigarette vapour, Public Health Research & Practice 26, 2016-04-15, עמ' 2621617 doi: 10.17061/phrp2621617
  35. ^ Vicky Yu, Mehran Rahimy, Avinaash Korrapati, Yinan Xuan, Electronic cigarettes induce DNA strand breaks and cell death independently of nicotine in cell lines, Oral Oncology 52, 2016-01, עמ' 58–65 doi: 10.1016/j.oraloncology.2015.10.018
  36. ^ CDC's Office onBurstyn, Igor (9 January 2014), Peering through the mist: systematic review of what the chemistry of contaminants in electronic cigarettes tells us about health risks - PMC, ‏2014 Jan 9 (בAmerican English)