סיפוח בקעת הירדן לישראל
סיפוח בקעת הירדן לישראל הוצע ונתמך על ידי פוליטיקאים ישראלים רבים מאז החל השלטון הישראלי על יהודה ושומרון ב-1967. הרעיון בא לידי ביטוי בתוכנית אלון שהוגשה בשנת 1967 על ידי שר העבודה יגאל אלון, ובתוכנית השלום של הנשיא טראמפ.
בקעת הירדן[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – בקעת הירדן
על פי נתוני בצלם, כ-65,000 פלסטינים וכ-11,000 מתנחלים ישראלים מתגוררים בבקעת הירדן.[1][2] על פי נתוני שלום עכשיו, ההצעה כוללת את סיפוחן של כ-30 התנחלויות ו-18 מאחזים שבהם מתגוררים 12,778 מתנחלים, וכן 48 יישובים פלסטיניים בשטח C. בבקעה נמצאים גם כן 15 יישובים בשטחי A ו-B, בהם מתגוררים 44,715 פלסטינים.[3]
הצעות לסיפוח[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – סיפוח יהודה ושומרון למדינת ישראל
תוכנית אלון[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – תוכנית אלון
תוכנית אלון הייתה תוכנית מדינית שהציעה שהשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים יחולקו בין ישראל לבין ישות אוטונומית בשליטת תושבי השטחים הפלסטינים או בקונפדרציה עם ממלכת ירדן. התוכנית הוגשה בשנת 1967 על ידי יגאל אלון, שר החקלאות, לראש הממשלה לוי אשכול. התוכנית לא התקבלה באופן רשמי, אך הייתה לה השפעה מרכזית על מדיניות ההתיישבות הישראלית ביהודה, שומרון וחבל עזה של ממשלות המערך והעבודה, עד עליית הליכוד לשלטון בשנת 1977.
הצעות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכנסת השלוש עשרה הוגשה על ידי חברי הכנסת משה פלד, אליעזר זנדברג, רפאל איתן, פיני בדש, וחיים דיין הצעת חוק להחלת ריבונות על בקעת הירדן ומדבר יהודה.[4] הצעת חוק דומה הוגשה על ידי חבר הכנסת אליהו בן-אלישר.[5]
בכנסת הארבע עשרה הועלתה הצעת חוק לסיפוח בקעת הירדן על ידי חבר הכנסת אבנר חי שאקי.[6]
בכנסת החמש עשרה הוגשה הצעת חוק להחלת המשפט הישראלי בבקעת הירדן על ידי סיעת איחוד לאומי-ישראל ביתנו[7]. הצעת חוק דומה הוצעה על ידי חברי הכנסת ישראל כץ, יאיר פרץ, יולי אדלשטיין, דוד אזולאי ואמנון כהן[8].
בכנסת השבע עשרה הגיש חבר הכנסת ישראל כ"ץ הצעת חוק להחלת ריבונות ישראל על בקעת הירדן.[9]
הצעת הסיפוח של נתניהו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-10 בספטמבר 2019, במהלך מערכת הבחירות לכנסת ה-22, הציג ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו תוכנית לסיפוח בקעת הירדן. על פי התוכנית, יסופחו בבקעת הירדן השטחים בין נהר הירדן לציר אלון, קו הגבול שהוצע במסגרת תוכנית אלון. נוסף על כך, יסופחו אזורים הגובלים לחוף הצפוני של ים המלח, ויריחו תהיה מובלעת בתוך השטח המסופח.[10] עם הקמת ממשלת ישראל השלושים וחמש, הוסכם כי 1 ביולי 2020 יהיה התאריך שבו תעלה סוגיית הסיפוח לדיון בכנסת ובממשלת ישראל,[11] אם כי בפועל סיפוח כזה לא בוצע במועד הנקוב.[12] ב-13 באוגוסט 2020, עם חתימת הסכם איחוד האמירויות הערביות–ישראל, הודיע נתניהו על השעיית כוונותיו לספח את בקעת הירדן, כחלק מתנאי ההסכם שהציבה איחוד האמירויות הערביות.[13]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Netanyahu announces post-election plan to annex Jordan Valley, www.aljazeera.com (באנגלית)
- ^ The Jordan Valley, Btselem
- ^ Data on Netanyahu's Jordan Valley Annexation Map, Peace Now, 2019-09-11 (באנגלית אמריקאית)
- ^ הצעת חוק בקעת הירדן ומדבר יהודה תחילה, התשנ"ה-1995, באתר הכנסת
- ^ הצעת חוק בקעת הירדן, התשנ"ו-1995, באתר הכנסת
- ^ הצעת חוק בקעת הירדן, התשנ"ח-1998, באתר הכנסת
- ^ הצעת חוק החלת המשפט הישראלי על יישובים שהועברו משטח מדינת ישראל (בקעת הירדן), התש"ס-2000, באתר הכנסת
- ^ הצעת חוק בקעת הירדן, התש"ס-2000, באתר הכנסת
- ^ הצעת חוק בקעת הירדן, התשס"ז-2007, באתר הכנסת
- ^ מורן אזולאי ואלישע בן קימון, ה"הצהרה הדרמטית" של נתניהו: אם אבחר אספח את בקעת הירדן וצפון ים המלח, באתר ynet, 10 בספטמבר 2019
- ^ איתמר אייכנר, נתניהו: "בעוד כמה חודשים נקיים התחייבות טראמפ להחלת ריבונות", באתר ynet, 26 באפריל 2020
- ^ למרות הבטחות נתניהו - החלת הריבונות בשטחים נתקלת בקשיים, באתר מעריב אונליין, 1 ביולי 2020
- ^ בליכוד עקצו: "שלום תמורת שלום"; בנט: "הפסדנו הזדמנות היסטורית לסיפוח", באתר מעריב אונליין, 13 באוגוסט 2020