אליעזר זנדברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אליעזר זנדברג
Eliezer Sandberg 2017.jpg
לידה 21 בפברואר 1962 (בן 57)
חיפה, ישראל
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה אוניברסיטת תל אביב
עיסוק פוליטיקאי, משפטן עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת צומת עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה צומת, ליכוד-גשר-צומת, ישראל במרכז, שינוי, חץ, הבית הלאומי
שר המדע והטכנולוגיה ה־16
28 בפברואר 200319 ביולי 2004
(שנה ו-20 שבועות)
שר התשתיות הלאומיות ה־15
9 ביולי 20044 בדצמבר 2004
(21 שבועות ויומיים)
חבר הכנסת
13 ביולי 199217 באפריל 2006
(13 שנים)
כנסות 13 - 16
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אליעזר (מוּדי) זנדברג (נולד ב-21 בפברואר 1962 בחיפה) הוא פוליטיקאי ישראלי, שכיהן בעבר כשר וכחבר הכנסת. שימש יושב ראש קרן היסוד בין השנים 20102018.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זנדברג בעל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. שירת בצה"ל בדרגת סגן בפרקליטות הצבאית.

כעורך דין, שימש כיועץ המשפטי של צומת ומזכ"ל צומת. ב-1992 נבחר לחבר הכנסת מטעם "צומת" וכיהן כיו"ר הסיעה. ב-1996 נבחר לסגן יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-14 והיה לחבר כנסת מטעם רשימת הליכוד-גשר-צומת וכיהן בתפקיד סגן יושב ראש הכנסת. בשנת 1998 מונה לסגן שר החינוך, התרבות והספורט. במהלך אותה כנסת פרש מסיעתו והקים את "ישראל במרכז", וחבר ל"שינוי" בבחירות 1999.

היה יו"ר סיעת "שינוי" בכנסת במהלך הכנסת ה-15. כיהן כמשקיף הכנסת למועצת אירופה וכיו"ר אגודות הידידות ישראל-פינלנד וישראל-דרום אפריקה.

משנת 1996 הגיש זנדברג בהתנדבות את "שומעים חיפושיות", תוכנית רדיו של 88FM העוסקת בלהקת הביטלס וחבריה אשר שודרה מדי יום שישי בשעה 16:00 עד לסגירת רשות השידור[1]. התוכנית שרדה את המעבר לתאגיד השידור הישראלי, ושודרה מדי שבת ב-15:00 בתחנת כאן 88. ב-30 בדצמבר 2017 נפרד זנדברג מהמאזינים אחרי 21 שנה ויותר מאלף תוכניות.

בשנת 2003 מונה לשר המדע והטכנולוגיה וב-19 ביולי 2004, בעקבות פיטורי השר יוסף פריצקי, מונה לשר התשתיות הלאומיות, תפקיד בו כיהן עד 4 בדצמבר באותה השנה, עת פוטרו שרי "שינוי" מהממשלה עקב התנגדותם לתקציב.

בראשית 2006 פרש מ"שינוי" יחד עם ח"כ אברהם פורז, ולאחר מספר ימים התפלג ביחד עם חמי דורון והקים איתו סיעה שנקראת "הבית הלאומי", אשר התמזגה אל תוך סיעת הליכוד. בתמורה להעברת מימון המפלגות של סיעת הבית הלאומי לידי הליכוד, מוקם זנדברג במקום הסמלי 118 ברשימת הליכוד לכנסת ה-17 והובטח לו שאם המפלגה תרכיב את הממשלה לאחר הבחירות הוא יזכה בתפקיד הולם.

באוקטובר 2006 הצטרף זנדברג כשותף לקרן הון הסיכון "h2tech", המתמחה בהשקעות בפרויקטים טכנולוגיים בתחום המים.

זנדברג חזר לפעילות פוליטית בתחילת הכנסת ה-18 כאשר התבקש לבוא "לשירות לאומי", כפי שהתבטא, כחבר בצוות המשא ומתן הקואליציוני של מפלגת הליכוד לקראת הרכבת הממשלה. שמו עלה אז גם כמועמד לתפקיד מזכיר הממשלה. הוא החליט לוותר על התפקיד כשהתחוור לו כי יהיה מוגבל בניהול עסקיו העתידיים[2].

מאוקטובר 2010 נשא בתפקיד יו"ר קרן היסוד ב-70% משרה, ובמקביל המשיך בקידום עסקיו הפרטיים[3].

זנדברג מנהל אגודות ספורט בכדורגל, ידוע כאוהד קבוצת הפועל חיפה ומילא שורות תפקידים באגודת הסטודנטים וארגוני ילדים.

זנדברג נשוי ואב לשלושה.

חשדות לפלילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2017 נעצר בפרשת הצוללות[4], ובעקבות זאת הודיע במרץ 2018 על פרישתו מקרן היסוד[5]. בנובמבר 2018 הודיעה משטרת ישראל כי נתגבשה תשתית ראייתית נגד זנדברג לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים בעת שכיהן כיושב ראש קרן היסוד, תוך ניצול תפקידו ומעמדו הציבורי, לצורך "פתיחת דלתות" עבור איש העסקים מיכאל גנור בהקשר לעסקאות כלי השיט – וזאת בתמורה לכספי שוחד שקיבל מגנור[6].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]