פוקימון מיסטרי דאנג'ן: שערים לאינסוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פוקימון מיסטרי דאנג'ן: שערים לאינסוף
Pokémon Mystery Dungeon: Gates to Infinity
העטיפה האמריקאית של המשחק
העטיפה האמריקאית של המשחק
כללי
תאריך הוצאה יפן: 23 בנובמבר 2012
צפון אמריקה: 24 במרץ 2013
אירופה: 17 במאי 2013
אוסטרליה: 18 במאי
סוגה משחק תפקידים
פיתוח ספייק צ'ונסופט
הוצאה לאור נינטנדו
חברת פוקימון
ארץ מקור יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
סדרה פוקימון מיסטרי דאנג'ן
דרישות תוכנה
פלטפורמות נינטנדו 3DS
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פוקימון מיסטרי דאנג'ן: שערים לאינסוף (ביפנית: ポケモン不思議のダンジョン マグナゲートと∞迷宮) הוא משחק וידאו מסוג משחק תפקידים השייך לפוקימון שפותח על ידי ספייק צ'ונסופט, פורסם על ידי חברת פוקימון והופץ על ידי נינטנדו עבור קונסולת נינטנדו 3DS. זהו המשחק התשיעי בסדרת פוקימון מיסטרי דאנג'ן, והוא פורסם ביפן ב-23 בנובמבר 2012, בצפון אמריקה ב-24 במרץ 2013, באירופה ב-17 במאי 2013 ובאוסטרליה ב-18 במאי 2013.

בדומה למשחקי מיסטרי דאנג'ן האחרים, שערים לאינסוף מכילה קרבות פוקימונים המבוססים על תורות בסביבת מעין מבוך מרוצף המשתנה ככל שדמות השחקן, אדם שהפך לפוקימון, מתקדם מהקרקע לקומה הבאה. הביקורות על המשחק היו מעורבות, אם כי לרוב הוא זכה לציונים הנמוכים מקודמיו.

גיימפליי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק מתמקד ברובו בפוקימוני הדור החמישי, ומקורם במחוז יונובה. השחקן רשאי לבחור את הפוקימון אותו ישחק, כאשר אפשרויותיו הן פיקאצ'ו, אושאווט, טפיג, סנייבי ואקסיו, כאשר מבחן האישיות שהיה במשחק שקדם לו, לא קיים הפעם.[1] המשחק מציג סגנון אמנות תלת ממדי ונעשה בו שימוש ביכולותיה של קונסולת ה-3DS.[2] במקום הספרייטים הדו-ממדיים הרגילים, נעשה במשחק שימוש במודלים תלת-ממדיים מורכבים יותר, וישנו שימוש גם במצלמה ובחיישני ה-3DS של השחקנים על מנת למצוא חפצים עגולים ולהפוך אותם לפורטלים. יש לפתוח את הפורטלים, הנקראים מגנגייטס[3] (ומכאן שם המשחק), אשר פועלים כשערים למבוכים חדשים.[4] האזור המרכזי של המשחק נקרא גן העדן של הפוקימון (Pokémon Paradise) וחיים בו פוקימונים רבים המספקים שירותים וסיוע לשחקן.[5] מערכת המשחק מכילה גם "אפשרויות מציאות מוגברת", כך שבאמצעות סריקת חפצים מהעולם עולם האמיתי ניתן לפתוח מבוכים נוספים.[6] המשחק כולל תוכן להורדה חינמית וכן הורדה בתשלום, בצורת מבוכים נוספים.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה למשחקים הקודמים בסדרה, המשחק מתחיל כאשר שהשחקן חולם חלום מוזר ומתעורר בתור פוקימון.[4] עם הגעתו לעולם, פוגש השחקן פוקימון אחר, המתכנן לבנות מקום בשם "גן העדן של פוקימון" (Pokémon paradise). בעת התהליך התיידדו השניים עם פוקימונים אחרים, ביניהם הפוקימון האגדי ויריזיון. בהמשך, השחקן פוגש את הידרייגון שהופיע בחלומות שחווה לאורך המשחק, שהאמין קודם שהוא דמות רעה בעקבות המראה המאיים שלו. לאחר שנלכד, השחקן, שותפו והידרייגון מתעמתים עם הפוקימון האגדי קיורם, שמשמיד את הידרייגון ופוגע קשה בשחקן, טרם שחשף שהוא הביס בעבר בני אדם רבים שהפכו לפוקימונים.

זמן מה לאחר מכן, השחקן והשותף חוזרים ומנצחים את קיורם, ומגלים את ביטרקולד - יצור קרח ענק הדומה בצורתו לפתית שלג המתכנן להרוס את העולם, ובהמשך מביסים אותו, לאחר קרב ארוך. הידרייגון חוזר לחיים זמן קצר לאחר מכן, והקבוצה חוגגת את ניצחונה. עם זאת, השחקן והידרייגון נאלצים לחזור ולהיעלם מעולם הפוקימון, לצערם הרב של אחרים.

לאחר מכן המשחק ממשיך, תוך התמקדות בשותפו של השחקן, כשהוא חוצה מבוך המכונה Worldcore, כך שיוכל להביע משאלה שהשחקן יחזור. בסוף המבוך הם מבינים שלקיחת השחקן מאהוביו וקרוביו תהיה מעשה אנוכי, ובמקום זאת מבקשים שהשחקן יוכל לחצות ממדים באופן חופשי.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק זכה לביקורות מעורבות.[7] אתר האינטרנט IGN דירג את המשחק ב-4.5 מתוך 10 נקודות והסביר כי "שערים לאינסוף נכשל גם כמשחק בסדרת פוקימון וגם כמשחק בסדרת מיסטרי דאנג'ן, והגעה לתוכנו הבשרי ביותר דורשת מהשחקן לשחק שעות רבות של תוכן משעמם. התכונות המשלימות של המשחק לא יכולות להתגבר על העובדה שהגיימפלי מרגיש רדוד מרגע לרגע עד שהוא נעשה חסר טעם לחלוטין". ביקורת האתר הסתכמה בציון המשחק כ"רע".[8] גם אתר הגיימינג GameSpot סקר את המשחק בצורה שלילית, וציין כי "המשחק חמוד, אך המעבר המשעמם והפשטני בין המבוכים מביא את שערים לאינסוף לרמה בינונית", ודירג את המשחק ב-5/10. האתר GamesRadar הצהיר כי ישנם "רגעים של כיף שניתן לחוות במשחק, במיוחד כאשר הנרטיב פונה בצעדיו, אך עם מעט מאוד גיוון במשימות שאתה מבצע, וללא עומק אמיתי בקרב, החוויה מתיישנת מהר מאוד, מה שהפך את המשחק לקשה להמלצה", ודירג את המשחק ב-2.5 כוכבים מתוך 5. EGM דירגה את המשחק ב-3.5 מתוך 10 נקודות[7], ובלוג משחקי הווידאו ב-8 נקודות מתוך 10.[7][9]

ביפן נמכרו כ-374,000 עותקים החל מינואר 2013 ו-298,000 עותקים בארצות הברית החל מספטמבר 2013.[10][11]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Jackson, Mike. "3DS News: First Pokémon Mystery Dungeon 3DS trailer released". CVG - computerandvideogames.com. נבדק ב-25 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Martin, Liam. "'Pokémon Mystery Dungeon' sequel announced for 3DS". Digital Spy. נבדק ב-25 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Lucas M. Thomas. "Pokemon Mystery Dungeon 3DS Announced". IGN. נבדק ב-25 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 Water Pokémon Master. "New 3DS Game – 'Pokemon Mystery Dungeon: Magnagate and the Infinite Labyrinth'". PokeBeach. נבדק ב-25 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Ishaan. "Pokémon Mystery Dungeon 3DS Story Deals With Lugia, Ho-oh And Kyurem". SiliconEra. נבדק ב-25 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Rose, Mike. "Pokemon Mystery Dungeon for Nintendo 3DS debuting in Japan this winter". Pocket Gamer. נבדק ב-25 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 3 Neltz, András. "Six Critics Clash Over Pokémon Mystery Dungeon: Gates To Infinity". Kotaku. אורכב מ-המקור ב-3 במרץ 2016. נבדק ב-25 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל, 24.8.2019)
  8. ^ Parish, Jeremy. "Pokemon Mystery Dungeon: Gates to Infinity Review". IGN. נבדק ב-25 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Review: Pokemon Mystery Dungeon: Gates to Infinity". Destructoid (באנגלית). נבדק ב-2019-04-19.
  10. ^ Handrahan, Matthew (28 בינואר 2013). "Pokemon tops 2012 software chart in Japan". GamesIndustry. Gamer Network. נבדק ב-21 באפריל 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Makuch, Eddie (12 בספטמבר 2013). "Pikmin 3 US sales reach 115,000 units". GameSpot. CBS Interactive. נבדק ב-4 באוקטובר 2013. {{cite web}}: (עזרה)