פורטל:הלכה/משפט עברי ומשפט במזרח הקדום
האסטלה עליה נמצאו חוקי חמורבי
המאה ה-19 והמחצית הראשונה של המאה ה-20, היו שנים שבהן התבצעו חפירות ארכאולוגיות רבות במסופוטמיה. ארכאולוגים בריטים, צרפתים וגרמנים, התעניינו באזור זה בגלל הקשר עם המקרא, והיה ברצונם לגלות את הערים שהוזכרו בתנ"ך. במסגרת החפירות נמצאו כתבים רבים על לוחות חרס בכתב יתדות, או אסטלות שמזכירים שמות מלכים המופיעים בתנ"ך כמלך אחאב המופיע על גבי המונולית מכורח המספר על קרב קרקר, או המלך יהוא המופיע על גב האובליסק השחור אשר נמצא בנימרוד שבצפון מסופוטמיה, בידי הארכאולוג הבריטי אוסטן הנרי לייארד בשנת 1845.
הממצאים הרבים כוללים גם לוחות חרס בכתב יתדות שכוללים קובצי חוקים של מלכים וממלכות אשר עוסקים בניהול חיי היומיום חיי החברה והמשפט של הממלכה. הממצאים מתייחסים לממלכות במסופוטמיה מתחילת האלף ה-2 לפנה"ס (זמנו של אברהם אבינו, על פי הכרונולוגיה המקראית, כ-450 שנה לפני שניתנה התורה). מציאת לוחות אלה הביאה למחקר השוואתי בין קודקס חוקים אלה לחוקי המקרא, מחקר שמצא את הדמיון ואת השוני בין הקודקסים השונים לחוקי המקרא.
כך לדוגמה, בחוקי אשנונה שנכתבו בממלכת אשנונה השומרית הנישואים נכנסו לתוקף כאשר החתן או אביו הביאו מוהר של מצרכי מזון או מזומנים, וכמו כן, כמו במשפט העברי, רק הבעל הורשה לגרש את אשתו. אך בניגוד למשפט העברי, אם לזוג יש ילדים הבעל מאבד את כל רכושו. דוגמאות לקודקסים נוספים שנמצאו מתקופה זו הם חוקי חמורבי ותעודות נוזי.
חוקי אשנונה הם קובץ חוקים שנוסחו בין המאות ה-20 וה-19 לפנה"ס. הקובץ התגלה בחפירות בעיראק בשני העתקים נפרדים הכתובים על לוחות חרס בכתב יתדות. הלוחות נמצאו על ידי הארכאולוג העיראקי טהא באקר בשנים 1945 ו-1947 בשדופום (תל רחמל) – אחת מערי הממלכה של אשנונה, צפונית לבגדאד בעיראק של ימינו, קודם שנכבשה בידי חמורבי.
חוקים אלה הם מהקדומים ביותר שנמצאו בעולם התרבות השמית. ההבדל בין חוקים אלה לחוקי חמורבי תורם להבנת ההתפתחות של החוקים בעולם הקדום של מסופוטמיה. אשנונה הפכה לממלכה חשובה מבחינה פוליטית לאחר נפילת השושלת השלישית של אור.
החוקים מצביעים על ריבוד חברתי (חברה מעמדית). החוקים הראשונים קובעים מחירים מקסימליים למצרכי מזון, לשכר הפועלים החקלאיים ולשירותי תחבורה. קיים דמיון בין חוקי אשנונה לחוק העברי בחוקים שבין אדם לחברו. למשל, בחוק אשנונה (סעיף 53) כתוב: ”שור כי יגח שור אחר והמיתו, שני בעלי השוורים יחצו את כסף השור החי וגם את כסף השור המת”. בדומה למה שכתוב בספר שמות בתורה: ”וְכִי-יִגֹּף שׁוֹר-אִישׁ אֶת-שׁוֹר רֵעֵהוּ וָמֵת, וּמָכְרוּ אֶת-הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת-כַּסְפּוֹ וְגַם אֶת-הַמֵּת יֶחֱצוּן” (כ"א, לה).חוקי חַמוּרָבִּי הם קודקס החוקים הנודע והמקיף בחוקי המזרח הקדום, והראשון שנתגלה בעת החדשה. הקובץ חובר ונחקק על אסטלה בשנת שלטונו האחרונה של חמורבי מלך בבל, השליט השישי בשושלת הבבלית הראשונה, במאה השמונה עשרה לפנה"ס. אוסף החוקים, אשר כלל במקור כ־300 חוקים, פורסם לקראת סוף תקופת שלטונו של חמורבי, אך לא ניתן לקבוע בוודאות אם הם אמנם יושמו בפועל. הקודקס נכתב בכתב יתדות בשפה האכדית אשר הייתה, בהשפעת חמורבי, לשפה הרשמית בבבל.
יש המזהים בחמורבי, שנודע גם כעמורפי, את הדמות המקראית אמרפל מלך שנער, המזוהה במקרא עם בבל: "וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם... עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה' עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ" (בראשית פרק י"א, פסוקים ב'; ט').
החוקים גופם הם בעלי מבנה קזואיסטי. כתוצאה מכמה לקונות בטקסט, לא ניתן לקבוע את מספרם המדויק, אך הם מנו במקור קרוב ל-300 חוקים, שמתוכם השתמרו (ושוחזרו באופן חלקי) 282. החוקים עוסקים בתחומים רבים, בהם הליכי משפט, עבירות רכוש, דיני עבדות, נכסי מלכות, אריסות, נזקי תבואה, השקיה ונזקי מים, הסגת גבול ופשעי רועים, כריתת עצים, שכירת בתים, מסחר ורוכלות, מזיגת יין ופונדקאות, הלוואות, פיקדונות, שמירת נכסים ושומרים, הוצאת דיבה, אירוסין, נישואים, עגינות, גירושים, אמה ופילגש, עבירות מין, גילוי עריות, דיני ירושה, נישואי עבד ובת-חורין, מעמד האלמנה ובנותיה, דיני אימוץ, תקיפה וחבלה גופנית, אחריות מקצועית, נזק לבעלי-חיים, שור שנגח, הנהלה ומשק, שכירים בחקלאות, דמי שכירות של בהמות, עגלות וספינות.
עניין מחקרי ודתי רב עוררה השוואתם של חוקי חמורבי לחוקי התורה.