טונגה
ממלכת טונגה Puleʻanga Fakatuʻi ʻo Tonga | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מוטו לאומי | אלוהים וטונגה הם מורשתי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
המנון לאומי | המנון טונגה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
יבשת | אוקיאניה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שפה רשמית | טונגאית, אנגלית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עיר בירה (והעיר הגדולה ביותר) |
נוקואלופה 21°10′18″S 175°11′02″W / 21.17160633827271°S 175.18386840820312°W | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
משטר | מונרכיה חוקתית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש המדינה מלך ראש ממשלה | מלך טופו השישי Sialeʻataongo Tuʻivakanō | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הקמה - עצמאות - תאריך | מבריטניה 4 ביוני 1970 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שטח[1] - דירוג עולמי - אחוז שטח המים |
747 קמ"ר 190 בעולם 4% | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אוכלוסייה[2] (הערכה ליולי 2018) - דירוג עולמי של אוכלוסייה - צפיפות - דירוג עולמי של צפיפות |
106,398 נפש 192 בעולם 142.43 נפש לקמ"ר 80 בעולם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תמ"ג (PPP)[3] (הערכה לשנת 2017) - דירוג עולמי - תמ"ג לנפש - דירוג עולמי לנפש | 591 מיליון $ 211 בעולם 5,555 $ 167 בעולם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד הפיתוח האנושי[4] (2017) - דירוג עולמי | 0.726 98 בעולם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מטבע | פאנגה (TOP) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אזור זמן | UTC +13 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סיומת אינטרנט | .to | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קידומת בינלאומית | 676 |
ממלכת טוֹנְגָה (בטונגאית: Puleʻanga Fakatuʻi ʻo Tonga) היא מדינת איים בדרום האוקיינוס השקט, בערך בשליש הדרך בין ניו זילנד לבין הוואי. היא נמצאת מדרום לסמואה וממזרח לפיג'י.
תוכן עניינים
אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשפות פולינזיות רבות, כולל טונגאית, המילה טונגה פירושה "דרום", שכן הארכיפלג בו שוכנת המדינה הוא הקבוצה הדרומית ביותר של האיים במרכז פולינזיה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – היסטוריה של טונגה, אימפריית טואי טונגה

כבר במאה ה-10 פיתחה החברה הטונגית שושלת של כהני דת קדושים, שבמשך הזמן היו לשליטים.
מאז החלו, במאה ה-17 הקשרים עם האירופאים, נעשו מנהיגים אלה למלכים.
בשנת 1875 הסתיימה מלחמת אזרחים ארוכה עם עלייתו לכס המלוכה של טאופאהאו (ששינה את שמו לג'ורג' טופו הראשון אחרי התנצרותו). בשנות מלכותו אישרה ממלכת טונגה את חוקתה הראשונה. בשנים שלאחר מכן חתמה טונגה על הסכמים עם המדינות גרמניה וארצות הברית, בהם הוכרה ריבונותה של טונגה. בגלל קשיים פנימיים הולכים וגוברים, ניהלה טונגה משא ומתן עם בריטניה וב-1900 הייתה לשטח חסות בריטי. ב-1905 קיבל הקונסול הבריטי זכות וטו על קשרי החוץ של טונגה. ב-1918 עלתה על כס המלכות המלכה סאלוט טופו השלישית, והיא שלטה על המדינה עד 1965. את מקומה ירש המלך טאופאאהאו טופוו הרביעי.
טונגה הייתה בין עשר המדינות הראשונות שהכריזו כבר בספטמבר 1939 מלחמה על גרמניה הנאצית.
בשנת 1958 נחתם הסכם ידידות בין טונגה לבין בריטניה אשר איפשר מינוי מושל בריטי במקום. ביוני 1970 זכתה טונגה בעצמאות.
בשנת 2008 הודיע המלך ג'ורג' טופו החמישי, כי הוא מוותר על רוב סמכויותיו, ומסיים מאות שנים של מונרכיה אבסולוטית. ב-18 במרץ 2012 נפטר המלך ג'ורג' טופו החמישי בבית חולים בהונג קונג, בתור המלך האחרון בעל סמכות אבסולוטית.
פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
טונגה היא מונרכיה חוקתית. המלך, משפחתו וכן קבוצה אליטיסטית מצומצמת חיים בעושר רב לעומת רוב יתר האזרחים, וישנו נוהג חברתי ותרבותי עמוק שלא לבקר אותם ואת שיטת המלוכה. השלטון מעניק חינוך חובה חינם. לשלטון יש שליטה כוללת על הקרקע ברחבי המדינה, אשר לא ניתנת למכירה לזרים.
התנועה הדמוקרטית במדינה מנסה לקדם רפורמות רבות, בהן ייעול מערכת הבחירות, אך ללא ביטול מוסד המלוכה הנהנה מתמיכה עממית רחבה. ישנו שוויון בין גברים לנשים בתחומי התעסוקה ונגישות לחינוך לרפואה ולחינוך, אם כי יש אפליה לרעה של נשים בתחומי הקרקעות, הפוליטיקה ויחס ממשרדי הממשלה.
יחסי חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
הממשל בטונגה פיתח בשנים האחרונות יחסים דיפלומטיים וכלכליים ענפים עם מדינות אסיה. בנוסף על כך, ישנו יחס חם מאוד עם ארצות הברית, אוסטרליה וניו זילנד. למרות היחסים הטובים בין שתי המדינות, הממלכה המאוחדת סגרה את הנציבות שלה במדינה בשנת 2006. טונגה חברה בארגונים רבים של המדיניות באוקיינוס השקט.
יחסי טונגה-ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יחסי טונגה-ישראל
שתי המדינות מכירות זו בזו ושוררת ביניהן יחסי ידידות חמים. על אף המרחק הרב בין שתי המדינות פעמיים נערכו שני ביקורים ממלכתיים בטונגה: הנשיא חיים הרצוג ב-1986 ולאחר כן, ב-2011 ביקר ראובן ריבלין כיו"ר הכנסת במטרה לקידום העזרה של מדינת ישראל בטיפול במחלת הסכרת הנפוצה בטונגה[5].
צבא וביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]
טונגה שלחה 40 חיילים כחלק מהכוח האמריקאי למלחמת עיראק למספר חודשים במהלך שנת 2004. משלחות נוספות נשלחו בשנים 2007 וחזרו בשנת 2008, כל אלו ללא אבידות. בשנת 2010 שלחה המדינה כ-200 חיילים למלחמת אפגניסטן.
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקורות הפרנסה העיקריים הם (לפי סדר החשיבות) חקלאות, דיג, תיירות ועבודה במדינות אחרות.
הייצוא החקלאי כולל: וניל, קוקוס ומוצריו (קופרה, שמן קוקוס), דגים מיובשים, בננות ודלעות כולל תוצריהן (שמן דלעת וגרעיני דלעת).
ענף נוסף המכניס מטבע זר הוא מכירת סיומת האינטרנט של המדינה ליזמים המוכרים את הכתובות הנוחות כמו go.to move.to jump.to
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
טונגה היא ארכיפלג המורכב מ-150 איים קטנים באוקיינוס השקט. האיים שהיו ידועים בעבר כאיי הידידות, נמצאים מזרחית לאיי פיג'י באוקיינוס השקט הדרומי. 36 מהאיים מאוכלסים. רוב האיים הם הרי געש, כמה מהם - איי אלמוגים.
טונגה שוכנת באזור אקלים משווני, כלומר אזור בעל משקעים רבים והפרשי טמפרטורות בין עונה לעונה הם קטנים וכך אף ההבדלים בטמפרטורה בין יום לבין לילה. האיים נמצאים באזור בו פוגעות סופות טרופיות.
ב-13 בפברואר 2010 פקד את הארכיפלג רעש אדמה בעוצמה של 6.3 בסולם ריכטר.
דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ליולי 2016, גרים במדינה כ-106,000 תושבים. מעל ל-70% מתושבי האי מתגוררים באי הגדול טונגטפו. 98% מהתושבים הם ממוצא אתני משולב של פולינזים ומלנזים. 90% מהאוכלוסייה היא נוצרית. הזרמים הנוצריים המרכזיים הם:
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טונגה, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2018
- ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2019
- ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2019
- ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2017 בדו"ח של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות, שפורסם בספטמבר 2018
- ^ חזקי ברוך, ביקור ממלכתי ראשון בטונגה מזה 25 שנים, באתר ערוץ 7, 07/04/2011
מדינות וטריטוריות באוקיאניה | ||
---|---|---|
אוסטרליה | אוסטרליה • נורפוק | ![]() |
מלנזיה | איי מאלוקו ומערב גינאה החדשה (חלק מאינדונזיה) • איי שלמה • ונואטו • מזרח טימור • פיג'י • פפואה גינאה החדשה • קלדוניה החדשה | |
מיקרונזיה | איי מריאנה הצפוניים • איי מרשל • גואם • מיקרונזיה • נאורו • פלאו • קיריבטי | |
פולינזיה | איי קוק • הוואי • ואליס ופוטונה • טובאלו • טונגה • טוקלאו • ניואה • ניו זילנד • סמואה • אי הפסחא • סמואה האמריקנית • פולינזיה הצרפתית • פיטקרן |
קבוצות איי פולינזיה | ||
---|---|---|
|
חבר העמים הבריטי | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|
מדינות חברות |
|
![]() | ||||
חברות לשעבר | אירלנד • גמביה • המלדיביים • ניופאונדלנד • זימבבואה | |||||
נושאי משרה | אליזבת השנייה, ראש חבר העמים (דגל) • מושל כללי | |||||
אירועים וסמלים | משחקי חבר העמים • דגל חבר העמים • יום חבר העמים | |||||
מסמכי יסוד | הצהרת בלפור (1926) • חוק וסטמינסטר • הצהרת לונדון • הצהרת סינגפור • הצהרת לוסקה • הצהרת לאנגקאווי • הצהרת הארארה • הצהרת אדינבורו |
מונרכיות | ||
---|---|---|
ממלכות | אוסטרליה • איי בהאמה • איי שלמה • אנטיגואה וברבודה • אסוואטיני • בהוטן • בחריין • בלגיה • בליז • ברבדוס • ג'מייקה • גרנדה • דנמרק • הולנד • הממלכה המאוחדת • טובאלו • טונגה • ירדן • לסוטו • מלזיה1 (נגרי סמבילן • פרליס) • מרוקו • נורווגיה • ניו זילנד • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • ספרד • ערב הסעודית • פפואה גינאה החדשה • שוודיה • תאילנד | ![]() |
מונרכיות נבחרות | איחוד האמירויות הערביות • מלזיה • קריית הוותיקן | |
נסיכויות | אנדורה • ליכטנשטיין • מונקו | |
סולטנויות | ברוניי • מלזיה1 (ג'והור • טרנגנו • סלנגור • פהנג • פרק • קדה • קלנטן) • עומאן | |
קיסרויות | יפן | |
אמירויות | איחוד האמירויות הערביות1 (אבו דאבי • אום אל-קיוין • דובאי • עג'מאן • פוג'יירה • ראס אל-ח'ימה • שארג'ה) • כווית • קטר | |
דוכסויות גדולות | לוקסמבורג | |
1 חלק ממונרכיה פדרטיבית. |