פיטר בירדסלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיטר בירדסלי
Peter Beardsley
מידע אישי
לידה 18 בינואר 1961 (בן 63)
הקסהאם, נורת'מברלנד, אנגליה
שם מלא פיטר אנדרו בירדסלי
גובה 1.73 מטר
עמדה קשר / חלוץ
מועדוני נוער
ניוקאסל יונייטד
וולסנד בויס קלאב
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1979 - 1982
1982
1982 - 1983
1983
1983 - 1987
1987 - 1991
1991 - 1993
1993 - 1997
1997 - 1998
1998
1998
1998 - 1999
1999
סך הכול:
קרלייל יונייטד
ונקובר וייטקאפס
מנצ'סטר יונייטד
ונקובר וייטקאפס
ניוקאסל יונייטד
ליברפול
אברטון
ניוקאסל יונייטד
בולטון וונדררס
מנצ'סטר סיטי
פולהאם
הארטלפול יונייטד
מלבורן נייטס
104 (22)
48 (20)
0 (0)
25 (8)
147 (61)
131 (46)
81 (25)
129 (47)
17 (2)
6 (0)
23 (6)
22 (2)
2 (0)
735 (239)
נבחרת לאומית כשחקן
1986 - 1996 אנגליה 59 (9)
קבוצות כמאמן
1999 - 2000
2001 - 2011
2010
2014 - 2018
2015
נבחרת אנגליה (עוזר מאמן)
ניוקאסל יונייטד (מילואים)
ניוקאסל יונייטד (מאמן זמני)
ניוקאסל יונייטד (מילואים)
ניוקאסל יונייטד (עוזר מאמן)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פיטר אנדרו בירדסליאנגלית: Peter Andrew Beardsley; נולד ב-18 בינואר 1961) הוא כדורגלן עבר אנגלי, ששיחק בעמדות הקשר והחלוץ.

בירדסלי שיחק לאורך הקריירה בתשעה מועדונים באנגליה, וכן בקנדה ובאוסטרליה. בין היתר שיחק בקבוצות מהליגה הבכירה ובהן מנצ'סטר יונייטד, ניוקאסל יונייטד (שתי קדנציות), ליברפול (שתי אליפויות אנגליה וגביע אחד), אברטון ומנצ'סטר סיטי. כמו כן, ייצג את אנגליה 59 פעמים, וכבש תשעה שערים. בין היתר ייצג את הנבחרת בשני טורנירי מונדיאל, ב-1986 וב-1990, וכן ביורו 1988.

לאחר פרישתו היה לעוזר מאמן הנבחרת, אימן בקבוצת המילואים של ניוקאסל וב-2010 אף שימש כמאמנה הזמני של הקבוצה.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בירדסלי החל את הקריירה בקבוצת הנוער של ניוקאסל יונייטד, ממנה עבר לוולסנד בויס קלאב, מועדון נוער שהצמיח שחקנים מקצוענים רבים לליגות הבכירות באנגליה. בירדסלי נדחה על ידי מספר מועדונים בהם נבחן כשחקן נוער, ולבסוף החל את הקריירה הבוגרת בקרלייל יונייטד מהליגה השלישית בעונת 1979/1980.

בירדסלי בלט בשורות הקבוצה כבר בעונותיו הראשונות כשחקן בוגר. בעונת הבכורה שלו תרם שמונה שערי ליגה ב-39 הופעות, כאשר קבוצתו סיימה שישית בליגה. עונה לאחר מכן נטל חלק מכריע במאבקי הירידה של קבוצתו עם 43 הופעות ליגה (מתוך 46) בהן כבש עשרה שערים. קרלייל שרדה בליגה בפער של נקודה מהקו האדום. באותו הקיץ יצא להשאלה במדי ונקובר וייטקאפס הקנדית, בטרם חזר לקרלייל.

בעונת 1981/1982, עונה בלבד לאחר שכמעט ונשרו לליגה הרביעית, העפיל בירדסלי עם קרלייל לליגת המשנה כאשר קבוצתו סיימה את העונה במקום השני. בירדסלי כבש באותה העונה ארבעה שערים ב-22 הופעות, ובסך הכול בשלוש עונות במדי קרלייל כבש 22 שערי ליגה ב-104 הופעות. באותו הקיץ יצא פעם נוספת להשאלה במדי ונקובר.

לקראת עונת 1982/1983 השלים בירדסלי מעבר יוקרתי כאשר חתם במדיה של מנצ'סטר יונייטד, תחת המאמן רון אטקינסון. בעוד הקבוצה רשמה עונה טובה, עם מקום שלישי בליגה, זכייה בגביע ה-FA והעפלה לגמר גביע הפוטבול ליג, התקשה בירדסלי להשתלב בסגל של מועדון הפאר. הוא סיים את דרכו במועדון בתום עונה אחת, עם הופעה אחת בלבד בגביע הליגה, ולאחר שכלל לא שותף במשחקי הליגה והגביע של קבוצתו. כבר בתחילת מרץ 1983 כבר לא היה לחלק מהמועדון, כאשר עבר בפעם השלישית והאחרונה בקריירה למשחקי הקיץ במדי ונקובר.

ניוקאסל יונייטד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בירדסלי, שלא השתלב במנצ'סטר יונייטד, ירד לליגת המשנה כאשר חתם במדיה של ניוקאסל יונייטד לקראת עונת 1983/1984. ניוקאסל, שיכולה הייתה להחתימו בחינם מספר שנים קודם לכן כאשר שיחק בנוער של המועדון, שילמה עבורו כ-150 אלף ליש"ט. בירדסלי שיתף פעולה בחלק הקדמי עם קווין קיגן, קפטן המועדון בעונת הפרישה שלו, וכן עם טרי מקדרמוט וכריס וודל, שבהמשך היו לשחקני נבחרת. בירדסלי הפך עד מהרה לשחקן מפתח בחלק הקדמי, עם עשרים שערי ליגה ב-35 הופעות כבר בעונת הבכורה שלו, כולל שלושער ראשון בקריירה לרשתה של מנצ'סטר סיטי. ניוקאסל סיימה במקום השלישי, מתחת לצ'לסי ושפילד ונסדיי, ועם פער של עשר נקודות ממנצ'סטר סיטי הרביעית העפילה לליגה הבכירה.

בעונת 1984/1985 רשם בירדסלי את הופעותיו הראשונות בליגה הבכירה. בהיעדרו של הכובש המצטיין קיגן שפרש, ועם ג'ק צ'רלטון על הקווים, הפך בירדסלי למלך שערי הליגה של קבוצתו עם 17 כיבושים ב-38 הופעות. באותה העונה כבש, בין היתר, שלושער לרשתה של היריבה העירונית סנדרלנד, שנשרה לליגת המשנה בתום העונה. עונה לאחר מכן שמר בירדסלי על מעמדו ככובש הבכיר בסגל, עם 19 שערי ליגה, בעונה בה שותף בכל 42 משחקיה של הקבוצה בליגה.

בירדסלי, שהפך לשחקן נבחרת ואף ייצג את נבחרתו במונדיאל 1986, חזר לאחר הטורניר לסייע לקבוצתו, ולמאמנו וילי מקפאול, לשרוד בליגה הבכירה. בירדסלי כבש רק חמישה שערי ליגה באותה העונה, אך ניוקאסל הצליחה להישאר בליגה בפער שלוש נקודות מהקו האדום. בסך הכול בארבע עונות כבש בירדסלי 61 שערי ליגה ב-147 הופעות במדי ניוקאסל.

ליברפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 ביולי 1987, לקראת עונת 1987/1988 עבר בירדסלי רשמית לסגנית האלופה, ליברפול של המאמן קני דלגליש. ליברפול שברה את שיא ההעברות האנגלי כאשר שילמה עבור השחקן כ-1.9 מיליון ליש"ט. ליברפול שינתה באותה העונה את פניה, בייחוד בחלק ההתקפי, כאשר השילוב ההתקפי המוצלח בין השחקן-מאמן דלגליש וכוכב הקבוצה איאן ראש התפרק כמעט לחלוטין - ראש עבר לשחק ביובנטוס האיטלקית, בעוד דלגליש, עדיין כשחקן-מאמן, החליט להתרכז בעיקר בתפקיד האימון ורשם הופעות ספורות בלבד כשחקן. את מקומם בציוות ההתקפי תפסו בירדסלי, ולצידו שחקן הרכש ג'ון אולדרידג'. השילוב עבד היטב, בירדסלי תרם 15 שערי ליגה ב-38 הופעות וסייע לליברפול לזכות באליפות בעונת שיא שנפתחה עם רצף של 29 משחקי ליגה ללא הפסד. שיתוף הפעולה בין בירדסלי לאולדרידג' סיפק לליברפול 41 שערי ליגה מתוך ה-87 שכבשה הקבוצה באותה העונה. הקבוצה אף התקרבה לזכייה בדאבל, אך נעצרה עם הפסד מפתיע 0–1 בגמר מול וימבלדון, בו פתח בירדסלי בחוד ואף כבש שער שנפסל לאחר שהשופט שרק לעבירה שבוצעה בתחילת המהלך לטובת ליברפול, במקום לתת למהלך להמשיך לפי חוק היתרון.

עונה לאחר מכן, עם שובו של איאן ראש לקבוצה, ניסתה ליברפול לשמור על תואר האליפות. ראש החמיץ 14 משחקים עקב פציעה, אך כשהיה כשיר לא היסס דלגליש לשחק במערך של 4-3-3, כאשר ראש מצטרף לאולדרידג' ולבירדסלי בחלק הקדמי. ליברפול החמיצה את הזכייה בתואר בבעיטה האחרונה של העונה, בהפסד 0–2 לארסנל שהעלה אותה לפסגה בפער שערים ומספר נקודות זהה לזה של ליברפול, אך עם יתרון בעמודת שערי הזכות. ליברפול התנחמה בזכייה בגביע באותה העונה, עם ניצחון 2–3 בהארכה על היריבה העירונית אברטון, משערים של אולדרידג' וראש (צמד). בירדסלי פתח בהרכב ליברפול למשחק, ובסך הכול תרם עשרה שערי ליגה ב-37 הופעות באותה העונה. עם זאת, אסון הילסבורו שהתרחש בחצי גמר הגביע האנגלי בעונה זו, הותיר תחושות קשות אצל בירדסלי, שנכח בחלק מהלוויות ההרוגים באסון ואף ביקר פצועים בבית החולים.

בעונת 1989/1990, עם עזיבתו של אולדרידג', התכנסה ליברפול למערך של 4-4-2, עם בירדסלי וראש בחוד. כבר בפתיחת העונה כבש בירדסלי את השער היחיד בניצחון 0–1 על ארסנל במגן הצדקה. בירדסלי כבש עשרה שערי ליגה באותה העונה, אך האחרון שבהם נכבש כבר בפברואר 1990. הסיבה לכך נעוצה בהשאלתו של רוני רוזנטל מסטנדרד לייז' בחודש מרץ, והקרדיט שקיבל בהתקפה על חשבונו של בירדסלי, בעיקר. בסך הכול רשם בירדסלי 29 הופעות ליגה וסייע לקבוצתו לזכות בתואר האליפות, השני בקריירה שלו.

בירדסלי פתח היטב את עונת 1990/1991. הוא חגג שלושער בניצחון 0–4 על מנצ'סטר יונייטד במחזור החמישי, והוסיף צמד שבוע לאחר מכן בניצחון 2–3 על אברטון בדרבי. עד לאמצע נובמבר ספר בירדסלי כמות מרשימה של 11 שערי ליגה, אך מאז לא הצליח לכבוש שערי ליגה נוספים עבור המועדון. הבצורת ההתקפית של בירדסלי במהלך מחזורי חג המולד, הייתה מהגורמים להחלטתו של דלגליש להחתים חלוץ נוסף, ובינואר 1991, עם החתמתו של דייוויד ספידי מקובנטרי סיטי, נאלץ בירדסלי לקצץ עוד יותר בדקות המשחק שלו. ב-20 בפברואר כבש בירדסלי את שעריו הרשמיים האחרונים במדי ליברפול, כאשר כבש פעמיים במשחק מול אברטון במסגרת הגביע, שהסתיים בשוויון 4-4 דרמטי. יומיים לאחר מכן, הדהים דלגליש את עולם הכדורגל כאשר התפטר מתפקידו במפתיע לאחר כשש שנים מוצלחות מאוד כמאמן הקבוצה. תחת המאמן הזמני רוני מוראן, ותחת המאמן הקבוע גריים סונס שהגיע באפריל, איבדה ליברפול את התואר לארסנל וסיימה במקום השני בלבד. בירדסלי סיים את העונה עם 27 הופעות ליגה, ונעצר על 11 שעריו מחודש נובמבר.

על אף עזיבתו של ספידי בקיץ, ההחתמה של דין סאונדרס מדרבי קאונטי תמורת קרוב ל-3 מיליון ליש"ט זירזה את עזיבתו של בירדסלי לאחר ארבע עונות במועדון. בסך הכול כבש בירדסלי 46 שערי ליגה ב-131 הופעותיו במועדון, עמו זכה בשתי אליפויות, גביע ושלושה מגני צדקה. בשנת 2006, בסקר שנערך בקרב כ-110 אלף אוהדי ליברפול, נבחר בירדסלי במקום ה-19 ברשימת מאה השחקנים האהובים בתולדות המועדון (בעלי מאה הופעות לפחות).

אברטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המעבר הבא של בירדסלי היה ליריבתה העירונית של ליברפול, אברטון, ששילמה סכום של כמיליון ליש"ט עבור בירדסלי בן ה-30. הוא השלים את מעברו ב-5 באוגוסט 1991, והיה שותף בכל 42 משחקי הליגה של הקבוצה באותה העונה, תוך שהוא כובש 15 שערי ליגה ומוביל את טבלת הכובשים של המועדון.

עונה לאחר מכן, בעונת הבכורה של הפרמייר ליג, הסתפק בירדסלי בעשרה שערי ליגה ב-39 הופעות. ב-7 בדצמבר 1992 כבש בירדסלי בדרבי מול ליברפול, והוביל את אברטון לניצחון 1–2. בכך, היה לאחד משני השחקנים היחידים שכבשו בדרבי של ליברפול עבור שתי הקבוצות.

בסך הכול הפגין בירדסלי יכולת משכנעת במדי אברטון, וכבש 25 שערי ליגה ב-81 הופעות. עם זאת, הקבוצה נקלעה לקשיים כלכליים, וכאשר הגיעה הצעה בסך מיליון וחצי ליש"ט עבור בירדסלי בן ה-32, נמכר השחקן בחזרה לקבוצת נעוריו, ניוקאסל.

חזרה לניוקאסל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 ביולי 1993 חתם בירדסלי בשורות קבוצתו לשעבר, ניוקאסל. את הקבוצה הוביל כמאמן חברו לשעבר של בירדסלי לחוד בניוקאסל, קווין קיגן. הקבוצה העפילה באותו הקיץ לפרמייר ליג כאלופת ליגת המשנה, ורשמה עונה מוצלחת מאוד בפרמייר ליג שהסתיימה במקום השלישי ועם כרטיס לגביע אופ"א. בירדסלי כבש 21 שערי ליגה בעונת החזרה שלו לקבוצה, ולצידו כיכב אנדי קול ששבר שיא מועדון עם 41 שערי ליגה בכל המסגרות.

ניוקאסל המשיכה להרשים ובעונת 1994/1995 סיימה במקום השישי בטבלה, כאשר בירדסלי כובש 13 שערים ב-34 הופעות ליגה. בנוסף ערך בירדסלי את הופעותיו הראשונות במסגרות האירופיות באותה העונה, לאחר שהחמיץ את ההזדמנות לעשות זאת עם ליברפול בעקבות הרחקתה של הקבוצה מאירופה באותן השנים. הוא רשם ארבע הופעות במסגרת גביע אופ"א באותה העונה וכבש פעמיים.

בעונת 1995/1996 חזרה ניוקאסל להיאבק עם מנצ'סטר יונייטד על האליפות, וסיימה את העונה כסגנית האלופה בפער ארבע בלבד מהאלופה. עונה לאחר מכן שוב סיימה ניוקאסל כסגנית האלופה, וזאת לאחר שבינואר, לאחר רצף שבעה משחקים ללא ניצחון, התפטר קיגן מתפקידו. לאחר תקופה קצרה עם מקדרמוט, גם הוא חברו לקבוצה של בירדסלי לשעבר, על הקווים, התמנה לתפקיד קני דלגליש, מאמנו של בירדסלי בליברפול. בעונה זו, עם הגיעו של אלן שירר מבלקברן רוברס, הוסט בירדסלי לעמדת הקשר. בשתי עונותיה של ניוקאסל כסגנית רשם בירדסלי במצטבר שישים הופעות, בהן כבש 13 שערים. בהתייחסו לקריירת המשחק שלו, התייחס בירדסלי לתקופה זו כטובה ביותר שלו בקריירה.

בתום העונה סיים בירדסלי את הקדנציה השנייה שלו בניוקאסל. כמו הקדנציה הראשונה, גם זו ארכה ארבע עונות, ובסך הכול רשם בירדסלי 276 הופעות ליגה במדי ניוקאסל בשתי הקדנציות, בהן כבש 108 שערים.

שלהי הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-18 באוגוסט 1997, לקראת עונת 1997/1998, חתם בירדסלי בבולטון וונדררס תמורת כ-450 אלף ליש"ט. בירדסלי לא השלים עונה מלאה במועדון, שצנח לליגת המשנה בתום העונה, ובפברואר 1998 הושאל למנצ'סטר סיטי מליגת המשנה לתקופה של חודש. בכך, היה בירדסלי לשחקן הראשון (והיחיד עד כה) ששיחק במדיהן של שתי הקבוצות הבכירות הן מהעיר מנצ'סטר (יונייטד וסיטי) והן מהעיר ליברפול (ליברפול ואברטון). במהלך החודש בקבוצה ערך שש הופעות, בהן לא כבש, כאשר בסוף העונה ירדה הסיטי לליגה השלישית. בחודש מרץ הושאל בירדסלי לפולהאם מהליגה השלישית, ולמעשה שיחק בכל שלוש הליגות הראשונות באנגליה באותה העונה. הוא כבש שלושה שערים בעשר הופעות באותה העונה, כאשר במחזורי הסיום התאחד עם חברו לקבוצה ומאמנו לשעבר קווין קיגן. פולהאם סיימה במקום השישי המוביל לפלייאוף העלייה, אך לא הצליחה להשלים את העפלתה לליגת המשנה.

בירדסלי, שחזר אוטומטית לבולטון עם תום העונה, הושאל עם פתיחת עונת 1998/1999 בחזרה לפולהאם לתקופה של שלושה חודשים, שלאחריהם, בנובמבר 1998, שוחרר מבולטון ועבר רשמית לקבוצה של קיגן. עם זאת, המעבר החזיק מעמד לחודש בלבד, ובדצמבר 1998 הועבר בירדסלי בהעברה חופשית להארטלפול יונייטד מהליגה הרביעית. בירדסלי כבש כבר בהופעת הבכורה שלו, ועד לתום העונה רשם 22 הופעות בהן כבש שני שערים, וסייע לקבוצתו לשרוד בליגה הרביעית ולשמור על מעמדה המקצועני בתום העונה.

אקורד הסיום בקריירה הענפה של בירדסלי היה מעברו למלבורן נייטס האוסטרלית בעונת 1999/2000. הוא רשם בסך הכול שתי הופעות במדי הקבוצה, בטרם פרש ממשחק פעיל בגיל 38.

נבחרת אנגליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הקדנציה הראשונה במדי ניוקאסל, זומן בירדסלי לראשונה לסגל נבחרת אנגליה. את הופעת הבכורה שלו ערך ב-29 בינואר 1986, במשחק ידידות בקהיר תחת המאמן בובי רובסון. הוא עלה כמחליף בדקה ה-55 במקומו של גארי ליניקר, כאשר נבחרתו מביסה בסיום 0–4 את מצרים. את שער הבכורה שלו כבש בירדסלי בהופעתו הרביעית בלבד בנבחרת, וארבעה חודשים בלבד לאחר הופעת הבכורה שלו, כאשר אנגליה ניצחה 0–3 את מקסיקו בלוס אנג'לס, במשחקי ההכנה למונדיאל 1986. בירדסלי, שפתח בהרכב, כבש את השער השלישי לזכות נבחרתו.

על אף שהיה צעיר בזירה הבינלאומית, עם חמש הופעות במשחקי ידידות בלבד, זומן בירדסלי לסגל אנגליה לקראת המונדיאל במקסיקו. בירדסלי עלה כמחליף לעשר דקות בהפסד של אנגליה 0–1 לפורטוגל במשחק הראשון, ולא שותף בשוויון 0-0 מול מרוקו במשחק השני. במשחק השלישי והמכריע של שלב הבתים מול פולין כבר עלה בירדסלי בהרכב, ואנגליה ניצחה באופן מרשים, 3-0 בסיום (שלושער לליניקר). בירדסלי הוחלף לאחר 75 דקות. אנגליה שרדה את שלב הבתים והעפילה לשלב הבא מהמקום השני בבית. בירדסלי שמר על מקומו בהרכב לשמינית הגמר מול פרגוואי. בדקה ה-56, במצב של יתרון 0–1 לאנגליה, בעט טרי בוצ'ר מתוך הרחבה, כדור שנעצר על ידי השוער. בירדסלי כבש מקרוב את הכדור החוזר וקבע 0–2 לאנגליה. בסיום ניצחו האנגלים 0–3, בירדסלי הוחלף בדקה השמונים. רבע הגמר מול ארגנטינה היה לאחד מהמשחקים הזכורים והמפורסמים בתולדות הגביע העולמי, בעיקר בזכות הצמד שכבש דייגו מראדונה לרשת האנגלית. השער הראשון זכה לכינוי שער יד האלוהים, והשער השני נחשב לאחד מהשערים היפים בתולדות הגביע העולמי, כאשר מראדונה עובר חמישה שחקנים בדרך אל השער (את בוצ'ר עבר מראדונה פעמיים). הראשון בין החמישה היה בירדסלי. בסיום, 2-1 לארגנטינה שמדיחה את אנגליה מהמשך הטורניר. בסך הכול כבשה אנגליה שבעה שערים בטורניר, מתוכם שישה של ליניקר ואחד של בירדסלי.

בירדסלי ערך חמש הופעות במסגרת מוקדמות יורו 1988, בהן כבש שני שערים. ב-17 בפברואר 1988, במשחק ידידות מיוחד לציון שישים שנים להיווסדה של התאחדות הכדורגל בישראל, התארחה נבחרת אנגליה באצטדיון רמת גן למפגש מול ישראל. בהיעדרם של בריאן רובסון ופיטר שילטון, הוביל בירדסלי את אנגליה כקפטן בפעם הראשונה והיחידה בקריירה.

בהמשך אותה שונה זומן לסגל של רובסון לקראת יורו 1988 בגרמניה המערבית. אנגליה רשמה טורניר חלש מאוד, שהחל בהפסד 0–1 לאירלנד, בו פתח בירדסלי ושיחק 82 דקות, המשיך בהפסד 1–3 להולנד בו רשם בירדסלי 72 דקות, והסתיים בהפסד 1–3 לברית המועצות בו כלל לא שותף.

על אף הכישלון ביורו, המשיך רובסון כמאמן הנבחרת, ותחתיו ערך בירדסלי שש הופעות במסגרת מוקדמות מונדיאל 1990. במהלך טורניר המוקדמות כבש בפעם היחידה צמד במדי הנבחרת, בניצחון 0–5 על אלבניה. היו אלו שעריו היחידים בטורניר המוקדמות, ובקיץ 1990 זומן לסגל אנגליה לקראת מונדיאל 1990 באיטליה. בירדסלי פתח בהרכב והוחלף לאחר 69 דקות בשוויון 1-1 מול אירלנד. הוא לא שותף בשוויון 0-0 מול הולנד, ועלה מהספסל לשש דקות בניצחון 0–1 על מצרים, שהעלה את אנגליה לשמינית הגמר מהמקום הראשון בבית. את שמינית הגמר מול בלגיה, שהסתיימה בניצחון 0–1 בהארכה, ראה בירדסלי מהספסל. ברבע הגמר עלה מהספסל במחצית המשחק מול קמרון במקומו של ג'ון בארנס, כאשר אנגליה ביתרון 0–1. קמרון הפכה במחצית השנייה, אך אנגליה חזרה לשוויון 2-2 וגברה על הקמרונים 2–3 בהארכה נוספת. בחצי הגמר מול גרמניה המערבית פתח בירדסלי בהרכב, כאשר אנגליה נזקקה להארכה שלישית ברציפות (שוויון 1-1 בסיום). הפעם המשחק הגיע עד לדו-קרב בעיטות עונשין, בו כבש בירדסלי את הפנדל השני לזכות נבחרתו, אך הגרמנים ניצחו 3–4 בדו-קרב והמשיכו לגמר. בירדסלי פתח גם במשחק על המקום השלישי מול המארחת איטליה, שגברה על אנגליה 1–2, והותירה את אנגליה במקום הרביעי בתום הטורניר.

בין מאי 1991 למרץ 1994 לא שותף בירדסלי במשחקי הנבחרת, והחמיץ את טורניר יורו 1992. הוא הוסיף לשחק בנבחרת עד לשנת 1996, כאשר משחקו האחרון היה ב-23 במאי, בניצחון 0–3 במשחק ידידות בבייג'ינג מול סין. בסך הכול לזכותו תשעה שערים ב-59 הופעות במדי נבחרת אנגליה.

לאחר הפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בירדסלי הצטרף לצוות המקצועי של ניוקאסל עם פרישתו ממשחק. בתחילת 1999 שימש כעוזרו של הווארד וילקינסון, כשהאחרון שימש כמאמנה הזמני של נבחרת אנגליה, בין הקדנציות של גלן הודל וקווין קיגן. הוא שימש במגוון תפקידים בצוות המקצועי של ניוקאסל, בהם מאמן קבוצת המילואים, והבכיר שבהם היה תפקיד המאמן הזמני של המועדון אותו קיבל בדצמבר 2010, עם פיטוריו של כריס האוטון, ועד למינויו של אלן פארדיו לתפקיד המאמן הקבוע.

בשנת 2007 נכנס בירדסלי להיכל התהילה של הכדורגל האנגלי.

בינואר 2018 הוצא לחופשה על ידי המועדון, לאחר שנחשד בגזענות. הוא עזב את המועדון סופית במרץ 2019, ובספטמבר של אותה השנה הודיעה התאחדות הכדורגל האנגלית על השעייתו ל-32 שבועות עקב שימוש בשפה גזענית כלפי שחקנים באקדמיה.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליברפול
נבחרת אנגליה
תארים אישיים

סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה ליגה בליגה בגביע בגביע
הליגה
באירופה אחר סך הכול
הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים
1979/1980 קרלייל יונייטד אנגליהאנגליה הליגה האנגלית השלישית 39 8 - - - - - - - - 39 8
1980/1981 43 10 - - - - - - - - 43 10
1981 ונקובר וייטקאפס קנדהקנדה NASL‏ 26 13 - - - - - - - - 26 13
1981/1982 קרלייל יונייטד אנגליהאנגליה הליגה האנגלית השלישית 22 4 - - - - - - - - 22 4
1982 ונקובר וייטקאפס קנדהקנדה NASL‏ 22 7 - - - - - - - - 22 7
1982/1983 מנצ'סטר יונייטד אנגליהאנגליה הליגה האנגלית הראשונה 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 1 0
1983 ונקובר וייטקאפס קנדהקנדה NASL‏ 25 8 - - - - - - - - 25 8
1983/1984 ניוקאסל יונייטד אנגליהאנגליה ליגת המשנה האנגלית 35 20 1 0 2 0 - - - - 37 20
1984/1985 אנגליהאנגליה הליגה האנגלית הראשונה 38 17 2 0 4 0 - - - - 44 17
1985/1986 42 19 1 0 2 0 - - - - 45 19
1986/1987 32 5 2 0 2 0 - - - - 36 5
1987/1988 ליברפול אנגליהאנגליה הליגה האנגלית הראשונה 38 15 7 3 3 0 - - - - 48 18
1988/1989 37 10 5 2 6 2 - - 3 0 51 14
1989/1990 29 10 8 4 3 1 - - 1 1 41 16
1990/1991 27 11 5 2 2 0 - - 1 0 35 13
1991/1992 אברטון אנגליהאנגליה הליגה האנגלית הראשונה 42 15 2 1 4 3 - - 2 1 50 20
1992/1993 אנגליהאנגליה פרמייר ליג 39 10 2 0 4 2 - - - - 45 12
1993/1994 ניוקאסל יונייטד אנגליהאנגליה פרמייר ליג 35 21 3 2 3 1 - - - - 41 24
1994/1995 34 13 3 0 3 0 4 2 - - 44 15
1995/1996 35 8 2 1 3 2 - - - - 40 11
1996/1997 25 5 3 0 2 1 6 2 1 0 37 8
1997/1998 בולטון וונדררס אנגליהאנגליה פרמייר ליג 17 2 1 0 3 0 - - - - 21 2
1997/1998 מנצ'סטר סיטי אנגליהאנגליה ליגת המשנה האנגלית 6 0 - - - - - - - - 6 0
1997/1998 פולהאם אנגליהאנגליה הליגה האנגלית השלישית 10 3 - - - - - - - - 10 3
1998/1999 13 3 - - 5 1 - - - - 18 4
1998/1999 הארטלפול יונייטד אנגליהאנגליה הליגה האנגלית הרביעית 22 2 - - - - - - 2 0 24 2
1999/2000 מלבורן נייטס אוסטרליהאוסטרליה NSL‏ 2 0 - - - - - - - - 2 0
סך הכל קריירה 735 239 47 15 52 13 10 4 10 2 854 273

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת אנגליה
שנה הופעות שערים
1986 11 2
1987 7 2
1988 11 1
1989 8 2
1990 10 1
1991 2 0
1994 4 1
1995 5 0
1996 1 0
סה"כ 59 9

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרת אנגליהמונדיאל 1986

1 שילטון • 2 גארי מ. סטיבנס • 3 סנסום • 4 הודל • 5 מרטין • 6 בוצ'ר • 7 רובסון • 8 וילקינס • 9 הייטלי • 10 ליניקר • 11 וודל • 12 אנדרסון • 13 וודס • 14 פנוויק • 15 גארי א. סטיבנס • 16 ריד • 17 סטיבן • 18 הודג' • 19 בארנס • 20 בירדסלי • 21 דיקסון • 22 ביילי • מאמן: רובסון

אנגליהאנגליה
נבחרת אנגליהיורו 1988

1 שילטון • 2 סטיבנס • 3 סנסום • 4 ווב • 5 ווטסון • 6 אדמס • 7 ב. רובסון • 8 סטיבן • 9 בירדסלי • 10 ליניקר • 11 בארנס • 12 וודל • 13 וודס • 14 אנדרסון • 15 מקמהון • 16 ריד • 17 הודל • 18 הייטלי • 19 רייט • 20 דוריגו • מאמן: ר. רובסון

אנגליהאנגליה
נבחרת אנגליהמונדיאל 1990

1 שילטון • 2 סטיבנס • 3 פירס • 4 ווב • 5 ווקר • 6 בוצ'ר • 7 רובסון • 8 וודל • 9 בירדסלי • 10 ליניקר • 11 בארנס • 12 פארקר • 13 וודס • 14 רייט • 15 דוריגו • 16 מקמהון • 17 פלאט • 18 הודג' • 19 גאסקוין • 20 סטיבן • 21 בול • 22 בסנט • מאמן: רובסון

אנגליהאנגליה