לואיס פליפה סקולארי
 | |||
| סקולארי, 2003 | |||
| מידע אישי | |||
|---|---|---|---|
| לידה |
9 בנובמבר 1948 (בן 75) פאסו פונדו שבברזיל | ||
| שם מלא | לואיס פליפה סקולארי | ||
| גובה | 1.82 מטר | ||
| עמדה | מגן | ||
| מועדוני נוער | |||
| |||
| מועדונים מקצועיים כשחקן | |||
| |||
| |||
| קבוצות כמאמן | |||
| |||
לואיס פליפה סקולארי (בפורטוגזית: Luiz Felipe Scolari; נולד ב-9 בנובמבר 1948 בפאזו פונדו, ברזיל) הוא מאמן כדורגל ברזילאי. סקולארי הוביל את נבחרת הכדורגל של ברזיל לזכייה במונדיאל 2002 ואימן אותה בקדנציה נוספת בין השנים 2012-2014. כמו כן, אימן את נבחרת הכדורגל של פורטוגל בשנים 2003-2008 - במהלכן הגיעה הנבחרת למקום השני ביורו 2004 ולמקום הרביעי במונדיאל 2006. סקולארי הוא מאמן בעל ניסיון רב, אשר אימן קבוצות כדורגל שונות בשלוש יבשות.
קריירה כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]
סקולארי, שגם אביו בנחמין היה כדורגלן, שיחק בעמדת המגן. במהלך הקריירה שלו כשחקן שיחק במספר קבוצות כדורגל ברזילאיות, ולעיתים אף שימש כקפטן. כששיחק בקבוצת Centro Sportivo Alagoano, מהעיר מסייאו בברזיל, זכה יחד עם הקבוצה בתואר היחיד בו זכה כשחקן - אליפות מדינת אלאגואס.
קריירה כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]
מועדוני כדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר פרישתו ממשחק פעיל בשנת 1982, התמנה לאמן את הקבוצה בה שיחק - Centro Sportivo Alagoano - וכבר בעונתו הראשונה כמאמן זכה עם הקבוצה באליפות מדינת אלאגואס. בהמשך אימן סקולארי את מועדון הכדורגל ז'ובנטודה של העיר קשיאס דו סול, את מועדון הכדורגל של העיר פלוטאס ואת קבוצת הכדורגל "א-שבאב" מערב הסעודית. לאחר מכן עבר לאמן את מועדון הכדורגל גרמיו של העיר פורטו אלגרה - איתו זכה בשנת 1987 באליפות מדינת ריו גראנדה דו סול.
בהמשך עבר סקולארי לכווית, שם אימן את קבוצת "אל-קדיסיה" וזכה עמה בגביע אמיר כווית בשנת 1989. לאחר פלישת סדאם חוסיין לכווית ופריצת מלחמת המפרץ חזר סקולארי לברזיל, ואימן את קבוצת הכדורגל של העיר קְריסיוּמָה שבמדינת סנטה קטרינה - עמה זכה בגביע הברזילאי. בהמשך חזר לכווית ואימן שם שוב את קבוצת "אל-קדסיה" וכן את קבוצת "אל-אהלי".
בשנת 1993 חזר סקולארי לאמן את מועדון הכדורגל גרמיו של העיר פורטו אלגרה, שם זכה לביקורות שליליות מטעם התקשורת הברזילאית, שטענה כי הקבוצה בהנהגתו משחקת כדורגל "מכוער" וכי שחקני הקבוצה מרבים בהתקוטטויות בעת המשחקים. במהלך שלוש השנים בהן אימן את הקבוצה זכה עמה ב-6 תארים, ביניהם גביע ליברטדורס (אליפות דרום אמריקה בכדורגל) בשנת 1995. בשנה שלאחר מכן זכתה הקבוצה תחת הנהגתו של סקולארי באליפות ליגת העל הברזילאית.
בשנת 1997 מונה סקולארי למאמנה של קבוצת הכדורגל ג'ובילו איוואטה מהליגה הבכירה ביפן, אך פרש מאימון הקבוצה לאחר 11 משחקים לטובת אימון קבוצת הכדורגל פלמיירס מהעיר סאו פאולו, אחת מהקבוצות המובילות בברזיל. במהלך שלוש השנים בהן אימן את פלמיירס, הוביל סקולארי את הקבוצה לזכייה בגביע הברזילאי, בגביע מרקוסור ובגביע ליברטדורס. בשנת 1999 זכתה הקבוצה בהנהגתו במקום השני בגביע הבין-יבשתי, ובאותה שנה זכה סקולארי בתואר מאמן השנה בדרום אמריקה, תואר אותו קיבל גם ב-2002.
בשנת 2000 מונה סקולארי למאמנה של קבוצת קרוזיירו מהעיר בלו הוריזונטה, אותה אימן במשך שנה וזכה עמה בגביע הברזילאי.
נבחרות לאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחילת דרכו של סקולארי באימון נבחרות לאומיות הייתה בכווית, שם אימן את הנבחרת המקומית בשנת 1990, במקביל לאימון הקבוצה המקומית "אל-קדיסיה". סקולארי הוביל את הנבחרת לזכייה ב"גביע המפרץ" לשנת 1990. לאחר שפרש מאימון הנבחרת, לאור עזיבתו את כווית, חדל סקולארי לאמן נבחרות לאומיות למשך יותר מעשור.
בחודש יוני 2001 מונה סקולארי למאמן נבחרת הכדורגל של ברזיל, כאשר זו עמדה בסכנה של איבוד העלייה לטורניר מונדיאל 2002. אף על פי שמשחקו הראשון עם הקבוצה הסתיים בהפסד לאורוגוואי, הצליח סקולארי להוביל את נבחרת ברזיל לעלייה לטורניר. לקראת הטורניר, חרף הלחץ הציבורי בברזיל, נמנע סקולארי מלצרף לסגל הנבחרת את החלוץ הוותיק רומאריו, אך למרות שלא הוגדרה כאחת מהנבחרות המועדפות בטורניר - זכתה הנבחרת בהנהגתו בגביע העולם. בסוף שנת 2002 התפטר סקולארי מאימון הנבחרת.
בשנת 2003 התמנה סקולארי למאמן נבחרת הכדורגל של פורטוגל, והתמקד בהכנתה לקראת אירוח טורניר היורו של 2004. הנבחרת בהנהגתו הגיע לגמר הטורניר, אך הפסידה בו ליוון. בהמשך הוביל סקולארי את נבחרת פורטוגל למונדיאל 2006 בגרמניה, בו הפסידה בחצי הגמר לצרפת וסיימה במקום הרביעי. בטורניר יורו 2008 הגיעה הנבחרת בהנהגתו לרבע הגמר, שם הודחה על ידי גרמניה. במהלך הטורניר הודיע סקולארי כי יאמן את צ'לסי בעונת 2008/2009.
ב-28 בנובמבר 2012 מונה סקולארי, בפעם השנייה, למאמנה של נבחרת ברזיל. במונדיאל 2014 הוביל את הנבחרת עד למשחק חצי הגמר, בו הובסה על ידי נבחרת גרמניה 7:1. בסיום המונדיאל פוטר סקולארי מאימון הנבחרת.
אימון צ'לסי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1 ביולי 2008 החל סקולארי לאמן את מועדון הכדורגל צ'לסי, והחליף את המאמן הקודם אברהם גרנט. בכך הפך סקולארי לזוכה המונדיאל הראשון אשר מאמן קבוצה בפרמייר ליג באנגליה. כאשר נשאל סקולארי האם הסיבה לבחירתו באימון צ'לסי היא כלכלית, השיב בחיוב, והסביר כי לאור גילו הוא מעוניין לפרוש מאימון בעוד מספר שנים[1]. עם זאת, טען סקולארי כי הסיבה הכלכלית אינה הסיבה היחידה לבחירתו, ואף הצהיר במועד אחר כי סירב להצעת אימון מטעם מנצ'סטר סיטי[2]. במסגרת בניית הקבוצה החתים סקולארי את השחקן הפורטוגלי דקו, אך נכשל בנסיונותיו להחתים את השחקן רוביניו. צ'לסי פתחה תחתיו את העונה בצורה טובה, אך ירדה ביכולתה בהמשך, מה שהביא לפיטוריו של סקולארי בפברואר 2009 כאשר הקבוצה במקום הרביעי בליגה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- לואיס פליפה סקולארי באתר הרשמי של מועדון הכדורגל צ'לסי
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מאמני צ'לסי | |
|---|---|
|
| מאמני הנבחרת הזוכה במונדיאל | |
|---|---|
|
| נבחרת ברזיל – קופה אמריקה 2001 | ||
|---|---|---|
|
1 מרקוס • 2 בלטי • 3 כריס • 4 רוקה ג'וניור • 5 אדוארדו קוסטה • 6 רוג'ר • 7 ג'ובאני • 8 אמרסון • 9 גיז'רמה • 10 ז'וניניו פאוליסטה • 11 דנילסון • 12 דידה • 13 אלסנדרו • 14 לואיזאו • 15 חואן • 16 ג'וניור • 17 ז'וניניו פרנאמבואקנו • 18 רושמבאק • 19 פרננדו • 20 אלכס • 21 אוורטון • 22 ז'ארדל • מאמן: סקולארי |
| |
| נבחרת ברזיל – מונדיאל 2002 (מקום ראשון) | ||
|---|---|---|
|
1 מרקוס • 2 קאפו • 3 לוסיו • 4 רוקה ג'וניור • 5 אדמילסון • 6 רוברטו קרלוס • 7 ריקארדיניו • 8 ז'ילברטו סילבה • 9 רונאלדו • 10 ריבאלדו • 11 רונאלדיניו • 12 דידה • 13 בלטי • 14 אנדרסון פולגה • 15 קלברסון • 16 ג'וניור • 17 דנילסון • 18 ואמפטה • 19 ז'וניניו • 20 אדילסון • 21 לואיזאו • 22 רוג'ריו סני • 23 קאקה • מאמן: סקולארי |
| |
| נבחרת פורטוגל – יורו 2004 (מקום שני) | ||
|---|---|---|
|
1 ריקרדו • 2 פריירה • 3 ג'ורג' • 4 אנדרדה • 5 קאוטו • 6 קושטיניה • 7 פיגו • 8 פטיט • 9 פאולטה • 10 קושטה • 11 סברוסה • 12 קים • 13 מונטיירו • 14 ולנטה • 15 בטו • 16 קרבאליו • 17 רונאלדו • 18 מאניש • 19 טיאגו • 20 דקו • 21 גומש • 22 מוריירה • 23 פושטיגה • מאמן: סקולארי |
| |
| נבחרת פורטוגל – מונדיאל 2006 (מקום רביעי) | ||
|---|---|---|
|
1 ריקרדו • 2 פאולו פריירה • 3 קניירה • 4 קושטה • 5 מיירה • 6 קושטיניה • 7 פיגו • 8 פטיט • 9 פאולטה • 10 ויאנה • 11 סימאו • 12 קים • 13 מיגל • 14 נונו ואלנטה • 15 בואה מורטה • 16 קרבאליו • 17 כ. רונאלדו • 18 מאניש • 19 טיאגו • 20 דקו • 21 גומש • 22 סנטוס • 23 פושטיגה • מאמן: סקולארי |
| |
| נבחרת פורטוגל – יורו 2008 | ||
|---|---|---|
|
1 ריקרדו • 2 פריירה • 3 אלווש • 4 בוסינגווה • 5 מיירה • 6 מיירלש • 7 רונאלדו • 8 פטיט • 9 אלמיידה • 10 מאוטיניו • 11 סברוסה • 12 נונו • 13 מונטיירו • 14 ריביירו • 15 פפה • 16 קרבאליו • 17 קווארסמה • 18 ולוזו • 19 נאני • 20 דקו • 21 גומש • 22 פטריסיו • 23 פושטיגה • מאמן: סקולארי |
| |
| נבחרת ברזיל – גביע הקונפדרציות 2013 (מקום ראשון) | ||
|---|---|---|
|
1 ז'פרסון • 2 אלבס • 3 טיאגו סילבה • 4 דוד לואיז • 5 פרננדו • 6 מרסלו • 7 לוקאס • 8 הרנאנס • 9 פרד • 10 ניימאר • 11 אוסקר • 12 ז'וליו סזאר • 13 דאנטה • 14 לואיס • 15 ג'ין • 16 רבר • 17 לואיס גוסטבו • 18 פאוליניו • 19 האלק • 20 ברנרד • 21 ז'ו • 22 קבאליירי • 23 ג'אדסון • מאמן: סקולארי |
| |
| נבחרת ברזיל – מונדיאל 2014 (מקום רביעי) | ||
|---|---|---|
|
1 ז'פרסון • 2 אלבס • 3 טיאגו סילבה • 4 דוד לואיז • 5 פרננדיניו • 6 מרסלו • 7 האלק • 8 פאוליניו • 9 פרד • 10 ניימאר • 11 אוסקר • 12 ז'וליו סזאר • 13 דאנטה • 14 מקסוול • 15 אנריקה • 16 רמירס • 17 לואיס גוסטבו • 18 הרנאנס • 19 ויליאן • 20 ברנרד • 21 ז'ו • 22 ויקטור • 23 מאייקון • מאמן: סקולארי |
| |
- מגני כדורגל ברזילאים
- כדורגלנים ברזילאים
- מאמני כדורגל ברזילאים
- מאמני ז'ובנטודה
- מאמני גרמיו
- מאמני פלמיירס
- מאמני א-שבאב (ריאד)
- מאמני נבחרת כווית בכדורגל
- מאמני אל-אהלי ג'דה
- מאמני קרוזיירו
- מאמני נבחרת ברזיל בכדורגל
- מאמני נבחרת פורטוגל בכדורגל
- מאמני צ'לסי
- מאמני גואנגג'ואו
- מאמני אתלטיקו פרנאאנסה
- מאמני אתלטיקו מיניירו
- ילידי 1948