לדלג לתוכן

פינחס מנחם אלתר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף פני מנחם)
רבי פינחס מנחם אלתר מגור
הפני מנחם (במרכז) בישיבת בית אל, 1990. לידו יעקב כץ (כצל'ה)
הפני מנחם (במרכז) בישיבת בית אל, 1990. לידו יעקב כץ (כצל'ה)
לידה 3 ביולי 1926
כ"א בתמוז ה'תרפ"ו
פלניצה
פטירה 7 במרץ 1996 (בגיל 69)
מוצאי פורים אור לט"ז באדר ה'תשנ"ו
ירושלים
כינוי הפני מנחם
מקום קבורה חצר ישיבת שפת אמת בירושלים ליד ציון אביו האמרי אמת
מדינה פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ירושלים
תקופת הפעילות ? – 7 במרץ 1996 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק ראש ישיבת שפת אמת, חבר מועצת גדולי התורה, יו"ר אגודת ישראל בישראל ועוד
רבותיו אביו בעל האמרי אמת
חיבוריו פני מנחם עה"ת, אוצר מכתבים, תורתך שעשעי ועוד
בת זוג מרת ציפורה פייגא אלתר
אב אברהם מרדכי אלתר עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים
אדמו"ר מגור
14 ביולי 19927 במרץ 1996
(3 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי פינחס מנחם אלתר (כ"א בתמוז ה'תרפ"ו, 3 ביולי 1926 - מוצאי פורים דמוקפין אור לט"ז באדר ה'תשנ"ו, 7 במרץ 1996) היה אדמו"ר בשושלת חסידות גור ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ב-4 השנים האחרונות לחייו. לפני כן שימש במשך שנים רבות ראש ישיבת שפת אמת, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ויו"ר אגודת ישראל. ידוע בשם הפני מנחם על שם ספרו.

לפני מינויו לאדמו"ר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד כבן זקוניו של האדמו"ר מגור רבי אברהם מרדכי אלתר, בעל ה"אמרי אמת", שהיה בן 60 בעת לידתו, והיה אחיהם למחצה של רבי ישראל אלתר, בעל ה"בית ישראל", ושל רבי שמחה בונים אלתר, בעל ה"לב שמחה". אמו, פייגה מינטשא הייתה בתם של אסתר (אחות אביו) ורבי יעקב מאיר בידרמן[1].

הצליח להימלט מאירופה עם אביו אחר כיבוש פולין על ידי גרמניה, ועלה לארץ ישראל בפסח ת"ש 1940. התגורר בירושלים. אביו שכר עבורו כמורה פרטי את הרב חייקל מילצקי[2]. בי' בתמוז תש"ו (1946) נישא לציפורה, בת רבי אברהם מרדכי אלתר, בנו של רבי משה בצלאל, אחיו של ה'אמרי אמת'. לאחר נישואיו התגורר סמוך לאביו. עם פטירת אביו עבר להתגורר עם אמו בבניין שבו נמצאת עד היום ישיבת שפת אמת. התגורר כל ימיו בדירה זו, בת 3 חדרים עם מרצפות וריהוט ישנים.

ב-1957 מונה לראשות הישיבה על ידי אחיו, רבי ישראל, שכיהן אז כאדמו"ר מגור. רבי ישראל נכח בשיעור הראשון שאותו מסר. קודם לכן התפרנס מניהול חנות ספרים. גם כראש ישיבה הקפיד על קיום אורח חיים צנוע. במשך שנים היה דוברם של אֶחיו רבי ישראל ורבי שמחה בונים (שכיהן גם הוא כאדמו"ר לאחר פטירת רבי ישראל). בתפקיד זה סייעו לו כישוריו הרטוריים.

כיהן כחבר נשיאות ונשיא מועצת גדולי התורה, כחבר הנהלת החינוך העצמאי וכחבר הנשיאות של מפעל הש"ס. ב-1971 התמנה ליו"ר אגודת ישראל. במסגרת תפקיד זה פעל ב-1992 לאיחוד בין הפלג הליטאי של מפלגת דגל התורה לפלג החסידי של אגודת ישראל.

רבי פנחס מנחם סבל מאסתמה קלה כל ימיו.

בשנת 1992 נפטר אחיו רבי שמחה בונים. במהלך ימי השבעה התעורר בחסידות הדיון את מי למנות כיורשו, את רבי פינחס מנחם, אחי האדמו"ר, או את רבי יעקב אריה אלתר, בנו של רבי שמחה בונים[3]. בסופו של דבר הוסכם שרבי פינחס מנחם יהיה האדמו"ר הבא, והוא התחייב בכתב לכבד את נכדיו של רבי שמחה בונים לא פחות מאת נכדיו שלו, וכן שלאחריו יקבל את התפקיד רבי יעקב אריה (האדמו"ר הנוכחי)[4]. רבי פינחס מנחם כיהן בתפקיד כשלוש וחצי שנים, עד לפטירתו. פנו אליו גם רבים שלא נמנו על חסידי גור. נהג למסור שיחות ודרשות ארוכות יחסית. נהג להאריך בתפילתו, בליווי תנועות של התלהבות - כמו ראשי השושלת, החידושי הרי"ם ושפת אמת, ושלא כאביו ואֶחיו האדמורי"ם הקודמים. האריך יחסית בשיחות עם הבאים אליו להתייעצות, גם זאת כמנהג האדמו"רים הראשונים של השושלת. בדברי תורתו עסק רבות בענייני "עין טובה" ו"קדושה" ודרש מחסידיו להגביר את האחווה ביניהם.

מבחינה פוליטית נחשב כבעל תפיסת עולם ימנית. התנגד למסירת שטחי יהודה ושומרון לערבים וביקר ביישוב בית אל. הרב אלתר סירב לבקשת ראש הממשלה שמעון פרס שהתקשר אליו ב-1996 וביקש להיפגש עמו, באומרו לו שאיננו מסוגל ללחוץ את ידו של מי שלחץ את ידי ערפאת שדם יהודים על ידיו. עם זאת הוא נפגש עם יצחק רבין, בנימוק שהוא נגרר אחר מהלכי אוסלו, ולא הוביל אותם.

קבר הרב בחצר הישיבה
הכניסה לקבר

עשרות ההרוגים בפיגועי ההתאבדות שהתרחשו בתקופה האחרונה לחייו השפיעו על מצב בריאותו. בימים שבהם נהרגו אנשים סירב לאכול. הוא התבטא בתכיפות לפני אישי ציבור שנכנסו לחדרו על האסון שמביא לדעתו "הסכם אוסלו" על חיי ישראל. לאור המצב, פִרסם בעיתון המודיע יומיים לפני פטירתו מכתב הפותח במשפט "עת צרה היא ליעקב, אשר יגורנו והוזהרנו בא"[5]. נפטר בשנתו, מספר שעות לאחר שערך את שולחנו במוצאי חג הפורים, ליל ט"ז באדר תשנ"ו (1996)[6].

נקבר באופן חריג בחצר ישיבת שפת אמת בשכונת מחנה יהודה שבירושלים, בסמוך לקבר אביו רבי אברהם מרדכי אלתר[7].

נישא בי' בתמוז ה'תש"ו, 9 ביוני 1946 לציפורה אלתר, בת הרב אברהם מרדכי אלתר בן רבי משה בצלאל, ונכדת הרב שאול משה זילברמן (נפטרה בי' בסיון תשפ"ד, 16 ביוני 2024).

לרב אלתר נולדו שישה בנים ובת. אחד מבניו נפטר בילדותו. מבניו:

  • הרב יעקב מאיר, בנו הבכור.
  • הרב שאול אלתר, מנהיגם הרוחני של קבוצה מחסידי גור, בעבר היה ראש ישיבת שפת אמת
  • הרב יהודה אריה - היה חתנו של הרב מנשה קליין. מונה בגיל צעיר לרב שכונת רוממה בירושלים ולראש הכולל של חסידות גור בעיר. חיבר כמה ספרים[8]. נהרג בתאונת דרכים בגיל 28. על שמו רחוב "ארי במסתרים" בשכונת רמות[9].
  • הרב יצחק דוד, ראש כולל להוראה בבית המדרש גור בבני ברק[10].
  • הרב דניאל חיים אלתר, ראש כולל ארי שבחבורה לחושן משפט וראש ישיבת פני מנחם הקטנה בירושלים
  • משה בצלאל, נולד חולני ונפטר בילדותו.

רבים מחידושיו נמצאים בכתב יד ועדיין לא הודפסו.

  • תורתך שעשעי - פלפולים קצרים על פרשיות השבוע, תש"ן
  • פני מנחם, דרשותיו על פרשיות התורה והמועדים. יצא לאור בחמישה כרכים לאחר פטירתו.
  • "מפחד אויב תצור חיי", מאמר שפרסם בכתב העת "הפרדס" על ההתמודדות עם הפחד מפני הסקאדים בעת מלחמת המפרץ הראשונה
  • פנינים נחמדים בענייני פורים, נלקט ויצא לאור על ידי אחיינו הרב משה בצלאל ורדיגר מניו-יורק, תשנ"ז.
  • משפתי ישנים[11], מאמר בעניין "כאשר זמם לעשות לאחיו"
  • אוצר מכתבים, ח"א תש"ע, ח"ב תשע"ג
  • אוצר דרשות ומאמרים, לקט מדרשותיו בעל פה ובכתב בענייני המועדים, ח"א - אלול-שבט, תש"ע; ח"ב - אדר-אייר, תשע"ב, ח"ג - סיון - אב, תשע"ד.
  • שולי הגיליון - הגהות, על משנה תורה להרמב"ם וספר החינוך, תשע"א; על מסכת ברכות - פסחים, תשע"ב; סדר מועד ח"ב, וסדר נשים, תשע"ג.
  • מצותיך שעשועי - ענייני בר מצווה
  • פני מלך - ענייני נישואין
  • פני שבת - ענייני שבת
  • פני מנחם - הגדה של פסח
  • פני מנחם - הגהות על הלבוש
  • אוצרות הפסח, תשע"א

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הפני מנחם - כרך ראשון: פרקי חיים בנושא תורה ותפלה, (תשע"ה); כרך שני: מידות, בין אדם לחבירו, ושלום, (תשע"ז)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ סבו זה היה גם חמיו של אחיו רבי ישראל וגיסו של אביו
  2. ^ הרב חייקל מילצקי ז"ל, הצופה, 9 בפברואר 1964
  3. ^ המאור, גיליון מס' 5 בכרך מס' 45, עמ' 37
    יאיר שפירא, החצר, הפעם במציאות, מקור ראשון, 29 באפריל 2005
  4. ^ צילום המכתב בפורום בחדרי חרדים
  5. ^ מאמר בעיתון המודיע למחרת פטירתו
  6. ^ אברהם פרידמן, "בט"ז באדר יגיעו לכאן המונים", באתר בחדרי חרדים
  7. ^ על נסיבות קבורתו ועוד ראו: ראובן גפני, מושיבים ישיבה על קברו – זיכרון, תרבות וגאוגרפיה סביב קבר אדמו"רי גור בשכונת מחנה יהודה בירושלים, בתוך "על אתר" גיליון ט"ו, הוצאת תבונות, מכללת הרצוג. עמ' 105-118
  8. ^ "פרי ביכורים" על מצוות התורה, שם פורסמו גם קווים לדמותו (באתר היברו בוקס); "אמת ליהודה" על מסכתות הש"ס (באתר היברו בוקס); "ארי שבחבורה" על פרשיות התורה (באתר היברו בוקס)
  9. ^ אתר עיריית ירושלים
  10. ^ מאות מהערותיו מובאות בספרי "דף על הדף". ראו למשל דף על הדף חגיגה טו עמוד ב.
  11. ^ על פי הפסוק במגילת שיר השירים (פרק ז פסוק י); וְחִכֵּ֕ךְ כְּיֵ֥ין הַטּ֛וֹב הוֹלֵ֥ךְ לְדוֹדִ֖י לְמֵישָׁרִ֑ים דּוֹבֵ֖ב "שִׂפְתֵ֥י יְשֵׁנִֽים"׃