פרוזליטיזם
פּרוֹזֶלִיטִיזם (באנגלית: Proselytism, מיוונית: Προσηλυτισμός) היא תעמולה דתית במטרה להפיץ את אמונתה בקרב אנשים אחרים. לעיתים מתייחס המונח גם לתהליך המרת דת עצמו, וגם לתעמולה או תהליך השכנוע שהוביל להמרת הדת[1]. פרוזליטיזם אינו חוקי במדינות מסוימות[2]. עם זאת, הזכות להמיר דת מעוגנת בסעיף 18 בהצהרת זכויות האדם של האו"ם[3].
מקור ופירוש המילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרוזליטיזם נגזר מהמילה היוונית προσ- (pros-, "לכיוון") ומהמילה ἔρχομαι (érchomai, "אני בא") בצורה של προσήλυτος (prosélytos, "הגיע לאחרונה").
מבחינה היסטורית בקוינה, השפה היוונית העתיקה שדוברה בתקופה ההלניסטית ואחריה (בערך 300 לפנה"ס - 300 לספירה), בתרגום השבעים של הביבליה (הברית הישנה ביחד עם הברית החדשה), המילה פרוסליט ציינה גוי ששקול גיור ליהדות. אף שהמילה פרוטליזם התייחסה במקור ליהדות (ובפרט ליהודים-נוצרים)[4], היא מתייחסת כיום לניסיון של כל דת או אנשי דת להמיר אנשים לאמונותיהם, או לכל ניסיון לשנות את דעתם של אנשים לנקודת מבט אחרת, בין אם על רקע אמונותיהם או לאו. בנצרות בעת המודרנית המונח נתפס כפוגעני ושלילי, בניגוד למונח החיובי "אוונגליזם". מועצת הכנסיות העולמית מגדירה פרוזליטיזם כניסיון להמיר אדם לנצרות באופן לא הגון על ידי שוחד, או כפייה[5].
באסלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – דעוה
הגרסה המוסלמית של פרוזליטיזם נקראת דָעוה או דעווה (دعوة, מערבית: "קריאה", "הזמנה") באופן מסורתי, הדעוה התייחסה להפצת האסלאם ללא-מוסלמים ברחבי העולם ("הזמנתם" לדת), באמצעים לא אלימים. כיום קיימת גם פעילות דעוה של תנועות אסלאמיות כדי לקרב מוסלמים לא-אדוקים בחזרב לחיק הדת האיסלאמית שלהם.
בנצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
נוצרים רבים רואים את חובתם למלא את הציווי, שמכונה לעיתים קרובות "המוני הגדול של ישו" (אנ'), כפי שמתואר בפסוקים האחרונים של הבשורה על-פי מתי:
ויגש ישו וידבר אליהם לאמר נתן-לי כל-שלטון בשמים ובארץ: ואתם לכו אל-כל-הגוים ועשו תלמידים וטבלתם אתם לשם-האב והבן ורוח הקדש: ולמדתם אתם לשמר את-כל-אשר צויתי אתכם והנה אנכי אתכם כל-הימים עד-קץ העולם אמן.
— הבשורה על-פי מתי כ"ח, 18-20
ספרי מעשי השליחים ומקורות אחרים, מכילים מספר דיווחים על הנוצרים הראשונים, שבעקבות הנחיה זו עסקו בשיחות אינדיבידואליות ודרשות המוניות להפצת "הבשורות". ברוב זרמי הנוצריות יש ארגונים המוקדשים לעבודה מיסיונרית הכוללת באופן חלקי או מלא פרוזליטיזם של הלא אדוקים ואנשי דתות אחרות (כולל לפעמים גרסאות אחרות של הנצרות). אצל עדי יהוה, יהדות משיחית ומורמונים יש דגש מיוחד בדוקטרינה שלהם על פעילות של פרוזליטיזם[6][7].
יש נוצרים שמגדירים את הפרוסליזציה בצורה צרה יותר כניסיון להמיר אנשים ממסורת נוצרית אחת לאחרת; אלה שמשתמשים במונח בדרך זו רואים בדרך כלל את הנוהג כלא לגיטימי ובניגוד לאוונגליזם, הממיר את הלא-נוצרים לנצרות. עם זאת הגבול משתנה מקבוצה לקבוצה. מועצת הכנסיות העולמית הגדירה את פרוזליטיזם כ"אמצעי לא הוגן", ופרסמה רשימת של דוגמאות לפעולות פרוסליזציה לא הוגנות[5]. הפטריארכיה של מוסקבה גינתה שוב ושוב בתוקף את מה שהיא מתארת כפרוזליטיזם קתולי של נוצרים אורתודוקסים ברוסיה, ולכן התנגדה לפרויקט בנייה קתולי באזור ברוסיה בה הקהילה הקתולית קטנה. הכנסייה הקתולית טוענת שהיא תומכת בקהילה הקתולית הקיימת ברוסיה ואינה מנסה להמיר אחרים[8]. בשנת 1993 פורסמה "הצהרת בלמנד" (אנ'), על פרוזליטיזם בין הכנסייה הקתולית לבין הכנסייה האורתודוקסית.
ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלא כמו בתקופה ההלניסטית והרומית, בה הופצה היהדות באופן פעיל בקרב לא-יהודים, ביהדות בעת המודרנית המנהג פסק - ואף נאסר מאז בכל תוקף . במקום זאת, היהדות מעודדת לא-יהודים לחיות על פי שבע מצוות בני נח בלבד (כמו בדתות האברהמיות האחרות: הנצרות והאסלאם), מה שמבטיח מקום בעולם הבא. בימי קדם, אלה שאינם יהודים שומרי מצוות יכולים להיות גרים תושבים, מונח שעדיין משמש לעיתים באופן בלתי פורמלי כדי להתייחס למי ששואף לבצע את מצוות בני נח ומאוחר יותר גם לקחת חלק בעולם הבא והנכסף.
באופן כללי, ביהדות מצופה שכל שאדם שמתגייר יעשה זאת מרצונו החופשי ועל דעת עצמו בלבד. מקור נפוץ למתגיירים הם בנות זוג שהתחתנו עם יהודי, אם כי ישנם גם אנשים רבים המצטרפים מסיבות רוחניות או אישיות אחרות; אנשים אלה נקראים "יהודים על פי בחירה"[9].
גם ביהדות העכשווית יש ניסיון לקרב יהודים חילונים לדת היהדות באמצעות התחזקות וחזרה בתשובה[10].
בדתות אחרות בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא בבודהיזם יש היסטוריה של פרוזליטיזם (ראו אשוקה).בדתות הדהרמיות של דרום ומזרח אסיה, כגון: הינדואיזם, בודהיזם, ג'ייניזם וסיקיזם אין מסורת של פרוזליטיזם.[דרוש מקור] התפיסה הרווחת היא של פלורליזם על רקע דת ותרבות, הכרה וקבלה של דתות שונות כבעלות מעמד זהה וקידום של דו-קיום. הכרה שלכל אדם יש זכות להאמין בכל אמונה בחופשיות ואף הכרה שאנשים יכולים להאמין במספר דתות או אמונות במקביל.[דרוש מקור]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סיינטולוגיה#ארגונים מוסווים של הסיינטולוגיה בארץ
- יהדות משיחית#עימותים בישראל וביקורת נגד
- עדי יהוה#עדי יהוה בישראל
- מורמונים#המחלוקת בדבר טבילת קורבנות השואה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Definition of proselytism". The Free Dictionary. נבדק ב-25 בנובמבר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Religion, Politics, and Globalization: Anthropological Approaches – Page 224, Galina Lindquist, Don Handelman – 2012
- ^ "Universal Declaration of Human Rights". www.un.org (באנגלית). 6 באוקטובר 2015. נבדק ב-26 ביוני 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Theological Dictionary of the New Testament, Bromiley ed, VI p 742
- ^ 1 2 Gros, Jeffrey; Meyer, Harding; Rusch, William G. (2000). Growth in Agreement II: Reports and Agreed Statements of Ecumenical Conversations on a World Level, 1982–1998 (באנגלית). Wm. B. Eerdmans Publishing. ISBN 9782825413296.
- ^ Rogerson, Alan (1969). Millions Now Living Will Never Die: A Study of Jehovah's Witnesses. Constable & Co, London. p. 1. ISBN 978-0094559400.
- ^ Walch, Tad (26 ביוני 2007), "1 million missionaries for LDS Church – so far", Deseret Morning News, נבדק ב-27 בנובמבר 2012
{{citation}}: (עזרה) - ^ Kondrusiewicz, Archbishop Tadeusz (15 בפברואר 2002). "Moscow's Catholic Archbishop Responds to Alexy II's Accusations". Innovative Media, Inc. אורכב מ-המקור ב-7 במרץ 2002. נבדק ב-29 בספטמבר 2007.
{{cite web}}: (עזרה)</Fagan, Geraldine (3 באוגוסט 2005). "Altai officials prefer eyedrops and cattle to Catholics". Forum 18 News Service. נבדק ב-29 בספטמבר 2007.{{cite web}}: (עזרה) - ^ Ernest Krausz; Gitta Tulea. Jewish Survival: The Identity Problem at the Close of the Twentieth Century. Transaction Publishers. p. 97. ISBN 978-1-4128-2689-1.
- ^ שלומי דורון, המהלכים בין העולמות: "חזרה בתשובה" ו"חזרה בשאלה" בחברה הישראלית, בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2013
