פרשת איקיוטק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פרשת איקיוטק היא פרשייה שהתפרסמה לראשונה בשנת 2013, בה חברת "איקיוטק" וחברות נוספות שקשורות אליה דרשו תשלום מאלפי אזרחים על שירותי תוכן משנים קודמות. לפרשה היבטים תקשורתיים, משפטיים, פליליים ופוליטיים, והיא נדונה גם בכנסת ובמשרד התקשורת.

רקע לפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקיוטק היא חברה בבעלות איש העסקים בן אופק. אופק, שנקרא בעבר יניב בן שושן, נעצר בסוף שנת 2000 בחשד שהטמין מטען דמה בסניף בנק לאחר שחשבונו שם הוגבל[1]. בבעלותו גם חברות נוספות. חברת במרום הפקות 2004 היא חברה שנוסדה בשנת 2004 ומציגה את עצמה באתר החברה כמספקת שירותי מבחן בד (אודישן)[2]. החברה התחייבה לספק שירות של הזמנות למבחני בד במסרונים וכן שירותים שונים להכנה ולהצגה, כגון צילומי תמונות וקורס איפור[3].

בשנת 2007, בעקבות דיווחים של אזרחים על חיוב קטינים בגין שירותי תוכן סלולריים, חיוב על שירות בתשלום שלא בידיעתם וללא תעריפים ברורים, פרסם משרד התקשורת הנחיות[4] כך שכל הרשמה לשירות תוכן תהיה ברורה, לרבות הצגת המחיר, וכן אישר הרשמת קטינים בתנאי שהמחיר יוצג באופן ברור וההרשמה תאומת על ידי קוד. עד שנת 2011 חברות תוכן דיגיטלי יכלו לצרף לקוחות לתוכניותיהן על סמך אישור התקנון בדף הפרסום שכלל את מחיר השירות, אימות הטלפון באמצעות קוד, וכך לגבות כספים ישירות מחשבון הסלולר.

בספטמבר 2011 פרסם משרד התקשורת תקנות לפיהן חויבו חברות הסלולר לשלוח לכל לקוחותיהם טופס שבו יכול הלקוח לבחור אילו שירותים סלולריים לחסום ואילו שירותים להשאיר פתוחים. מספריהם של לקוחות נחסמו לקבלת שירותי תוכן בתשלום, אלא אם חתמו על הטופס.[5] האפשרות של לקוח לחסום עצמו הייתה קיימת תמיד, אלא שעתה, ברירת המחדל הייתה שהלקוח חסום לשירות, ונדרשה חתימה אקטיבית כדי לפתוח את השירות. יתר הנחיות הרישום נותרו כפי שהיו בעבר.

מהלך הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פתיחת הליכי הגבייה נגד חייבי איקיוטק[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2013, לאחר ארבע שנים שבהן התנהלה תובענה ייצוגית, קיבלה חברת איקיוטק פסק דין לטובתה, אשר קבע כי הלקוחות שנרשמו לשירותיה, לרבות קטינים, נרשמו באופן תקין וחוקי, בהתאם להנחיות משרד התקשורת באותה עת. בית המשפט איפשר לאיקיוטק להגיש תביעות חוב כנגד מי שלא שילמו בעבור שירותי התוכן של החברה. מסע הגבייה גרר מחאה אלימה במסגרתה הוצאו צווי הרחקה לראשי קבוצת המאבק, וכן גרר דיון ציבורי נרחב בו הדעות נחלקו בין המצדדים בזכותה של החברה לגבות חובות המגיעים לה ע"פ דין, לבין המצדדים בחייבים שהופתעו לגלות על החוב שתפח עם השנים בשל הדיון במסגרת התביעה הייצוגית שבה זכתה איקיוטק. החברה פתחה בהליכי גביה רבים (בעזרתם של עורכי דין) נגד אנשים שונים עבור אי תשלום על שירותים. במקרים רבים האנשים שילמו. אולם במקרים רבים אחרים אנשים התלוננו על כך שהתשלומים שנגבו מהם היו מוגזמים או אף שגויים[6].

פרסום בתקשורת ודיונים בממשלה ובכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשה פורסמה לראשונה בתחקיר של גלי צה"ל באוגוסט 2013. פרסום הפרשה גרם למשרדי עורכי דין נוספים להצטרף למסע הגבייה שהניב לפי ההערכות מיליוני שקלים. הפרשה זכתה להתייחסות ציבורית של חבר הכנסת מטעם מפלגת יש עתיד, בועז טופורובסקי, לראשונה בנובמבר 2013, כאשר הוא פנה לשרת המשפטים ציפי לבני ודרש "להקפיא את הליכי ההוצאה לפועל של איקיוטק". בתגובה לכך טענה חברת "איקיוטק" כי מעורבותו בפרשה נגועה בניגוד עניינים מכיוון שלאשתו, שלי הרמן, יש חוב של עשרות אלפי שקלים לחברה[7].

משרד התקשורת מסר שאין בסמכותו לטפל בתלונות הצרכנים על איקיוטק, היות שאיקיוטק גובה חובות בגין שירותי תוכן אינטרנטיים, אך שר התקשורת גלעד ארדן יצא ידי חובה ופנה למפכ"ל המשטרה בבקשה לחקור את הפרשה. משרד התקשורת פרסם נייר עמדה לציבור שבו נאמר כי רק חברת הסלולר רשאית לגבות תשלום על שירותי תוכן שסופקו באמצעות מכשירי הסלולר.[8] אך כאמור ממילא איקיוטק גבתה כספים בעבור שירותי תוכן אינטרנטיים והנחיית משרד התקשורת התבררה כהודעה שאין בה דבר.

הפרשה נדונה בוועדת הכלכלה של הכנסת בימים האחרונים של 2013. נציגי איקיוטק טענו כי החברה פועלת על פי חוק, בהתאם להנחיות הרגולטור ובהתאם לפסק דין במסגרתו נקבע כי הרשמות החייבים לשירותי התוכן הן הרשמות תקינות, בהן המחיר הוצג באופן ברור, ועל כן על החייבים לשלם את חובם. בסיום הדיון סוכם כי "משרדי הממשלה הנוגעים בדבר יקיימו דיון משותף ויפרסמו הנחיות לציבור כיצד לנהוג".[9]. בסופו של דבר הציבור הונחה לבדוק את מכתבי הדרישה באופן יסודי ואם ישנו חוב - לשלמו.

סבב שני של מכתבי חוב והתגובה הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סבב נוסף של מכתבי חוב שוגר בפברואר 2014. בעקבות זאת המועצה הישראלית לצרכנות פרסמה הודעות לציבור בנושא, שבה היא ממליצה לא לשלם את החוב הנדרש (אך כן להשיב למכתבים), לדרוש מהפונים מסמכים המוכיחים התקשרות עם החברה בעבר, וחולקת על אמינות הוכחות ההתקשרות שהחברה הציגה[10]. בספטמבר 2014 שודרה סדרת כתבות בתוכנית צינור לילה בערוץ 10. בעקבות שידור הסדרה הגיש מנכ"ל איקיוטק תביעה נגד ערוץ 10 וכן נגד מנחה התוכנית גיא לרר באופן אישי בסכום של שלושה מיליון שקלים בגין הוצאת לשון הרע[11]. בית המשפט דחה את התביעה באוקטובר 2015 לאחר שלא הופקדו ערבויות עבורה.

הטיפול הממסדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2014, בעקבות תלונות צרכנים, נחקר במשטרה מנכ"ל איקיוטק בן אופק (נקרא במקור יניב בן שושן[1]). בתום חודשי חקירה ארוכים המשטרה סגרה את התיק בחוסר אשמה.

באפריל 2014 החלה ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין בישראל לחקור גם היא את הפרשה.[12]. בגיליון ינואר 2016 של ועדת האתיקה פרסמה לשכת עורכי הדין את מסקנתה. היא לא התייחסה לפעולות של חברת איקיוטק בגיוס הלקוחות אלא רק לגביית הכספים על ידי עורכי הדין. הלשכה הגיעה למסקנה שגביית החובות הייתה לגיטימית וחוקית. במסגרת הדיונים הוועדה אף החליטה לסגור את כל התלונות שהוגשו נגד עורכי דין במסגרת הפרשה.[13]

במאי 2014 נערך דיון בכנסת בוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות חבר הכנסת אמנון כהן בנושא, וסוכם בסוף הדיון כי "יש לרכז את ראשי כל הגורמים הרשמיים הרלוונטיים כדי לנסות ולפתור את הבעיה בפועל".[14]. לאחר דיונים רבים, הוחלט כי החברה פעלה כחוק, אך הומלץ לשנות את החוק כך שהליכי גבייה כנגד חייבים יעשו קודם באמצעות מכתב התראה מטעם החברה ללא חיוב בשכ"ט עו"ד. המלצה זו התגבשה לימים במה שכונה "חוק איקיוטק", אשר אושר ביוני 2016 על ידי הכנסת ה-20[15] וקבע קנס של עד 22,000 ₪ לחברה שלא תשלח הודעת חוב תוך 4 חודשים ממועד היווצרות החוב.

בבית המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

תובענה ייצוגית נגד חברות התקשורת פרטנר, סלקום, פלאפון והוט מובייל וכן חברת איקיוטק בבית המשפט המחוזי בתל אביב בסך 300 מיליון שקלים, הוגשה בידי המועצה הישראלית לצרכנות ביולי 2014. בכתב התביעה נטען שחברת "איקיוטק" דורשת כספים שלא בצדק ועליה לפצות חייבים על ניסיונות הגבייה.[16]. בינואר 2017, לאחר דיונים רבים, המליץ בית המשפט המחוזי למועצה לצרכנות לשקול את מחיקת התביעה. במסגרת הדיון התברר כי בכירים במועצה לצרכנות הגישו את התביעה משיקולים זרים, בין היתר בשל היותם חייבים כספים לחברה.

ב-2016 הורשע בן אופק בגין אי-הגשת דו"חות מס הכנסה עבור 8 חברות שניהל וכן אי-הגשת דו"חות אישיים, ונגזרו עליו 6 חודשי עבודות שירות וקנס.[17] באוגוסט 2017 הודיעה פרקליטות מחוז ת"א כי היא ממליצה על הגשת כתבי אישום כנגד ראשי חברת איקיוטק ובהם אופק, בגין קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לביצוע פשע, בכפוף לשימוע.[18]

בעקבות הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משרד התקשורת קנס את חברות הסלולר פלאפון, סלקום, פרטנר והוט מובייל במאי 2014 בקנסות מצטברים של כ-2.2 מיליון ש"ח, משום שלא הודיעו למנויים באמצעות מסרונים, בזמן הרישום לשירותי תוכן, אודות פרטי השירות.[20], בד בבד עלו טענות כי משרד התקשורת למעשה לא חושף את מלוא הנתונים[21]
  • אושר סופית בכנסת חוק איקיוטק של חבר הכנסת יואל חסון (המחנה הציוני) - הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 46). על פי התיקון, עוסק הטוען כי לצרכן יש חוב כלפיו, חייב לשלוח אליו הודעת חוב בתוך ארבעה חודשים מהמועד בו היה אמור לשלם את החוב. הודעת החוב תכלול את הפרטים המהותיים הנוגעים לחוב, והעוסק ישלח אותה לצרכן בעצמו, ולא על ידי אחר, במסמך נפרד. בנוסף, אם ביקש זאת הצרכן, עוסק מחויב לשלוח תיעוד המאשר את קיומה של העסקה שלגביה נשלחה אליו הודעת החוב, בתוך 14 ימים מיום הבקשה. העוסק לא יוכל לנקוט הליכי גבייה כלפי הצרכן או לחייב אותו בהוצאות גביית החוב כל עוד לא עברו 14 ימים מיום ששלח לצרכן את ההודעה על קיום החוב. אם העוסק פנה להליך משפטי או להוצאה לפועל מבלי שניתנה לצרכן התראה מראש – העוסק יישא בכל הוצאות ההליך, כולל הוצאות המשפט, גם אם החוב היה מוצדק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיקור בתקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 אלקנה שור, משחק מכור: סוכנות הניצבים שדפקה אותי, באתר nrg‏, 15/8/2013
  2. ^ קצת עלינו - דף על חברת במרום הפקות, מתוך הבלוג של החברה, 4 בנובמבר 2009
  3. ^ מירב קריסטל, נרשמתם לבוק ואודישנים, אולי תחטפו תביעה, באתר ynet, 08.02.17
  4. ^ הנחיות משרד התקשורת באתר משרד התקשורת, 11 בנובמבר 2007
  5. ^ תקנות צרכניות נוספות בתחום הסלולר באתר משרד התקשורת, 12 בספטמבר 2011
  6. ^ שאלות ותשובות לנפגעי איקיוטק מתוך אתר המועצה הישראלית לצרכנות
  7. ^ אריק בנדר, ראש בראש: הח"כ נגד החברה שגבתה חיובים, באתר nrg‏, 31 בדצמבר 2013
  8. ^ הודעה לציבור בנושא דרישות לתשלום באתר של משרד התקשורת
  9. ^ פרוטוקול מס' 158 ו-159 מישיבת ועדת הכלכלה, 30 בדצמבר 2013
  10. ^ קיבלתם התראה לפני תביעה בהוצאה לפועל? כך תפעלו באתר המועצה הישראלית לצרכנות, 18 במרץ 2014
  11. ^ לי-אור אברבך, ‏מנכ"ל איקיוטק תובע מגיא לרר 3 מ' ש';, באתר גלובס, 11 בספטמבר 2014
  12. ^ אפרת אהרוני, ‏פרשת איקיוטק: גם לשכת עורכי הדין תחקור את התיק, באתר גלובס, 28 באפריל 2014
  13. ^ ועדת האתיקה: איקיוטק פועלת כדין, גיליון 60, ינואר 2016
  14. ^ אפרת אהרוני, ‏דיון בכנסת על איקיוטק: "הרשויות מגלגלות אחריות מזו לזו", באתר גלובס, 19 במאי 2014
  15. ^ חוק איקיוטק אושר סופית בכנסת: קנס של עד 22,000 ₪ לחברה שלא תשלח הודעת חוב תוך 4 חודשים, 13 ביוני 2016
  16. ^ בקשה לאישור תובענה ייצוגית
    מירב קריסטל, ייצוגית בסך 300 מיליון שקל נגד חברות הסלולר, באתר ynet, 16 ביולי 2014
  17. ^ מירב קריסטל, 6 חודשי עבודות שירות לבעלי איקיוטק, באתר ynet, 4 באפריל 2016
  18. ^ אלה לוי-וינריב, ‏איקיוטק: כתבי אישום בכפוף לשימוע נגד בן אופק ועו"ד קוריס, באתר גלובס, 6 באוגוסט 2017
  19. ^ מירב קריסטל, הצעת חוק נגד גבייה אגרסיבית של עורכי-דין, באתר ynet, 23 במרץ 2014
  20. ^ אפרת אהרוני, ‏חברות הסלולר נקנסו ב-2.2 מיליון שקל, באתר גלובס, 11 במאי 2014
  21. ^ אבי וייס, משרד התקשורת משקר, טלקום ניוז,20 במאי 2014