צבי רסקי

צבי רסקי
	צבי רסקי ונינו
	צבי רסקי ונינו
לידה	18 ביוני 1926; ראש פינה, פלשתינה (א"י)
פטירה	12 בדצמבר 2018 (בגיל 92)
מדינה	ישראל
השכלה	קצין
עיסוק	חקלאי
	1978–1993; (כ־15 שנים)
	→ יורם מאירי אהרון ברנזון ←
	1967–1970; (כ־3 שנים)
	1967–1970; (כ־3 שנים)

צבי (איו) רַסְקִי (רון) (ו' בתמוז תרפ"ו, 18 ביוני 1926 – 12 בדצמבר 2018) היה אלוף-משנה בצה"ל. כיהן בין השאר כמפקד גזרת תל חי בשנות ה-60, כמושל ג'נין לאחר מלחמת ששת הימים, כמפקד עורף צפון וכראש מועצת ראש פינה.

קורות חיים

תחילת דרכו

רסקי נולד בבית רוזנפלד (וילה תהילה) שבמושבה ראש פינה. אמו הייתה ציפורה לבית קוזוינר, ילידת ראש פינה, בת למקימי המושבה^[1] בני העלייה הראשונה. אביו היה אהרון, יליד רוסיה שעלה לארץ ישראל במסגרת הגדודים העבריים. מבית רוזנפלד עבר רסקי עם משפחתו לחווה הסמוכה של הוריו (המג'וואז), באדמות מחניים של היום, במקום שבו הוקם לימים שדה התעופה ראש פינה. בעת מאורעות תרפ"ט הוזהרה משפחתו שערביי הסביבה מתכוונים לתקוף את החווה, והם נמלטו לראש פינה.^[2]^[3]

לאחר שסיים את בית הספר העממי בראש פינה, סייע בפרנסת המשפחה בעבודה בטבק, וכן עבד תקופה מסוימת בפרויקטים של בנייה בפיקוח על הפועלים, ותקופה מסוימת שהה בקוניטרה בבניית גשר קוניטרה. לפי עדותו, במהלך חייו הוא חלה בקדחת קשה, וטופל בהצלחה בידי תושב ראש פינה, פרופסור גדעון מר, שהיה מומחה למלריה.^[4]

קריירה ביטחונית

בשנת 1942, בגיל 16, התגייס למשטרת היישובים העבריים ושירת בה כנוטר, שם הכיר את צבי צור (צ'רה), שגייס אותו ל"הגנה". בהגנה עסק בין השאר בהברחת מעפילים מסוריה במסגרת ההעפלה מארצות המזרח.

במלחמת העצמאות נלחם כמפקד מחלקה בקרבות משמר הירדן; במלחמה זו איבד את אחיו הבכור עמיאסף, שנהרג בקרבות לוביה שבגליל התחתון. לאחר מכן עבר קורס קצינים ושירת כמ"פ בחטיבת גולני. בסוף שנות ה-50 מינה אותו האלוף אברהם יפה למפקד גזרת (גוש) תל חי, ורסקי הועלה לדרגת סגן-אלוף. תחת פיקודו של אלוף פיקוד הצפון יצחק רבין התמודד רסקי עם התקפות הסורים מרמת הגולן על היישובים הישראליים^[5] במסגרת המלחמה על המים, וכן פיקד על העבודות בירדן ויובליו.^[6]

לאחר מלחמת ששת הימים מונה על ידי שר הביטחון משה דיין למושל ג'נין,^[7] זאת לאחר שסירב להתמנות למושל רצועת עזה. בתפקידו זה שירת תחת פיקודו של אלוף פיקוד המרכז רחבעם זאבי (גנדי) והפך לידידו הקרוב.^[8] במסגרת תפקידו הנהיג את שיטת "המקל והגזר" – יד קשה כלפי המתנגדים לשלטון הישראלי וסיוע לאוכלוסייה השקטה. בתקופתו הוקם מפעל מים גדול באזור טובאס ושוק חדש בג'נין.^[9] רסקי קשר קשרים עם הערבים בעיר,^[10] והביא אותם לביקורים בעפולה כדי שיראו את הקִדמה הישראלית.^[11] בתקופתו נחשבה ג'נין לעיר השקטה של הגדה.^[12]

בשנת 1970 הועלה רסקי לדרגת אלוף-משנה והיה למפקד עורף (הגמ"ר) צפון. בתפקיד זה שירת במהלך מלחמת יום הכיפורים ועד שחרורו מצה"ל בשנת 1974, בסכמו 32 שנים בשירות הביטחון.^[13] במלחמת יום הכיפורים הוא פיקד, בין השאר, על מבצע פינוי תושבי רמת הגולן אל מרכז הארץ.

קריירה מוניציפלית

בשנת 1972 עמד בראש ועדה (ועדת רסקי) לשיקום בדואים שפונו מפתחת רפיח.^[14] בשנים 1974–1978 עבד במשק החקלאי שבבעלותו.

בשנת 1978 נבחר לראשות המועצה המקומית ראש פינה, וכיהן בתפקיד זה במשך 15 שנים (שלוש קדנציות), עד שנת 1993. הוא שם לו שלוש מטרות: להקל על הישארות וקליטה מחודשת של בני המושבה במושבה, לשקם את הרובע העתיק של המושבה ולפתח תעשיות מתוחכמות באזור. למילוי תפקידו נעזר בקשריו הרבים שרקם עם צמרת המדינה בעת שירותו הצבאי.

רסקי בנה את השכונות "הרחבה ג'" ו"הרחבה ד'", בהן נקלטו תושבים רבים וכן תכנן והחל את בניית שכונת בנה ביתך. בעת כהונתו נבנו ושוחזרו מבני ציבור רבים במושבה ובהם בית העם, מתנ"ס, בנין המועצה המקומית, בית הראשונים,^[15] בית היקב העתיק, בית פיק"א, בית הכנסת העתיק, בית הדואר הישן (כיום מסעדת ג'עוני) בית פרופסור מר, ספרייה ומבני ציבור נוספים. כמו כן שוחזר גן הברון רוטשילד. בנוסף נבנתה לראשונה בריכת שחיה ומגרשי טניס כדורסל וכדורגל. רסקי גם העביר כספים ודרש כספים ממשרד הפנים, עבור מפעלי חינוך, שבקרבת שטח המועצה שלו, ואף מחוצה לה; מפעלים כמו פינת אנה פרנק, שבקיבוץ לוחמי הגיטאות או שירותי הכנה לבר מצווה, לנערים חילוניים, בקריה החסידית בחצור הגלילית.^[16]

צבי רסקי הקפיד שלא לבנות קניונים או מרכזי מסחר גדולים בתחומי המושבה, כדי לשמור על אופייה הכפרי. כך עשה גם ממשיכו, אהרון ברנזון. מרכזי קניות אלו, קמו באזור רק בתקופתו של ראש המועצה אביהוד רסקי (אחיינו של צבי), תוך ספיגת ביקורת ציבורית.^[17]

בנוסף להיותו ראש מועצה, כיהן רסקי כיושב ראש איגוד הכבאים בגליל,^[18] יו"ר ועדת מל"ח, חבר דירקטוריון מכללת צפת וחבר בהנהלת בית החולים רבקה זיו. לימים כיהן כיושב ראש המועצה לשמירת אתרים בגליל ובגולן.^[19]

בשנת 2004 קיבל תואר יקיר ראש פינה.^[20] בשנת 2006 יצא נגד מכירה של אדמות באזור הצפון לערבים.^[21]

משפחתו וחייו הפרטיים

בשנת 2007 הוציא לאור את ספרו האוטוביוגרפי "לעבדה ולשׂמרה".

היה נשוי לרחל ולהם חמישה ילדים.

רסקי נפטר ב-12 בדצמבר 2018 הוא יום הולדתה של ראש פינה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא צבי רסקי בוויקישיתוף

רפאל בשן, "הפאטרולים, אדוני, מאפשרים לחקלאינו לעבד את הקרקע", מעריב, 20 בנובמבר 1964
ריאיון עם צבי רסקי: חלק א', חלק ב', חלק ג'
אלי אלון, מת אל"ם(מיל.)צבי רסקי בן 92, באתר News1 מחלקה ראשונה, 18 בדצמבר 2018
צבי רסקי בסיור במחוזות ילדותו בראש פינה

הערות שוליים

^ ג. שרוני, נכד המייסדים משפץ את "הסבתא של הגליל", מעריב, 5 בינואר 1979
^ ידיעה כללית מהתקופה - המצב במושבות הגליל העליון, דואר היום, 9 בספטמבר 1929
^ סיפור מהחיים: הסוד הנורא, מעריב, יום חמישי, יולי 18, 1985; עמוד 15
^ פרופסור גדעון מר – חוקר המלריה – מאת מיכה כגן, אתר ראש פינה
^ הקצין שנפצע קשה ונחשב מת 29 שנה - נתגלה בין האורחים, מנחם רהט, מעריב, יום חמישי, פברואר 20, 1986; עמוד 6
^ טל זגרבה, לא הסכמתי שהסורים ישפילו אותנו ככה. החלטתי לפעול, במחנה, 26 ביוני 2009, עמ' 55.
^ מושל ג'נין — אורח כפר טמון, על המשמר, יום שני, ינואר 22, 1968; עמוד 5
^ איש משמר הגבול ושני מחבלים, דבר, 25 בנובמבר 1969; מושל ג'נין: ישראל מוכנה להפוך את העיר למרכז מסחרי וחקלאי בגדה, מעריב, 25 בספטמבר 1967.
^ יוסף ווקסמן, אפילו במחנה הפליטים בונים בתים, מעריב, 9 ביוני 1970.
^ יוסף וקסמן, מושל ג'נין בסעודה מלכותית אצל קרובת המלך חוסיין, מעריב, 11 במרץ 1968.
^ פרנסי ג'נין התרשמו בעת סיור שערכו בעפולה, מעריב, 1 בדצמבר 1967.
^ יוסף וקסמן, קרב עם מחבלים התחולל "בעיירה השקטה" ג'נין, מעריב, 25 בנובמבר 1969.
^ מפקדי צה"ל במערך העורף עד הקמת פיקוד העורף, באתר ביטחונט.
^ יזורז שיקום הבדווים שפונו, דבר, 17 באפריל 1972
^ "בית הראשונים" ישוקם בראש־פינה, דבר, יום רביעי, מאי 28, 1980; עמוד 2
^ העברות הכספים ממשרד הפנים, יצחק בן חורין ועמיתיו, מעריב, יום שלישי, אוקטובר 14, 1980; עמוד 15
^ אמיתי זיו, רוח המקום או רוח הזמן? הקרב על זהותה של ראש פינה, באתר TheMarker‏, 18 בספטמבר 2013
^ מעריב מקומון, מעריב, יום חמישי, מאי 29, 1986; עמוד 6
^ סדר היום: הצלת בית הספר העברי הראשון בארץ ישראל, פרוטוקול ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט, 14 במרץ 2007.
^ צבי רסקי – יקיר ראש-פנה, באתר של רות מייסטר
^ חקלאי בצפון: ערבים רוכשים אדמותינו, אתר ערוץ 7, 28 במאי 2006.

[עטרה_ליושנה-1] ג. שרוני, נכד המייסדים משפץ את "הסבתא של הגליל", מעריב, 5 בינואר 1979

[ידיעה_בזמן_אמת-2] ידיעה כללית מהתקופה - המצב במושבות הגליל העליון, דואר היום, 9 בספטמבר 1929

[סיפור_מהחיים-3] סיפור מהחיים: הסוד הנורא, מעריב, יום חמישי, יולי 18, 1985; עמוד 15

[מר_מלריה-4] פרופסור גדעון מר – חוקר המלריה – מאת מיכה כגן, אתר ראש פינה

[נחשב_למת-5] הקצין שנפצע קשה ונחשב מת 29 שנה - נתגלה בין האורחים, מנחם רהט, מעריב, יום חמישי, פברואר 20, 1986; עמוד 6

[6] טל זגרבה, לא הסכמתי שהסורים ישפילו אותנו ככה. החלטתי לפעול, במחנה, 26 ביוני 2009, עמ' 55.

[טמון-7] מושל ג'נין — אורח כפר טמון, על המשמר, יום שני, ינואר 22, 1968; עמוד 5

[8] איש משמר הגבול ושני מחבלים, דבר, 25 בנובמבר 1969; מושל ג'נין: ישראל מוכנה להפוך את העיר למרכז מסחרי וחקלאי בגדה, מעריב, 25 בספטמבר 1967.

[9] יוסף ווקסמן, אפילו במחנה הפליטים בונים בתים, מעריב, 9 ביוני 1970.

[10] יוסף וקסמן, מושל ג'נין בסעודה מלכותית אצל קרובת המלך חוסיין, מעריב, 11 במרץ 1968.

[11] פרנסי ג'נין התרשמו בעת סיור שערכו בעפולה, מעריב, 1 בדצמבר 1967.

[12] יוסף וקסמן, קרב עם מחבלים התחולל "בעיירה השקטה" ג'נין, מעריב, 25 בנובמבר 1969.

[13] מפקדי צה"ל במערך העורף עד הקמת פיקוד העורף, באתר ביטחונט.

[14] יזורז שיקום הבדווים שפונו, דבר, 17 באפריל 1972

[בית_הראשונים-15] "בית הראשונים" ישוקם בראש־פינה, דבר, יום רביעי, מאי 28, 1980; עמוד 2

[איפה_הכסף-16] העברות הכספים ממשרד הפנים, יצחק בן חורין ועמיתיו, מעריב, יום שלישי, אוקטובר 14, 1980; עמוד 15

[רוח-17] אמיתי זיו, רוח המקום או רוח הזמן? הקרב על זהותה של ראש פינה, באתר TheMarker‏, 18 בספטמבר 2013

[עיצומים-18] מעריב מקומון, מעריב, יום חמישי, מאי 29, 1986; עמוד 6

[19] סדר היום: הצלת בית הספר העברי הראשון בארץ ישראל, פרוטוקול ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט, 14 במרץ 2007.

[20] צבי רסקי – יקיר ראש-פנה, באתר של רות מייסטר

[21] חקלאי בצפון: ערבים רוכשים אדמותינו, אתר ערוץ 7, 28 במאי 2006.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]