אברהם יפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אברהם יפה
Avraham Yoffe1960.jpg
אלוף אברהם יפה, מפקד פיקוד הדרום, 1960
נולד 25 באוקטובר 1913
מקום לידה יבנאל ישראלישראל  ישראל
נפטר 11 באפריל 1983 (בגיל 69)
כינוי 'יופה'
השתייכות Hahagana.jpg  ההגנה
הצבא הבריטיהצבא הבריטי  הצבא הבריטי
IDF new.png  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 19291964, 1967
דרגה קפטן (צבא בריטניה) קפטן
אלוף  אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות

המרד הערבי הגדול
מלחמת העולם השנייה
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
פעולות התגמול
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים

תפקידים אזרחיים

מנהל רשות שמורות הטבע, חבר כנסת

הנצחה
אברהם יפה
תאריך לידה 25 באוקטובר 1913
תאריך פטירה 11 באפריל 1983 (בגיל 69)
כנסות 8
סיעה הליכוד
תפקידים בולטים
הרמטכ"ל משה דיין ואברהם יפה סוקרים מסדר של חטיבה 9 בשארם א-שייח' עם סיום מלחמת סיני, 1956

אברהם יפה ('יופה') (22 באוקטובר 191311 באפריל 1983) היה אלוף בצה"ל, חבר הכנסת, ממייסדי התנועה למען ארץ ישראל השלמה ומנהל רשות שמורות הטבע.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בכ"א בתשרי תרע"ג ביבנאל לחיים ומרים (לבית כבשנה) יפה, שעלו מרוסיה והתיישבו ביבנאל. אחיו הם אורי, שאול וחנה. למד במקווה ישראל. בהיותו בן 16 הצטרף ל"הגנה", ולאחר כשש שנים לנוטרות, כמפקד מחלקה תחת אורד וינגייט. ב-1936 היה בין מייסדי קיבוץ תל עמל (ניר דוד) בעמק בית שאן, ראשון יישובי חומה ומגדל. עבד בבית אלפא כמורה ומדריך, וניסיונו להעביר את ילדי חברת הילדים אל השומר הצעיר היה מהגורמים לפילוג שחל בבית אלפא.[1]

כמו רבים מאנשי ההגנה התגייס לצבא הבריטי[2] בימי מלחמת העולם השנייה, שירת בתותחנים והשתחרר ב-1947 בדרגת קפטן. לאחר שחרורו מהצבא הבריטי שהה באירופה והיה פעיל במוסד לעלייה ב'. לאחר מכן, שב לשורות ההגנה והקים את גדוד החי"ר גדוד 12 (ברק) וגדוד 13 (גדעון) בעמק הירדן ופיקד עליו במלחמת השחרור,[3] בין היתר בקרבות עמק בית שאן ובכיבוש נצרת[4] במסגרת חטיבת לבנוני. לאחר שפוצלה החטיבה עבר הגדוד להיות תחת פיקודה של חטיבת גולני ויפה התמנה לקצין המבצעים החטיבתי. בסוף המלחמה נפצע בקרבות מבצע חירם.

לאחר המלחמה מונה למפקד גדוד 89 של חטיבה 8, וב-1950 מונה למפקד חטיבת גולני.[5] שנה לאחר מכן עבר להדריך בקורס מח"טים וב-1953 מונה למפקד חטיבה 9 ופיקד עליה במבצע קדש, במהלכו כבשה את שארם א-שייח'.[6] בשנים 19571958 שימש כמפקד בית הספר לקצינים וראש מחלקת ההדרכה.

ב-1958 קיבל לידיו את פיקוד הדרום ובמאי 1959 קודם לדרגת אלוף. ב-1962 עבר לשרת כאלוף פיקוד הצפון, עם פרישתו של מאיר זורע. באפריל 1965 פרש מהצבא.

עוד במהלך שירותו בצה"ל היה יו"ר רשות שמורות הטבע,[7] ומיד עם פרישתו מצה"ל מונה למנהל הרשות במקומו של עוזי פז, שוויתר על המינוי למענו. בין פועליו ברשות ניתן למנות את הקמת החי בר ביטבתה ב-1968 ואת החי בר בכרמל והבאתן של חיות המוזכרות בתנ"ך, כגון הערוד והיחמור הפרסי, מרחבי העולם לשמורות בישראל.

במלחמת ששת הימים גויס ופיקד על אוגדה 31 אוגדת מילואים שהורכבה מחטיבה 200 וחטיבה 520. האוגדה לחמה בציר המרכזי בסיני וכבשה את ג'בל לבני, ביר לחפן ומעבר המיתלה.

לאחר המלחמה היה בין מייסדי התנועה למען ארץ ישראל השלמה, אשר קראה להחזיק בשטחים שנכבשו וליישבם. ב-1973 הייתה תנועה זו בין הגופים המקימים את הליכוד (תחילה כתנועה עצמאית ולאחר מכן כחלק מלעם). כחבר הליכוד נבחר לכנסת השמינית לאחר מלחמת יום כיפור בה היה חבר בוועדת החוץ והביטחון ובוועדת הפנים והגנת הסביבה.

ליפה נולדו שלושה ילדים: דני, בנה של יהודית יפה (נהרגה בתאונת דרכים ב-1941), ושתי בנות: רותי ורוני, שנולדו לאשתו השנייה, אביבה לבית שלוסברג, אחותה של לאה רבין.

גשר אברהם, העובר מעל נחל הבשור בסמוך לגן לאומי אשכול, נקרא על שמו. הגשר נקרא כך עוד בימי חייו, מעת שהוקם לראשונה ב-1962 על ידי צה"ל כגשר ביילי בעת שיפה שימש כאלוף פיקוד הדרום. על שמו גן ציבורי - "גן אברהם" ברחוב הקוצר בעיר מגוריו רמת השרון ורחובות בערים עפולה, חולון ובאר שבע.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אברהם יפה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]