צייטגייסט (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
צייטגייסט
Zeitgeist: The Movie
כרזת הסרט באנגלית
כרזת הסרט באנגלית
בימוי פיטר ג'וזף עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי פיטר ג'וזף עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט פיטר ג'וזף עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים אנתוני שאפר
ג'ורג' ווקר בוש עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה, direct-to-video עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 2007 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 116 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט תיעודי, סרט מלחמה עריכת הנתון בוויקינתונים
www.zeitgeistmovie.com
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צייטגייסטאנגלית: Zeitgeist: The Movie) הוא סרט אקטיביסטי-קונספירטיבי משנת 2007 שהופק על ידי פיטר ג'וזף, מייסד תנועת צייטגייסט. בסרט מוצגות תאוריות קשר לפיהן הדתות הממוסדות הנפוצות בעולם מבוססות על מסורות פאגאניות ואסטרולוגיות; טענות לפיהן פיגועי 11 בספטמבר בוצעו על ידי גורמים פליליים בממשלת ארצות הברית וביקורת רדיקלית על השיטה הכלכלית הנהוגה בעולם ובארצות הברית בפרט. מרבית הטענות בסרט זכו להתייחסות, ואתרים מסוימים אף טוענים להפרכת מרבית הטענות הנוגעות לתאוריות קשר ולדת בסדרת הסרטים.[1]

הסרט הופץ בחינם בגוגל וידאו ביוני 2007. גרסה מחודשת של הסרט הוצגה בבכורה עולמית ב-10 בנובמבר 2007, בפסטיבל ארטיביסט הרביעי, בו הוא זכה בפרס.[2] באוקטובר 2008 יצא לצייטגייסט סרט המשך בשם "צייטגייסט: תוספת" (Zeitgeist: Addendum) אשר מציג פתרון לטענות שהועלו בסרט הראשון, והוא הצטרפות לתנועת "צייטגייסט" וניהול החברה והכלכלה על פי מודלים שהיא מציעה.

תוכן הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הורוס (משמאל) וישו (מימין) הוצגו בסרט כ"משיחים סולאריים".
פיגועי 11 בספטמבר הם נושא החלק השני של הסרט.
מס ההכנסה של ממשלת ארצות הברית מוצג בסרט כלא חוקתי.

חלק ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלק הראשון של הסרט נקרא "הסיפור הגדול ביותר שאי פעם סופר", והוא יוצא כנגד המקוריות של דתות רבות בעולם, בהן הנצרות והיהדות, בטענה שהן מבוססות על מיתוסים ומסורות אסטרולוגיים שנולדו שנים רבות לפניהן. בנוסף לתמיכה בתאוריה לפיה ישו הוא מיתוס, טוען הסרט כי ישו ההיסטורי הוא בן-כלאיים ספרותי ואסטרולוגי, שטופח ממניעים פוליטיים של רצון בשליטה. הסרט מסיק שהנצרות היא מיתוס גנוסטי, שהואדר על ידי האימפריה הרומית על מנת להשיג שליטה חברתית על אירופה באמצעות דוקטרינות שנוצרו לראשונה בוועידת ניקיאה. חשכת ימי הביניים, האינקוויזיציה ומסעות הצלב מתוארים כאירועים ששימרו את השיעבוד של אירופה לוותיקן באמצעות הנצרות.

חלק שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלק השני של הסרט נקרא "כל העולם במה", וטוען שפיגועי 11 בספטמבר תוכננו, או אופשרו, על ידי גורמים פליליים בממשלת ארצות הברית, על מנת ליצור פחד המוני, שיעורר את דעת הקהל לתמוך במלחמות באפגינסטן ועיראק, יצדיק פגיעה בזכויות אזרח, ויגרום לרווחים של החברות שיהיו מעורבות במלחמה. טענות נוספות שמעלה הסרט הוא ש-6 מהחוטפים כביכול עדיין בחיים, שהחוטף של הטיסה שפגעה בפנטגון לא יכול היה להטיס את המטוס בצורה שתפגע ישירות בפנטגון, שלא נמצאו הריסות מטוסים משמעותיות בשניים מתוך שלושת אתרי ההתרסקות, ושממשל בוש הסתיר את האמת מפני הוועדה שחקרה את הפיגועים.

חלק שלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלק השלישי נקרא "אל תשימו לב לאיש מאחורי הווילון" (משפט הלקוח מתוך הסרט הקוסם מארץ עוץ). חלק זה מתמקד בדיון על מבנה השיטה המוניטרית בכלכלה המודרנית. הסרט טוען, כי שיטה זו מנציחה מצב בו החברה הכללית משועבדת לבנקים הגדולים, ובפרט לאלה המהווים חלק ממה שהסרט מכנה "קרטל הבנקים של הבנק הפדרלי", היות שהיא שרויה בחוב מתמשך אל אותם בנקים אשר רק הולך וגדל עם הזמן. בחלק זה נטען שארצות הברית יצאה לארבע מהמלחמות העיקריות שלה (מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, מלחמת וייטנאם ומלחמת עיראק) במאה ה-20 וה-21, במטרה לחזק את הכוח הכלכלי של קבוצה של בנקאים בינלאומיים.

חלק זה גם בוחן את האפשרות של כוונה סודית (שמקודמת על ידי שותפות הביטחון והשגשוג של צפון אמריקה), לחתור תחת החוקה האמריקאית והמטבע האמריקאי, על ידי איחוד ארצות הברית, קנדה ומקסיקו לאיחוד צפון אמריקה, שישתמש במטבע אחיד שייקרא אמרו, וזאת ללא אישור הקונגרס האמריקאי. איחוד זה ייצור מדינת-על, בדומה לאיחוד האירופי, אשר יחד עם האיחוד האפריקאי והאיחוד האסייתי המוצע, יתאחדו בטווח הארוך לממשלה עולמית אחת. הסרט מביע חשש שתחת ממשלה שכזו, יושתל בהסכמה בכל אדם שבב RFID, שישמש למעקב ובקרה אחר כל אזרח, ולדיכוי של התנגדויות. הסרט מביא דוגמה לכך באמצעות קטע חדשותי, שבו מרואיינת משפחה אמריקנית שהתנדבה להתנסות בהשתלה של שבב שכזה.

סרט ההמשך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט "צייטגייסט: תוספת" (Zeitgeist: Addendum), הוקרן לראשונה בפסטיבל ארטיביסט החמישי בלוס אנג'לס, ב-2 באוקטובר 2008, והופץ בחינם למחרת באתר האינטרנט של הסרט. הסרט מרחיב את הנטען, בעיקר בחלק השלישי של הסרט הראשון בנוגע לכלכלת ארצות הברית, ומציע פתרון ארוך טווח, המבוסס על פרויקט ונוס של המהנדס התעשייתי, ז'ק פרסקו. בסוף הסרט מוצעות מספר דרכים להתמודד עם המצב המתואר בו, כשהאחרונה שבהן היא להצטרף לתנועה, שעיקר פועלה הוא להביא לחשיפה של פרויקט ונוס.

באפריל 2011 הודיע ארגון פרויקט ונוס על ניתוק מתנועת צייטגייסט, והצהיר כי היא אינה מייצגת אותו עוד.[3]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל שלושת חלקי הסרט זכו להתייחסות, ואתרים מסוימים אף טוענים להפרכת מרבית הטענות הנוגעות לתאוריות קשר ולדת בסדרת הסרטים.[1] הסרט קיבל ביקורות שליליות רבות על ידי אמצעי תקשורת ברחבי העולם. עידו הרטוגזון כתב ב-nrg: "הסרט האינטרנטי הזה הוא טקסט מיסטי אינטנסיבי מאין כמוהו, שמתכנת מחדש את התודעה של הצופה וגורם ל"בליפ" ול"הסוד" להיראות כמו תעלולי יח"צ לתינוקות".[4] ואילו בסיינטיפיק אמריקן, הוזכר הסרט בהלצה כחלק ממאמר על ספקנות.[5]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]