קבוצת אן. אס. או. טכנולוגיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קבוצת אן. אס. או. טכנולוגיות בע"מ
.NSO Group Technologies Ltd
Nso-group-logo.png
סוג חברה פרטית
מייסדים עמרי לביא, שלו חוליו, ניב כרמי
תאריך הקמה 2010 עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי הרצליה
בעלות פרנססיקו פרטנרס (אנ')‏ (70%)
עומרי לביא (12%)
שלו חוליו (12%)
ענפי תעשייה לוחמת סייבר
מוצרים עיקריים תוכנת פגסוס המאפשרת השתלטות על מכשירים ניידים
שווי שוק כ-800 מיליון דולר בשנת 2019 (על פי הערכות)[1]
הכנסות כ-100 מיליון דולר בשנת 2016 (על פי הערכות)
מנכ"ל שלו חוליו
אנשי מפתח נשיאה: שירי דולב
עובדים כ-500 (2016)
 
www.nsogroup.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קבוצת אן. אס. או. טכנולוגיות בע"מאנגלית: .NSO Group Technologies Ltd) היא חברה ישראלית העוסקת בפיתוח תוכנות ללוחמת סייבר ולריגול דיגיטלי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת אן. אס. או. טכנולוגיות הוקמה בשנת 2010 על ידי היזמים עמרי לביא, שלו חוליו וניב כרמי שקראו אותה על שמם: Omri‏ Shalev‏ Niv‏ (NSO). עם הקמתה גייסה החברה סכום של כ-1.6 מיליון דולר מקבוצת משקיעים בראשותו של אדי שלו, מייסד קרן ג'נסיס. תמורת ההשקעה קיבלו המשקיעים 30% מהבעלות על החברה, כש-70% הנותרים נותרו בידי עמרי לביא ושלו חוליו (ניב כרמי עזב את המיזם זמן קצר לאחר הקמתו)[2].

בשנת 2014 רכשה קרן האקוויטי "פרנסיסקו פרטנרס" 70% ממניות החברה, במחיר המשקף לחברה שווי של כ-130 מיליון דולר. הסכם המכירה כלל הסכמה על כך שמרכז הפיתוח של החברה יישאר בישראל[2]. בשנה זו מוזגה החברה עם חברת הסייבר ההתקפי סירקליס שנרכשה גם היא על ידי "פרנסיסקו פרטנרס", לכדי חברה אחת בשם Q Cyber Technologies.[3][4]

בפברואר 2019 מכרה קרן פרנסיסקו פרטנרס את חלקה בחברה בחזרה למייסדי החברה (חוליו ולביא) ולקרן הפרייבט אקוויטי האירופית נובלפינה. לפי הערכות העסקה נעשתה לפי שווי חברה של מיליארד דולר.[5]

פעילות החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה מפתחת ומשווקת תוכנות המשמשות גורמים שונים, בעיקר ממשלות, לריגול אחר אנשים וגופים חשודים. הריגול מתבצע על ידי השתלת תוכנת ריגול במכשיר האלקטרוני של האדם אחריו רוצים לרגל - בדרך כלל בטלפון הסלולרי.

המוצר העיקרי אותו מפתחת ומשווקת החברה היא תוכנת הריגול פגסוס (Pegasus), אשר נחשבת מיוחדת ביכולתה הגבוהה להצליח לחדור למכשיר האלקטרוני, וכן ביכולתה לפעול תוך שהיא ממשיכה להסוות את עצמה. ברגע שהתוכנה הושתלה במכשיר, מפעיל התוכנה מסוגל להשתמש בה על מנת לגשת לכל המידע שעל המכשיר (תמונות, הודעות טקסט וכו'), להשתלט על המצלמה והמיקרופון על מנת לצותת או לצלם תמונות, לעקוב אחר מיקום המכשיר (GPS), וכן לשלוח מסרים מהמכשיר.

כיוון שפעילות החברה היא במישור הביטחוני וכן משום שמוצר החברה הוא נשק סייבר התקפי, NSO מייצאת את התוכנה שלה תחת רישיון לסחר בנשק, הניתן לה על ידי אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני (אפ"י) במשרד הבטחון ומשרד החוץ.[6][7]

על פי החברה, מטרת מוצרי NSO היא לסייע לגופי ביון ואכיפת חוק ממשלתיים מורשים להלחם בטרור ופשעים חמורים.[8] עם זאת החברה ספגה ביקורת על פעילותה לכאורה במדינות כמו מקסיקו, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות ומדינות אחרות בעלות משטרים אנטי-דמוקרטיים, שבהן נטען כי נעשה שימוש בתוכנה כדי לרגל אחר אזרחים לצרכים פולטיים.[9]

אירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2016 נאלצה חברת אפל לפרסם עדכון אבטחה למערכת ההפעלה iOS, לאחר שהתגלה שזו נפרצה על ידי תוכנת ריגול. החוקרים שגילו את הפריצה מצאו ראיות המצביעות על כך שהיא בוצעה על ידי תוכנת פגסוס.[10]

ב-2017 פורסם כי ממשלת מקסיקו השתמשה בתוכנה כדי לרגל אחרי האופוזיציה, ובין השאר אחרי עורכי הדין שחקרו את רצח 43 הסטודנטים באיגואלה.

באפריל 2018 עובד החברה שזומן לשימוע לפני פיטורין, יצא בתום השיחה אל משרדו, גנב מידע רגיש ביותר באמצעות חיבור התקן חיצוני למחשב, וניסה למכור אותו ברשת האפלה, הדארקנט. הקונה הפוטנציאלי יצר קשר עם החברה, זו הדריכה אותו כיצד לנהוג ובהמשך פנתה למשטרה והעובד נעצר. עקב אופי פעילות החברה, הואשם העובד תחילה בין היתר בפגיעה בביטחון המדינה, אך בינואר 2019 הורשע במסגרת עסקת טיעון בגניבה ממעביד לצד עבירות נוספות ללא האישום הביטחוני, ונשלח ל-5 שנות מאסר בפועל.[11][12]

באוגוסט 2018 פורסם שהתוכנה שימשה גם את איחוד האמירויות הערביות.[13] בדצמבר 2018 דיווח הוושינגטון פוסט כי ישראל התירה לחברה למכור תוכנת ריגול לערב הסעודית.

באפריל 2019 החברה הקפיאה את עסקאותיה עם ערב הסעודית, לאחר שדווח כי התוכנה שימשה לריגול אחר העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י שנרצח בקונסוליה הסעודית באיסטנבול.[14]

במאי 2019 טענה חברת וואטסאפ ש-NSO השתמשה בתוכנת פגסוס כדי לחדור למכשירי הטלפון של יותר מ-100 עיתונאים ופעילי זכויות אדם ברחבי העולם, תוך ניצול חולשה בשירות שיחות הוידיאו של וואטסאפ. הרוגלה חדרה למכשיר גם ללא צורך מצד הקורבן לענות לשיחה. באוקטובר 2019 הודיעה חברת האם פייסבוק כי היא תובעת את NSO בבית משפט המחוזי בקליפורניה, בטענה ש-NSO עברה על החוק האמריקאי נגד ניצול והונאות מיחשוב, הפרה את החוזה שלה עם ווטסאפ ופייסבוק (בכך שהפרה את כללי השימוש באפליקציות אותן אישרה) וביצעה הסגת גבול בכך שפרצה לשרתים ומערכות המחשוב של וואטסאפ ופייסבוק.[15][16][17]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הגר רבט, מייסדי NSO רוכשים השליטה בחברה לפי שווי של 800 מיליון דולר, באתר כלכליסט, 14 בפברואר 2019
  2. ^ 2.0 2.1 גולן חזני, NSO הישראלית קיבלה הצעת רכישה של 100 מיליון דולר, באתר כלכליסט, 30 במאי 2013
    אור הירשאוגה, NSO הישראלית נמכרה לפרנסיסקו פרטנרז לפי שווי של כ-130 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 19 במרץ 2014
  3. ^ גולן חזני, תוכנת הריגול של NSO מחלקת 850 מיליון שקל דיבידנד, באתר כלכליסט, 28 במאי 2017
  4. ^ תומאס פוקס-ברוסטר, חשופים: ואן המעקב הזה יכול לפרוץ לסמארטפון ממרחק של חצי קילומטר, באתר פורבס ישראל, 28 ביוני 2018
  5. ^ מאיר אורבך, נתוני חברת הצללים יוצאים לאור: מייסדי NSO גייסו 500 מיליון דולר לרכישת השליטה בחברה, באתר כלכליסט, 13 במרץ 2019
  6. ^ יוסי הטוני, ‏י‏שראל מקלה את ההגבלות על יצוא סייבר התקפי – וחוטפת ביקורת, באתר "אנשים ומחשבים", 26 באוגוסט 2019
  7. ^ יסמין יבלונקו, ‏על רקע הביקורת נגדה: NSO הודיעה כי תתאים את עצמה לכללים המנחים של האו"ם, באתר גלובס, 11 בספטמבר 2019
  8. ^ אושרית גן-אל, אורי ברקוביץ', ‏לאחר התביעה: פייסבוק מחקה את חשבונות הפייסבוק והאינסטגרם של עובדי NSO, באתר גלובס, 30 באוקטובר 2019
  9. ^ רותי לוי, ישראל פישר, בעלת מניות בחברת הסייבר NSO נאלצה לפרוש מתפקידה בעולם האמנות עקב ביקורת ציבורית, באתר TheMarker‏, 19 ביוני 2019
    אמיתי זיו, התקשרו עם משטרים אפלים": עורך הדין שנלחם בחברת הריגול הישראלית, באתר TheMarker‏, 3 בספטמבר 2018
  10. ^ ניקול פרלרות', ניו יורק טיימסחוקרים: חברה ישראלית ניצלה פרצות אבטחה באפל כדי לרגל אחרי עיתונאים, באתר הארץ, 25 באוגוסט 2016
  11. ^ יאיר אלטמן, ‏הותר לפרסום: עובד חברת סייבר ניסה למכור מידע ביטחוני, באתר ישראל היום, 5 ביולי 2018
  12. ^ אלה לוי-וינריב, ‏פרשת NSO: העובד לשעבר שגנב את תוכנת פגסוס נשלח ל-5 שנות מאסר, באתר גלובס, 16 בינואר 2019
  13. ^ דיווח: איחוד האמירויות ריגלה באמצעות תוכנה ישראלית אחרי סעודיה וקטאר, באתר ynet, 1 בספטמבר 2018
  14. ^ Israeli spy tech firm linked to Khashoggi murder said to freeze Saudi deals, באתר The Times of Israel,‏ 1 באפריל 2019 (באנגלית)
  15. ^ חן בריל אגרי, לא הופתענו, באתר העין השביעית, 30 באוקטובר 2019
  16. ^ עומר כביר והגר רבט, טלטלה ב-NSO: פייסבוק תובעת אותה על פריצה לווטסאפ, באתר כלכליסט, 29 באוקטובר 2019
  17. ^ NSO מספקת שלל הצדקות למכירת כלי ריגול מתקדמים. חוזה שנחשף מטיל בהן ספק, באתר הארץ