מנחם עיני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מנחם עיני
EXABQPQr0HCSMCCV3YDy1bXL(2) 01.jpg
לידה 27 באוקטובר 1949
פתח תקווה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 בדצמבר 2002 (בגיל 53)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת קומדיה ודרמה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19672002 (כ־35 שנים)
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מנחם עיני (27 באוקטובר 19493 בדצמבר 2002) היה שחקן ופנטומימאי ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפתח תקווה להורים יוצאי עיראק, גדל והתחנך ביפו. החל להופיע בהצגות מגיל עשר בתיאטרון הילדים - תליל של מנחם גולן. בתיכון למד בבית הספר לאמנויות רננים, אך עזב לאחר שנתיים וחצי ועבר לבית הספר הטכני של חיל האוויר. את השירות הצבאי החל בחיל האוויר, ובמהלך השירות עבר ללהקת חיל הים ואחר כך ללהקת פיקוד דרום[1]. לאחר מכן למד בלט קלאסי ומחול מודרני בלהקת בת שבע[דרוש מקור].

בשנת 1971 חתם על חוזה עם המפיק אברהם דשא (פשנל) להשתתפות במופע "ג'אמבו מיוזיקל", אך לאחר זמן קצר החליט עיני להפר את החוזה ולעזוב את המופע, מאחר שהרגיש שהתפקיד לא התאים לו[2].

בשנת 1972 כיכב במחזמר "אני שאיש לא מכיר" לצד גבי שושן והילד נועם קניאל, תרגום עברי של דן בן אמוץ למחזמר אמריקאי (אנ'), עם פזמונים שכתב אהוד מנור, שעלה ב"צוותא". על תפקידו במחזמר קיבל ביקורות אוהדות[3]. בשנת 1973 השתתף בסרט "קזבלן" וכיכב בהצגה "בני הדוקטור" ב"צוותא", לצידה של לילי אבידן[4].

בשנת 1974 הצטרף לתיאטרון הבימה ושיחק בהצגות "בני ערובה", "דרייפוס", "חתונה", "יום אחד לפני" ו"על קלות דעת וצביעות" שהוצגה כ-300 פעמים עד קיץ 1976, אך לעיני לא היה חוזה קבוע והוא נאלץ לעזוב בתום ההצגה[5]. בסוף אותה שנה החל לשחק במחזה "חתול במגפיים" בתיאטרון לילדים ולנוער[6], ובמחזה "אנדורה בתיאטרון באר שבע[7].

בשנת 1975 היה חלק מצוות התוכנית "ראש כרוב", עם גלי עטרי וחנה לסלאו, והמשיך לשחק בתיאטרון לילדים ולנוער.

בתחילת 1977, יצר יחד עם גדי רול והמפיק מיקי פלד מופע של קרקס ממונע על משאית[8]. אחר כך עבר לפריז שם למד לוליינות ופנטומימה, והתפרנס ממופעי רחוב ועבודה בבניין[9], וחזר לישראל לאחר כשנה וחצי[1].

בשנת 1978 שיחק בסרט "הלהקה", כחבר הלהקה בני רצון.

בשנת 1979 שיחק בתפקיד ראשי בסרטו של יואל זילברג "נישואין נוסח תל אביב", בו גילם את גיורא פומרנץ[10]. באותה השנה גם גילם את צ'וצ'ו בסרט "נערת הפרברים" בבימוי של ג'ורג' עובדיה, וכיכב לצד ראובן בר יותם בהצגת הבידור "בית הבראה לשמנים", שנכתבה על־ידי המחזאי הבריטי סטנלי פרייס, בעיבוד ובימוי של יואל זילברג[11]. במקביל חזר לשחק בתיאטרון לילדים ולנוער[12], ושיחק בהצגה "המזל, הקמע ועין הרע" בתיאטרון יובל. הצגה העוסקת באמונות טפלות בעדות ישראל, שכתב וביים שמעון ישראלי[13]. שמעון ישראלי כתב וביים אחר כך, עבור עיני, את הצגת היחיד "עין אחת צוחקת", שעלתה במשך כשנתיים (בשנים 1980 ו-1981)[14].

בשנת 1980 שיחק בסרט המחזמר "חמש חמש" את עמי[15], ושיחק בתפקיד המספר לצדה של צרויה להב במחזמר "אלוף בצלות ואלוף שום" שהופק בבטלוויזיה הישראלית בבימוי אנטואן סאלח[16]. באותה שנה הנחה את פסטיבל שירי ילדים לצד שלמה ניצן וירדנה ארזי.

בשנת 1981 שיחק ושר בתוכנית הטלוויזיה לנוער "איזה קטע" לצדה של צרויה להב.

בשנת 1982 שיחק במחזה "אללה כרים" מאת לוי אריה אריאלי, שזכתה במקום הראשון בפסטיבל לתיאטרון אחר בעכו, ואחר כך עלתה בתל אביב[17].

בספטמבר 1983, שיחק לצד זאב רווח בדרמת טלוויזיה, "תהילה לדוד", על חייו של הפייטן דוד בן חסין. בדצמבר אותה שנה התחתן עם אשתו השלישית דבי, ועבר איתה לניו יורק[18]. בניו יורק למד סטפס.

בסוף 1985 חזר לישראל והעלה את הצגת היחיד "חצר אחורית" (שנקרא תחילה "החתול"), הצגה קברטית, הכוללת מונולוגים ושירים שעייני כתב בליווי תנועה, קטעי סטפס ומוזיקה מאת נחום פרפרקוביץ', בבימוי אבי לוזיה. את המופע העלה קודם באוף ברודוויי בניו יורק[19].

בסוף 1987 העלה את הצגת היחיד "מים ושמים ותיבה" על המשורר יהודה הלוי[20].

בסוף 1988 הצטרף לתיאטרון חיפה ושיחק בהצגות "נישואי פיגארו"[21], "משפט הקופים", "קרקס עירוני", "הלילה השנים עשר"[22], ו"כובע הקש האיטלקי"[23]. בתיאטרון הכיר את רעייתו, השחקנית שרון עיני[24].

בשנת 1990 חתם על חוזה הקלטות להפקת אלבום[25], שעל בסיס שיריו העלה במסגרת תיאטרון חיפה גם הצגת יחיד - "מקומי" (1991)[26].

בשנת 1993 שיחק בסרט "זהר", בתפקיד אביהו מדינה.

בשנת 1994 עבר עם משפחתו לקריית שמונה, הקים שם את תיאטרון מרא"ה ופעל בחינוך למשחק[27].

בשנת 2000 השתתף בצילומי הסדרה "המשאית", לצד זאב רווח וסמי הורי, כאשר מחלת הסרטן כבר פשטה בגופו. הסדרה עלתה למסכים בפברואר 2002[28].

בנובמבר 2002 הפסיק את הטיפולים הכימותרפיים, ונפטר לאחר כחודש בבית החולים איכילוב בתל אביב-יפו. השאיר אחריו אישה, שלוש בנות ובן מנישואים קודמים. נקבר בבית העלמין סגולה בפתח תקווה[29].

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרט שנה תפקיד
קזבלן 1973 חבר כנופיה
סיפר יעקב ויוסף (סרט תנכ"י) 1974 בנימין
הלהקה 1978 בני רצון
נישואין נוסח תל אביב 1979 גיורא
נציב המלח 1979 אלכסנדר מרדכי בן אילוש (הבוגר)
נערת הפרברים 1979 צ'וצ'ו
חמש חמש 1980 עמי
מחץ הדלתא 1986 עיסאם - איש מגדל הפיקוח
Killing Streets 1991 אמיל
זהר 1993 אביהו מדינה
Deadly Heroes 1993 נהג
המשאית 2002 מנהל בית הספר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מנחם עיני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 יעקב בר-און, מנחם עיני "פורע שטרות", מעריב, 12 בספטמבר 1979
  2. ^ אבי מורגנשטרן, חתול רחוב, מעריב, 18 במרץ 1988
  3. ^ שרגא הר-גיל, מנחם - שאיש לא מכיר, מעריב, 12 בדצמבר 1972
    מי לא מכיר?, על המשמר, 12 ביולי 1972
  4. ^ יעקב העליון, אחרי הגנרלית בא הדוקטור, מעריב, 19 ביולי 1973
  5. ^ "הבימה' לפגרת קיץ - הזמניים לחופשה בלתי מוגבלת, דבר, 10 ביולי 1975
  6. ^ התיאטרון לילדים ולנוער מתחיל עונה חדשה, דבר, 21 בספטמבר 1975
  7. ^ חוה נובק, "אנדורה" בתיאטרון באר־שבע, דבר, 18 בדצמבר 1975
  8. ^ חוה נובק, קרקס ממונע, דבר, 10 באפריל 1977
  9. ^ מנחם עיני - עד כאן, "העולם הזה", גיליון 2249 מ-8 באוקטובר 1980, עמוד 47
  10. ^ גידי אורשר, "איפה הכסף" של יואל זילברג, מעריב, 1 באוגוסט 1979
  11. ^ יעקב בר-און, איך מבריאים כל השמנים, מעריב, 14 בינואר 1979
    ע בן דוד, בית הבראה לשמנים, מעריב, 11 בינואר 1979
  12. ^ הצגות חדשות בתיאטרון לנוער, דבר, 8 בפברואר 1979
  13. ^ יעקב הכהן, על חתול שחור ומוהל שתוי, מעריב, 31 במאי 1979
  14. ^ סמדר שיר, צוחק בחוץ בוכה בפנים, מעריב, 26 בפברואר 1981
  15. ^ אורי קליין, דיסקו במושב, דבר, 14 במרץ 1980
  16. ^ טלקול - אלוף בצלות כמחזמר, דבר, 5 בדצמבר 1980
  17. ^ שרית פוקס, הבוהמיינים מהדרום הביאו לפסאיבל עכו זיקוקי די נור, מעריב, 6 באוקטובר 1982
  18. ^ חתונה בניו יורק, "העולם הזה", גיליון 2414 מ-5 בדצמבר 1983, עמוד 59
  19. ^ נעמי רון, בחצר האחורית, בין שקיות הזבל, חדשות, 21 באוקטובר 1985
  20. ^ ריקי ריבלין, יהודה הלוי - לא רק לבגרות, מעריב, 12 בנובמבר 1987
  21. ^ ציפי רום, מי הכניס אותה להריון, חדשות, 6 בנובמבר 1988
  22. ^ שוש אביגל, משעשע, מבריק, עם קריצה לצעירים, חדשות, 12 במרץ 1991
  23. ^ דורית חכים, כובע הקש האיטלקי, חדשות, 14 באפריל 1993
  24. ^ אז מה היה לנו-עובר ושב, חדשות, 10 בספטמבר 1989
  25. ^ תמי לוביץ, לעיני יש שטן קטן, חדשות, 27 בדצמבר 1990
  26. ^ טעם מר, חדשות, 29 במרץ 1991
  27. ^ תיאטרון מרא"ה מעלה הצגה לזכר מייסדו, מנחם עיני, באתר הארץ, 18 בינואר 2003
  28. ^ אביבה קרול, ‏טלעד מעלה את "המשאית", באתר גלובס, 26 בפברואר 2002
  29. ^ ציפי שוחט, מת השחקן מנחם עיני, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2002