קרב הר תבור
 | ||||||||||||||
| הר תבור, מבט מצפון מערב | ||||||||||||||
| מלחמה: המרד הגדול | ||||||||||||||
| תאריכים | 67 | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | המצור על גמלא | |||||||||||||
| קרב אחרי | המצור על גוש חלב | |||||||||||||
| מקום |
הר תבור, הגליל התחתון  | |||||||||||||
| קואורדינטות |
32°41′13.61″N 35°23′25.38″E / 32.6871139°N 35.3903833°E | |||||||||||||
| תוצאה | ניצחון של הרומאים | |||||||||||||
| ||||||||||||||
|
(למפת עמק בית שאן רגילה)   הר תבור | ||||||||||||||
קרב הר תבור (תשרי ג'תתכ"ז - תשרי ג'תתכ"ז) היה קרב קטן שנערך ליד הר תבור בגליל התחתון בתחילת המרד הגדול, בין כוחות של הצבא הרומאי בפיקודו של פלאקידוס למורדים יהודים מהגליל. תוצאת הקרב הייתה ניצחון רומאי מוחלט, והקניית השליטה על הר תבור לידי הרומאים.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני בוא צבאו של אספסיאנוס לארץ ישראל, כחלק מהכנותיו לקראת בואו של הצבא הרומאי, ביצר יוסף בן מתתיהו גם את הר תבור. הוא הקיף את פסגת ההר בחומה שהקים במהירות, תוך ארבעים יום, ומילא בה מאגרי מים שהביא מתחתית ההר.
לאחר מפלות היהודים ביודפת ובטריכאי, נכנעו כל יישובי הגליל לאספסיאנוס, ורק שלושה נותרו בהתנגדותם: גמלא, גוש חלב, והר תבור. אספסיאנוס יצא בתחילה לכבוש את גמלא, אולם לאחר שנכשלה התקפתו הראשונה על העיר, פתח במצור ממשוך עליה, ובו בזמן, שלח כוח של 600 פרשים תחת פיקודו של פלאקידוס, על מנת לכבוש את הר תבור.
הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאחר שהלחימה במעלה ההר הייתה קשה במיוחד לפרשים[1], הגה פלאקידוס תחבולה. הוא הזמין אותם לרדת מההר על מנת לשאת ולתת על תנאי שלום, והבטיח להם ערובות לביטחונם. היהודים, מצידם, כלל לא רצו להיכנע לפלאקידוס, אך הגו תחבולה מצידם. היהודים תכננו לרדת מההר, ולתקוף את פלאקידוס בהפתעה. אך פלאקידוס עצמו התכונן לקרב נגד היהודים, וכל כוונתו הייתה להפוך את תנאי השטח לקלים יותר בעבורו.
לאחר שפלאקידוס גרר את היהודים למישור ליד ההר, פתחו אלו בהתקפה עליו. פלאקידוס העמיד פני בורח, אולם לאחר שהרחיק את היהודים מרחק רב מההר, פנה והתקיף אותם עם פרשיו. הוא הרג רבים מהיהודים, וחסם בפני הנותרים את הדרך חזרה להר. חלק מהלוחמים, נטשו את ההגנה על ההר, וברחו לירושלים.
משנותרו תושבי הר תבור ללא לוחמים ועם מאגר מים מצומצם, נכנעו לפלאקידוס ונתנו לו את השליטה על הר תבור[2].
לאחר הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר הניצחון בהר תבור, המשיך המצור על גמלא שבסיומו נכבשה העיר.
העיר האחרונה בגליל שנשארה במרד כנגד הרומאים הייתה גוש חלב, ולאחר שהתקרב אליה הצבא הרומאי, הבין יוחנן מגוש חלב שלא יוכל לנצח את הרומאים. הוא ביקש הפוגה, מכיוון שהיה זה יום שבת, וניצל את הזדמנות לבריחה יחד עם מאות מלוחמיו. הוא הצליח להגיע לירושלים, ואילו העיר נשארה על תילה, כשהבין אספסיאנוס שלא נשארו בה עוד מורדים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקורות עתיקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, תרגום יעקב נפתלי שמחוני, הוצאת מסדה, 1968.
- יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, עריכה: ישראל שצמן; תרגום: ליזה אולמן; מבוא: יונתן פרייס, הוצאת כרמל, ירושלים 2009.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלחמת היהודים, בתרגום יעקב נפתלי שמחוני באתר דעת
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הערתו של פרופסור ישראל שצמן לספר מלחמת היהודים.
- ^ תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר ד, פרק א, סעיף ח.
| המרד הגדול | |
|---|---|
|