ראפ והיפ הופ ישראלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

המונח ראפ והיפ הופ ישראלי, מתייחס לסצנת הראפ וההיפ-הופ בישראל, שצמחה החל מאמצע שנות השמונים.

תחילת הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1986 הוציא יאיר ניצני את אלבומו "האשם תמיד". האלבום, נשען על דמות פרודית בשם "האשם תמיד" והיה מחווה ברורה למוזיקת האלקטרו היפ הופ ששלטה בסצנת ההיפ הופ האמריקאית באותה תקופה. בשנת 1993, יצא לאור אלבומו של נייג'ל האדמו"ר, ישראלי ממוצא אמריקני ששהה זמן רב בג'מייקה. האלבום הציג היפ הופ (משולב עם ראגמאפין) היה אלבומו היחיד, "חומוס מטמטם" (בהפקה של יוסי פיין), כלל טקסטים הומוריסטים, ובאופן כללי לעג לגאנגסטה ראפ. אלבום זה לא זכה להצלחה בזמן אמת וכיום והוא יצא לאור על ידי יאיר ניצני. ראפרים ישראליים טוענים להשפעה רבה של האלבום על סגנונם המוזיקלי.

ההשפעות הג'מייקניות על מוזיקת ההיפ הופ הישראלית נכחו גם אצל "סילברדון", ישראלי שאף הוא בילה את מרבית חייו בג'מייקה ואף היה הלבן הראשון שהגיע שם לראש מצעד הפזמונים המקומי. אלבומו העברי הופק בג'מייקה על ידי המפיקים הנחשבים סטילי וקליבי, אך לא זכה להצלחה בישראל.

שבק ס' שהחלה לפעול ביבנה כבר ב-1993 הייתה הלהקה הראשונה שהצליחה להביא את ההיפ הופ והראפ הישראלי למצעדים. הלהקה שילבה ראפ, מוזיקת היפ הופ ופאנק עם רוק, בעוד אלבומיה המוקדמים מתאפיינים בשירים הומוריסטיים עתירי גסויות, היא עברה לטקסטים עמוקים יותר ומחאה חברתית בהמשך הדרך. בין להיטיהם המוכרים ניתן למנות את "מכופף הבננות" (שנשען על סימפול, לפי המסורת של ההיפ הופ, לשיר הנושא את אותו השם של אריק איינשטיין), "לבקש את הקש", "תתקעו בחצוצרה", "נופל וקם" ועוד. הלהקה החליפה סולנים ונגנים במשך השנים ורבים מהמעורבים בה הם מאושיות המוזיקה השחורה בישראל היום, המוכר מביניהם הוא מוקי שפרץ עם קריירת סולו בשנים האחרונות, בנוסף אליו חברי ההרכב חמי ומירו הופיעו תחת השם חלוצי החלל. שבק ס' הייתה גם הרכב ההיפ הופ הראשון שהצליח בארץ, עם הגעת תקליטם השני, "בעטיפה של ממתק", למעמד של אלבום זהב.

הדג נחש שהחלה לפעול ב-1996 בירושלים תרמה רבות להתאקלמות הסגנון בארץ ונחשבת היום לאחת הלהקות המצליחות בישראל . סגנונם מאופין כראפ עם מסרים של סובלנות, שוויון ושלום, וכולל מחאה חברתית ופוליטית . חברי הלהקה בהנהגת שאנן סטריט אף פעילים חברתית ויזמים קבועים של אירועי תרבות ומוזיקה בקרב אוכלוסיות חלשות דוגמת פסטיבל בשקל. בין להיטיה של הדג נחש נמנים "אני לא מוותר" עם מזי כהן, "לזוז", "לא פראיירים", "גבי ודבי" (מהתוכנית הוותיקה ללימוד אנגלית), "שירת הסטיקר" שנכתב על ידי דויד גרוסמן, "עוד אח אחד" ורבים אחרים.

להקות אלו פעלו במקביל לחדירה של הז'אנר האמריקאי לישראל והצלחתו ברדיו ובמועדונים.

גל הפריצה הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחצית הראשונה של שנות ה-2000 החלו "ערבי חישגוזים", אירועי הופעות חיות, בהם נטלו חלק ראפרים רבים. את האירועים יזמו והפעילו המפיקים אורי שוחט ורן "מג'יק" הרוש ואור "די.ג'יי אלארם" טרגר. הערב הראשון בסדרת ה"חישגוזים" התקיים במועדון "דינמו דבש" בדרום תל אביב. לאחר מכן, התקיימו ערבי החישגוזים במועדונים שונים בתל אביב, דוגמת "בארבי", "היינקן הבימה קלאב" ואמפי ווהל בגני יהושע. בין המשתתפים בערבי החישגוזים ניתן למנות את סאבלימינל והצל וחברים מ"משפחת תאקט, חברים מ"הדג נחש" ו"שבק ס'", תאמר נפאר, סגול 59, הארכיון, אמ סי שירי, ההרכב פיזדה ורבים אחרים.

הדג נחש, שב"ק ס' וראפרים נוספים שפעלו בשוליים כסילברדון הכשירו את הקרקע לפריחה הראשונה והפריצה של ההיפ הופ הישראלי בין השנים 2001-2007. בתקופה זו פרץ סאבלימינל (קובי שמעוני) לתודעה בשנים 2001-‏2002 עם האלבומים "האור מציון" ו"האור והצל" יחד עם הצל (יואב אליאסי), שכללו להיטים כגון "חי מיום ליום", "הפינאלי", "הפרד ומשול" ועוד. סגנונו הוא שילוב מוזיקה אמריקאית עם נושאים ישראלים והוא מאופיין במסרים ציוניים ולאומיים. סאבלימינל ידוע כ"ראפר שמנת" שהגיע מרקע מבוסס וגדל בשיכון דן ולמעשה הוא בעל מחאה מרוככת, אם בכלל, ונטייה ממסדית ברורה ואפילו נבחר כמוביל מסע פרסום למותג שוקו לילדים. קובי שמעוני הקים את הלייבל "משפחת תאקט" תחתיו הפיק אמנים שונים כמו שי 360, סיוון ,האולטראס והצל. השפעתו של סבלימנל יצרה תת-ז'אנר של היפ הופ מועדונים מסחרי, אשר המייצגים הבולטים שלו הם הרכבים כמו כלא 6, שי360 ואחרים. עוד בתחום ההיפ הופ המסחרי פעל בתקופה זו גם הראפר והמפיק אבי מסיקה, שתחת ידיו פעלו ראפרים כדני-דין, שורטי ואחרים. ההיפ הופ המסחרי זכה להכרה וחיבוק חם מהרדיו הישראלי.

בתקופה זו הופיעו ראפרים שונים, אשר רבים מהם עדיין פעילים. בין אלו ניתן למנות את מגיש הרדיו אייל פרידמן, המופיע תחת הכינוי קוואמי. פרידמן, שידר במשך שנים את התוכנית "עסק שחור" בגלגלצ (יחד עם לירון תאני) ובכך תרם רבות להטמעת הראפ והמוזיקה השחורה בקרב הקהל הישראלי. סשן הראפ הפומבי הראשון שלו אף היה בעת שארח בתוכנית את חברי להקת הביסטי בויז (Beastie Boys) בביקורם בישראל בשנות התשעים. למעשה "עסק שחור" יחד עם תוכניתו של מומי לוי ב-88FM היו המענה היחידי לקהל שוחרי המוזיקה השחורה בישראל במשך שנים. ראפרים אחרים אותם ניתן למנות הוא הראפר שחר סוויסה, שהחל לפעול אף הוא בתקופה זו. עיקר סצנת ההיפ הופ בשנים אלו התבססה על קבוצה פעילה של חובבי הז'אנר שהיו מגיעים בעיקר למועדון הג'י ספוט, תל אביב. עם הכשרתם והתמקצעותם של די.ג'יים שונים, בהם בריינדד, עמי ואחרים, החל הביטוי הישראלי של ההיפ הופ לזלוג למועדונים ברחבי הארץ ולקבל דומיננטיות ברחבות הריקודים.

עוד ניתן למנות את סגול 59, חן רותם, שהחל לשחרר אלבומים החל בשנת 2000 ונחשב אחד מראשוני הסצנה הירושלמית בהיפ הופ הישראלי. סגול 59 פרץ לתודעה הרחבה ב-2003 עם אלבומו "שני הצדדים של סגול 59" שיצא בחברת NMC. סגול 59 המשיך בפעילותו בישראל ובחו"ל, תוך שהוא עובד לצידם של אמנים שונים. בין השנים 2000-2008 הוציא סגול חמישה אלבומי היפ הופ, בלייבלים פאקט, אנ.אמ.סי, התו השמיני ו-JDUB Records האמריקאית, תוך שהוא משתף פעולה עם מפיקים דוגמת אורי שוחט, די ג'יי קארס, יונתן "ג'וני" גולדשטיין, מיכאל כהן, מארקי פאנק ואחרים ועם ראפרים כמו שאנן סטריט, רבל סאן, קוואמי, רוי אדרי, נעה פארן ועוד. הסצנה הירושלמית כללה שורה של ראפרים ומפיקים שהיו לפעילים מאוד בסצנת ההיפ הופ הישראלית בשנים שלאחר מכן. בין אלו ניתן למנות את נתי חסיד, יוזם מעגלי פריסטייל, שדרן רדיו בתוכנית "כבשה שחורה" (106FM, לצידו של ליאור שיינברגר), וראפר פעיל. המפיק וולטר איינשטיין צפרדע, לימים מפיק אירועים והדי.ג'יי של ההרכב כהן@מושון; המפיק מארקי פ'אנק, שהוחתם בלייבל AudioMontage, של חברי הרכב הפ'אנק "התפוחים" ואחרים.

בין השנים 2004-2007 התבססה סצנת ההיפ הופ החדשה שכללה דור של צעירים שגדל על הז'אנר בשנות ה-1990 והביא את תפיסת עולמו והידע שלו על היפ הופ לעברית. תקופה זו כללה פריחה של ראפ בעברית שהציג סגנון שירה מדויק יותר לשפה, הופעה של מפיקים חדשים ובניית סצנת הופעות תוססת. בין הלהקות הדומיננטיות הפעילות בתקופה זו ניתן למנות את פי.אר טרופרז, שהייתה קולקטיב של 14 ראפרים, בהם פלד, אורטגה, לוקץ', אקסטרה ג'י, נועה פארן ואחרים שהשתלבו בתעשיית ההיפ הופ הישראלית לאחר מכן. הפי.אר טרופרז הוקמו על ידי חברי פרברים רפיוג'יז, להקת היפ הופ חי שנוסדה ב-2001, והצליחה לחבר סגנונית בין היפ הופ לסצנות שוליים אחרות ובכך תרמה לגיבוש סצנת תרבות רחוב תוססת בישראל שעל בסיסה צמחו הרכבים אחרים. הסאונד שהציגו שתי הלהקות הפך להיות מזוהה עם ההיפ הופ הישראלי והשפעתן ניכרת על ראפרים שהגיעו לאחריהן. פרברים רפיוג'יז והפי.אר טרופרז שמו דגש עמוק על יציאה מגבולות תל אביב להופעות ברחבי הארץ, ושילוב של תרבות רחוב באירועי היפ הופ. דגש מיוחד הושם על השילוב של ברייקדאנס, גרפיטי, די.ג'יי ו-MC - ארבעת היסודות של ההיפ הופ הישראלי. הרכבים אלו הדגישו את הצורך לשלב יסודות אלו באירועי היפ הופ שונים, במקביל להשמת דגש על מוזיקליות והופעת היפ הופ כחוויה העומדת בפני עצמה. שתי להקות אלו, כמו גם הרכבי המשנה שפעלו במסגרתה, פעלו במסגרת הלייבל "היי פייבר הפקות" שהוקם על ידי נמרוד דוויק, שהיה חבר בלהקות אלו. קולקטיב יוצרים זה נשען בעיקר על שלושה מפיקים: מקדדי ג'י (גד ברוך חינקיס), שלימים עבר לברלין והקים את הרכב האלקטרו-סווינג, Dirty Honkers; אורי שוחט ואקסטרה ג'י. הסאונד וסגנון הראפ של הפי.אר טרופרז והפרברים רפיוג'יז השפיע על הרכבים רבים שהגיעו לאחר מכן.

במקביל, בתקופה זו החל לפעול ההרכב כהן@מושון, עם מיכאל כהן ומיכאל מושונוב. כהן הפך ברבות השנים לאחד המפיקים המשפיעים בהיפ הופ הישראלי, תוך שהוא עובד בצמידות למפיק אורי שוחט, שהחל את פעילותו בסוף שנות ה-90 ונחשב לאחד המפיקים החשובים בהיפ הופ הישראלי. הסאונד של כהן@מושון, נחשב לפורץ דרך באופן בו הוא מפרש סימפולים והביא את העברית והמוזיקה העברית למקום של כבוד בהיפ הופ הישראלי כמקור להשראה. אורי שוחט הפיק גם את אלבומם השני של פלד ואורטגה, "משלוח מיוחד".

האלבום "תחיית המתים" של פרודוקס יצא בשנת 2010 והציג הראפר נצ'י נצ', שהיה פעיל עד אז בעיקר כ-MC בסצנת הרגאיי הישראלית. בהרכב פרודוקס לקחו חלק גם שמואל "אריסטו" יוסף ושמשון "צ'יצ'ו" אדמה והמפיק אייל "שקל" דוידי.

למרות העשייה התוססת, למעט תוכניות נישה ספציפיות ברדיו כמו 'החיבור' (102FM) בהנחיית אורי שוחט ואלארם, שפעלה עד 2011 , 'כבשה שחורה' בהנחיית ליאור שיינברגר ונתי חסיד, שמשודרת מאז 2005 בקול הקמפוס (106FM) ו'ג'יגה ג'וס' (106.2FM) בהנחיית תומר גרשנמן, המשודרת מאז שנת 2010, הז'אנר לא זכה להשמעות רבות בתחנות הרדיו המרכזיות למעט מקרים בודדים כמו להקת הדג נחש או אמנים כמו מוקי, שנחשבים למי שיצאו מגבולות סצנת ההיפ הופ וחובקו על ידי המיינסטרים הישראלי. תוכניות הנישה דאגו לטפח את דור הראפרים הצומח ולספק פלטפורמה שאפשרה את המשך צמיחת דור הראפרים והתמקצעותו. כך למשל, סיפקה 'כבשה שחורה' את ההתנסות הרדיופונית הראשונה באירוח חי, ליוצרים כמו: 'נצ'י נצ', תכל'ס ואחרים.

חשוב לציין בתקופה זו את השפעתם המכרעת של מפיקים ודי.ג'יים כדוגמת סוליקו, אורי שוחט, יוסי פיין ואחרים על ההתפתחות המוזיקלית של התקופה. סוליקו שרכבו על התפר בין קבוצת מפיקים לדי.ג'יים אמונים על להיטים רבים שסייעו לדחיפת הז'אנר. עלייתו של מועדון הברזילי התל אביבי, נתנה במה רחבה לאמנים שוליים, והפתיחות של המועדון להציג מוזיקה חדשנית סייע בגיבושה של הסצנה החדשה.

גל הפריצה השני: תחיית המתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2014 החל הרדיו הישראלי לשוב ולהשמיע היפ הופ ישראלי באופן רחב היקף. הרמזים המוקדמים לסינכרון שבין השגשוג של ההיפ הופ הישראלי ברחבות המועדונים בישראל ובקרב בני הנוער בא לידי ביטוי עוד מעט קודם לכן, בשנים 2011 ו-2012, אז גלגלצ ניגנה בצעד שהיה לא אופייני לתקופה את השירים "מלמעלה עד למטה" ו"חלומות רעים" מאלבומם השני של כהן@מושון "מחשב לכל ילד" ו"לא טוב" מאלבומו הראשון של פלד, "ח.ר.ק.ו.ת".

האמן הראשון שנהנה מפירות אלו באופן רחב היקף היה נצ'י נצ', רביד פלוטניק, שאלבומו השני "בור ועם הארץ" הכניס שלושה שירים לרדיו. נצ'י נצ' זכה להשמעות גם עם פרויקטים שונים בהם לקח חלק. עוד קודם לכן, בינואר 2014 השיר "סוף סוף", שיצא באלבום "חלומות" של המפיק עידו מימון. השיר היה הראשון שנוגן בגלגלצ לאחר "לא טוב" של פלד ולאחריו נפתחו בשנית בצורה רציפה שערי הרדיו לכלל אמני ההיפ-הופ בישראל, כמו בני אסתרקין, שגב, סגול 59, טונה, ורבים אחרים.

בשנת 2015 נצ'י נצ' נכנס שוב לפסגת המצעדים עם ההרכב "קפה שחור חזק". "קפה שחור חזק", עם שירם "יהיה בסדר (מארחים את נצ'י נצ')" הגיעו במהלך 2015 לראשות המצעד, הישג אליו לא הגיע אף אמן היפ הופ ישראלי במשך שנים, והאחרון לפניהם היה קוואמי, עם השיר "תסחטי אותי" בשנת 2010. אמן נוסף שזכה להכרה בתקופה זו הוא הראפר טונה, עם שיריו "גם זה יעבור" ו-"רוק 30", כמו כן, בשנת 2015 הרדיו פתח בשנית את שעריו לאחר היעדרות של כמעט עשור אף לסאבלימינל ("חלום של כל גבר"), שהיה ממובילי הסצנה בראשיתה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אורי דורצ'ין, זמן אמת - היפ-הופ בישראל, רסלינג, 2012

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]