רוטשילד 22

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מגדל רוטשילד 22
מגדל רוטשילד 22
מגדל רוטשילד 22
מידע על המבנה
סוג גורד שחקים עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת שד' רוטשילד 22
עיר תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
התחלת הבנייה 2010
סיום הבנייה 2014
גובה 126.9 מ׳ עריכת הנתון בוויקינתונים
קומות 29 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל אדריכל משה צור אדריכלים ובוני ערים
אורלי שרם (עיצוב פנים)
בעלים LR GROUP וקבוצת אביב
שימוש מלונאות ומשרדים
עלות 450 מיליון שקל
קואורדינטות 32°03′47″N 34°46′18″E / 32.063°N 34.771694444444°E / 32.063; 34.771694444444
קבוצת אביב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מגדל רוטשילד 22 (או "מגדל אביב רוטשילד סנטר") הוא גורד שחקים בן 29 קומות המתנשא לגובה של 117.9 מטר ובעל תורן דקורטיבי בגובה 9 מטרים נוספים, ומשתרע על מגרש בשטח 1.9 דונם. המגדל, שמשמש למשרדים ולבית מלון, נמצא בשדרות רוטשילד 22 פינת רחוב נחלת בנימין שבתל אביב, במקום ששכן בית צים שנשרף כליל ב-1966.

טרם הקמת מגדל רוטשילד 22[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית צים בראשית שנות ה-60

בסמוך לאנדרטה למייסדי תל אביב שבשדרות רוטשילד, הקימה חברת הספנות "צים" בשנת 1958 את "בית צים". בניין המשרדים בן חמש הקומות תוכנן על ידי האדריכל דב כרמי ואכלס בתוכו את משרדי החברות "צים", "דיזנגוף חברה לסחר", "דיזנגוף מערב אפריקה", "יכין חק"ל ישראל", "גמול", "אלדא", "אסטרקו", "סקנדינביאן איירליינס" ועוד. בפברואר 1966 נפגע הבניין בצורה קשה משרפת ענק, שכילתה את כולו מבפנים ובעקבותיה הוחלט להרוס את המבנה עד היסוד משיקולי בטיחות. המתחם, שנותר שומם שנים רבות, כונה "הבור של צים".

בשנת 1981 רכש בנק המזרחי מחברת "צים" את המגרש שעליו עמד בית צים במטרה להקים בו את בניין ההנהלה המרכזית החדשה של הבנק. באפריל 1986 תכנן הבנק לקיים טקס הנחת אבן פינה לבניין החדש שיוקם על המגרש שנרכש, אך שבוע לפני המועד המיוחל פרסמה ועדת בייסקי, לחקר משבר מניות הבנקים, את מסקנותיה ובהן מתחה ביקורת קשה על הבנק וקראה למנכ"לו להתפטר. בעקבות כך ראשי הבנק החליטו לדחות את הטקס למועד לא ידוע[1].

באוגוסט 1997 תכנן הבנק לבנות על המגרש מגדל בן 18 קומות אשר ישמש את משרדיו. לצורך כך עיריית תל אביב דרשה מהבנק שיקנה בית ישן המיועד לשימור כתנאי לקבלת אישור תב"ע לבניית הבניין המוגדל. באותו החודש הבנק רכש מאיש העסקים צדיק בינו את בית נפרסטג תמורת כ-4.5 מיליון דולר, שלאחריו קיבל את אישור הבנייה. רק בשנת 2001 הבנק החל בתהליך בניית המגדל. אך עם חפירת היסודות בשטח, הנהלת הבנק שינתה את דעתה והחליטה להעביר את משרדיה למגדל משה אביב ברמת גן. בעקבות כך הבנייה נעצרה.

הקמת מגדל רוטשילד 22 ואכלוסו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוגו המבנה והמלון בכניסה

באוקטובר 2006 מכר הבנק את המגרש לארקדי גאידמק ביחד עם עוד ארבעה מבנים המיועדים לשימור שנמצאים באזור, וזאת תמורת כ-26 מיליון דולר, ביוני 2008 מכר גאידמק את המגרש כולל המבנים לקבוצת אביב ושותפיה, קבוצת מגשימים פרויקטים וקבוצת TERRA1, תמורת 135 מיליון ש"ח[2]. באוגוסט 2008 קבוצת אביב מכרה למיליארדר היהודי-קנדי ג'רי שוורץ את "בית נפרסטג" שמיועד לשימור ושוכן בשדרות רוטשילד 48, תמורת כ-28 מיליון ש"ח[3].

בספטמבר 2008 קבוצת אביב מכרה את בניין בנק המזרחי הישן, ששכן ברחוב לילינבלום 48, למשקיע הצרפתי אריק פלדמן, וזאת תמורת כ-14.5 מיליון ש"ח. בניין זה אינו נכלל בתוכנית השימור של עיריית תל אביב, אך בתב"ע הוא מוגדר כמבנה לשימור בשל ערכו ההיסטורי. במרץ 2009, קבוצת אביב מכרה את מתחם לילינבלום 39 תמורת 13 מיליון שקל. בשנות השלושים של המאה ה-20 שכן במתחם זה בית אליס פלמר.

במאי 2009 הוועדה המקומית של עיריית תל אביב אישרה לבקשת קבוצת אביב לבנות 8 קומות נוספות במגדל שעד אז אושר להבנות לגובה של עד 21 קומות בלבד על פי התב"ע[4]. ביוני 2010 הוחל בבניית מגדל "רוטשילד 22" על שטח המגרש ששימש עד אז כחניון מכוניות זמני.

קבוצת "LR", בבעלות רועי בן ימי ועמי לוסטיג, הצטרפה כשותפה לפרויקט בניית "רוטשילד 22" במאי 2013. בשנת 2014 הושלמה בניית המגדל, בתכנונו של האדריכל משה צור, וקומותיו הוצעו להשכרה.

באפריל 2014 שכרה רשת מלונות פתאל את הקומות 2 עד 10 (9 קומות) במגדל לתקופה של 24 שנים והקימה בו את מלון העסקים "Hotel Rothschild 22" שמכיל כ-155 חדרים[5]. בקומה הראשונה נמצאת מסעדת גלריה 22 אשר בשעות הבוקר פועלת כחדר האוכל של אורחי המלון, ובשעות שלאחר מכן פועלת כסניף של רשת "ארומה".

את הקומה ה-11 שכר משרד רואי החשבון kartax. הקומה ה-12 נשכרה על ידי חברת regus. ביולי 2014 שכרה אוטודסק ישראל את הקומות 14 עד 17 (4 קומות). בפברואר 2015 קליקס מוב שכרה את הקומה ה-18. הקומה ה-19 נשכרה על ידי חברת דיסקונט ישראל שוקי הון והשקעות בע"מ. הקומה ה-20 נשכרה על ידי משרד עורכי הדין רם דקל. בספטמבר 2014 שכרה פייסבוק ישראל את הקומות 21 עד 24 (4 קומות)[6] ובדצמבר 2014 העבירה את משרדיה למגדל[7]. באפריל 2015 נשכרה הקומה ה-25 על ידי קרן הון סיכון מאגמה ונצ'רס שהשקיעה בעבר בחברת הסטארטאפ אונאבו מובייל. במאי 2015 שכרה עמותת "Startup Nation Central" את הקומות 13, 26 ו-27.

במגדל שש מעליות ששתיים מתוכן שקופות. יש בו שבעה מפלסי חנייה תת-קרקעיים. הלובי בקומת הקרקע של הבניין מהווה שטח ציבורי להנאת הציבור, על פי היתרי הבניה והטאבו. זוהי הכיכר הציבורית המקורה והממוזגת היחידה בישראל.

"החזית לשחרור לובי רוטשילד 22"[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2017 פורסם לראשונה באתר TheMarker כי הלובי של מגדל רוטשילד 22 הוא שטח ציבורי פתוח[8] שהוסתר מהציבור[9].

לאות מחאה נגד הצנזורה[10] של חברת פייסבוק ישראל[11] שנחשבת לדיירת מרכזית במגדל[12], התגבשה מאותו חודש תנועת המחאה "החזית לשחרור לובי רוטשילד 22" שבה חברים דורי בן ישראל, בעלי בלוג המזבלה שנחסם משימוש בפייסבוק ופעילי מחאת באים לבנקאים שעמוד הפייסבוק שלה הוסר; ערן ורד, איליאן מרשק, יגאל רמב"ם, ברק כהן, עמית זילברג ומשה מנקין.

מאוגוסט 2017 מקיימת התנועה פעילויות ציבוריות[13] ותקשורתיות[14] בלובי המגדל שלשיטתה יש "לשחררו". סרטונים מהלובי זכו למאות אלפי צפיות והועברו בשידורים חיים בפייסבוק.

כאקט מחאה על חסימת המזבלה בפייסבוק[15], באוגוסט 2017 העביר בן ישראל את משרדי המזבלה ללובי המגדל[16].

למרות ניסיונות מאומצים למנוע אותה[17][18], בספטמבר 2017 קיימה התנועה הקרנה המונית של הסרט "פייסבוקיסטן"[19] בלובי המגדל[20]. לאירוע הגיעו לעשרות בני אדם, בהם מספר רב של שוטרים.

באוקטובר 2017 הצטלמו חברי הכנסת איימן עודה ודב חנין בלובי המגדל וקראו לציבור הרחב להגיע[21].

בית בכר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית בכר והאטריום, מאי 2016

במסגרת הקמת המגדל נדרש היזם לשמר את "בית בכר" הצמוד למגדל[22]. "בית בכר" הוא מבנה לשימור שהקים האדריכל יהודה מגידוביץ' בשנת 1922 עבור משפחת בכר, שעלתה לארץ ישראל מבולגריה. המבנה שוכן ברחוב לילינבלום 35, בפינת רחוב נחלת בנימין. גובהו הוא כ-20 מטרים, שטחו הוא כ-1,300 מ"ר ובו שלוש קומות. אל הבניין מחובר אטריום המתנשא לגובה של כ-17 מטרים שמחובר מצדו השני למגדל "רוטשילד 22". שימור בית בכר תוכנן על ידי האדריכל אמנון בר אור.

בדצמבר 2013 מכרה קבוצת אביב את בית בכר תמורת 32 מיליון ש"ח לאיש העסקים איתן ורטהיימר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוטשילד 22 בוויקישיתוף
תל אביב הקטנה סביב רחוב הרצל
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
רחוב הרצל (תל אביב)רחוב אחד העםרחוב יהודה הלוירחוב ליליינבלוםבית הכנסת הגדול (תל אביב)שדרות רוטשילדמגדל שלום מאיררחוב אלנבירחוב נחלת בנימיןמוזיאון ההגנהמסילת הרכבת יפו–ירושליםדרך יפו-תל אביבבית דיזנגוףבית וייסנווה צדקמלון פלטיןבית רומנו (תל אביב)בית הסנהבית מניבית החולים ליולדות פרוידבית פולאקמגדל בנק דיסקונטHertzl street map.jpg
אודות התמונה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלעזר לוין, ‏לאן יפליג מגרש צים?, באתר גלובס, 24 בפברואר 2002
  2. ^ עידו אפרתי, קבוצת אביב מקימה מגדל משרדים בן 29 קומות בשדרות רוטשילד בתל אביב, באתר nrg‏, 30 ביוני 2010
  3. ^ רז סמולסקי, המיליארדר היהודי-קנדי ג'רי שוורץ קנה את בית נפרסטג ברוטשילד תמורת 25 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 11 באוגוסט 2008
  4. ^ גיא ליברמן, שמונה קומות יוספו למגדל המתוכנן בשדרות רוטשילד 22 - יתנשא לגובה של 29 קומות, באתר TheMarker‏, 7 במאי 2009
  5. ^ מלון רוטשילד 22, באתר של רשת פתאל
  6. ^ דותן לוי ועומר כביר, צוקרברג בשדרה: פייסבוק מעבירה את מטה החברה למגדל ברוטשילד 22, באתר כלכליסט, 8 בספטמבר 2014
  7. ^ רועי לטקה, הצצה למשרדיה החדשים של פייסבוק בתל אביב, באתר "גיקטיים", 22 במרץ 2015
  8. ^ מירב מורןכיכר עירונית עם מזגן? יש דבר כזה, באתר TheMarker‏, 18 באוגוסט 2017
  9. ^ איתי כ"ץ, אז תצטופפו: עיריית ת"א החביאה כיכר בלובי של מגדל רוטשילד 22, באתר Xnet‏, 27 באוגוסט 2017
  10. ^ עומר כביר, פייסבוק ישראל חסמה את האפשרות לשתף אתר שמותח עליה ביקורת, באתר כלכליסט 19 בדצמבר 2016
  11. ^ חן ליברמן, "דיקטטורת הפייסבוק", מתוך יו טיוב 25 באוקטובר 2017
  12. ^ עופר פטרסבורג, ממון, פייסבוק מתרחבת בישראל: שכרה עוד קומות ברוטשילד, באתר ידיעות אחרונות 9 בנובמבר 2016
  13. ^ עינת שרון, גם אתם יכולים להתנחל במגדל היוקרתי ברוטשילד. צפו", באתר טיים אאוט 24 באוגוסט 2017
  14. ^ הצינור, המאבק נגד "פייסבוק ישראל": הפעילים העבירו את המחאה ללובי המשרדים, באתר ערוץ 10 13 בספטמבר 2017
  15. ^ פייסבוק על חסימת המזבלה: "רוצים שאנשים ירגישו בטוחים", באתר ynet, 15 במרץ 2017
  16. ^ עודד ירון, ההטרלה של המזבלה: משרד ארעי בלובי הבניין של פייסבוק, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2017
  17. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏פייסבוק עומדת מאחורי ניסיון למנוע הקרנת הסרט פייסבוקיסטן?, באתר גלובס, 14 בספטמבר 2017
  18. ^ אלירן מלכי, "בעלי בניין רוטשילד 22 שכרו ״יועץ בטיחות״ שקבע באופן שרירותי כי למקום ציבורי מותר להיכנס אך ורק 23 איש", מתוך טוויטר 14 בספטמבר 2017
  19. ^ אלכסנדר כץ, סרט ביקורתי על פייסבוק - יוקרן בלובי בניין פייסבוק בת"א, באתר אייס, 13 בספטמבר 2017
  20. ^ מירב מורןהקרב על הלובי, באתר TheMarker‏, 29 בספטמבר 2017
  21. ^ איימן עודה, "שמענו שיש מקום שפתוח לציבור הרחב שמאוד נוח לפגישות בלובי של רוטשילד 22...", מתוך אתר טוויטר 16 באוקטובר 2017
  22. ^ נעמה ריבה, קופסת שימורים: מה מסתיר מגדל אביב בשדרות רוטשילד 22?, באתר Xnet‏, 31 באוקטובר 2012