רינה איתני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רינה איתני היא תושבת נצרת עילית, שפרשת ביטול רישומה כיהודיה, הסעירה את ישראל באמצע שנות ה-60.

אמה של איתני, מטילדה מינץ, הייתה גרמניה נוצרית שנישאה ליהודי בגרמניה ב-1930. במהלך מלחמת העולם השנייה, נכלאו רינה ומשפחתה בגטו ורשה, ברחו ממנו והסתתרו בפולין הכבושה בעזרת מסמכים מזויפים. במהלך המלחמה ניספו אבי המשפחה ואחיה של איתני. לאחר המלחמה עלו איתני ומשפחתה לארץ ב-1947 והיא נרשמה כיהודיה, שירתה בצה"ל במלחמת השחרור ונישאה לאריה איתני, יהודי אזרח ישראל.

בשנת 1964, לאחר שנבחרה למועצת נצרת עילית מטעם מפא"י, התברר למשרד הפנים, שאמה של איתני לא יהודיה ולכן בוטל רישומה כיהודיה במרשם האוכלוסין. איתני ומשפחתה עלו לארץ ישראל במסגרת חוק השבות, שבשעתו לא כלל בני זוג לא-יהודים ואת ילדיהם של זוג מעורב כזכאים לעלייה (נוסח החוק שונה בשנת 1970 כדי לכלול את הנ"ל). הפרשה עוררה סערה ציבורית, שהגיעה לכנסת ולממשלה בתחילת 1965, כאשר נציגי מפא"י ואחה"ע דרשו להכיר בה כיהודיה לכל דבר (וחלקם ביקשו לבצע הפרדה בין דת ללאום) ואילו נציגי המפלגות הדתיות סירבו להסכים לכך. הפרשה הייתה קשורה למאבק בין מפא"י והמפד"ל באותה תקופה בנצרת עילית ונטען שהמידע בדבר אמה של איתני הגיע למשרד הפנים בעקבות סכסוך זה.

בסופו של דבר בחרה איתני להתגייר ובכך הסתיימה הפרשה.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.