ריס (מידת אורך)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ריס (או רוס[1]) הוא אחת מיחידות המידה של חז"ל למדידת מרחק. יחידת מידה זו הוזכרה בתלמוד במספר מקומות בנושאים שונים.

שיעורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיעור הריס נאמר בתלמוד "שיערו חכמים אחד משבע ומחצה במיל, וזה הוא ריס".[2]

לדעת רוב הראשונים והאחרונים שיעור המיל שווה ל-2,000 אמה (שיעור תחום שבת). לפיכך הריס הוא אחד משבע וחצי של 2,000 אמה, שהם 266 אמות רס"ו אמה וארבעה טפחים.[3]

שיעור הריס במידות זמננו תלוי במחלוקות האחרונים, האם נתקטנו המידות מגודלן בזמן חז"ל או לא. נפלה מחלוקת על כך במאות השנים האחרונות. לשיטת הרמב"ם אורכה הוא 45.6 ס"מ. פוסקים ובהם רבי יחזקאל לנדא מפראג בעל "נודע ביהודה", הגר"א, החת"ם סופר, והחזון איש, הטילו ספק במהימנות המסורת המקובלת כי אורך האמה הוא 45–48 ס"מ, וסברו כי אורכה 56–58 ס"מ. לפי סברתם שיעור הריס הוא כ-152 מטר.

לעומתם טרחו פוסקים אחרים, ובראשם רבי אברהם חיים נאה, להוכיח כי שיעורה של האמה הוא אכן 45–48 ס"מ. לפי חשבונו שיעור הריס הוא כ-125 מטר.

שימושיו בתלמוד ובהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידה זו נזכרה במספר מקומות בתלמוד בעניינים שונים:

  • מצוות פריקה וטעינההשבת אבידה[4]) – "תנו רבנן: 'כי תראה' יכול אפילו מרחוק – תלמוד לומר: 'כי תפגע'. אי 'כי תפגע', יכול פגיעה ממש, תלמוד לומר: 'כי תראה'. ואיזו היא ראייה שיש בה פגיעה – שיערו חכמים אחד משבע ומחצה במיל, וזה הוא ריס".[5]
  • כמלוא עיניו – שנאמר לעניין חיוב קימה בפני רבו המובהק, לדעת הסמ"ק[6] והרא"ש[7] הכוונה למרחק של ריס.
  • איסור גזל"אין פורסין נשבים [= מלכודות] ליונים אלא אם כן היה רחוק מן היישוב 30 ריס". טעמה של הלכה זו הוא שלא ילכדו במלכודות אלו יונים פרטיות השייכות לדיירי היישוב.[8]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עי' תוספות תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ל"ג, עמוד א'. יש שגרסו 'רוס', ובפירוש הרב עובדיה מברטנורא הוסיף שנקרא כן על שם ששיעורו הוא מאתיים שישים ושש פסיעות כחשבון רוס (בפירושו ביומא ו ד).
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ל"ג, עמוד א'.
  3. ^ אומנם בפירוש רש"י (מסכת יומא, דף ס"ז, עמוד א') הביא חשבון אחר בשם רבי אליעזר הקליר.
  4. ^ ראו בפירוש הב"ח על חושן משפט תחילת סימן רנט.
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ל"ג, עמוד א', וכן נפסק בשולחן ערוך, חושן משפט, סימן רע"ב, סעיף ה'.
  6. ^ מצווה נב.
  7. ^ אורחות חיים הלכות כיבוד אב ואם ג.
  8. ^ משנה, מסכת בבא קמא, פרק ז', משנה ז'.