רמי הרפז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רמי הרפז
RamiHarpaz.jpg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
אל"ם רמי הרפז מפקד בסיס רמת דוד, 1978.
לידה 1 בפברואר 1939
י"ב בשבט ה'תרצ"ט
הרצליה
פטירה 24 בינואר 2019 (בגיל 79)
י"ח בשבט ה'תשע"ט.
קיבוץ הזורע
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 19561980 ובמילואים עד 2016.
דרגה אלוף-משנה (אוויר) אלוף-משנה
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
תפקידים אזרחיים
מנכ"ל פלסטופיל-הזורע בע"מ

רמי הרפז (1 בפברואר 1939 - 24 בינואר 2019) היה קצין צה"ל בדרגת אלוף-משנה. הרפז שירת כטייס קרב בחיל האוויר הישראלי והיה משבויי צה"ל במלחמת ההתשה. הוא ישב בכלא המצרי במשך שלוש וחצי שנים. עם שובו חזר לחיל האוויר, והגיע לפיקוד על בסיס רמת דוד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרפז היה בנם של שפרה ושלמה הרפז (גולדברג) ואחיו של האסטרופיזיקאי עמוס הרפז. הוא נולד בהרצליה וגדל בקיבוץ משמר העמק ובקיבוץ הזורע. בנעוריו היה חבר בקלוב התעופה לישראל ובגדנ"ע אוויר. הרפז התגייס לצה"ל ב-1956 וסיים קורס טיס (מס' 25) באוגוסט 1958 במגמת קרב. בקורס האימון המתקדם טס על מטוסי אוראגן ולאחר מכן שירת כטייס קרב בטייסת מיסטרים ובטייסת סופר מיסטרים. הוא הדריך בבית הספר לטיסה ובקורס אימון מתקדם, שירת בטייסת העקרב והשתחרר מהשירות הסדיר ב-1961. עבד בקיבוץ הזורע ועשה שנת שירות בקיבוץ זיקים. במלחמת ששת הימים שירת כסמ"ט א' בטייסת 107, טייסת מטוסי אוראגן, ושימש מוביל בכיר של מבני תקיפה. הוא השתתף ב-24 גיחות מבצעיות בתקופת המלחמה, המספר הגבוה ביותר מבין טייסי הקרב בחיל האוויר.[1]

לאחר המלחמה התגייס מחדש לשירות קבע. הוא עבר הסבה למטוסי מיראז' 3 ושירת בטייסת 117. בהמשך היה חבר בצוות הקליטה של מטוסי הסקייהוק ושירת בטייסת 109. הוא היה חבר במשלחת הראשונה של חיל האוויר שיצאה לארצות הברית לקלוט את מטוסי הF-4 פנטום בחיל האוויר. במלחמת ההתשה השתתף בגיחות מבצעיות רבות, תחילה בטייסת 109, טייסת סקייהוק בה שובץ עד הגעת הפנטומים שנרכשו, ולקח חלק בפשיטה על האי גרין ובמבצע רביב. לאחר הגעת הפנטומים שירת בטייסת 69 כקצין מערכות, השתתף בהפצצות סוללת נ"מ בשדה התעופה פאיד, הפצצת סוללת נ"מ בג'איפה, מטס הרתעה מעל דמשק בינואר 1970, מבצעי פריחה, תקיפת נמל ראס בנאס ומשחתת שעגנה בו, במבצעי שיער ובגיחות נוספות. במהלך מבצע שיער 7 ב-30 ביוני 1970 נפגע מטוסו מטיל נ"מ והוא נאלץ לנטוש את המטוס יחד עם הנווט, אייל אחיקר, מעל שטח מצרים. במהלך תקופתו בשבי עבר חקירות ועינויים קשים, הוא הפך למנהיג השבויים הישראליים שהיו אסורים בכלא עבסיה שבקהיר באותה תקופה: אנשי צוות האוויר מנחם עיני, יצחק פיר, אבינועם קלדס, עמוס לויטוב ועמוס זמיר; קצין המילואים דן אבידן; הצנחן דוד לוי; ושני אנשי השק"ם שנשבו ליד תעלת סואץ, מוטי כהן ומוטי בבלר. הרפז וחבריו הטייסים תרגמו לעברית את הספר "ההוביט" במה שנודע כתרגום הטייסים. הוא השתחרר מהשבי בנובמבר 1973, לאחר מלחמת יום הכיפורים. במהלך תקופת שביו נולדו לו תאומות.

לאחר חזרתו מהשבי חזר לשרת כטייס בחיל האוויר, הוא פיקד על טייסת ושימש סגן מפקד בסיס עציון. ב-1977 מונה למפקד בסיס רמת דוד תפקיד בו כיהן עד ינואר 1980. הוא המשיך לשרת במילואים ושימש כמדריך בבית הספר לטיסה עד 1993 ומפקד מנחת מגידו בחירום, עד פרישתו משירות המילואים ב-2016.[2]

הרפז נפטר ב-24 בינואר 2019. היה חבר קיבוץ הזורע, היה נשוי לנורית ולזוג נולדו 5 ילדים, בנם הצעיר ארז נפטר במהלך טיול בבוליביה. לאחר שחרורו מצה"ל כיהן כמנכ"ל מפעל פלסטופיל-הזורע במשך שש שנים ולאחר מכן כעובד במחלקת הנדסת המוצר ומנהל פיתוח בחברה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נורית ורמי הרפז: השבוי ואשת השבוי - סיפורם של טייס ישראלי,רעייתו, ושלוש שנים וחצי בשבי המצרי, הוצאת מטר, 2019
  • דן ארקין, ‏מאזן הנחת של רמי הרפז, בטאון חיל האוויר 193, אוגוסט 1993, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דני שלום, כרעם ביום בהיר, באוויר פרסומי תעופה, 2002, עמ' 245
  2. ^ זהר בונה, ‏באה מנוחה ליגע, באתר חיל האוויר הישראלי, 18 בפברואר 2016