שדה התעופה האדום
 | |||||||||||
| מטוס ההפצצה האמריקאי B47 שיועד לפעול משדה התעופה | |||||||||||
| נתוני השדה | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סוג השדה | צבאי | ||||||||||
| תקופת הפעילות | 1952 | ||||||||||
| מפעיל | חיל האוויר האמריקאי | ||||||||||
| עיר סמוכה |
רעננה נתניה | ||||||||||
| קואורדינטות | 32°12′29″N 34°51′26″E / 32.20814422371698°N 34.85715231292103°E | ||||||||||
| מסלולי טיסה | |||||||||||
| |||||||||||
 (למפת נתניה רגילה)   השדה האדום | |||||||||||
שדה התעופה האדום (נקרא גם שדה התעופה נתניה דרום) היה שדה תעופה צבאי בין רעננה ונתניה שיועד לחיל האוויר האמריקאי. השדה החל להיבנות ב-1952 כחלק מהיערכות הצבאית של צבא ארצות הברית כנגד ברית המועצות במהלך המלחמה הקרה. הפרויקט סווג כסודי ביותר אך זמן קצר לאחר תחילת העבודות נחשף הפרויקט בעקבות פרסום בעיתון אנגלי ושאילתה בכנסת והעבודות הופסקו.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם סיום מלחמת העולם השנייה ופרוץ המלחמה הקרה בין ארצות הברית וברית המועצות החלה כל מעצמה לבנות לעצמה גוש מדינות תומכות. ב-1951 החלו ארצות הברית ובריטניה להקים את ברית בגדאד שכללה כריתת בריתות עם עיראק, טורקיה, פקיסטן ואיראן ונועדה להציב חיץ בין דרומה של ברית המועצות לשדות הנפט של איראן ועיראק.
חלק מהבריתות האלו כללו הקמת שדות תעופה שיהיו בטווח טיסה לרוסיה של המפציצים הכבדים של ארצות הברית כשמטוס הדגל באותה תקופה היה ה B-47 סטרטוג'ט שהיה גם בעל כושר נשיאת פצצות אטום.
ראש ממשלת ישראל, דוד בן-גוריון, שחשש מהברית הזו של מדינות ערב השכנות, הציע לאמריקאים להקים בישראל שדה תעופה שישמש אותם למפציצים הכבדים שלהם כמשקל נגד למעורבות של ארצות הברית בחברות הברית.
בניית שדה התעופה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר אישור ההסכם החלו טרקטורים של ארצות הברית לעבוד בשטח. התוכנית הייתה לסלול מסלול ראשי מכוון מזרח-מערב ומסלול שירות מקביל לו. עיקר העבודה התמקדה במסלול הראשי שכוסה בשכבה עבה של כורכר ואורכו היה כשני ק"מ.
גילוי הסוד וסגירת הפרויקט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוף יוני 1952 התפרסמה בעיתון דיילי אקספרס האנגלי ידיעה על הפרויקט ובעקבות זאת הגישה חברת הכנסת של מק"י, אסתר וילנסקה, בתחילת יולי שאילתה בכנסת שהתייחסה לבזבוז כספי ציבור על פרויקט הקמת שדה התעופה ולשיתוף הפעולה ההדוק עם הקפיטליזם האמריקאי[1]. בשאילתה תבעה וילנסקה משר הביטחון, דוד בן-גוריון, להפסיק מיידית את הפרויקט[2].
בתחילת אוגוסט 1952 הצטרפה גם מפלגת מפ"ם למחאה נגד הפרויקט ויחד עם מק"י קראה לחקור את הפרשה[3][4]. הדרישה לחקירה הורדה מסדר היום על פי בקשתו של שר החוץ משה שרת שהכחיש ששדה תעופה כזה אכן נבנה[5].
בעקבות הפרסום בעיתון קול העם הורתה הצנזורה הצבאית לסגור את העיתון לתקופה. שאר העיתונים (למעט על המשמר) נענו לפקודת הצנזור ולא פרסמו מאמרים בנושא.
ההערכה היא שבעקבות הפרסומים נעשתה פנייה של ממשלת ברית המועצות לישראל ולארצות הברית להפסיק את הפרויקט והבנייה נעצרה.
אירועי מלחמת ששת הימים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביום הראשון של מלחמת ששת הימים, ב-5 ביוני 1967, יצאו ארבעה מטוסי הוקר האנטר של חיל האוויר הירדני מבסיס מפרק לתקיפת שדות תעופה בדרום השרון. תחילה פעלו נגד שדה התעופה בכפר סירקין (שם השמידו מטוס תובלה נורד 2501 נוראטלס), ירו על סוללת מרגמות ליד גוש תל מונד ואז הפציצו מפעלים אזרחיים באזורי התעשייה של נתניה וכפר סבא[6]. חוקרים שתהו איך הפכה משימת הפצצת שדות תעופה צבאיים להפצצת יעדים אזרחיים מעריכים שהירדנים תכננו את התקיפה על פי מפות משנות ה-50 בהם עדיין צוין מיקומו של שדה התעופה אך כשגילו שאין במקום שדה תעופה פנו לתקוף יעדים חלופיים קרובים.
מצב שדה התעופה כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר הפסקת העבודות החלו חקלאי הסביבה לפעול כדי להחזיר לעצמם את אדמותיהם שהופקעו מהם. גם לאחר שהוחזרו האדמות נאלצו החקלאים להסיר שכבה עבה של כורכר כדי לחשוף את האדמה ולשתול בה פרדסים.
המסלול העיקרי מהווה כיום שביל נסיעה רחב בין הפרדסים כשבקצה המזרחי שלו הוקם מכון טיהור שפכים ובקצה המערבי מתרומם הר זבל שהיה בשימוש על ידי עיריית רעננה[7].
שמו של שדה התעופה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספרו "ביום בליל בערפל" כותב יואש צידון שהבסיס קיבל את השם "שדה אדום" בגלל ההנחיה שקיבלו הטייסים, בתקופה בה נבנה, להתרחק ממנו.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יואש צידון, ביום בליל בערפל, הוצאת מעריב, 1995
- יצחק שטייגמן, רעננה - משממה למושבה פורחת, הוצאת יד יצחק בן-צבי, 2017
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חגיגת גילוי אמריקה בשרון, ש.ת. נתניה דרום (נקרא גם "השדה האדום"), באתר "עמירם במשעולי ישראל", 2 באוקטובר 2020
- שדה תעופה "סודי" בשרון ואיך הוא קשור להפצצת נתניה על ידי מטוסי הנטר ירדניים במלחמת ששת הימים, באתר של רז גורן, 1 באוקטובר 2020
- סיפורו של "שדה התעופה האדום" באתר "פרש"
- בלומה בינשטוק, סיפורו של שדה תעופה ומנחת ברעננה, במגזין לאזרח הוותיק ברעננה, דצמבר 2022
- ראיון עם תא"ל במיל' ד"ר דני אשר, היסטוריון וחוקר צבאי, באתר "נעמוש", 23 ביולי 2022
- דני אשר, רביעיית האנטרים ירדנית תוקפת בכפר סבא – פאשלה של המודיעין הירדני?, בכתב העת לענייני מודיעין וביטחון מבית המרכז למורשת המודיעין, עמוד 20, אוגוסט 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דברי אסתר וילנסקה, קול העם, 6 ביולי 1952
- ^ תופסק בניית הבסיס האטומי האמריקאי בישראל, קול העם, 16 ביולי 1952
- ^ נגן על המולדת אך נתנגד להפיכתה לבסיס-התקפה, על המשמר, 7 באוגוסט 1952
- ^ אסתר וילנסקה, מק"י תבעה דיון בכנסת על שדה התעופה למפציצים אטומיים, קול העם, 7 באוגוסט 1952, המשך
- ^ שרת מפריך הספור על שדות תעופה אטומיים בישראל, הַבֹּקֶר, 7 באוגוסט 1952
- ^ מפעל התרופות אביק בנתניה ומפעל המתכת "אלבר" בכפר סבא
- ^ ההערכה היא שהר הזבל הוערם על חלקו המערבי של המסלול