שיחה:פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2021

    מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

    לפתוח את הדף ב-1 בינואר בבוקר, כשאין מה לשים בו. איזו אופטימיות ! יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 10:58, 1 בינואר 2021 (IST)תגובה[תגובה]

    @YoavR אכן אופטימיות... קורונהוירוס - שיחה 21:33, 1 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

    פסקת פתיחה בעיתית ותוכן הערך[עריכת קוד מקור]

    השמטתי את הפרטים הבאים מפסקת הפתיחה:

    • "פיגועי הטרור שהתרחשו בישראל בשנת 2021 טרם גבו את חייהם של ישראלים." - משתמע מכך במובלע שצפוי שיהרגו ישראלים בפיגועים במהלך השנה הקרובה. עדיף לכתוב מה כן קרה ולא מה לא.
    • "להלן, נזכרים האירועים הבולטים יותר; לצידם, התרחשו מקרים רבים נוספים של ניסיונות פיגוע או פיגועים מתוכננים שבהם לא הצליחו המחבלים להוציא לפועל את רצונם או שלא משכו תשומת לב." - המקרים שמופיעים בערך, לטעמי אינם בהכרח בולטים במיוחד או משכו תשומת לב. אין לי עניין בשלב זה לרדד אותם מהערך ולהותיר אותו ריק, אבל כדאי יהיה במרוצת הזמן (בסוף השנה) להחליט ממרחק הזמן האם האירועים הנזכרים אכן עוררו תשומת לב מיוחדת.
    • "בנוסף, מאות פיגועים סוכלו על ידי כוחות הביטחון של ישראל בהובלת שירות הביטחון הכללי וצה"ל, ובסיוע הימ"מ ויחידות מסתערבים." - אני מפקפק שמאות פיגועים סוכלו השנה (זה רק ינואר, ובאופן כללי זו תקופה רגועה יחסית), ואני גם לא בטוח אם זה נכון לגבי השנה שעברה - ייתכן שאפשר להביא את הנתונים מהמל"מ או השב"כ עם מספרים מפורשים.

    ערן - שיחה 10:51, 16 בינואר 2021 (IST)תגובה[תגובה]

    באילו "שטחים" מדובר?[עריכת קוד מקור]

    האם "בישראל ובשטחים" זה ניסוח אנציקלופדי ניטרלי? 46.120.154.6 21:18, 2 במאי 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

    שטחים משמע יהודה ושומרון, מסכים איתך שהניסוח לא הכי ניטרלי, אבל זה לא קריטי לדעתי. Axinosinety - שיחה 21:22, 2 במאי 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
    ו"יהודה ושומרון" זה נייטרלי? יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 21:25, 2 במאי 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
    "כשלעצמו, הביטוי "יהודה ושומרון" מאוד ניטרלי. אבל הביטוי "ישראל, יהודה ושומרון", כבר מביע דעה פוליטית. לפי הביטוי הזה, יהודה אינה בישראל. 46.120.154.6 22:03, 2 במאי 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
    לפי המציאות של החוק בישראל. קפקא - שיחה 19:18, 16 במאי 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
    Symbol oppose vote.svg נגד המינוח שטחים. לאזור קוראים יהודה ושומרון. השטחים זה קיצור "השטחים הכבושים" האם גם בערך ירושלים יקרא ירושלים הכבושה? --מאגמה - שיחה 18:05, 18 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    השטחים זה קיצור של "השטחים המשוחררים". דוד שי - שיחה 18:34, 18 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    ברור, לכן השמאל נלחם להשאיר את המינוח. --מאגמה - שיחה 18:44, 18 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    גורמיה הרשמיים של מדינת ישראל העניקו לטריטוריות שנכבשו ב 1967 את הכינוי "השטחים המוחזקים" . כך שהביטוי שטחים הוא נטרלי לחלוטין. בן אביגדור - שיחה 23:25, 18 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]

    הערך היה צריך להיות "פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ב-2021". עד כמה שאני יודע כל זמן שישראל לא ויתרה על יהודה ושומרון או שתקראו לאזורים איך שתרצו הם עדיין בכלל ישראל וגם במפות הרשמיות של ישראל לעומת עזה שמובדלת. בדקתי לאחרונה ועדיין לא צריך דרכון לנסיעה למערת המכפלה. ועדיין אפשר להגיש בג"ץ באזורים האלה וגם משטרת ש"י פעילה שם. אבל מה לעשות. התרגלנו שהאג'נדה הפוליטית של זרם מאוד מסויים שולטת כאן בכפיה ולא שיש לי תקוות שיהיה שינוי, אבל אני עדיין שומר על זכות המחאה. אפי ב. 21:50, 18 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]

    צודק, --מאגמה - שיחה 21:51, 18 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    כל עוד עורכי ויקיפדיה הם לא חברי הכנסת או ממשלת ישראל אין להם סמכות לספח את יהודה ושומרון למדינת ישראל. לכן מוטב שעורכי ויקיפדיה יתרכזו בלכתוב תיאור אמין ובלתי של המציאות ולא יתיימרו לקבוע אותה או אפילו לתאר אותה לפי משאלות ליבם. בן אביגדור - שיחה 23:40, 18 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]

    השם הרשמי של מדינת ישראל ליהודה ושומרון הוא "אזור יהודה ושומרון". ככה כתוב במסמכים הרשמיים, למשל בדוחות של מבקר המדינה והאתר של צה"ל. במשרד הפנים ובאתר של המשטרה שמו של האזור הוא "מחוז יהודה ושומרון". ואפשר לבדוק זאת בקלות. אני מצפה מאנשים שומרי חוק שלויאלים למדינה שלהם לכבד זאת, ולא ללכת אחרי האג'נדה שלהם ולהשתמש בכינויים מעורפלים. אם הם רוצים שיבקשו מנציגים שלהם בממשלה ובכנסת לשנות את השמות. אפי ב. 00:05, 19 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]

    בעיניי בכלל לא צריך לעשות שום חילוק, השם של הערך צריך להיות "פיגועי טרור נגד ישראלים ב-2021", אבל אם כבר כן מחלקים, אז כמו בפתיח של הערך - ביהודה ושומרון, שזה תיאור גאוגרפי. יאיר דבשיחה • ט"ו בטבת ה'תשפ"ב • 10:06, 19 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    נכון, השם פיגועי טרור נגד ישראלים ב-2021 קצר ופשוט, לא ברור מדוע נוספה המילים "בישראל ובשטחים". דוד שי - שיחה 16:03, 19 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    בעד שינוי השם של כל סדרת הערכים ל"פיגועי טרור נגד ישראלים ב<שנה>". – ד"ר MathKnight (שיחה) 18:00, 19 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    בעד. כשאפשר לפשט אין צורך לסבך. אפי ב. 23:06, 21 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]

    מכירים את האלוף שתוארו מתאם פעולות הממשלה בשטחים? על איזה שטחים מדובר? האם נזכה גם למתאם פעולות הממשלה בנפחים ולמתאם פעולות הממשלה בגופים בממד הרביעי? חשוב במיוחד לאור הקמתה של היחידה הרב-ממדית. דוד שי - שיחה 14:32, 25 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]

    איפה הערך המקביל?[עריכת קוד מקור]

    ויקיפדים שקדנים מתעדים כל פיגוע שדווח באמצעי התקשורת, כל הכבוד על החריצות, אבל איפה הערך המקביל, פיגועי טרור נגד ערבים בישראל ובשטחים ב-2021? לפחות "הארץ" מדווח לקוראיו גם על פיגועים כאלה, ולפעמים הם מגיעים גם לאמצעי תקשורת אחרים. דוד שי - שיחה 05:06, 18 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]

    אתה מוזמן לפתוח אותו ולהוכיח סופית שהפלסטינים אלימים בהרבה בכל פרמטר, מה שיקשה על מעוותי המציאות, הפוסט ציוניים.--מאגמה - שיחה 21:58, 18 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    יש להוסיף שהפיגועים המעטים נגד ערבים הם כמעט תמיד כתגובה לפיגוע של ערבים נגד יהודים. זה כמובן לא מצדיק חס ושלום, אבל זה נתון שחשוב מאד לזכור אותו. ועוד דבר שחשוב לזכור, שפיגועי ערבים נגד יהודים זוכים לתמיכה נרחבת בציבור הערבי (ואני כמובן לא מכליל, יש גם רבים שלא תומכים, ויש שאף סולדים מכך, ויבורכו), ואילו פיגועי יהודים זוכים לגינוי מקיר אל קיר. זה די מסביר מדוע המוטיבציה לתעד את הפיגועים מגיעה רק מכיוון אחד. יאיר דבשיחה • ט"ו בטבת ה'תשפ"ב • 10:11, 19 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    ייתכן שאנו חיים במדינות שונות, כי הרושם שלי הוא שפיגועים של יהודים נגד פלסטינים הפכו לשגרה, ושהמפגעים זוכים לתמיכה רבה בימין. יש אפילו הרואים את הרוצח ברוך גולדשטיין כקדוש. דוד שי - שיחה 15:59, 19 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    אין ערך כי כמעט אין כאלה. והכוונה היא לטרור אמיתי, כזה שכולל ניסיון להרוג, לא לקשקושי גרפיטי. – ד"ר MathKnight (שיחה) 18:01, 19 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    הערך שלפנינו מפרט גם פיגועים שבהם ישראלי נפצע קל, ופיגועים כאלה נגד ערבים (ואף חמורים מהם) יש די והותר (דוגמה טרייה).
    ובעניין הערך שלפנינו, האם גם הפיגוע הזה נגד חיילי צה"ל יופיע בו? דוד שי - שיחה 19:03, 19 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    גרפיטי על קיר וקטטות בין אנשים אינם בכלל טרור, גם אם הם דבר מגונה. מציע לך לבדוק את ההגדרות בערך טרור. לגבי חומש גם אם הייתה פעילות אלימות היא לא הייתה טרור אלא אלימות. מה גם שמדובר בפייק, אם התבוננת בסרט שהפיץ אור הלר. היה שם ויכוח ולא הייתה אלימות. ומתי הייתה הפעם האחרונה השנה שיהודיה הלכה לדקור ערביה? או שחבורת יהודים עשו מארב וירו בכלי נשק במכונית ערבית? אפי ב. 21:36, 22 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    מפליא אותי איך ישראליים רציונלים שחוו את האלימות הנוראית של מאות פיגועי ההתאבדות פלסטינים באינתיפדה השנייה (מזכיר 452 נרצחים בשנה ב2020) , לא מבינים עם איזו תרבות אלימה מתמודדים בני עמם.
    אלימות יום יומית על הצירים ומאות מתנחלים שנרצחו בפיגועים שמתרחשים תדיר, השמאל: בואו נדבר על ברוך גולדשטיין מלפני כמעט 30 שנה.
    שני צעירים ערבים חודרים לאיתמר ורוצחים את חמשת בני משפחת פוגל בסכינים, כולל שני ילדים ותינוקת בת שלשה חודשים שנשחטה במיטתה. בתגובה נערים זורקים אבנים על מכוניות מהכפר של המחבלים. השמאל: בואו נדבר על אלימות המתנחלים. אפי ב. 21:55, 22 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    אני מציע שאת גישתך הביקורתית הזו תפעיל גם על הערך שלפנינו, ותסנן ממנו אירועים שלשיטתך הם רק אלימות ולא טרור, כי אם יידוי אבנים בידי יהודים הוא רק אלימות ולא טרור, אז גם יידוי אבנים בידי ערבים הוא רק אלימות ולא טרור. דוד שי - שיחה 22:07, 22 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    חוזר להגדרה של טרור:
    על פי פרופ' אהוד שפרינצק הגדרת הטרור היא "הפעלת אלימות חריפה, נגד אזרחים שאינם לוחמים, כאקט סימבולי וככלי להעברת מסר מפחיד לציבור רחב". ד"ר בועז גנור מגדיר את הטרור "כשימוש מכוון או איום להשתמש באלימות, נגד אזרחים או מטרות אזרחיות, במטרה להשיג מטרות פוליטיות, כגון החלפת שלטון או שינוי מדיניות". בדומה לו פרופ' ברוס הופמן מגדיר את הטרור "כאלימות או איום באלימות במטרה להשיג שינוי פוליטי עמוק".
    א. מציע שנבחן את הערך לפי הקריטריונים הבאים.
    ב. לא חושב שצריך להבדיל בערך בין יהודים לערבים. ואכן מצאתי בערך שני מקרי אלימות של יהודים נגד ערבים. בהתאם לכך אפשר להכניס לערך את מה שאתה מבקש להכניס.
    ג. יתכן שיש מקרים שצריך להסיר אותם.
    ד. יש הבדל בין מעשה טרור לבין תגובה עליו. למשל הרצח של עדן נתן זאדה בשפרעם בידי ערבים לאחר שנעצר ונתפס לא מוגדר כמעשה טרור. המעשה של זאדה כן. ובהתאם לכך אף אחד מששת האנשים שהורשעו בהשתתפות ברצח שלו לא קיבל יותר משנתיים מאסר. אפי ב. 23:12, 22 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    הסרתי מהערך מקרים אחדים של יידוי אבנים, שבהתאם לגישתך ניתן לראותם כמחאה אלימה ולא כטרור. דוד שי - שיחה 05:15, 24 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    אני Symbol support vote.svg בעד ערך כזה, ויותר מזה, גם יצא לי לחשוב על זה. אקסינו - שיחה 13:57, 23 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    דוד שי, זריקת אבנים במסות במקומות ממוקדים, היא פעולת טרור לפי כל ההגדרות שהבאת. כי כבר הוכח שאבן הורגת ועל כן אף צהל שינה את הפקודות לפגוע בזורקיי האבנים. לכן אני מבקש ממך לא למחוק את השורות המתארות זריקות האבנים בשום מקום. דוד שי בבקשה ממך שחזר את השורות שמחקת. אכן קיים ניסיון לספור את כמות זריקות האבנים על ערבים (כאן) והמספר מגיע ל-11 בשנה לעומת מאות בשנה כנגד יהודים. מאות פעמים של זריקות אבנים במקומות ממוקדים לאורך הצירים ביו"ש, יש בהם ניסיון לשנות מציאות כדי שיהודים לא ייסעו בכבישים אלו. מאידך 11 פעמים בשנה של זריקות אבנים במקומות שונים זה מזה לא משנות מציאות. ולכותב הטיוטה האירוע שציינת כאירוע מתוך ישראל קורה בג'לג'וליה שבתוך הקו הירוק ליד כפר סבא והוד השרון. אינני בטוח שהירי שבוצע באותו אירוע אינו ריב חמולות ועל כן יש לכלול אותו כפעולה של ערבים כנגד ערבים. .... Crocodile2020 ‏• שיחה 09:32, 24 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    אין הבדל בין זריקת אבנים לירי למעט האמצעי אבן מיועדת לפגוע ולהרוג רובה מיועד לפגוע ולהרוג. גם עם האבן לא פוגעת ישירות יש אין ספור אירועי תאונה בגלל זריקת אבנים, אירועי לינץ שהתחילו בזריקות אבנים, עוד מתקופת המקרא סקילה היא צורת הריגה. לאיפה הלכה היושרה? זריקות אבנים חייבים לחזור מיד לערך.
    אם ידוי אבנים לא צריך להיות כאן כנראה שהוא לגיטמי לדעת המוחקים, כלומר מותר לזרוק אבנים על אדם שאתה חושב אחרת ממנו. לאן הגענו?--מאגמה - שיחה 11:00, 24 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    קרוקודיל, אני אפילו לא סיימתי לכתוב את הערך, בחייך, אל תקח את זה כדוגמא! אקסינו - שיחה 10:57, 24 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    אקסינו, חבל על הזמן שלך, כי אם אפילו תמשיך לחפש הרי שלא תמצא עוד הרבה. הנקודה היא שהפרופורציות שונות בסדרי גודל. זריקות האבנים היומיומיות במסות, במקומות מרוכזים הן ניסיון להרוג, לשנות מציאות בשטח ולמנוע נסיעה חופשית בכבישי יו"ש. זו האמת ולא כך הדבר בזריקות אבנים ספורדיות שאינן מרוכזות במקומות קבועים. .... Crocodile2020 ‏• שיחה 11:19, 24 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    קרוקודיל, כל מה שהוספתי נוסף רק מחיפוש קצר, בפועל יש המון שלא נוסף. אלימות מצד יהודים ומתנחלים היא גדולה הרבה יותר ממה שאתה חושב. אקסינו - שיחה 11:25, 24 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    האם גם זריקת אבנים בידי יהודים בכביש בר אילן בשבת היא טרור? האם אהוביה סנדק וחבריו נחשדו בטרור? Crocodile2020, אתה מדבר על זריקת אבנים במאסות, אבל אין לנו שום אסמכתא שזריקות האבנים המתוארות בערך הן במאסות. דוד שי - שיחה 15:03, 24 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    או שזריקת אבנים ב-2 הצדדים תחשב כטרור או שזריקת אבנים ב-2 הצדדים לא תיחשב כטרור
    נדרש איזון, רק אז אני אסכים להגדירה. אקסינו - שיחה 16:03, 24 בדצמבר 20
    אקסינו ודוד שי, חברים, זריקות אבנים הגורמות להרג וזריקות אבנים משנות מציאות צריך לכלול אותם כאירועי טרור. זריקת אבנים בכביש בר אילן לא גרמו להרג ולא שינו מציאות בשטח. אהוביה סנדק וחבריו לא גרמו להרג ולא שינו מציאות, מאידך זריקות האבנים על יהודים ביו"ש גרמו להרג ושינו מציאות בכבישי יו"ש. בחנו את עצמכם האם הייתם מוכנים לנסוע בכבישים שאתם יודעים שיש בהם זריקות אבנים? אני בטוח ששניכם כלל לא נוסעים בכבישים אלה, מפחד. קל לדבר ולכתוב בויקיפדיה אבל לנסוע בכבישי יו"ש חס ושלום. Crocodile2020 ‏• שיחה 20:04, 24 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    שוב, זה או ש-2 הצדדים ייחשבו כטרור או ש-2 הצדדים לא ייחשבו כטרור
    אתה לא יכול להגיד שבכביש בר אילן זריקת האבנים היא לא טרור, וביו"ש כן. אקסינו - שיחה 20:49, 24 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    זה תלוי גם איך זורקים את האבן, מה גודל האבן והאם היא נזרקת על כלי רכב נוסע או לא. המצב הוא שעד היום לא נהרג אף אחד מיידוי אבנים בידי יהודים, בעוד שלא מעט יהודים נפצעו קשה ואף נרצחו מיידוי אבנים על ידי ערבים (כאשר האבנים שיידו הערבים היו גדולות וכבדות יחסית והמטרה הייתה יהודים בעת נסיעה במכונית). – ד"ר MathKnight (שיחה) 21:12, 24 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    אתה מוזמן לראות את הטיוטה שלי ולראות ששבעה נהרגו/נרצחו השנה מאלימות מתנחלים וישראלים. אקסינו - שיחה 21:13, 24 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    הטיוטה שלך מבוססת ברובה על מקורות לא אמינים ולכן אי-אפשר להתייחס אליה ברצינות, גם הניסוחים לא נייטרליים וכוללות מקרים שלא ברור מי התוקף, אלא מיוחס באופן אוטומטי לטענת הערבים ל"מתנחלים" (אפילו כאשר התקיפות לכאורה היו בלוד), ובחלק מהמקרים - לפחות לפי הכתוב - הערבים שנורו למוות נורו במהלך קטטה או כאשר הם היו עסוקים בעצמם בתקיפת יהודים (במקרה כזה, הירי בהם למוות הוא לא טרור יהודי אלא הגנה עצמית). כמו כן, לא מצאתי מקרה שבו נהרג ערבי מיידוי אבנים בידי ישראלים (אבל כן נהרג יהודי בלוד מיידוי אבנים בידי ערבים ישראליים). – ד"ר MathKnight (שיחה) 21:26, 24 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    כמובן שהכי קל להכחיש ולהגיד שהמקורות לא אמינים, אני גם יכול לעשות את זה עם ישראל היום ומקור ראשון, אבל אז מה החוכמה? אני לא מתמודד פנים מול פנים עם הטענות, אלא רק חושב איך לעקוף אותן. אקסינו - שיחה 21:47, 24 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    אגב, כן, המתנחלים באו מיהודה ושומרון ללוד. אקסינו - שיחה 21:49, 24 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    אקסינו אני חושב ש-MathKnight צודק כשהוא כותב לך שהמקורות שלך לא אמינים. כי גם אני יכול לכתוב בטוויטר שזרקת עלי אבן וגם חברים שלי יכתבו שזרקת עלי אבנים. האם זה נכון ואמין? האם אתה טרוריסט? כמובן שלא כי המקור טוויטר אינו אמין. בטוויטר כל אחד יכול לכתוב את אשר על ליבו ללא כל פיקוח. כנ"ל לגבי דיווחים בעיתון "הארץ" ו-YENT, כי הדיווחים שלהם נוטים חד צדדית ובמובהק לטובת הערבים וכנגד הישראלים. ראינו כבר גם סרטוני וידאו ערבים המתארים אירועים אלימים בעזה וביו"ש עם נפגעים, לא אמינים, כי הם מבוימים. ראינו איך המתים בסרטוני הווידאו שלהם, קמים וצוחקים על כל העולם. דבר נוסף לפעמים אכן ישנם נפגעים ערבים. אך אין זה ברור מי פגע בהם כי האלימות ברחובות שלהם ואף בתוך המשפחות שלהם האחד כנגד השני היא ברמה מטורפת שאתה כלל אינך מסוגל לתפוס בדמיונך. לא אחת קרה שנקבלו דיווחים על נפגעים ערבים ליכאורה מישראלים בזמן שבחקירת הדיווחים נמצא שבמקומות אלו כלל לא נוכחו ישראלים. לסיכום אני מציע לך למצוא מקורות אמינים יותר, אולי מדובר צה"ל או מדובר המשטרה. .... Crocodile2020 ‏• שיחה 13:14, 25 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    קרוקודיל, כמו שאמרתי למעלה, אני יכול להגיד את אותו הדבר על 0404 או על מקור ראשון, זאת לא החוכמה, למקורות ששלחתי יש הוכחות וזה לא משנה מאיפה הם הגיעו
    אל תנסה להכחיש את האתר שמהם אני מביא את המקורות, תנסה להכחיש את מה שקרה שם. אקסינו - שיחה 13:15, 25 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    מקורות כמו סוכנות הידיעות מען של הרש"פ ואיזשהו אתר בערבית שמופעל מלבנון הם לא מקורות אמינים. מה לעשות שמקורות פלסטיניים דוגלים בשימוש תדיר בשקרים ופייק ניוז (כולל הכחשת שואה) כדי ליצור דה-לגיטימציה ישראל, והקרוקודיל ציין לא מעט מקרים בהם הפגיעות לכאורה בפלסטינים היו מבוימות ואף ישראלי לא היה מעורב בהן. – ד"ר MathKnight (שיחה) 15:40, 25 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    מובן מאליו שמעולם נהרג ערבי מיידוי אבנים בידי ישראלים, אבל קרה שישראלים זרקו אבנים להנאתם, במסגרת חופש הביטוי, ובא ערבי מטומטם ודחף את עצמו מתחת לאבנים כדי להפריע להם, כי הערבי אשם תמיד. לא מאמינים? תשאלו את עאישה א-ראבי. דוד שי - שיחה 14:38, 25 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    דוד שי ואקסינו קיימים מספר נערים ונערות שמספרם אינו עולה על 30 הזורקים אבנים על ערבים המכונים "נוער הגבהות" לעומתם חיים ביו"ש עוד 400,000 ישראלים שלא נוקטים בפעולות אלימות כנגד ערבים. כל שכתבתי למעלה שטרור זו פעולה הבאה לשנות מציאות בשטח. בעובדה אתם פוחדים לנסוע בדרכי יו"ש בגלל זריקת האבנים של הערבים ומאידך הערבים אינם פוחדים לנסוע בכבישי יו"ש. כאנשים חושבים המביטים על המציאות האמיתית, מה מסקנתכם? מי מפעיל טרור? אלה שמפחידים אותכם או אלה שהערבים אינם פוחדים מהם? הרי לכם קנה מידה לטרור "פעולות משנות מציאות בשטח כתוצאה מהפחדה ורצח" באשר למקורות 0404 ומקור ראשון, הם הרי מצטטים את דובר צה"ל. כשעיתון הארץ ו- YNET ואו אחרים יצטטו את דובר צה"ל לא אתנגד למקור. באשר לגברת עאישה א-ראבי הוא שכתבתי למעלה, כשחוקרים את הדיווחים של הערבים לא ניתן לקבוע אם ישראלים היו מעורבים במותה. כך קבע בית המשפט. .... Crocodile2020 ‏• שיחה 15:32, 25 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    ציטוט של דובר צה"ל לא מקנה 100% אמינות לערך החדשותי באופן אוטומטי, במאמרי חדשות ששלחתי יש הוכחות חותכות, אפילו הורדתי ציוצי טוויטר לא אמינים כביכול כמו שאמרת לי. הכל מבוסס על צילומים וסרטונים, לא חושב שאפשר לבקש יותר מזה.. נ.ב. אתייג אותך משתמש:Crocodile2020 אקסינו - שיחה 15:34, 25 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    הפלסטינים מביימים סרטוני וידאו שקריים באופן שיטתי, ראה פאליווד, כך שסרט שמקורו פלסטיני הוא לא אמין. – ד"ר MathKnight (שיחה) 15:40, 25 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    ברור, ערבים תמיד מזייפים סרטונים.. רק יהודים צודקים Im-yahoo.svg אקסינו - שיחה 15:45, 25 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    מי שמזייף ומביים סרטונים כדרך קבע לא יכול לבכות שנוצרה לו תדמית של שקרן חסר אמינות. זה מה שקרה לפלסטינים בציבור הישראלי. – ד"ר MathKnight (שיחה) 19:33, 25 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    חידשת לי. זה מקרה נדיר, אפילו די בודד, ובטח לא מהשנה האחרונה. כאמור, על כל מקרה אלימות יהודי אחד יש מאות אם לא אלפי מקרי אלימות וטרור פלסטיניים, כך שהניסיון ליצור סימטריה הוא שגוי ופסול. – ד"ר MathKnight (שיחה) 15:40, 25 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    השנה נהרגו ונרצחו 7 ערבים ופלסטינים מפעולות טרור בידי מתנחלים ויהודים. אקסינו - שיחה 15:45, 25 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    משתמש קרוקודיל הפריך כמה מהמקרים האלו והראה שלא מדבר בטרור אלא או בתאונה, או בעימות דו-צדדי או בהגנה עצמית מצד היהודים נגד פורעים ערבים שנורו ונהרגו. – ד"ר MathKnight (שיחה) 19:33, 25 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    ברצוני להתייחס לכמה נקודות עקרוניות בדיון, לשם הפיכת השיח לענייני ואמין.
    ראשית, ערך כזה אכן רצוי, אני מבין שעובדים עליו, ונסתכל עליו בעין ביקורתית בדיוק כמו על הערך הנוכחי. לדעתי לא ניתן להכחיש שיש אירועי טרור נגד פלסטינים, נראה בערך הנכתב כמה הם ומה מידת אמינותם.
    שנית, פסילת הארץ וגם YNET מלהיות מקורות ראויים אינה ראויה בעצמה, בוודאי למי שמצטטים את ישראל היום. אלו עיתונים שמתפרסמים במדינת ישראל, כפופים לכללי האתיקה העיתונאית, ואם הם מפרסמים שקרים עובדתיים אפשר לתבוע אותם. הם אינם עושים זאת; לעתים יש טעויות ולעיתים יש דגשים שונים לגבי מה מפרסמים ומה לא, אבל אם משהו מתפרסם וחושבים שהוא שקרי, יש להוכיח זאת נקודתית.
    ככלל הושמעו בדיון הרבה מאד טענות ואי אפשר לבדוק את כולן, פשוט צריך להתמקד בשאלה לגבי כל אירוע, של טרור פלסטיני כמו גם טרור נגד פלסטינים, האם יש מקורות לאותו אירוע, או אם יש הפרכה סבירה לאותם מקורות, נקודתית.
    מקווה להמשך דיון ממוקד וענייני. AviStav - שיחה 16:51, 25 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]

    ──────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────── אקסינו, בבקשה הצג מקורות אמינים לכל 7 המקרים לפני שאתה זורק הכרזות. .... Crocodile2020 ‏• שיחה 16:00, 25 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]

    הגברת עאישה א-ראבי לא נרצחה בידי יהודים. כך קבע בית המשפט בניגוד לעמדת הפרקליטות והשב"כ. .... Crocodile2020 ‏• שיחה 16:04, 25 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    תוכל להציג מקור לקביעתך זו? דוד שי - שיחה 16:06, 25 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    1: https://megafon-news.co.il/asys/archives/342244
    2: -
    3: -
    4: https://www.mekomit.co.il/%D7%90%D7%A1%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%9C-%D7%98%D7%95%D7%91%D7%90%D7%A1%D7%99/
    5: https://toysmatrix.com/armed-israeli-civilian-shoots-kills-palestinian-boy-during-alleged-stabbing-attack/
    6: https://www.timesofisrael.com/idf-palestinian-shot-and-killed-after-trying-to-infiltrate-west-bank-farm/
    7: https://qudsnen.co/israeli-settler-runs-over-citizen-killing-him/
    משתמש:Crocodile2020 אקסינו - שיחה 16:13, 25 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    דוד שי קרא עד הסוף את הערך שבעצמך ציטטת. האם אתה מציע למחוק אותו משום שהוא לא אמין? להלן המקורות שבקשת מתוך הערך:- [1][2]. אני מקווה שהם אמינים עליך. .... Crocodile2020 ‏• שיחה 16:19, 25 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    אקסינו, אתה רציני? לקחתי במקרה את 2 המקורות שהנחת כאן את מקור 2 ומקור 3. ולתדהמתי אתה מצטט מקורות אודות טרור ישראלי כנגד ערבים בהם: במקור מספר 2 ממעריב, נער בג'לג'וליה (ליד כפר סבא והוד השרון בתחום מדינת ישרל) נרצח ליד ביתו והמשטרה עדין חוקרה. אין פרטים אודות היורה ואתה קבעת שזה יהודי כאילו שאין בחברה הערבית רצח ברחובות מידי יום. ובמקור מספר 3 מ- YNET קבעת כפעולת טרור תגובת חיילים בנסיון לפגוע בהם. אם אלה מקורותיך ל"טרור" אתה באמת יכול למחוק את הטיוטה שאתה כותב. .... Crocodile2020 ‏• שיחה 16:34, 25 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    אוקיי, אולי 2, 3 הם באמת מקורות קצת מפוקפקים, אתה מוזמן להיכנס לשאר המקורות. אקסינו - שיחה 16:38, 25 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    אקסינו, הספקתי לקרא גם את כל היתר.
    • מקור מספר 1, תאונת דרכים אומללה מאתמול, שהנהג הסגיר עצמו מיד לידי המשטרה. זו לא פעולת טרור.
    • מקור מספר 4, טענת שווה שצה"ל והמשטרה לא פתחו אפילו בחקירה. זו לא פעולת טרור.
    • מקור מספר 6, ניסיון פגוע שנעצר על ידי צה"ל והמתנקש נהרג. זו לא פעולת טרור.
    • מקור מספר 7, טענת שווה בלתי מבוססת בערוץ ערבי. זו לא פעולת טרור.
    אני מקווה שאתה כבר מסכים איתי שאתה יכול למחוק את הטיוטה. .... Crocodile2020 ‏• שיחה 16:58, 25 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    אני לא מסכים איתך בשום דבר ממה שאמרת, צר לי
    בשניים הראשונים עוד יכולתי להבין ואפילו מחקתי אותם מהטיוטה לשם שינוי. אקסינו - שיחה 17:13, 25 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    "פלסטיני נורה למוות באזור דהרייה בהר חברון בידי מתנחלים חמושים בקטטה" - מדובר במחבל שחוסל לאחר ניסיון דריסה בהר חברון.
    "פלסטינית נדרסה למוות בכניסה לסינג'ל, הישראלי נמלט מהמקום" - תאונת פגע וברח - אף אחד (חוץ מיחידת הטרור סייף ג'יאהד והרשתות החברתיות הערביות) לא קבע שמדובר בפיגוע. 188.64.207.162 20:01, 25 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    אקסינו, בו נגיע להסכמות, תורכי תורכי.
    • מקור מספר 1 שלך: תאונת דרכים שקרתה אתמול שעדין לא נחקרה והנהג המעורב בה, הסגיר עצמו מיד למשטרה. בשלב הנוכחי לשעה זו. אירוע טרור. כן או לא? אנא ענה במילה אחת. אם כן למה?
    • מקור מספר 4 שלך: סיפור פלסטיני שצה"ל והמשטרה מצאו שאין מקום לחקירה כנראה סכסוך פנים ערבי. אירוע טרור. כן או לא? אנא ענה במילה אחת. אם כן למה?
    • מקור מספר 6 שלך: ערבי הפוגע בחיילי צה"ל ונהרג בהתקלות כמו במקור מספר 3 שלך שכבר מחקת. אירוע טרור. כן או לא? אנא ענה במילה אחת. אם כן למה?
    אלה המקרים הקלים שנראה שיהיה לך קל לענות על השאלות. נסתפק בהן לעכשיו. אני לא מתיחס לאנונימיים .... Crocodile2020 ‏• שיחה 20:18, 25 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    • מקור מספר 1: אפשר להתווכח על זה, אני חושב שכן, המתנחל דרס ונמלט, רק אחרי זה אמר שדרס.
    • מקור מספר 4: לא מדובר בסיפור פלסטיני, מדובר בסיפור שסוקר גם בתקשורת הישראלית וגם בתקשורת בחו"ל, כבר הוכח שמתנחל הוא זה שהרג, אז הפעולה מכוונת ולפי כך זאת פעולת טרור
    • מקור מספר 6: הפלסטיני נרצח בידי מתנחלים בצורה לא חוקית, לפי כך זה בהחלט פעולת טרור אקסינו - שיחה 21:05, 25 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    מקור 6 - הריגת פלסטיני שתקף יהודים היא לא טרור, היא הגנה עצמית. – ד"ר MathKnight (שיחה) 21:20, 25 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    ל-2 מתנחלים אין זכות לרצוח פלסטיני רק בגלל הטענה שהוא נכנס להם לבית, אם זה היה קורה ליהודי אנשים היו מגיבים אחרת לחלוטין.. אקסינו - שיחה 21:23, 25 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    גם למתנחלים יש זכות להגנה עצמית. לירות בחשוד פלסטיני בגלל שנכנס להם לבית זו הגנה עצמית מוצדקת וממש לא טרור, בייחוד לאור ההיסטוריה הארוכה של מקרים של מחבלים פלסטינים שחדרו לבתים של יהודים ורצחו את מי שבתוכם, כולל ילדים. המקרה הזה עוד יותר מראה למה אין מקום לטיוטה שכתבת, וכמה היא ניסיון עלוב ליצור סימטריה במקום שאין כזו. – ד"ר MathKnight (שיחה) 21:38, 25 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    אני מסוגל להבין מאיפה אתה בא, אבל זו רצח ולקיחת חוק לידיים מהסיבה הפשוטה שלמתנחלים אין את הזכות לרצוח פלסטיני שלא נאשם או אשם בכלום מלבד זה. אגב, חשוב לי לציין שזה ברור שאין סימטריה, אבל חשוב מאוד להראות את 2 הצדדים למען הניטרליות של ויקיפדיה. כמות זאת לא השאלה. אקסינו - שיחה 22:11, 25 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    כשיגיע אלי פלשתיני הביתה, אקבל אותו בכוס קפה, בזר פרחים ובסבר פנים יפות. מתחשק לי לפגוש את סבא רבא בהר המנוחות. 2A01:6502:D597:31A8:5CFA:4C56:93E8:9278 22:15, 25 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    זה לא מה שאמרתי או רמזתי. אקסינו - שיחה 22:40, 25 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    ברור. רק אמרת ש"זו רצח ולקיחת חוק לידיים מהסיבה הפשוטה שלמתנחלים אין את הזכות לרצוח פלסטיני שלא נאשם או אשם בכלום מלבד זה", מכיוון שהם לא רוצים להתפנות לאבו כביר הם היו חייבים להרוג אותו ולכן זה לא נקרא רצח אלא "הגנה עצמית". בדיוק על כגון דא נאמר הבא להורגך השכם להורגו. 2A01:6502:D597:31A8:5CFA:4C56:93E8:9278 22:52, 25 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    אני בוחר שלא לענות לזה. אקסינו - שיחה 22:53, 25 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    זכותך, חבל שכך. אדגיש שהם לא הרגו אותו בגלל שהוא "נאשם" (כפי שאולי השתמע מדבריך), אלא כהגנה בזמן המעשה. 2A01:6502:D597:31A8:5CFA:4C56:93E8:9278 22:56, 25 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]

    הגיע הזמן להפסיק להיות נאיביים: איש לא ישכנע את רעהו בוויכוח זה. דוד שי - שיחה 04:46, 26 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]

    הכנסת טרור האבנים לרשימה[עריכת קוד מקור]

    בחודשים האחרונים הוכנסו ידויי אבנים לרשימה. בשבוע האחרון נמחקו לדעתי צריכים לחזור.
    Symbol support vote.svg בעד זריקת אבנים ברשימת הפיגועים.--מאגמה - שיחה 22:58, 25 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    אני גם Symbol support vote.svg בעד בתנאי שזריקת אבנים של יהודים גם תיחשב כטרור בכל ויקיפדיה. אקסינו - שיחה 22:59, 25 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    אני הסרתי את הכיתוב, ואנמק אותו שוב. ידויי אבנים, לצערי, הם מחזה נפרץ באיו"ש. אם נכתוב על כל זריקת אבנים בערך הזה, הערך יהיה ארוך פי 10 מהערך 2021. לכתוב על כל זריקת אבנים זה כמו לכתוב על כל מקרה שאדם דפק רכב ברוורס בחנייה, ולא רק על תאונות דרכים משמעותיות. (רוצים הוכחה שאני צודק? בשנת 2020 נפתוח יותר מ1000 תיקים במשטרה על זריקת אבנים [וזה לא כולל מקרים בהם לא נפתח תיק]. אני לא משער שב2021 המספר של זריקות האבנים קטן. (מקור מרכז המידע של הכנסת). אפילו גדולי מרחיבי הערך פה רוצים לכתוב רק על עשרה מקרים שהגיעו לתקשורת. עצם העובדה שרוב האירועים לא הגיעו לתקשורת, מלמדת שלזריקת אבן שלא גרמה לנזק, אין יותר מדי חשיבות אנציקלופדית).david7031שיחה • כ"ב בטבת ה'תשפ"ב • 00:09, 26 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    זריקת אבנים הוא סוג של מחאה. היא משמשת גם יהודים בהפגנות השבת בכביש בר-אילן, במחאה נגד מכוניות הנוסעות ביום הכיפורים ועוד. אין מקום לקבוע שזריקת אבנים שאיש לא נפצע בה באורח בינוני ומעלה היא מעשה טרור. אם מישהו סבור אחרת, שיחיל דין זהה על זורקי אבנים יהודים. דוד שי - שיחה 04:42, 26 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    כבר נכתב למעלה שכל פעולה של הפחדה ורצח המשנות מציאות זו פעולת טרור. העובדות הן שכתוצאה מזריקות האבנים ביו"ש חלק ממשתתפי הדיון כאן לא נוסעים בכבישי יו"ש מפחד מזריקות אבנים וחס ושלום אולי גם להיפגע ולמות. הרי שפעולת זריקת האבנים ביו"ש משנה מציאות הורגת לפעמים ומפחידה. זריקות האבנים בכביש בר אילן בירושלים אינן משנות מציאות, לא הורגות/לא הרגו איש ולא מפחידות. כי הן באמת מחאה/הפגנה שלא באה להפחיד או להרוג. יש להחזיר את זריקות האבנים ביו"ש לדיון כי הן פעולות טרור ולא מחאה או הפגנה. .... Crocodile2020 ‏• שיחה 11:29, 26 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    אני, לפחות, לא טענתי שזריקת היא לא טרור, אלא שאין לה חשיבות אנציקלופדית. (במידה דומה, אגב, זריקת בקת"בים, ואפילו "ירי לעבר יישוב" שלא כוון ספציפית לעבר אדם מסויים, או קבוצת אנשים מסויימת).david7031שיחה • כ"ב בטבת ה'תשפ"ב • 11:34, 26 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    לשם השוואה, ברך על הפיגועים ב2017 (הערך הראשון שנוצר אצלנו בזמן אמת, כך שלא ניתן לטעון שהקיצור שלו הוא בשל חוסר במקורות) אין ולו איזכור אחד של זריקת בתק"ב (חוץ מבסיכום בפתיח הערך), ולא של ירי לעבר יישוב. אירועי זרקית אבנים יש שניים, ושניהם באמת אירועים חמורים וחריגים.david7031שיחה • כ"ב בטבת ה'תשפ"ב • 12:05, 26 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    david7031, זה שבויקיפדיה העברית אירועי זריקת האבנים לא הוזכרו אין זה אומר שלא היו קיימים. חשיבות וויקיפדית ואנצקלופדית צריכה לתאר את המציאות האמיתית בשטח. אם מתברר שהעלימו פרטים אמיתיים מהאירועים הרי שצריך להשלים אותם בערך בניגוד לניסיון הנוכחי שבו מנסים למחוק עובדות שהתרחשו בשטח כגון זריקת האבנים. זריקת האבנים הם חלק מאירועי הטרור ביו"ש. .... Crocodile2020 ‏• שיחה 15:17, 26 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    אתה חוזר על הטענה "חלק ממשתתפי הדיון כאן לא נוסעים בכבישי יו"ש מפחד מזריקות אבנים". ובכן, מאז 1980 אני ממעט לנסוע בכבישי יהודה ושומרון, לא מחמת פחד מאבנים אלא כדי שלא לראות את חיילי צה"ל כפי שראיתים אז. דוד שי - שיחה 15:37, 26 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    דוד שי, גם לא תרצה לראות את חיילי צהל שיבואו להגן עליך ועל הבית שלך? אתה עוצם את עינך כשהם עוברים ברחובות עירך? אני מניח שתשובותיך לכך תהיינה המילה "לא". לכן אני שואל, האם אלה לא אותם חיילי צהל משנת 1980? צ.ה.ל כשמו, צבא ההגנה לישראל מגן עלינו בעירנו ובכל מקום שהוא נדרש להיות על מנת לתת לך, לי ולנו את ההגנה הטובה ביותר ללא הבדל בדעות הפוליטיות שלנו. אז בו לא נכניס אותו כמשתנה בוויכוח הנוכחי. .... Crocodile2020 ‏• שיחה 16:24, 26 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    גם אנשים שדופקים את הרכב שלהם ברוורס זה חלק מהמציאות, ובכל זאת אין עליהם ערך אנצילופדי. למה? כי באנצילופדיה אנחנו כותבים על דברים גדולים ומשמעותיים, ועל דברים חריגים. זריקות אבנים ללא םגיעה לא עונות על הקריטריון הראשון, ולצערי גם לא על השני. david7031שיחה • כ"ג בטבת ה'תשפ"ב • 19:02, 26 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    אם היו דופקים רכבים במתכוון מוציאים אנשים בעורמה ובכוח וגונבים את הרכב. היה סיבה לכתוב על זה בוויקפדיה. אה בעצם זו המציאות ביהודה ושומרון כבר תקופה ואף אחד לא כותב על זה.
    אף אחד לא דופק את הרכב שלך במטרה להרוג אותך ואם הוא עושה את זה כתופעה כדאי שזה יכתב בוויקפדיה. זה שהנושא של זריקת אבנים היא כלי רצח של מחבלים נתעבים לא נראית לך חשובה מעלה סימן שאלה גדולה עליך, שהרי המציאות הזאת היא ארוע גדול ומשמועתי. אין ולא תהיה תאונה שנעשתה בתום לב כזריקת אבנים שמיועדת לרצוח. זה שעד היום זה לא נכתב, זו טעות, שצריך לתקן אותה ויפה שעה אחת קודם. ערבי שמיידה סלעים הוא לא לוחם חופש הוא רוצח נתעב בהרימו סלע. אי אפשר להשוות את זה ליהודים כי אצלנו זה כמעט בלתי אפשרי אם נער בסיכון ירים אבן ביהודה ושומרון השב"כ ומחוז שי יחקרו את הארוע עד כלות וימצאו אותו. שהערבי עושה אתזה אפילו לכתוב את זה בתיעוד אנציקלופדי לא שייך. לאן נגענו?--מאגמה - שיחה 19:22, 26 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    מה הקשר הכוונה של הזורק? השאלה הרלוונטית היא לא אם זה טרור, אלא אם זה חשוב. אין זה מתפקידה של ויקיפדיה לתת מענה לאזלת היד (לדבריך) של השב"כ. תפקידה של ויקיפדיה הוא להציג לקוראיה את עיקרי הדברים החשובים. אם ביו"ש יש זריקות אבנים כל יום, יש לכתוב בפתיח הערך "במהלך השנה היו הרבה אירועי זריקות אבנים", ובגוף הערך לפרט אירועים משמעןתיים מתוכם (למשל, ב"ה לא קרה בשנים האחרונות, מותה של אדל ביטון מזריקת אבן). david7031שיחה • כ"ג בטבת ה'תשפ"ב • 19:38, 26 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    מטרת הוויקפדיה היא לספק מידע אנציקלופדי. בעית אי כתיבת טרור האבנים לא קשורה לשב"כ אלא להטיית המיזם לדעות מסוימות. הידע חשוב כי זאת המציאות. ארוע שנחשב כטרור לעולם יהיה בעל חשיבות אנציקלופדית. ודאי שהכוונה משנה, אם זה משחק שבטעות פגע למישהו בראש זה דבר אחד אך אם המטרה היא להרוג יהודים זה טרור. ואם ילד עשה את זה הוא טרוריסט וזה בעל חשיבות. בויקפדיה לא חסר מקום, זריקת אבנים חשובה - אלו אירועים משני חיים לנפגעים. לכן בעל חשיבות ברורה. --מאגמה - שיחה 20:23, 26 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    אירוע שנחשב כטרור לעולם יהיה בעל חשיבות אנציקלופדית? מאיפה החלטת על הקביעה הזו?
    עכשיו מצאתי בגוגל הגדרה יפה, שגם אם אני לא מסכים איתה במדיוק, היא כנראה מספיק טובה ” "פיגועים משמעותיים" מוגדרים על-ידי מרכז המידע כפיגועי ירי, דקירה, דריסה והטמנת מטענים או פיגועים משולבים. לא נכללים בהם יידויי אבנים והשלכת בקבוקי תבערה” (מרכז המידע למודיעין ולטרור של המרכז למורשת המודיעין. על פי שיטת הספירה הזו, היו עד כה ב2021 85 אירועים. בערך אצלנו ישנם 96 אירועים בתקופה הזהה, מספר מספיק קרוב לטעמי (לא בדקתי מקרה מקרה כדי לבדוק מאיפה מגיע ההבדל, אבל זה מספיק קרוב). ההצעה להכניס כל זריקת אבן ובקת"ב תגדיל את המספר ל1700 בערך. ברור שזה לא הגיוני. david7031שיחה • כ"ד בטבת ה'תשפ"ב • 18:56, 27 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    א. ככה אני חושב, הידע מגיע לכולם.
    ב. אין לי בעיה שיכנסו עוד 1700 אירועים ואף יותר.
    אחזור שוב, גם אם האבן לא פיצחה למישהו את הגולגלת היא משאירה נזקים גדולים בנפש הנפגעים. לא כל כדור, סכין או בקת"ב הורגים ובכל זאת ראויים להיכתב כך גם האבן שאין בינה לבין הקלצניקוב הבדל שתיהם כלי הרג. לכן אני לא מוצא סיבה שהארוע לא ידווח.
    לאזרח הפשוט יש זכות לדעת מי מפעיל אלימות, מאיזה סוג ואיפה, אל אף ההתנגדות הלא מובנת שלך.
    ידויי אבנים = טרור, לא התקוממות עממית ועוד כל מיני שמות מכובסים שנועדו לבנות נרטיב של לוחמי חופש שבמציאות רוצים לרצוח יהודיים רק בשל היותם יהודים. אם היה קורה ארוע של זריקת אבנים על ידי קבוצה אתנית, על רקע אנטשימי בארה"ב ודאי שזה היה מוזכר בערך כלשהוא. התקפות כאלו מתרחשות מידי יום במדינת היהודים ודאי שצריכות להיות מתועדות ולא להעלים אותן.--מאגמה - שיחה 23:16, 27 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]

    בעד Yyy774 - שיחה 01:51, 27 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]

    א. טוב. נשאר חלוקים. ב. טוב. נשאר חלוקים.
    ג. אם אין עוד טענות רלוונטיות באשר ל"מה היא אנציקלופדיה", הבה נעביר את הדיון למבחן הקהילה. אתה מוזמן לפתוח בהצבעה בה תשכנע את הקהילה שהערך צריך להיראות כמו דו"ח שבועי של מרכז המידע למודיעין ולטרור. (בחלק המפורט שלו, שאכן מפרט כל זריקת אבן. david7031שיחה • כ"ד בטבת ה'תשפ"ב • 23:26, 27 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    ולגבי טענותיך על זכות הידע של האזרח הפשוט, לאזרח הפשוט מגיע לדעת הרבה דברים. למשל את יומנו של ראש הממשלה. האם אנחנו מציגים את כולו בויקיפדיה? לא כל דבר שזכותו של האזרח לדעת, מקומו של הידע הוא בויקיפדיה. ויקיפדיה, מעצם טיבה, מביאה את עיקרי הדברים, ומפנה למקורות מורחבים (למשל הדוחות של המרכז המוזכר לעיל) לפירוט נרחב יותר. david7031שיחה • כ"ד בטבת ה'תשפ"ב • 23:29, 27 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    זריקת אבנים היא חלק מעיקרי הדברים כפי שהסברתי למעלה, והתהליך כבר קורה בשיחה.--מאגמה - שיחה 23:37, 27 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    מאגמה עבר לפסיכולוגיה וכתב "גם אם האבן לא פיצחה למישהו את הגולגלת היא משאירה נזקים גדולים בנפש הנפגעים". אמשיך ברוח זו ואציין ש-54 שנות כיבוש השאירו נזקים גדולים בנפש הפלסטינים וגם בנפש החיילים שעסקו ועוסקים בשליטה בפלסטינים. לפיכך אבקש לציין בערך את שמות כל הפלסטינים שבשטחי B ו-C ואת שמות החיילים ששירתו בשטחים אלה בשנת 2021, כולם נפגעו. דוד שי - שיחה 07:13, 28 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    david7031 אבקש ממך להחזיר את העריכה. בקבוקי תבערה מופעים בערך לאורכו. הדיון פה הוא על אבנים ואין בסמכותך להחליט לבד כי בקובי תבערה לא יופיעו בערך. אתה רוצה להוציא את זה תעמיד את ההגדרה שהבאת במבחן ההמון. כרגע זאת לא ההגדרה של הערך.--מאגמה - שיחה 10:27, 28 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    לא מבין איך זה קשור לדיון, אנחנו לא דנים על מערכת היחסים של פלוני עם ה"כיבוש" אלא על רשימת פיגועים. מאגמה - שיחה 13:58, 28 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    אני לא יודע על איזה עריכה אתה מדבר (העריכה האחרונה שלי בערך זה הייתה לפני שלושה ימים). אני לא מתנגד לדיווחים על בקבוקי תבערה. דוד שי - שיחה 10:44, 28 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    א. בקבוקי תבערה לא מופיעים לאורך על הערך. האירוע הראשון של בקת"ב שלא גרם לנפגעים או נזק מופיע בנובמבר (ולא בדקתי אם הוכנס אז או רק בשבועיים החארונים). ב. זכותי להתנגד לכל תוספת שהיא בערך, בפרט אם נימקתי אותה בצורה מסודרת בדף השיחה. david7031שיחה • כ"ד בטבת ה'תשפ"ב • 10:47, 28 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    א.גם באפריל גם במאי גם באוקטובר נכתב על בקתבים, בוא נהיה מדויקים.
    ב.מותר לך לעשות מה שאתה רוצה מתי שאתה רוצה אבל לא כל דבר נכון לויקפדיה. יש כללים לערך שנתמכים בגירסה יציבה, לא כל דבר הוא בר שינוי ללא שיחה, אני מבקש שוב שתחזיר את העריכה.--מאגמה - שיחה 10:57, 28 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    כפי שכתבתי, לפני נובמבר לא נכתב על בקת"ב שלא גרם לנזק או לנפגעים. כיוון שלערך זה, להבנתי, אין גירסא יציבה, כי הוא משתנה כל הזמן, אני לא יכול לבטל את העריכות שהכניסו את נובמבר ודצמבר. אני כן יכול להתנגד להוספת מקרים חדשים. אם תצליח לשכנע את המפעילים שהגירסא היציבא לצידך, אפתח אני בהצבעה על הנושא. אם לא תצליח, אנא פתח בהצבעה או בהבאת משתתפים נוספים אשר יקבלו את עמדתך שיש להביא בערך כל אירוע בקת"ב וזריקת אבנים, גם אם לא גרם לנזק או לנפגעים. david7031שיחה • כ"ד בטבת ה'תשפ"ב • 17:59, 28 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    מנובמבר זה גירסה יציבה. לערך יש סטנדרט שמהווה גירסה יציבה ואין לערבב את זה עם הדיון על האבנים - אתה לא מכבד את הסטנדרט של הערך שקיים הרבה לפני נובמבר. אין הבדל בין ירי ללא נפגעים לבקטב ללא נפגעים. לא יודע על סמך מה אתה עושה את ההפרדה הזו. מה שאתה עושה מסכן ערכים רבים והוא תקדים לנזק גדול. אני מציע בשלישית שתחזיר את העריכה ונסיים את הארוע בצורה מכובדת.--מאגמה - שיחה 18:17, 28 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]

    לפעולת טרור יש היבט פסיכולוגי שכן מדובר באלימות במטרה להשפיע פוליטית, ועם זאת מציע להגביל את האירועים לאירועים מסכני חיים כמו ירי, דקירה, דריסה, לינץ', ובקבוקי תבערה. ואת ידויי אבנים להגביל רק למקרה שגרמו לפציעה קשה או מוות חס ושלום או כאשר נזרק בלוק או סלע שממש מסכן חיים כמו שהיה במקרה של תאל גל הירש. ההגבלה צריכה להיות גם בגלל הפרקטיקה שהרי מדובר באלף אירועים בשנה ויותר, וערך כזה יהפוך לרשימת מכולת משעממת וחסרת משמעות. אפי ב. 10:50, 28 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]

    אותי לא הצלחת לשכנע. אם תצליח לשכנע את המפעילים בשיטה שלך לספירת גרסא יציבה, כמובן לא אפתח במלחמת עריכה. בינתיים אולי עדיף לך לנסח בצורה קוהרנטית מדוע זריקת בקתב נחשב לאירוע משמעותי, לקראת ההצבעה שבכל מקרה אחד משנינו יפתח david7031שיחה • כ"ה בטבת ה'תשפ"ב • 18:46, 28 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    מעבר לזה, גם המידע על נובמבר נכנס לפני פחות משבוע (יום רביעי שעבר) מה שבדרך כלל לא מהווה גירסא יציבה.
    אגב, אם נלך בשיטתך על "רוח הערך", מדוע בעשרת החודשים הראשונים של 2021 לא הכניסו אירועי זריקות בתק"בים ללא נפגעים? מדוע בערך המקביל על 2020 יש רק שלשה אירועי זריקת בקתבים, וגם שם אירועים בהם כוחות צה"ל ירו בזורק? אולי אי הכתיבה בנושא היא רוח הערך?david7031שיחה • כ"ה בטבת ה'תשפ"ב • 19:08, 28 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
    עכשו כשאני נתקל בסיכום השנתי של צהל בגזרת יהודה ושומרון על 5,532 אירועי ידויי אבנים, ו-1,022 אירועי השלכת בקבוקי תבערה (ראו בתחילת הערך נתונים ומקור), אני מבין שלא רק את ידויי האבנים לא הגיוני להכניס לערך, אלא אפילו את כל אירועי זריקת בקבוקי התבערה למרות פוטנציאל ההרס שלהם שהוא לשרוף מכונית או בית על נוסעיו או יושביו. לגבי בקבוק תבערה המכונה מולוטוב ראוי להזכיר שהוא שימש בעבר כנשק צבאי, שנזקו היה לא פחות מרימון. בג"ץ כבר קבע כי "השלכת בקבוקי תבערה לעבר רכב נוסע שקולה לשימוש בנשק חם ממש. כידוע, הנזק שעלול להיגרם כתוצאה ממעשה זה עלול להיות הרה אסון ולגבות מחיר דמים כבד" והענישה יכלה להגיע עד ל40 חודשי מאסר בפועל למבצע העיקרי. אפי ב. 01:48, 29 בדצמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]

    מהו טרור?[עריכת קוד מקור]

    מהערך הוסר האירוע "כוחות הביטחון שהגיעו לפנות קרוואן בלתי-חוקי שהוצב בגבעת קומי אורי נתקלו בעשרות מתפרעים יהודים שיידו לעברם אבנים והשליכו צמיגים בוערים. נזק נגרם לכמה כלי רכב. שלושה לוחמי מג"ב ויס"מ נפצעו קל. כעשרה מהמתפרעים נפצעו בעימותים.", בנימוק "לא נחשב טרור". שאלתי: מדוע בקבוקי תבערה שמשליכים פלסטינים הם טרור, ואילו צמיגים בוערים שמשליכים ישראלים אינם טרור? דוד שי - שיחה 22:49, 1 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

    שאלה טובה דוד, מסכים לחלוטין שזה טרור לכל דבר. אקסינו - שיחה 23:11, 1 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
    אני נגד הגדרה של האירוע כטרור, מדובר בהפס"ד וכמו שלא מוזכרת בערך אף הפרת סדר של פלסטינים (מתרחשות על בסיס יום יומי) לא צריכות להיות מוזכרות בערך הפרות סדר של יהודים. כמו כן אני סבור שאת כל אירועי זריקות האבנים ובקבוקי התעברה שמתבצעים על ידי פלסטינים באופן יום יומי (ואי אפשר שהרשימה תכיל כל אירוע כזה כי היא תהיה אין סופית) לא צריך להזכיר למעט בפתיח שבו יופיע המספר הכללי של האירועים שהתבצעו ב-2021 וזאת משום שהתקשורת מתעלמת מאותם אירועים (אלא אם הם מתבצעים על ידי יהודים) ולכן קשה למצוא מקורות לאותם אירועים. אפשר לציין אירוע אבנים לפי דעתי אם וכאשר יש הרוג או לפחות פצוע קשה (כמו הפיגוע שבו נפצעה קשה אדל ביטון הי"ד מאבן שהשליכו פלסטינים) אפשר להזכיר את האירוע ברשימת הפיגועים) בנבה - שיחה - 🔧גם תחזוקה זה דבר חשוב!👷‍♂️ 01:03, 2 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
    השלכת אבנים במסגרת הליך של אכיפת חוק, חמורה ומגונה ככל שתהיה, איננה נכללת במסגרת של אירוע טרור המכוון באופן עיוור נגד אוכלוסיה או נוכחות צבאית. Yehud830 - שיחה 01:12, 2 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
    אמרתי כבר למעלה בדיון אחר ששניהם טרור או ששניהם לא טרור, אם מישהו חושב שיידוי אבנים של ערבים זה טרור ויידוי אבנים של יהודים זה לא (כמו בעריכה האחרונה), זה לא מקובל בעיני כלל
    ויקיפדיה צריכה להיות נייטרלית לקורא, לא פרו-ישראלית או פרו-פלסטינית. אקסינו - שיחה 01:21, 2 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
    מציע שוב לחזור לערך טרור. מנסה לסכם את העניינים. טרור מוגדר כפעילות אלימה ואקראית נגד אזרחים לא מעורבים במטרה להגיע להישג פוליטי. בבסיס הטרור ישנו רצון להפחיד וליירא של מושא הטרור. מעשה הטרור כשמו כן, הוא להטיל אימה ופחד על היריב. פעולות מובהקות של טרור הם פיגועים עם פצצות או גז רעיל או ירי במקומות הומי אדם, בכדי להרוג כמה שיותר אזרחים אקראיים בכדי להעביר למשטר מסר פוליטי, כמו למשל מגדלי התאומים, פיצוצי הרכבות בספרד ולונדון, מתקפת הטרור בפריז ב-2015 או פיגועי ההתאבדות בישראל במהלך האינתיפדה השנייה. כאשר שוטרים או חיילים מנסים לאכוף חוק והם נתקלים בהתנגדות אלימה מצד יהודים, ערבים או דרוזים, הדבר לא יוגדר באופן קטגורי כטרור אלא כהפרת סדר המכונה בצה"ל הפס"ד. בכל יום חיילי צה"ל נתקלים באלימות של פלסטינים כאשר הם נכנסים לכפרים ומחנות פליטים לתפוס מבוקשים, או שוטרים נתקלים באלימות של פושעים, ואנחנו לא סופרים את זה בכלל. כאשר האלימות מופנית רק כלפי חיילים הפעולה הזו מוגדרת פעולת גרילה כמו הוייטקונג בווייטנאם והמחתרות בימי מלחמת העולם השנייה. אצלנו נוטים לעיתים לערבב בין פעולת גרילה לטרור. ולכן אולי בכלל צריך לשנות את שם הערך אם רוצים לכלול בערך את כל הפעילות של הפלסטינים נגד חיילי צה"ל ל"פעילות חבלנית עויינת" או משהו דומה, או להפריד לערך אחר. הרי ברור שבמסגרת מבצע צוק איתן למשל חיילי צה"ל נהרגו בקרב כלוחמים ולא כתוצאה מפעילות טרור. כאשר ישנה התקוטטות בין אזרחים בשל קרקע או כל דבר אחר כמו למשל נקמת דם קונקרטית, האלימות הזו גם לא תוגדר כטרור. למשל המריבות בין שתי החמולות ברמלה שכרוכים בה ירי והתנקשות באנשים, והמריבות והקטטות בין פלסטינים למתנחלים שנובעים מעויינות הדדית או בשל סכסוכי שטח מקומיים. גם פעילות פלילית אף שהיא נעשת באמצעות רובי סער ונהרגים בה אנשים במהלך פשע או חיסול חשבונות, גם היא לא תחשב כטרור אלא תוגדר כפעילות פלילית. גם פעולת התנקשות מכוונת באישיות פוליטית, לא תוגדר כטרור כי היא איננה אקראית אף שלרוב תהיה לה כוונה פוליטית. ויש פשע שנאה שדומה לטרור אבל איננו טרור, כיוון שאין לו מטרה פוליטית, כמו למשל האונס והרצח של אורי אנסבכר ומצד שני חטיפתו ורציחתו של מוחמד אבו ח'דיר אבל אנחנו כוללים בדרך כלל אירועים כאלה בטרור. אפי ב. 01:57, 2 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
    יפה כתבת, ולכן יש לסלק מהערך כל אזכור של יידוי אבנים או השלכת בקבוקי תבערה על ידי פלסטינים, משום שהם רק הפרות סדר הנעשות במחאה על הכיבוש הישראלי. זו אנציקלופדיה ניטרלית, ולכן היא מחויבת לדין אחד לפרחחי יצהר ולפרחחים הפלסטינים. דוד שי - שיחה 07:48, 2 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
    אקסינו ודוד שי אכן וויקיפדיה צריכה להיות מאוזנת ולא נוטה לצד הערבי בעיוורון מוחלט. מעל 5,000 זריקות אבנים ומעל 1,500 בקט"בים על הנוסעים בדרכים, זה טרור על פי דיווח צה"ל. כשיבואו לזרוק אותכם מביתכם בכל מקום בארץ בו אתם גרים, גם אתם תזרקו אבנים על השוטרים כמחאה. זו אינה פעולת טרור כנגד עוברים ושבים בכבישים. זו מחאה כמו כל מחאה אחרת. אין מקום לעשות סלט מכל מה שקורה צריך גם להבחין בין האירועים ובפרופורציות. .... Crocodile2020 ‏• שיחה 09:13, 2 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
    יש גם יידוי אבנים של יהודים, האם הם לא טרור מבחינתך? כי אם זה המצב, אתה היחיד פה שלא נייטרלי. אקסינו - שיחה 09:39, 2 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
    Crocodile2020, לתפיסת הפלסטינים, כל יהודי שנוסע בגדה המערבית, ובוודאי כל מתנחל שמתגורר שם, בא לגרש את הפלסטיני מביתו ומאדמתו, כך שהמחאה של הפלסטיני אינה שונה מהמחאה שאת מייחס לפרחחי יצהר. אלה ואלה מביעים מחאה על מה שכואב להם (ואין זה משנה האם אתה מזדהה עם כאב זה). או ששניהם עוסקים במחאה, או ששניהם עוסקים בטרור. כל גישה אחרת אינה ניטרלית. דוד שי - שיחה 10:11, 2 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
    דוד, לפי ההגיון שלך שכל פעילות פלסטינית אלימה היא מחאה נגד הכיבוש, כי כל יהודה ושומרון הוא ביתם, והיא בסך הכל הפרת סדר, מביאה לידי אבסורד, כי נוכל  לכלול בזה טרור מובהק כמו הרצח של משפחות בביתם כמו רצח בני משפחת פוגל באיתמר, רצח בני משפחת סולומון בחלמיש, רצח משפחת גביש וכמו  רצח שלהבת פס התינוקת בידי צלף, או פיגועי ירי אכזריים על הצירים כמו רצח טלי חטואל ובנותיה המזעזע, ואפילו הפיגועים במסעדת סבארו או מלון פארק, כי הם מאמינים שכל ארץ ישראל היא ביתם. המומחים קוראים ל"מחאה" פוליטית כזו בשם המפורש טרור. ברור שיש הבדל בין הפרת סדר שהיא הפגנה אלימה או התנגדות לכוחות הביטחון, לבין תקיפה לוחמתית נגד אזרחים שנעשת על ידי חוליה שהתארגנה במטרה להרוג אזרחים אקראית על רקע לאומם או דתם, במיוחד אם הוא נעשה בנשק התקפי שמטרתו להרוג כמו רובה או בקבוק תבערה. לגבי אבנים אני מוכן שמכל 5500 זריקות האבנים יכנסו רק האחוזים הבודדים שגרמו להרג או היו מאסיבית כמו סלעים. אגב בדקתי ומכל 61 פיגועי הירי שדיווח צה"ל נכנסו לערך רק כ-14, ומכל אלף בקבוקי התבערה שצהל דיווח עליהן נכנסו לערך רק 15 מקרים (1.4%). ורק אומר בשולי הויכוח שאבסורד הוא להתווכח על זכות היהודים על ה"גדה" (ביטוי משונה שטבעו הירדנים. מתי ראיתם גדה כזו רחבה?) רק כאשר כאשר בשבוע שעבר חגגו שני מיליארד נוצריים ברחבי העולם את הולדתו של ישו "המתנחל" מבית לחם אשר ביהודה לפני כאלפיים שנה ורק לפני חודש מיליוני יהודים חגגו את נצחון המקבים המתנחלים ממודיעין, גופנה, ומכמש על הסלווקים ההלניסטים.אפי ב. 11:58, 2 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
    הרחקת לכת בטיעונים היסטוריים. הפלסטינים ואבותיהם ואבות אבותיהם התגוררו בשטחים אלה עוד לפני הכיבוש הישראלי, זכותם על ביתם גדולה מדו של מתנחלי יצהר על ביתם, וכך גם זכותם למחות על מה שהם רואים כפגיעה בזכותם זו. מקובל עלי שמזריקת אבנים (משני הצדדים) ייכנסו רק אלה שהובילו לפגיעה משמעותית, וכך גם לגבי בקבוקי תבערה וצמיגים בוערים. במקרה שהתחיל דיון זה הותקפו ונפצעו חיילי צה"ל שבאו לבצע משימה שהוטלה עליהם, לטעמי זה טרור ולא מחאה, טרור שאומר "אוי לכם אם תעזו להתעסק אתנו". דוד שי - שיחה 12:05, 2 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
    דוד שי, אויבי מדינת ישראל מוחים על כך שמדינת ישראל קיימת כך מופיע באמנות שלהם וכך הם מכריזים על כל במה בארץ ובעולם. ברגע שהם יוכלו ינסו לפגוע בנו ולהשמידנו, כולל בך או כל יהודי אחר הגר בין הירדן לים. לכן, אני שואל אותך מה ההבדל בין יהודה, בנימין, שומרון, תל אביב, חיפה, ירושלים, יפו רמלה ומקומות אחרים? האם זריקות אבנים בכל אחד מהמקומות שהזכרתי היא גם מחאה בלבד ולא טרור? מה אתה היית עושה ברגע שחבורות ערבים היו זורקים עליך אבנים יום יום בדרכך לביתך? .... Crocodile2020 ‏• שיחה 13:21, 2 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
    לא יכול בלי היסטוריה, כי עם שישכח את עברו ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל. יהודה הייתה יהודית ושומרון הייתה ישראלית מבערך 1500 לפני הספירה ועד מרד בר כוכבא ב-136 לספירה, שאז אדריאנוס הקיסר הרומאי החריב אותה והחליף את שמה מפרובינקיה יהודיא לפרובינקיה פלסטינה. (נקודה למחשבה. אם הם היו משאירים את שמה הקודם, אז ערביי השטחים היו קוראים היום לעצמם יהודים?). בגליל לעומת זאת נותרו כ-400 כפרים יהודיים עד למאה השביעית לספירה ושעם הכיבוש הערבי של ערבים מערב הסעודית הם נעלמו. (מעניין למה). לא רק שהעם היהודי התהווה ביהודה ושומרון ושם התגוררו מלכיו, כהניו ונביאיו, למעשה התנ"ך רובו ככולו, שנוצרים ומוסלמים מכירים בקדושתו ומבוססים עליו, נכתב על ידי יהודים ביהודה ושומרון ולא בתל אביב, אשדוד, עכו או אשקלון. ובתי המקדש היהודים נחרבו מאות שנים לפני שהדת המוסלמית נוסדה. כך שאם מדברים על זכות ראשונים על הארץ, ובמיוחד על יהודה ושומרון ברור בעיני שליהודים יש מקום נכבד ועדיף על הערבים. במיוחד שלערבים בארץ ישראל מעולם לא הייתה מדינה, והם תמיד חיו תחת שלטון זר: צלבני, ממלוכי, עותומני או בריטי כמו היהודים שחיו בפולין או בארה"ב. ולגבי יצהר, אפרת או בית אל בניגוד לשיח מוניס ומאות נקודות שקיבוצים מתגוררים עליהם, הם לא החריבו ולא גירשו אף ערבי מביתו אלא בנו את ביתם על הר טרשים קרח. אפי ב. 13:48, 2 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
    איך 1500 לפני הספירה רלוונטית בדיוק? באותה מידה אני יכול להגיד שהיו פה בני אדם ללא דת לפני עשרות אלפי שנים, אז כל השטח הזה חילוני, זאת עילה לא רלוונטית בכלל לדיון. הדיון מדבר על מה הוא טרור. אקסינו - שיחה 13:50, 2 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
    אקסינו, זו תקופת ההתנחלות (בערך) של השבטים בארץ ישראל, וככל שהולכים בזמן אחרונה האנשים דוקא היו דתיים יותר ולא חילוניים. פתחו לי את הדלת לדבר על זכות היסטורית אז אמרתי את דעתי, כי בהקשר להגדרת טרור מיציתי. ואומר עוד מילה. כל טרוריסט מאמין בצדקת דרכו, בין אם הוא אירי, בסקי, סרי לנקי, אסלמי או אחר, והדבר לא גורע מחומרת הטרור שהוא עושה. ואני חוזר, לפגוע באדם אקראי ללא סיבה קונקרטית על רקע גזע, דת, ותרבות נע בסקלה שבין פשע שנאה לבין טרור, לפי חומרת המעשה. התגוששות עם כוחות ביטחון ופגיעה בהם נע בסקלה שבין הפרות סדר לבין פעולות גרילה לפי חומרת המעשה. אפי ב. 14:59, 2 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
    קודם כל, לפני עשרות אלפי שנים הדתות לא היו קיימות, וגם שפות לא.
    דבר שני, זה לא רלוונטי מי היה פה ראשון, מה שרלוונטי, זה שיש פה עם שחי תחת דיכוי, אתה יכול לא להסכים עם הדרך שישראל מתנהלת בה ואתה יכול להסכים איתה, אבל מי היה פה ראשון זו בהחלט לא עילה וזה לא נושא השיחה. אקסינו - שיחה 15:24, 2 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
    בעיני הדיון הלך למקומות רחוקים מידי. ההבדל אינו נעוץ בשיוך האתני אלא בהקשר של האירוע - אם מדובר בתקיפה רנדומלית שהרקע שלה הוא שנאה או מטרה פוליטית (וכן - גם "סכסוך הקרקעות" בין הציונות ליישות הערבית בארץ ישראל הקיים מעל 100 שנים הוא מטרה פוליטית) הרי שמדובר בטרור. מנגד אם מדובר בפעילות מחאה אלימה שמגיעה בעקבות הליך אכיפה שלטוני זה לא טרור. Yehud830 - שיחה 18:27, 2 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
    אם נעזוב לרגע את ההתחכמויות הדווקניות, נראה שמדובר בהפס"ד ולא בטרור. האירוע לא ניזום על ידי המתפרעים ולא כוון נגד אזרחים. מדובר בהפס"ד לא חוקי שהתפתח עקב הכוונה לפנותם - זה אירוע שנמצא במישור הפלילי ולא הלאומני. גם את העצורים יעמידו לדין על התפרעות, על הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, על תקיפת איש ביטחון - אך לא על טרור. – ד"ר MathKnight (שיחה) 20:34, 2 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
    לדבריך, טרור הוא רק על רקע לאומני, כלומר בין לאומים שונים. ישראלים שתוקפים ישראלים אינם טרור. OK דוד שי - שיחה 20:41, 2 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
    הטיעון שלי לא מבודד רק לזה, אלא כולל את מכלול הנסיבות. למשל, תושבי המאחז לא יצאו מיוזמתם לתקוף אזרחים אלא התפרעו בניסיון לפנותם, אירוע שהוא פלילי ולא טרוריסטי. למשל: עבריין שתוקף שוטר הוא לא טרוריסט, כי הרקע פלילי ולא לאומני או דתי או פוליטי. – ד"ר MathKnight (שיחה) 21:11, 2 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
    Symbol support vote.svg בעד החזרת המשפט. טרור לכל דבר ועניין. נעם דובב - שיחה 19:01, 4 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

    על מה מבוססים נתוני צה"ל על פעולות טרור בשטחים?[עריכת קוד מקור]

    הפיסקה:

    על פי נתוני צה"ל בשנה זו היו רק בגזרת יהודה ושומרון (נכון ל-10 בדצמבר) 5,532 אירועי זריקות אבנים, 1,022 אירועי השלכת בקבוקי תבערה, 61 אירועי ירי, ו-18 אירועי דקירה.[3]
    

    הקישור (שאינו מתרגם כאן נכון מהתבנית משום מה, צריך להיות https://www.idf.il/אתרים/המיוחדים/סיכום-2021/סיכום-שנה-2021-גזרת-איוש/) אינו פעיל וחיפוש באתר לא מעלה מסמך סיכום בהתאם למילות המפתח בקישור אתרים/המיוחדים/סיכום-2021/סיכום-שנה-2021-גזרת-איוש. גם חיפוש אחרי נתונים ספציפיים כמו " 5,532" לא מוצא שום דבר.

    Ommnia - שיחה 14:48, 7 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

    תוכל למצוא את הנתונים במשפט האחרון בכתבה. אגב, חיפוש פשוט בגוגל של המילים "5,532 אירועי זריקות אבנים" נותן הפניות למספר כתבות שמביאות את אותם הנתונים. Eladti - שיחה 14:55, 7 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
    תודה. הבעיה היא הקישור, לא הנתונים. Ommnia - שיחה 15:03, 7 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
    בארכיון האינטרט אפשר לראות את דף המקור. אפי ב. 16:47, 7 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

    NPOV: נהרגו לעומת נרצחו[עריכת קוד מקור]

    "בשנה זו נרצחו שבעה יהודים ישראלים בפעולות טרור" - האם יש מדיניות לגבי השימוש בטרמינולוגיות הללו? Ommnia - שיחה 15:11, 7 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

    לא צריך מדיניות שלנו, למילים יש משמעות מקובלת בשפה העברית. כחלק ממשמעות מקובלת זו, אזרח שמת בפעולת טרור הוא נרצח, ואילו חייל שמת בעת מילוי תפקידו נהרג. דוד שי - שיחה 16:18, 7 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]