הפיגוע במלון פארק
| חלק מהאינתיפאדה השנייה | |
|---|---|
 | |
| זירת הפיגוע במלון "פארק" בנתניה | |
| תאריך | 27 במרץ 2002 |
| מקום |
 מלון פארק, נתניה, ישראל |
| קואורדינטות | 32°19′57″N 34°51′03″E / 32.3325°N 34.850833°E |
| סוג | פיגוע התאבדות |
| הרוגים | 30 |
| פצועים | 160 |
| מבצע |
 חמאס |
| מניע | חלק מגל טרור פלסטיני |
|
(למפת נתניה רגילה)   הפיגוע במלון פארק | |
  | |
הפיגוע במלון פארק, הידוע גם כטבח ליל הסדר, היה פיגוע התאבדות בשליחות החמאס שבוצע במלון פארק בנתניה בליל הסדר תשס"ב, 27 במרץ 2002. בפיגוע נרצחו 30 ישראלים ונפצעו 160. מבחינת מספר הנפגעים והנרצחים, זהו פיגוע ההתאבדות הקשה ביותר בהיסטוריה של ישראל. הפיגוע נחשב למניע העיקרי ליציאה למבצע חומת מגן.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפיגוע היה חלק מהאינתיפדה השנייה שתחילתה בספטמבר 2000. מאפיינה העיקרי היה הצלחת ארגוני הטרור הפלסטיניים להביא לגל פיגועים חסר תקדים בהיקפו ובחומרתו, שבוצעו בידי כל ארגוני הטרור הפלסטינים ואף בידי נשים וילדים. פיגועי ההתאבדות גרמו למאות הרוגים ואלפי פצועים בישראל. באינתיפאדה נרצחו למעלה מ-1,000 ישראלים (רובם הגדול אזרחים) ונפצעו כ-6,000.
החל מאמצע ינואר 2002 הטרור שוב גבר והגיע לשיאו בחודש "מרץ השחור" שבו נרצחו למעלה מ-135 ישראלים בפיגועי התאבדות שהתרחשו בתדירות יומיומית: ב-2 במרץ נרצחו 11 אזרחים בשכונת בית ישראל בירושלים, למחרת נרצחו 7 חיילים ו־3 אזרחים ליד עפרה, ב-7 במרץ נרצחו 5 מתלמידי המכינה בעצמונה, ב־9 במרץ נרצחו 11 בפיגוע בקפה מומנט בירושלים ועוד שניים בטיילת בנתניה, ב-20 במרץ נרצחו 7 בפיגוע התאבדות באוטובוס ליד מוסמוס והשיא היה בפיגוע במלון פארק בנתניה ב-27 במרץ שבו נרצחו 30 איש. בסה"כ אירעו ב-27 הימים הראשונים של מרץ 23 פיגועים בישראל.[1]
תכנון[עריכת קוד מקור | עריכה]
כוונה להוסיף ציאניד[עריכת קוד מקור | עריכה]
במסגרת ההכנות לביצוע הפיגוע ביקש עבאס א-סייד מאחיינו טארק ע'אנם אחמד זידאן לסייע בהכנת חומר כימי שיסייע לגרימת נפגעים רבים בפיגוע. טארק זידאן, שהועמד לדין בישראל ונדון ל-6 שנות מאסר, למד רוקחות בירדן וגויס לחמאס. בשנת 1997 הוא התבקש על ידי החמאס לבצע מחקר על שילוב חומרים וגזים בפיגועי טרור. זידאן ביצע מחקר שעסק בגז עצבים וגז כלור וקנה במסגרת זאת 4 ק"ג רעל ציאניד. את תוצאות מחקרו ואת רעל הציאניד הוא העביר לידי החמאס בקיץ 1997 ואף קיבל איגרת מהחמאס בחו"ל בה הוסבר לו על אופן השימוש ברעל הציאניד והגברת האפקטיביות שלו. בפברואר 2002 ביקש ממנו עבאס א-סייד להעביר לידיו בקבוק ציאניד שהיה בידו על מנת שישמש לפיגוע רב נפגעים. זידאן העביר לו את הרעל. אפשרות השימוש בציאניד נשקלה במסגרת ההכנות לפיגוע במלון "פארק" אך בסופו של דבר לא נעשה בו שימוש. לאחר הפיגוע מסר עבאס א-סייד לאחיינו, כי בדעתו להשתמש בקרוב בציאניד בפיגוע אותו הוא מתכנן לבצע.[2]
בחירת זירת הפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-27 במרץ, ערב פסח, בסביבות השעה 14:00 יצאו עודה, המחבל המתאבד, ופתחי ח'טיב, הנהג, מהדירה בטולכרם ונסעו לכפר נזלת עיסא. משם ברכב אחר נסעו לכיוון הרצליה בחיפוש אחר מקומות הומי אדם. משלא מצאו בהרצליה מקום להרוג בו אנשים רבים הם נסעו לתל אביב וגם שם התאכזבו. במשך כ-4 שעות הם חיפשו יעד לביצוע הפיגוע ולא היו מודעים לכך שבאותו היום חל ליל הסדר, שכן מרבית הישראלים חוגגים את החג בקיום ליל הסדר בביתם. בדרך סיפר עודה לפתחי ח'טיב כי הוא מכיר את נתניה מאחר שהרבה לעבוד בה בעבודות מזדמנות בהיותו שוהה בלתי חוקי, והשניים נסעו לשם. הם פנו בנתניה לכיוון מערב וירדו מהרכב בסמוך למלון "פארק". המקום, שהמה אנשים שסעדו בליל הסדר, התאים למטרתם.
הפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפיגוע בוצע ב-27 במרץ 2002, שבו נחוג ליל הסדר תשס"ב. מלון פארק בנתניה ערך כמדי שנה סדר פסח ל-250 אורחים[3] בחדר האוכל שבקומת הקרקע של המלון. רוב האורחים היו קשישים שלא יכלו לקיים את הסדר בביתם. המחבל נכנס למלון סמוך לשעה 19:15 מבלי שהמאבטח בדק אותו, וחצה את הלובי לכיוון חדר האוכל. עדי ראייה סיפרו שהמחבל הסתובב בתוך הלובי של המלון כשהוא מחופש לאשה, לבוש מעיל שלושת רבעי שחור פתוח, נעלי נשים, פאה עם שיער בלונדיני ארוך, משקפיים צהובים, וידיו בכיסים כאילו הוא מאוד נינוח. בעיני חלק מהעדים הוא נראה חשוד, משום שהיה לבדו, בעוד מרבית האורחים היו עם משפחות.[4] לאחר שהגיע למרכז האולם שלח ידו למתג ההפעלה והפעיל את המטען.
הפיצוץ היה רב עוצמה וגרם להרס רב בחדר האוכל ובבית המלון. חלקים מהתקרה האקוסטית קרסו. 19 בני-אדם נהרגו במקום ו-160 נפצעו. מאוחר יותר מתו מפצעיהם הקשים אחד עשר אנשים נוספים. ההרוגה הצעירה ביותר הייתה בת 20 והמבוגרת ביותר בת 90. בפיגוע נרצחו מספר זוגות נשואים, וכמו כן אב ובתו. כשליש מהנרצחים היו תושבי נתניה. אחת ההרוגות הייתה יהודייה משוודיה שבאה להתארח בארץ לרגל החג. 11 מהנרצחים היו ניצולי השואה.
בעקבות הפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
תגובות בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
מנהיגי העולם גינו את הטבח כאקט טרוריסטי. נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש, אמר כי "הרציחות האכזריות שנעשות בדם קר חייבות להפסק, אני קורא לך מר ערפאת ולרשות הפלסטינית לעצור את הרציחות, בגלל שישנם אנשים במזה"ת שיעדיפו לרצוח מאשר לחיות בשלום". מזכיר המדינה קולין פאוול אמר כי "זה זמנו של ערפאת לדבר עם עמו". מזכ"ל האו"ם קופי אנאן אמר שהמתקפה חסרת הלב היא דוגמה מזעזעת במיוחד לטרור, והיא פוגעת באינטרס הפלסטיני.[5]
תגובת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מבצע חומת מגן
בישראל נתפס הטבח במלון פארק (שהיה פיגוע ההתאבדות מספר 53 של האינתיפדה השנייה) כשיאו של חודש עקוב מדם, שבו נרצחו למעלה מ-135 ישראלים בפיגועים. בעקבות הפיגוע החליטה ממשלת ישראל על גיוס חירום של 20,000 חיילי מילואים (באמצעות "צו 8") ופתיחת מבצע חומת מגן, שהיה מבצע רחב היקף של צה"ל בשטחי יהודה ושומרון שהתרחש בין ה-29 במרץ ל-10 במאי 2002. מטרתו העיקרית של המבצע הייתה לפגוע ב"תשתיות הטרור" הפלסטיני ולעצור את גל הפיגועים שהתעצם. בפועל צה"ל הרס גם את רוב התשתית הארגונית של הרשות הפלסטינית באיו"ש. במסגרת המבצע גויס סדר כוחות רחב היקף של יחידות חי"ר, שריון והנדסה קרבית במילואים, סדר כח מגויס שלא היה כמוהו מאז תום מבצע שלום הגליל. המבצע הוכתר בהצלחה וסימן נקודת מפנה באינתיפאדה השנייה, נקודה שלאחריה פחתו מאוד פיגועי הטרור ומספר האבדות הישראלי.
תגובות ברשות הפלסטינית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2003 מימנה הרשות הפלסטינית טורניר כדורגל בשם "טורניר השהידים של טולכרם בכדורגל - אליפות השהיד עבד אל-באסט עודה".[6] בסקר שנערך, 71% מהנשאלים הפלסטינים אמרו שזה "דבר טוב" שהטורניר נקרא על שמו של המחבל.[7]
נוסף לכך, שלט רשמי, חגיגי, הוענק למשפחת המחבל עבאס א-סייד, לרגל יום השנה לטבח במלון פארק. השלט ניתן על ידי עיסא קרקה, השר לענייני אסירים ברשות הפלסטינית, בעת ביקורו בביתם ב-28 במרץ 2011.[8] על פי ממשלת ישראל הדבר מהווה הפרה בוטה למחויבות הפלסטינית להפסיק את האדרת המחבלים וההסתה לאלימות.[8]
גורל מתכנני הפיגוע ומבצעיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישראל פעלה ללכידת מתכנני הפיגוע והשותפים להוצאתו אל הפועל. חלקם נלכדו ונדונו למאסר, וחלקם נהרגו:
- קייס עדואן, אחד משני מתכנני הפיגוע הראשיים, נהרג ב-5 באפריל 2002[9] במהלך מבצע חומת מגן, לאחר שימ"מ, צנחנים ונח"ל צרו על ביתו שבשכם ופרצו אליו, עדואן וחמישה מחבלים נוספים פתחו באש על כוחות הביטחון. בהמשך הקרב המחבלים נהרגו כולם: צלפי הימ"מ הרגו 2 מחבלים והשאר נהרגו בידי הכוחות שפרצו אל הבית. בשעות הערב דחפור D9 משוריין הרס את הבית. בהריסות נמצאו גופות המחבלים.[10]
- המתכנן הראשי השני, עבאס א-סייד, נעצר במאי 2002 והועמד לדין על הפיגועים שביצע. משפטו נפתח בספטמבר 2003. א-סייד הורשע בספטמבר 2005 ונידון ל-35 מאסרי עולם.[11]
- פתחי חטיב, שהורשע בהסעת המחבל, מוהאנד שרים, שהורשע במימון הפעולה והסתרת המתאבד לקראת הפיגוע, מועמר אבו שייח, שהורשע בגיוס המתאבד לחמאס ונאסר יתאימה, שהביא למתאבד את חגורות הנפץ משכם הורשעו יחד באפריל 2003, ונדונו ל-29 מאסרי עולם.[12] נאסר יתאימה שוחרר במסגרת ההסכם לשחרור גלעד שליט, באוקטובר 2011.
- מוהנד טאהר, מכין המטען ושותף גם הוא לפיגוע, נהרג בהיתקלות עם לוחמי שייטת 13 ביוני 2003.[13]
- עומר ג'באר, ראש החמאס בטול-כרם, שהיה מעורב בשליחת המחבל לפיגוע, נעצר בעירו ב-26 במרץ 2008 על ידי חיילי גדוד נחשון.[14] במרץ 2013 הוא הורשע במעורבות בפיגוע, בכך שקישר בין עבאס א-סייד, לנהג, פתחי חטיב, שהסיע את המחבל[15] ונדון ל-30 שנות מאסר.[16]
- מוחמד חַרוויש, שהיה אחראי לשליחת המחבל לפיגוע, נעצר ב-15 בספטמבר 2009 על ידי הימ"מ בטול-כרם.[17]
- חוסאם בדראן, מפקד הזרוע הצבאית של החמאס בשומרון, נחשב על ידי ישראל לאחד המעורבים בפיגוע כמו גם בפיגועים אחרים. הוא נעצר באפריל 2002, אך לא הועמד לדין על מעורבות בפיגוע אלא נדון ל-17 שנות מאסר על עבירות קלות יותר. באוקטובר 2011, במסגרת ההסכם לשחרור גלעד שליט, הוא שוחרר מהכלא.
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברמת השרון, ששניים ממייסדיה, אליעזר ויהודית קורמן, נספו בפיגוע, הוקמה אנדרטה בשם "הזעקה לשמים", לזכר חללי הפיגוע. למרגלות האנדרטה מונחות 30 אבנים, לזכר 30 חללי הפיגוע.
בלובי של מלון פארק יש פינת זיכרון קטנה למנכ"ל המלון.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טבח ליל הסדר, תיאור הפיגוע ורשימת הנרצחים - באתר משרד החוץ
- נתניה - מלון "פארק", רשימת הנרצחים באתר משרד ראש הממשלה
- קורבנות הפיגוע במלון פארק, באתר אזרחים חללי פעולות איבה
- רצח אזרחים בליל הסדר במלון "פארק" בנתניה, באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 2 בספטמבר 2005
- ענת שיחור-אהרונסון, הורשע מתכנן הפיגוע במלון פארק, באתר nrg, 22 בספטמבר 2005
- יורם שוייצר, מסע הרצח בליל הסדר, באתר nrg, 7 באפריל 2007
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חומת מגן
- ^ רצח אזרחים בליל הסדר במלון "פארק" בנתניה, באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 2 בספטמבר 2005
- ^ רענן בן צור ואטילה שומפלבי, עלה ל-22 מספר ההרוגים בפיגוע ליל הסדר בנתניה, באתר ynet, 29 במרץ 2002
- ^ אטילה שומפלבי ועתי"ם, "המחבל הסתובב בלובי - והמאבטח לא חשד בו", באתר ynet, 28 במרץ 2002
- ^ Passover suicide bombing at Park Hotel in Netanya - 27-Mar-2002, אתר משרד החוץ הישראלי
- ^ טורניר כדורגל מהלל מחבלים מתאבדים - ארכיון חדשות
- ^ Palestinian Poll - The New York Sun
- ^ 1 2 A Palestinian 'gift' for Passover - Official Palestinian promotion of terrorism, 08.04.2011, אתר משרד החוץ הישראלי
- ^ פליקס פריש, רשימת המוות של המבוקש קייס עדואן, באתר ynet, 6 באפריל 2002.
- ^ יואב לימור, סופו של מתכנן טבח ליל הסדר, באתר nrg, 7 באפריל 2002.
- ^ ע"פ 1776/06 עבאס אל סיד נ' מדינת ישראל, ניתן ב־5 בספטמבר 2011.
- ^ שרון רופא-אופיר, 29 מאסרי עולם לחוליה שביצעה הפיגוע במלון "פרק", באתר ynet, 14 באפריל 2003.
- ^ משרד ראש הממשלה, תמונת מצב עדכנית המפרטת את סיכול חברי התשתיות הצבאיות של החמאס אשר הוציאו לפועל את הפיגוע הרצחני במלון פארק בנתניה, 14 באפריל 2003.
- ^ רועי שרון, נעצר 6 שנים אחרי הפיגוע, באתר nrg, 26 במרץ 2008
- ^ אמיר בוחבוט, המעגל נסגר: הורשע אחרון סייעני הפיגוע במלון פרק, באתר וואלה!, 11 במרץ 2013.
- ^ אמיר בוחבוט, 30 שנות מאסר לאחרון המעורבים בפיגוע במלון פרק, באתר וואלה!, 8 באפריל 2013.
- ^ אמיר בוחבוט, אבי אשכנזי ועמית כהן, נעצר בכיר מבוקשי חמאס בטול כרם, באתר nrg, 15 בספטמבר 2009.
| פיגועי טרור נגד ישראלים בעשור הראשון של המאה ה-21 | ||
|---|---|---|
| פיגועים נגד ישראלים שבוצעו בישראל ובשטחים | < • 2000 • 2001 • 2002 • 2003 • 2004 • 2005 • 2006 • 2007 • 2008 • 2009 • > | |
| פיגועים נגד ישראלים שבוצעו בחו"ל | הפיגוע בדלפק אל על בנמל התעופה של לוס אנג'לס (4 ביולי 2002) • הפיגועים במומבסה (28 בנובמבר 2002) • הפיגוע בשגרירות ישראל בטשקנט (30 ביולי 2004) • מתקפת הטרור בסיני (7 באוקטובר 2004) • הפיגוע בשגרירות ישראל במאוריטניה (1 בפברואר 2008) | |