שיחת משתמש:Eldad/ארכיון24

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ביוונית, איך היית מתעתק את זה? ראיתי בויקי שתעתקו את זה לאונופריוס וגם ראיתי אנפריוס (נראה לי שמדובר באותו אדם). בברכה, נטע - שיחה 13:46, 19 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

אונופריוס (כלומר, כאילו כתוב Onufrios). אלדדשיחה 13:49, 19 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
תודה רבה :-) נטע - שיחה 13:55, 19 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

שלום אלדד. בפי שאלה: האם אכן יש לכתוב מעיין (בהקשר של הערך המקושר), ולא "מעין"? תומר 16:56, 19 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

והאם תוכל לצטט לי את החוק שקובע את אופן הכתיב הנכון? (שאם אינני טועה, הוא עם דאבל יו"ד) תומר 17:12, 19 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
הכלל קובע שיו"ד עיצורית באמצע המילה תיכתב בשתי יו"דים. לכן - "מעיין" ולא "מעין". "מעין" הוא מֵעֵין = כמו, כאילו וכו'.
כדאי לך גם להציץ בכללי הכתיב המלא של האקדמיה, בקישור שבראש דף השיחה שלי. אלדדשיחה 19:04, 19 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
תודה. אגב, ידעתי שצריך לכתוב את המילה כך, אבל מישהו התווכח אתי שצריך לכתוב "מעין", והבאתי את תשובתך כהוכחה :) תומר 19:27, 19 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
שמחתי לעזור :) אלדדשיחה 23:22, 19 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

בערך חרסינה נתקלתי בבעית תרגום. תירגמתי מתוך זיכרון לאבנית אבל אני לא בטוח שזה התרגום הנכון ל - http://en.wikipedia.org/wiki/Stoneware מוטי 23:22, 19 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

אני לא מכיר את המושג העברי עבור stoneware (מצאתי שמדובר בכלי חרס גסים) - "אבנית" זה לא, למיטב ידיעתי. "אבנית" זה scale, אם אינני טועה. אלדדשיחה 23:26, 19 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
תודה, אתקן בערך מוטי 23:28, 19 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
נסה לשאול גם את אביעד, אולי הוא מכיר את המושג העברי המקביל ל-stoneware. אלדדשיחה 23:31, 19 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
אין לי שמץ, למרות שבתוך זה יושב ברגע זה ממש הקפה שלי. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 23:40, 19 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
חיפוש קצר בגוגל ([1]) מעלה את האפשרות שאולי "אבנית" היא בכל זאת השם המקובל כאן, ואם לא אז "סטונוור". אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 23:43, 19 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
החלטתי על סטונוור, כי אבנית מפנה למשקע שבקומקום. מוטי
האקדמיה ללשון מציעה מספר מונחים, כתלות בהקשר:
  • בהקשר של ריצוף - אֶבֶן טִין [חוֹמר קרמי צפוּף יוֹתר וקשה יוֹתר מחרס]
  • קדרות - כְּלֵי טִין אֶבֶן [החרס סמיך, מזוגג, מדובקק וצבעוני]
  • חשמל - חַרְסִינָה מֻבְחָרָה
  • הבראת מעונות (לא ברור לי לגמרי למה הכוונה) - חֶרֶס אֶבֶן

אני מניח ש"טין אבן" הוא המונח המתאים כאן, אבל השאלה היא האם מישהו יבין על מה מדובר... ‏ costello • ‏ שיחה 23:49, 19 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

לפי הכתוב, טִין אֶבֶן הוא המינוח הנכון. אבל מי משתמש בו? אוסיף בסוגריים בערך) מוטי
עוד שאלה לדוברי האיטלקית, את הפורצלן הביא על פי המסורת מרקו-פולו בשובו מסין לאיטליה. המילה פורצלן אם-כך היא כנראה מילה איטלקית או שיבוש מרכז אירופאי של מילה איטלקית. למיטב זכרוני פורצלה היא מילה גסה לתיאור פות. האם יש משמעות גם למילה פורצלן ? מוטי 00:17, 20 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
אומנם פותים (או פותות?) אינו בדיוק תחום ההתמחות שלי, אבל המילה אכן הגיעה מאיטלקית, porcellana, שם היא מופיעה לראשונה במאה ה-13, ומציינת סוג של צדף - הקשר לחרסינה הוא כנראה המראה המזכיר צדף. שמו של הצדף נגזר מהמילה "porcella", כלומר "חזירה קטנה" (המקור בלטינית) - כנראה שהצדפים נקראו כך בגלל שהם אמורים להיות דומים לפות של חזירה. Voila. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 00:24, 20 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

היי אלדד

תירגמתי את התואר הכנסייתי Chorbishop כ"צ'ורבישוף". האם מוכר לך משהו אחר בעברית? Geagea 23:53, 19 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

אני מהמר על כורבישוף. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 00:26, 20 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
גם אני. חיפשתי מקודם, כאשר העלית את השאלה, "כורבישוף" - אבל לא היו מופעים בגוגל. בכל אופן, אם יש צורך לכתוב גרסה עברית לדרגה הזאת בכנסייה הנוצרית, נראה לי ש"כורבישוף" תתאים. השאלה הנשאלת היא אם כדאי להוסיף גם את המונח באותיות לטיניות, לצד המונח "כורבישוף". אלדדשיחה 00:41, 20 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
תודה. Geagea 13:44, 20 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

שלום אלדד,

סליחה אך בטעות שיניתי את העריכה שלך בערך שבע קהילות. היתה לי התנגשות עריכה בזמן שהוספתי את התעתיקים הלועזיים של שמות המקומות.חוה3 11:14, 20 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

לא נורא, אני מקווה שעכשיו הכול בסדר. אלדדשיחה 11:17, 20 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
אני חוששת שכל השינויים שערכת נעלמו. צריך לתקן בשנית. בברכה,חוה3 11:19, 20 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
את יכולה לבדוק שוב? מה, למשל, נעלם? לי נראה שעריכותיי בכל זאת נמצאות שם. אלדדשיחה 11:20, 20 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
לדוגמא: רשימת מקורות שהיה צריך להיות קישורים חיצוניים.חוה3 11:28, 20 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

מעבר היהודים[עריכת קוד מקור]

היי אלדד, אשמח אם תציץ בארגז החול שלי. אמנם אני רק בראשית עבודתי, אבל רציתי לוודא שהתעתיק שבחרתי נכון, לפני שאני מתרגל להשתמש בו לאורך כל הערך. כמו כן, אם תוכל להוסיף שם את שם המקום בערבית זה יהיה מצוין. עידושיחה 00:19, 21 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

עניתי לך שם - במחשבה שנייה, אולי הייתי צריך לענות כאן. אם זה נכון, אוכל לכתוב לך את הכתיב בערבית מאוחר יותר. זה פשוט לא הסתדר לי עם מה שכתבת שם, "מעבר היהודים". אלדדשיחה 00:27, 21 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

העברה מארגז החול של עידו[עריכת קוד מקור]

לא יודע, נראה לי טיפה מוזר. "קצר אל-יהוד" (קאסר אל-יהוד) פירושו "טירת היהודים". "קצר" בערבית היא כמו castle, או קאסטרה בלטינית. האם לכך התכוונת? אלדדשיחה 00:25, 21 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
אולי גלגול כזה-או-אחר של ג'סר אל-יהוד? אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 00:26, 21 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
This would make more sense. אלדדשיחה 00:28, 21 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
לא, לא. המקום נקרא "קאסר אל יהוד". אולי הטעו אותי בתרגום מובנו של שם המקום. אני אבדוק את זה. עידושיחה 00:29, 21 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
מהערך יוחנן המטביל למדתי שזה אכן "ארמון". עידושיחה 00:38, 21 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
אלדדי שים לב! "קסטרה" בלטינית הם מבצרים או מחנות צבא, ברבים (היחיד הוא קסטרום). והמילה האנגלית castle (כמו גם שאטו הצרפתי) נגזרו מ-castellum, לשון ההקטנה של castrum. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 00:41, 21 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
ממש ניטפוק לא צפוי :) התייחסתי לעיל למין אטימולוגיה בעברית, למשל, לשם "די-קאסטרה" או "די-קסטרו", שמתורגם על בסיס ה"טירה" או ה"מבצר" בלטינית. לא כל כך למילה הלטינית בדיוק... אלדדשיחה 00:45, 21 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
לא אמרתי שלא היה צפוי, רק שלא היה קרוא... אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 00:46, 21 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
נו, הפעם הייתי דווקא ציני, שלא כהרגלי :) אבל תודה שאתה מעמיד דברים על דיוקם. אלדדשיחה 00:47, 21 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

אני חושב שאלך דווקא על "קאסר אל יהוד", לאור התוצאות במבחן גוגל. עידושיחה 20:25, 21 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

אין בעיה, ממילא נוסיף את התעתיק המדויק מערבית, "קצר אליהוד". אלדדשיחה 21:07, 21 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
(משתעל) עידושיחה 22:27, 21 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
הסר דאגה מלבך. כאשר תבשר לי שהערך עומד על כנו במרחב הערכים, אטפל בכך. אלדדשיחה 22:28, 21 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
הנה: (בערבית: قصر اليهود, תעתיק מדויק: קצר אליהוד). אלדדשיחה 22:31, 21 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
שוקרן! עידושיחה 22:32, 21 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
עפואן! אלדדשיחה 22:33, 21 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

איך כותבים? "טריידנט" או "טרידנט"? יש אצלנו ערבוב. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 09:34, 21 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

במקרה הזה נראה לי שאין מנוס מתעתיקים שונים. קלשון בעל שלושה חודים - טרידנט. לעומת זאת, אם מדובר בכלי נשק מודרני, אמריקאי, נכתוב על פי ההגייה באנגלית, טריידנט. אלדדשיחה 10:01, 21 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
והלא המודרני בא מהעתיק... חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 10:03, 21 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
ואם אתה כבר פה, שנה בבקשה בעמוד הראשי לקטעי "הידעת" נוספים --> לקטעי "הידעת"? נוספים חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 10:05, 21 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
לא עדיף לקטעי "הידעת?" נוספים? תומר 22:30, 21 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
אכן, וכאשר בדקתי במשך היום לְמה זה שונה, ראיתי שנכתב "הידעת?", כראוי. אלדדשיחה 22:32, 21 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

תוכל להעיף מבט כאן? תודה מראש, תומר 16:12, 22 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

הי, אלדד,
סיימתי לכתוב את הערך הזה שאתה סנדקו (קבעת את תעתיק השם). בשים לב לחיבתך לערכים היסטוריים, אני חושב שאתה עשוי למצוא בו ענין - מדובר בפיסת היסטוריה לא כל כך ידועה, למרות שהתרחשה במרכז אירופה. בברכה. ליש 19:25, 22 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

מזל טוב על סיום הערך! אשמח לעבור עליו, בקרוב. אלדדשיחה 19:43, 22 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

היי, אני צריך עזרה בתעתוק.... איך היית מתעתק Charlie Christian ? תודה, נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 23:47, 22 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

אוהו, בחרת לך שאלה... שאלתית... :) באנגלית זה משהו כמו צ'ארלי קריסצ'ן. אבל - נו, איך בעברית? בוא נשאיר את זה כך, ונמתין לתשובות נוספות מקוראי דף השיחה. אלדדשיחה 23:54, 22 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
ייתכן שעדיף לאיית את שמו כפי שכתבת - בעברית זה נראה טוב יותר. אלדדשיחה 00:01, 23 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
בינתיים נשאיר ככה, ונראה :) תודה, נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 00:29, 23 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
יש סיבה לא לקרוא לו כריסטיאן, כמו שאנחנו מתעתקים את השם הזה בדרך כלל? אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 00:56, 23 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
בשורה שנמחקה מקודם כתבתי שנוכל לקרוא לו "צ'ארלי כריסטיאן" - אבל הצעתי זאת כהפניה (מחקתי כדי לא להנחות את העדים... ;-)). עד כמה שידוע לי, רק לכריסטיאן אמנפור אנחנו קוראים "כריסטיאן". אלדדשיחה 01:01, 23 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
וגם לכריסטיאן סלייטר ולכריסטיאן ברנרד ויש עוד אנגלו-סקסי או שניים או שלושה כשמחפשים אצלנו "כריסטיאן". מה פתאום "קריסצ'ן"? אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 01:02, 23 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
שכנעת אותי. צ'ארלי כריסטיאן איט איז. אלדדשיחה 01:03, 23 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
דרך אגב, במקרה של כריסטיאן ברנארד, זה Christiaan. טיפה שונה מהכריסטיאן הנוכחי. אבל, בדיעבד, אני מסכים שאנחנו קוראים להם בעברית "כריסטיאן". לרגע הייתי שבוי יותר מדי בהגיית המילה באנגלית. אלדדשיחה 01:10, 23 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

הנה הגיית השם באנגלית. למעשה, התעתיק שהצעתי לעיל היה מדויק בהחלט: צ'ארלי קריסצ'ן. אבל בהתאם למנהגנו בדרך כלל, אני מסכים עם אביעד שעדיף "כריסטיאן". אלדדשיחה 01:15, 23 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

מעולם לא שמעתי את שמו של הבחור הנוכחי נהגה, אך אני מוכרח לציין שבתור דובר אנגלית ילידי, האינטיקט הראשוני שלי הוא לקרוא לכל אחד עם שם כזה כרישטֵין. דניאל צבישיחה 07:16, 23 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
כריסטיאן? רק לי זה נשמע מוזר פה? אולי בגלל שזה שם משפחה... אז זהו זה פסק הדין? אולי צ'ארלי הנוצרי? נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 09:51, 23 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
יש עניין של הגייה באנגלית, ויש עניין של כתיב בעברית. שמו הוא "קריסצ'ן" - לפי הקישור שצירפתי (כפי שחשבתי מלכתחילה; אתה צודק, מה לעשות, באנגלית זה גם "הנוצרי" :-)). מצד שני, אנחנו באמת מבטאים "כריסטיאן סלייטר", כפי שהזכיר אביעד. אז אולי באמת "צ'ארלי כריסטיאן". האם אתה, או דניאל צבי, יכולים לצטט מקרים אחרים שבהם זה שונה, כלומר, אנחנו כותבים בצורה שונה את השם "כריסטיאן" בעברית? אלדדשיחה 10:05, 23 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
פשוט אף פעם לא שמעת אף אחד מתייחס אליו כך. אבל טוב, אני סומך עליהם - אני פשוט אשאיר כמה הפניות... נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 10:13, 23 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
חבל שאני לא מכיר אותו מידע אישי. כך לפחות הייתי יכול לומר שתמיד שמעתי את שמו נהגה "קריסטן", ויכולנו להמשיך להשתמש בכתיב המוכר לך. אלדדשיחה 10:17, 23 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

תעתיקים מפרסית[עריכת קוד מקור]

אשמח אם תוכלו לעזור:
יש לי כאן כמה משפטים בפרסית, שאני תוהה כיצד עדיף לתעתק אותם לכתיב עברי. יש לי רעיונות כלליים, אבל אשמח לעזרתכם:

  1. Az emri ka sobh bekhair
  2. hal-e to khub e?
  3. Een pesar khaleh-ye to ast
  4. To inja hasti
  5. Een pesar khaleh-ye to ast

תודה מראש, אלדדשיחה 16:02, 23 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

אנא ציין מה מטרת התעתיק. האם הכוונה ללמד הגייה פרסית נכונה? ‏DrorK‏ • ‏שיחה11:33, 24 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
השאלה הייתה אולי מחולקת לשניים. אפשרות אחת הייתה בעניין תעתיק פרסי-עברי כהלכתו (נגיד, עבור דוברי פרסית), והאפשרות השנייה - עבור כאלה שאינם יודעים פרסית. אני לא למדתי את כללי התעתיק מפרסית, ותהיתי מה מקובל במקרה של המשפטים הנ"ל. תודה על עזרתך, דרור. אלדדשיחה 18:47, 27 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
נ"ב: אם במקרה אתה עונה כאן, אנא צרף הודעה בתחתית דף השיחה שענית לי בחטיבה הפרסית (אני לא תמיד בודק בהיסטוריה, כי יש אצלי לא מעט תעבורה בדף השיחה - לכן פספסתי את הודעתך). אלדדשיחה 18:47, 27 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

תודה על התיקון[עריכת קוד מקור]

Gridge ۩ שיחה 22:50, 23 באוקטובר 2007 (IST).[תגובה]

בבקשה, don't mention it. אלדדשיחה 22:51, 23 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

שלום אלדד, למיטב ידיעתי, הוגים את השם הנ"ל בספרדית (לפחות בספרד) כ"ויצ'נטה". בויקיפדיה יש מקומות עם ויסנטה ויש עם ויצ'נטה. מה התעתוק הנכון?אודי 08:31, 24 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

אני מעריך שמדובר בשם איטלקי, ואז ההגייה היא אכן "ויצ'נטה". אם כך, ייתכן שבספרדית הוגים אותו על פי האיטלקית. על פי הספרדית, ההגייה הייתה צריכה להיות "ויסנטה" (בעצם, משהו שהוא בין "ויסנטה" ל"ביסנטה"). אלדדשיחה 08:32, 24 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
בספרדית ההגייה היא "ויסנטה" - מימי לא שמעתי הגייה אחרת. השם האיטלקי המקביל הוא וינצ'נצו (Vincenzo). אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 09:25, 24 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
תודה על התיקון. נראה שהשגיאה שלי נובעת מכינויו של רוכב האופניים הזה.אודי 11:20, 24 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
האמת היא שבספרדית הקסטיליאנית, שנחשבת בספרד מעין "ניב מלכותי", הוגים וית'נטה, אבל אתם רשאים להתעלם מההערה הזאת. אני סתם נהנה לסבך את החיים. ‏DrorK‏ • ‏שיחה11:31, 24 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
אתה לא היחיד שמסבך את החיים ;-) גם אני הזכרתי, להכעיס, שהשם יכול להיות מבוטא משהו בין "ויסנטה" ל"ביסנטה" (והתכוונתי, כמובן, לספרדית של ספרד, הקסטיליאנית - ב"דרון אמריקה" זה יהיה רק "ויסנטה"). אלדדשיחה 14:14, 24 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
גם באמל"ט מבטאים את ה-V ואת ה-B באופן זהה (כלומר, בכל מקום אפשרי על הסקאלה שבין בּי"ת לבי"ת), רק שמותיהן של האותיות שונים. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 14:20, 24 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
תודה על ההבהרה. אלדדשיחה 14:22, 24 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

שלום,
בשינוי הזה, שונה מהכל להכול, אם משנים את זה, לדעתי, יש לשנות את שם הערך גם. אך מאידך, בקישור החיצוני (מומה) כתוב הכל, לכן חשבתי שאולי הלהקה נקראת כך. מה דעתך?
בתודה מראש,
נטע - שיחה 18:23, 24 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

אני מעריך ששם הלהקה היה "הכל עובר חביבי", בלי ו'. אלדדשיחה 18:33, 24 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
בלי להסתכל אפילו, אני מניח שזה אותו אחד עם כוונות טובות שהציף את וק:במ, לפני שרותם מחק. דניאל צבישיחה 18:34, 24 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
אם מדובר בשם להקה, יש להיצמד לשם המקורי ולא לבצע את השינויים מן הכתיב החסר לכתיב המלא. שחזרתי את התיקון (כי כל ה"הכול"ים שם מתייחסים רק לשם הלהקה). אלדדשיחה 18:38, 24 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
אוקיי, תודה :-) נטע - שיחה 19:08, 24 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

קיבלתי ממך אי מייל (בעצם שניים) בסביבות 2 אחה"צ, והשבתי לו. emanשיחה 19:29, 24 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

הוא הגיע לספאם... בזכות הודעתך איתרתי אותו, וכבר עניתי. אמתין לתשובתך. אלדדשיחה 21:46, 24 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
שלחתי הרגע. emanשיחה 23:09, 24 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
תודה רבה, התקבל (ועניתי). אבדוק במפה. אלדדשיחה 23:14, 24 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
שלחתי עודאחד (הוא עדיין מסנן אותי?!) emanשיחה 23:21, 24 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
לא, הפסיק לסנן :) קיבלתי. לא ידעתי על אותו שרשור, נראה מה זה. חן חן. אלדדשיחה 23:22, 24 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

תעתיק שם מגרמנית[עריכת קוד מקור]

שלום אלדד,

מדובר ב-Max von Laue (ליתר דיוק Max Theodore Felix von Laue) כשהבעיה היא עם שם המשפחה. האלמוני שהעלה את הערך לראשונה קרא לו מקס פון לאווה, אבל אני לא רואה V או W בשם משפחתו ואומנם האנציקלופדיה העברית מתעתק את שמו כ"מַכּס תֶאוֹדוֹר פֶליכּס פון לַאוּאֶה". מה דעתך? אביהושיחה 11:51, 26 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

האמת היא ש"לאווה" נראה לי נכון - אם כי גם "לאואה". אם אני אמור לבחור בין שניהם, "לאווה" נראה לי נכון יותר (אם כי במקרה של "לאואה" יש פחות מקום לטעות בהגייה - למי שאינו מכיר את השם). אם אנסה לפרק את הגיית השם Laue בגרמנית: דמיין לעצמך כאילו היה כתוב שם באנגלית Lah-Weh. לא בדיוק, אבל זה מסייע להבין את ההגייה, פחות או יותר. אני תוהה מה תהיה דעתם של ויקיפדים עמיתים, האם לאווה או לאואה. אלדדשיחה 11:59, 26 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
אני מעדיף לאואה (בעיקרון אני מעדיף שלום עולמי, אבל עד אז נתפשר על תעתיקים). נראה לי שכך נהוג לתעתק שמות כמו באואר, אוארבאך ודומיהם. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 12:46, 26 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
אכן, על באואר לא חשבתי. לאואה, אם כן. אלדדשיחה 12:47, 26 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
תודה לשניכם. אביהושיחה 23:43, 26 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

לאונרדו דה וינצ'י[עריכת קוד מקור]

שלום אלדד. סיימתי לעבוד על שני הערכים אודות לאונרדו, לאונרדו דה וינצ'י ולאונרדו דה וינצ'י כמדען. לפעמים אני לא עומד בפיתוי להוסיף משהו קטן, אבל זה הכל (למען האמת, לדעתי חסר רקע קצר על תפיסת המדע בתקופת הרנסנס). במידה ויש לך פני לכך, אודה לך מאוד אם תעבור על הערכים. כפי שציינתי בעבר, הערך השני מועמד להיות מאוחד עם הערך הראשי, ואני מקווה שזה יפריע לעריכה שלך. השתדלתי לשמור על הערך השני ללא כפילויות עם הערך הראשי, למעט פסקת הפתיחה. תודה מראש. רועי בושי 19:07, 26 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

תודה רבה, ומזל טוב על הסיום (גם אם יהיו תוספות קטנות אח"כ - זה תמיד מבורך). אתחיל בערך הראשון, ואעבור עליו טיפין-טיפין. אלדדשיחה 19:09, 26 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
בנוגע ללאונרדו, יש לי שאלה. כתבתי קטע הידעת? על מות לאונרדו, ומוזכר של מסמך שנחתם "בידי המלך" (פרנסואה הראשון). בספר של צ'רלס ניקול על לאונרדו רשום בסוגריים Par le Roy, היינו, בידי המלך. אבל מלך כותבים בצרפתית Roi. מאידך, בספר שאני קורא עכשיו, "סתיו ימי הביניים", ראיתי שמילים רבות שנכתבות בצרפתית מודרנית עם השילוב oi, נכתבו אז oy. אני מסיק מכל האמור שלא מדובר בשגיאה של ניקול, אבל לא הייתי רוצה שבעמוד השער לויקיפדיה תיפול טעות. האם אתה יכול להשקיט את נפשי בנידון? בברכה, רועי בושי 09:02, 29 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

היי, בהמשך לשיחתינו אני אשמח מאד לקרוא את תגובותיך לבי בופ פה פה או פה. תודה, נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 20:15, 26 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

הוספתי בדף השיחה של הערך. אלדדשיחה 23:22, 26 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

שלום,
שאלה לי אליך, בערך ביל קאוליץ כתוב עכשיו סימונֵה (Simone), כי מישהו שינה את זה. לפני כן היה זימונֵה, מה הנכון מביניהם?
בברכה,
נטע - שיחה 12:33, 27 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

אין לדעת; יכול להיות או זימונה או סימון, אבל לא "סימונה". אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 12:40, 27 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
תיקנתי ל-זימונה. אני מעריך שזהו שמה (הכרתי "זימונֵה" אחת שהגיעה לארץ במסגרת חילופי צעירים עם גרמניה, שאני הייתי ממונה עליהם מן הצד הישראלי). כפי שכותב אביעד, השם יכול להיות גם סימון, אבל בתור שם גרמני, אני מעריך שמדובר בשם זימונה. אלדדשיחה 17:57, 27 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
הסיבה שכתבתי שאפשרי בהחלט גם "סימון" היא שמאוד מקובל בגרמנית לתת לאנשים שמות פרטיים צרפתיים, ספרדיים ואיטלקיים, והדבר נכון עוד יותר עבור אנשים שנולדו בשנות ה-60 וה-70; יצא לי להכיר לא מעט חבר'ה בגילי ובגילך עם שמות כמו רומאנו, פרנצ'סקו, פייר, מישל, ז'אן, פרננדו וכו', והכול במבטא יקי כבד כמובן. אני גם זוכר אישה אחת פלמית ששמה Marie, שם שקיים גם בצרפתית וגם בהולנדית, והיא מתעקשת שיקראו לה ב-R גרונית מגרגרת על דרך הצרפתים ולא ב-R לשונית מכתשית כדרך הפלמים. מוזר. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 18:07, 27 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
ראשית, אני לא רואה בעיה עם "זימונה". נראה לך שכאשר היא נולדה סביר שהשם "סימון" היה רווח יותר מאשר "זימונה"? זימונה הוא שם גרמני, ואני מניח שיחד עם יירג זה מסתדר לא רע :) (אבל אני לא מכיר אישית את אמו של ביל קאוליץ, כך שאני לא יודע לאשורו של דבר אם היא סימון או זימונה)... אלדדשיחה 18:11, 27 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
מן האמור לעיל נובע שאם ידוע לך ששמה הוא סימון בכל זאת, אתה מוזמן לתקן בערך עצמו. אלדדשיחה 18:15, 27 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
תודה על התיקון בערך ועל התשובה. נטע - שיחה 18:24, 27 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
כל מה שאמרתי הוא שרק על פי הכתיב אין לדעת, כי שתי ההגיות רוֹוחות בגרמנית. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 19:14, 27 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
ואת זה הבנתי :) אלדדשיחה 19:16, 27 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

תעתיק מפרסית לעברית (המשך)[עריכת קוד מקור]

האמת היא שקשה לי מאוד להחליט מה תהיה מדיניות טובה בעניין תעתיק מפרסית. הפער בין הכתיבה להגייה, בפרט במילים שמוצאן ערבי הוא גדול מאוד. יש לא מעט דוברי-עברית שמכירים את הפרסית בעיקר מקריאה ולראות صبح بخير מתועתק כ"סובה בחיר" או אולי אפילו כ"סובחיר" עלול לעורר בהם בלבול שלא לומר זעזוע. מצד שני לכתוב "סבח בח'יר" משל הייתה פרסית ערבית, נראה כמו חטא חמור להגייה התקנית של השפה. איך לרצות את כולם? אני מכיר כמה צברים ממוצא פולני שלמדו פרסית. אני אשאל אותם אם ייצא לי להיפגש עם מי מהם בשבוע הקרוב. ‏DrorK‏ • ‏שיחה19:23, 27 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

רוב תודות. בדיוק בעניין זה ומן הסיבות האלה התלבטתי קשות כאשר פנו (בין היתר אלי) בבקשה לתעתק את המשפטים הנ"ל. אין לי מושג ירוק מה הנוהג במקרה כזה. אלדדשיחה 19:28, 27 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

היי אלדד.
בעניין העריכה שביצעת לפני רגע בסוכנות הצרפתית, איפה כתוב סצ"י ולא AFP ??
אכן, ההחלטה לקרוא לשם הערך "סוכנות הידיעות הצרפתית" היתה נכונה. אך בעניין ראשי התיבות בעברית, אני לא בטוח. הרי לא מדובר בסוכנות עברית, ולפי הידוע לי, גם לא בראשי תיבות נפוצים בעברית (להבדיל מימק"א, למשל...)
האם אתה יכול להביא קישור למקורות שבהם היתה העדפה לשימוש בראשי התיבות סצ"י על פני השם המלא או על פני האותיות AFP ? תודה, דני. ‏Danny-w01:06, 28 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

הקיצור המקובל בעברית הוא סי"צ, סוכנות הידיעות הצרפתית - וזה קיצור המקובל בהקשרים של ציטוטים מסוכנויות ידיעות, בהקשרים צבאיים-מודיעיניים וכו'. נסה לגגל (תמצא כבר בעמוד הראשון מופעים אפילו מ-Ynet). אלדדשיחה 01:11, 28 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

כתבתי לפני התנגשות עריכה: אופס. טעות שלי. יש שימוש [2] . (קודם טעיתי באיות: צ"ל סי"צ). קריצה לילה טוב. דני. ‏Danny-w01:12, 28 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

לילה טוב . אלדדשיחה 01:13, 28 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

שלום אלדד. נתקלתי בשני הקצרמרים הללו, וראיתי שלפני שנה התיחסת בשיחה של שניהם לכך שבכמה שפות אחרות הם מופיעים במשותף. נראה לי שכך צריך להיות גם כאן, ממילא מדובר בצמד שבו האחד מסביר את משנהו, ובדרך כלל מדברים על שניהם יחד. כל עוד מדובר בשני קצרמרים שהם כמעט ראי זה של זה, נראה לי נכון יותר לאחד אותם. אשמח לעשות זאת ולהרחיב מעט על ההשלכות שיש להם על עונות השנה. הבעיה שאיני יודע איך לעשות זאת בלי לאבד את ההיסטוריה של אחד מהם. אודה לדעתך ועצתך. אמנון שביטשיחה 20:29, 28 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

  1. אפשר לאחד אותם - אם אתה יודע כיצד לעשות זאת, וכיצד לקרוא לערך המשותף.
  2. אח"כ נוכל להפוך כל אחד משני הערכים הקיימים להפניה לערך החדש, המשותף. באשר לתורמים - מקובל לכתוב את שמות התורמים בדף השיחה של הערך החדש או בתקציר העריכה. במקרה הנוכחי נראה לי עדיף לפתוח סעיף בדף השיחה החדש שייווצר: התורמים לגרסאות הקודמות של כל אחד משני הערכים.
  3. באשר לגרסאות הקודמות - אין בעיה איתן, כי הערכים הם אולטרה-קצרמרים ממילא, כך שאין ממש היסטוריה של עריכות שהולכת לאיבוד. אלדדשיחה 21:09, 28 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
אם אני מבין נכון, לאחד - משמע ליצור ערך חדש ולהפנות את שניהם אליו. לדעתי הערך המשותף ייקרא "אפהליון ופריהליון". אצור אותו בארגז החול שלי ואז אבקש את עזרתך במתן הקרדיטים בדף השיחה, כדי לא לקפח אף אחד. אמנון שביטשיחה 21:23, 28 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
מקובל. ואכן, כל אחד מהם ייהפך להפניה לערך החדש. אלדדשיחה 21:25, 28 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
הנה הערך, ועכשיו אני צריך עזרה בהפניות ובקרדיטים בדף השיחה, בבקשה. אמנון שביטשיחה 23:39, 28 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
תודה. אמנון שביטשיחה 09:17, 29 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

שלום אלדד,

תוכל בבקשה לעבור על התעתיקים בערך (השארתי את השמות המקוריים בסוגריים), תודה אביהושיחה 20:50, 28 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

בשמחה, אעשה זאת אני - או אביעד (כל הקודם זוכה ;-)). אלדדשיחה 21:05, 28 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

אלדד, קצת עזרה.

רחובות:decumanus maximus

cardo ?? (ואל תגיד לי שיש כזה בירושלים. אני יודע.)

insulae או insula - אזור? רובע ? תודה איתןשיחה 22:11, 28 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

כדי לענות באופן מדויק צריך קצת יותר הקשר, ובעיקר תקופה; אבל אנסה בכל זאת: דקומאנוס הוא שם תואר שנגזר מ"דקומה" או "דקימה", שפירושה מעשר, מס על התבואה, ויכול להתייחס גם למי שגובה את המס. בהשאלה ובלשון נמלצת פירוש המילה יכול להיות גם "גדול, ענקי", למשל בביטוי decumanus acipenser, דג-ים ענקי [כלומר, הראוי לעלות על שולחנו של גובה המיסים], המופיע אצל קיקרו. אם זה לא עוזר, השער הראשי למחנה צבא רומי נקרא porta decumana, כי שם היה המאהל של הקוהורט העשירי. "מקסימוס" פירושו "גדול ביותר". איך כל זה קשור לרחובות אין לי מושג, אני צריך קצת הקשר.
קרדו פירושו "מוט" או "ציר", כולל ציר של דלת או שער. ואינסולה היא כמובן אי, אבל גם חצר פנימית שסביבה משכנות עוני. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 01:46, 29 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
התחלתי לכתוב כאן הסבר ארוך, ואז ראיתי שיש כבר את הערכים קארדו (לפחות הפיסקה הראשונה לא עוסקת בירושלים), ודקומנוס. דניאל צבישיחה 11:37, 29 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
אוקיי, והערך האנגלי גם מסביר את פשר השם: הדקומנוס היה הרחוב בתוך מחנה צבאי שנמשך משער החזית עד לפורטה דקומאנה, והפריד בין הקוהורט התשיעי לעשירי. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 14:50, 29 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
ולעניין תרגום: קארדו ודקומאנוס אין לתרגם, אלו המונחים המקובלים בעברית (אם כי אפשר להתווכח על התעתיק), את Insulae אני לא מכיר (וכנראה שלא אכיר עד הסמסטר הבא), כך שלא אוכל להגיד לך. דניאל צבישיחה 15:11, 29 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
סו"ס התפניתי להגיב. תודה לאביעד ובמיוחד לדניאל צבי שהזכיר לי שיש ויקיפדיה עברית ואני לא ידעתי.

ולגופו של עניין, הערכתי שאלה רחובות אורך ורוחב, רציתי רק לוודא שאיני טועה. איתןשיחה 20:51, 29 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

לגבי insula נראה לי שתרגום נאות יהיה גוש בניינים או בלוק. איתןשיחה 20:55, 29 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

תעתוק השם נראה לי לא מוצלח. מה דעתך? עידושיחה 13:13, 29 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

אני מסכים. אולי סקוט לוול. חי ◣ 29.10.2007, 13:15 (שיחה)
אולי באמת "סקוט לוול". זה שם בעייתי מבחינת התיעתוק לעברית. אלדדשיחה 13:47, 29 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
הייתי הולך על "לואל". אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 15:26, 29 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
אני קורא את זה כ לוֹ-well, איך אתה קורא את זה? דניאל צבישיחה 15:33, 29 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
אני קורא את זה כ-low-ell, ולא רק אני... אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 15:34, 29 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
טוב, אבל עדיין נשארת לך שם ואו עיצורית... דניאל צבישיחה 15:38, 29 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
נכון, אבל מותר לנו להשמיט אותה; הצליל שבאמצע Lowell זהה בדיוק לצליל שבאמצע Joel - ההבדל היחיד הוא בעיצור הפותח. אילו הייתה לנו דרך נוחה בעברית לכתוב את ה-W הזו באופן ברור אז ניחא, אבל זה לא המקרה. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 15:40, 29 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
כשצליל ה-W בא בסוף הברה אחרי צליל O באנגלית, לא מתעתקים אותו בעברית, על פי רוב. אנחנו כותבים סול בלו ולא "בלואו", לונגפלו ולא "לונגפלואו", וכו'. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 15:42, 29 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
כמו שכותב אביעד, אפשר "לואל", על בסיס "ג'ואל" (כמו שלא נכתוב "ג'וול", אם כי ההגייה היא Jow-ell). אלדדשיחה 16:15, 29 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
אסב את תשומת לבכם לברנש הזה. עידושיחה 16:19, 29 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

כתבתי לפני התנגשות עריכה: אני בכלל הוגה את Joel כ-Jole (O ארוכה), אבל את האנגלית שלי למדתי מאמי, ילידת ברוקלין, אז לכו תדעו... דניאל צבישיחה 16:20, 29 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

לטעמי, שתי האפשרויות אפשריות - הן לוול והן לואל. מצד שני, "לוול" יכול להיות גם Level. אז אולי "לואל" עדיף. אני גמיש בעניין. אלדדשיחה 16:29, 29 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
אני עדיין מעדיף את לוול על לואל. חי ◣ 30.10.2007, 10:55 (שיחה)
אין לי התנגדות ללוול. איך נחליט מה יהיה שם הערך? אלדדשיחה 12:57, 30 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
באמצעות דיקטטורה נאורה. העברתי. עידושיחה 13:34, 30 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
של הפרולטריון, או של מעמד האריסטוקרטיה העורכדינית? :) אלדדשיחה 13:48, 30 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
לא זה ולא זה, אני חושב שעורכי דין מהמגזר הציבורי הם פרולטריון בורגני. עידושיחה 14:43, 30 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
בלי להביע דעה לכאן או לכאן שימו לב שיש לנו גם פרסיוול לוול. ההחלטה צריכה נאי מניח לחול גם עליו. emanשיחה 15:05, 30 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
כבר הזכרתי אותו בדיון זה. עידושיחה 15:11, 30 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
אז אותו פרסיוול לוול נשאר פרסיוול לוול. אלדדשיחה 22:47, 30 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

באטון רוג'[עריכת קוד מקור]

בעודו עובד על הערך עלתה בי תהיה באטון רוג' (408) או באטון רוז' (171)? דרור 14:13, 29 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

באטון רוז' נכון ומדויק יותר, והייתרון של השני בגוגל לא מאוד משמעותי, בעיני. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 15:30, 29 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
באטון רוז' תהיה הצורה המדויקת לתעתק בעברית. אלדדשיחה 16:13, 29 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
תודה. דרור 17:08, 29 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

Παυσανίας[עריכת קוד מקור]

איך היית קורא לו בעברית? בקברי המלכים הוא מופיע כפאסאניאס, אבל בספר שאני קורא כעת הוא נקרא פאוזניאס. מצד שני, זה ספר מ-47, ויכול להיות שהתעתיקים השתנו קצת מאז. דניאל צבישיחה 11:17, 30 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

פאוסניאס, וראה גם ויקיפדיה:כללים לתעתיק מיוונית עתיקה. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 12:28, 30 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
גם אני הייתי מתעתק זאת כך, פאוסניאס. אלדדשיחה 12:53, 30 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
אם שניכם מסכימים, מצבנו טוב. עכשיו צריכים למצוא מישהו שיכתוב את הערך פאוסניאס. דניאל צבישיחה 15:40, 30 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

האם אני צודק? ואם כן - אז האם גם "קודם כל" צריך לכתוב "קודם כול" (אם כן, יש להגביל בבוט וכו')?
ועוד שאלה בעניין "כל/כול" - האם היית משנה את שם הערך פרדוקס הכל-יכול? זה נראה לי כן סמיכות, אבל זה לא סמיכות "קלאסית" של כול. בברכה, תומר 11:26, 30 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

עניתי שם. במקרה של "פרדוקס הכל-יכול" - זה אמור להיות "פרדוקס הכול-יכול", זו לא סמיכות, למיטב ידיעתי (נראה צורם משהו, מה לעשות - התרגלנו מאז ומתמיד לראות את הצירוף "כל-יכול"). אלדדשיחה 12:56, 30 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

הי אלדד,

Faidherbe זקוק לתעתיק מצרפתית, כדי שאוכל לסייע לאורי עם ערך על אתר מורשת עולמי. בתודה מראש ליש 18:31, 30 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
פֶדֶרְבּ. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 18:34, 30 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
רב תודות! ליש 18:49, 30 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב... אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 18:33, 30 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

One down, several more to go ;-) אלדדשיחה 22:07, 30 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

היי אלדד, איך מתרגמים את א-סייג לעברית? תודה מראש, יסמין 18:58, 30 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

את יכולה להתייחס לערך ספציפי, או לשם ספציפי? אלדדשיחה 21:22, 30 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
השאלה שלי היא לגבי שם המשפחה אסייג (כמו של שלום אסייג), מה פרושו? יסמין 21:45, 30 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
אם אינני טועה, מדובר במילה הערבית צאא'ע', כלומר, צורף. אז א-סייג, או אסייג, פירושו "צורף" בערבית. אלדדשיחה 22:05, 30 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
ידעתי שלא טעיתי, תודה אלדד! :) יסמין 22:12, 30 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
מה יש לטעות? אמרתי לך שסייג זה צורף, ואסייג זה כנראה הצורף. היינו חלוקים על כך, שהתאמצת כל כך להוכיח לי משהו? איתי 12:45, 31 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
יש לך פיצול אישיות? P-: יסמין 12:52, 31 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
שם המשפחה צאיג נפוץ בעיראקית... איתןשיחה 22:24, 3 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

אלדד, אנשים הם ישראלים, וארגונים, למשל, הם ישראליים. כנ"ל לגבי גרמנים, צרפתים וכו'. אני טועה? ‏Gridge ۩ שיחה 22:08, 30 באוקטובר 2007 (IST).[תגובה]

אתה צודק לחלוטין. אנשים הם ישראלים, בריטים וכו'. אבל כאשר מדובר על עצמים, ארגונים, כוחות (צבא), שבטים, עיתונים וכו' - ישראליים, בריטיים וכו'. אלדדשיחה 22:16, 30 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
רגשות אנטי-'ישראליים' - זה על תקן עצמים? ‏Gridge ۩ שיחה 22:21, 30 באוקטובר 2007 (IST).[תגובה]
כן, ודאי - מה שלא מדובר בו על אנשים - יש להכפיל את היו"ד. אלדדשיחה 22:23, 30 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

תוכל להכנס למסנג'ר? ‏pacman - שיחה 22:48, 30 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

שאלה קטנה[עריכת קוד מקור]

אנא הצץ בויקיפדיה:דלפק ייעוץ#איך אומרים mutually intelligible בעברית? המתעתקשיחה 20:54, 31 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

עניתי שם. מקווה שזה מספק, ואם לא - שזה יתן לך רעיונות נוספים. אלדדשיחה 23:50, 31 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
הרעיון הנוסף הוא לכתוב כאן את השאלה...ולא בדלפק הייעוץ. איתןשיחה 00:09, 2 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
(-: אלדדשיחה 00:15, 2 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

برغش بن سعيد البوسعيد[עריכת קוד מקור]

ברע'ש? ברגש? עידושיחה 21:17, 31 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

לפי הערבית שציטטת, ברע'ש. קצת בעייתי לבטא, אבל בעייתי באותה מידה כמו ברע'ותי (שאצלנו כבר מזמן מבטאים אותו "ברגותי"). ועכשיו אני שם לב שכתבת את האפשרות הזאת כאפשרות השנייה, ברגש. עדיף, לדעתי, לתעתק "ברע'ש", על פי הערבית וכללי התעתיק הרגילים שלנו. כך גם עשינו במקרים רבים אחרים, כמו ראע'ב נשאשיבי ולא ראגב נשאשיבי. אלדדשיחה 23:49, 31 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

(בְּרֵגֶש) תודה עידושיחה 22:28, 1 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

Peut-être. On verra. אלדדשיחה 00:23, 1 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

המילה treaty[עריכת קוד מקור]

בהקשר של כינון שלום בין מדינות. האם יש לתרגמה כ"חוזה" או כ"הסכם"? יש אצלנו גם וגם, ללא סיבה, ואני מעוניין להאחיד. (ראה למשל קטגוריה:חוזים והסכמים במלחמות הנפוליאוניות. אין הבדל במהות בין החוזים וההסכמים שם, ושמם בבינויקים השונים אחיד. השם השונה אצלנו עלול לעורר מחשבה שיש הבדל מהותי כלשהו). דב ט. 17:31, 1 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

היות שגם אני מתלבט לא פעם בעניין זה (בתרגומיי), אשמח אם אחרים יחוו דעה בעניין. אלדדשיחה 17:32, 1 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
ראו גם כאן. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 17:42, 1 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
אם כל כך מתקשים להחליט, אולי המסקנה היא שזה לא משנה כל-כך ונבחר אחד מהשניים בהטלת מטבע. (הסברתי קודם למה בכלל חשובה אחידות). דב ט. 18:29, 1 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
בינתיים הדעה היחידה שהובעה היא של עודדי בדלפק הייעוץ לטובת "חוזה" במקרה של חוזה שלום, בנימוק שמדובר לרוב במסמכים מורכבים ומרובי סעיפים. דב ט. 18:30, 1 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
אפשר אולי להפריד בין חוזי שלום להסכמי סחר. דב ט. 18:31, 1 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
המדובר בהסכם. המונח "treaty" במשמעות חוזה הוא מונח מתחום דיני הביטוח הבריטיים (ובעיקר ביטוחי משנה), אך לא במשמעות הבינלאומית. אין למעשה "חוזים" בין מדינות - יש אמנות והסכמים. דרור 20:17, 1 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
משפטני הכנסת חושבים אחרת. ‏odedee שיחה 21:02, 1 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
בפני עצמה - אמנה זה תרגום לא רע בכלל. המתעתקשיחה 20:51, 1 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
חוזה זה הסכם שנועד להפרה. (-:

וברצינות - הרבה יותר מוצלח הסכם שלום ולא חוזה שלום. העניין הוא שיש כבר ערכים שנקראים "חוזה..." ולא נראה לי שנלך ונשנה את כולם איתןשיחה 23:52, 1 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

לשנות אחר כך זה פשוט הרבה יותר מלהחליט. דב ט. 23:57, 1 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

ייעוץ אקדמאי[עריכת קוד מקור]

ערב טוב אלדד:

שאלה קצת בלתי שגרתית יש לי אליך הערב: מתישהו במהלך השנה-שנתיים הקרובות, הבוס הגדול יכריח אותי ללמוד לקרוא את שפתם של אוכלי הצפרדעים או את שפתם של אוכלי השטרודל. לי, באופן אישי אין העדפה (מלבד קולינארית), ולכן אני תוהה אם אתה (ושאר מנויי הדף) תוכל לייעץ לי: מה יהיה לי קל יותר ללמוד? דניאל צבישיחה 20:37, 1 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

אני דובר את שתי השפות; שתיהן נהדרות, ושתיהן לא קלות מדי ולא קשות מדי. הגרמנית שיטתית מאוד, ויש בזה יופי מסוים. הצרפתית - אולי - שימושית יותר, מבחינה זו שיש יותר דוברים, בעיקר בעולם השלישי. התחביר של הצרפתית דומה מהרבה בחינות לתחביר העברי. הגרמני מזכיר הרבה פעמים תחביר של אנגלית אליזבתנית - אם אתה מכיר טוב שייקספיר (או מילטון) אתה עלול לגלות מבנים וצורות מוכרים. לי אישית היה מעט קשה יותר "להיכנס" לצרפתית: לכל שפה יש את הג'וקים והשטויות שלה, אבל בהרבה שפות (כולל גרמנית) הג'וקים האלה מתחילים להופיע רק כשקצת מתקדמים, ואילו בצרפתית כל הג'וקים הם ישר על ההתחלה וזה עלול להרתיע. עזרתי לך? לא נראה לי... אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 22:08, 1 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
לכל אחת משתי השפות ישנם קשיים משלה (במילים אחרות, לטעמי, כל אחת מהן אינה קלה במיוחד - אם משווים, לדוגמה, לספרדית). אולי כדאי לך לשקול מבחינת השימושיות: אם יש לך יותר ספרות מקצועית בגרמנית, עדיף ללמוד את שפתם. כשפת דיבור, גרמנית עשויה להיות יותר שימושית עבורך מצרפתית אם אתה מעוניין לבקר, נגיד, במדינות מזרח אירופה לשעבר (הונגריה, פולין, רומניה, צ'כיה וכו'). אלדדשיחה 23:09, 1 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
לך תדע מה ילד יום... אך כרגע, מבחינת שימושיות שתי השפות שתי שקולות - אני לא מתכוון לשוחח עם אף אחד, והספרות המקצועית מחולקת די בשווה. אז להטיל מטבע? דניאל צבישיחה 23:15, 1 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
מהי נטיית לבך? לצפרדעים או לשטרודלים? :) וברצינות, האם יש לך חיבה מסוימת לאחת משתי השפות? אלדדשיחה 23:17, 1 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
נטייה קולנרית כבר כתבתי שיש לי :-) אבל מהיכן תהיה לי חיבה? אני אפילו לא יודע לספור עד 10 באף אחת מהן... דניאל צבישיחה 23:18, 1 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

כתבתי לפני התנגשות עריכה: טוב, החלטתי בשבילך: לך על צרפתית. כדובר אנגלית תזהה בה לפחות חצי מהמילים, ובעיני רוב-רובם של הישראלים היא נחשבת שפה יפה יותר; לאחרונה מתרבים גם דוברי צרפתית בישראל, ומי יודע? אולי תצוד לך איזו כלה פריזאית... אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 23:20, 1 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

רגע, מה זאת אומרת "החלטת"? זוהי הצבעת מדיניות ויש צורך ברוב של 60%! דניאל צבישיחה 23:35, 1 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
. אתה לא יודע איזו הודעה ניסיתי להעלות, כאשר התנגשתי עם אביעד... קריצה. אלדדשיחה 23:37, 1 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
כתבתי לפני התנגשות עריכה: איפה השאלה בכלל?! כל מה שתאמר בצרפתית, גם אם תצטט ערך במתימטיקה מוויקיפדיה הצרפתית, ישמע הדבר השרמנטי והסקסי ביותר. כל מה שתגיד בגרמנית, גם אם תצטט את הערך על הגרמני על בן גוריון, זה ישמע במקרה הטוב כמו סרט פורנו ובמקרה הפחות טוב... נו, לא צוחקים על זה. לך על מלטפי הצפרדעים ומוצצי החלזונות! השמח בחלקו (-: איזה יופי... 23:40, 1 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

כתבתי לפני התנגשות עריכה: 60 אחוז? אין בעיה: אני אומר צרפתית, זה 33%; אתה ואלדד מתלבטים 50-50, זה אומר 16.5% אחוז כל אחד, ובינגו! אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 23:39, 1 בנובמבר 2007 (IST)::[תגובה]

להערכתי גרמנית תהיה לך קלה יותר. כותבים כמעט בדיוק כמו שזה נשמע, יש המון מלים מוכרות מאנגלית ויידיש (רוצה ביס או לק?). יהיה לך קצת קשה עם הדקדוק הנוראי. איתןשיחה 23:43, 1 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
האמת ניתנת להיאמר: זה גם מה שאני כתבתי, בערך. גרמנית היא שפה פונטית, פחות או יותר; בצרפתית קשה לדעת כיצד לכתוב את המילים, שלא לדבר על איפה לשים את האקסנטים וכיצד להטות את הפעלים השונים... (ניסיתי להעלות את התשובה הזאת מקודם, אבל התנגשתי עם אביעד). אלדדשיחה 23:50, 1 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
מצד שני, כפי שכותב אביעד: כדובר אנגלית, תוכל לזהות לא מעט מילים בצרפתית, וגם לנחש חלק גדול מהן (אם כי יש גם פה ושם false friends, וצריך להיזהר מהם). צרפתית מדברים בחלק גדול מהעולם, וגם בישראל תוכל להסתדר איתה לא רע. אז באיסו זפה לבחור, אני מניח שלא עסרתי לך במיוכד :-) אלדדשיחה 00:15, 2 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
העולם מתחלק לשני חלקים: אלה שרואים בלימוד שפות עונש שלא ברא השטן, ואלה שנורא נהנים מזה. אם אתה שייך לסוג השני (או חושד שאתה עשוי להיות שייך לו), נצל את ימי סטודנטיותך ולמד את שתי השפות. אני למדתי כשהייתי סטודנט ארבע שפות - למה לעשות את זה יותר מאוחר, כשעסוקים בלפתח קריירה וכשצריך לשלם על זה בנפרד? אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 00:19, 2 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

כאחד שטעם את שתי השפות, יש להודות, גרמנית היא שפה קלה יותר ללימוד. זוהי שפה פונטית, "הגיונית" מאוד, ויש בה חוקים ברורים וחד-משמעיים. צרפתית, לעומת זאת, היא אמנם שפה קצת משוגעת, אבל יפה, רומנטית, סקסית, שכדאי ללמוד מכל הסיבות האחרות. אני בעד צרפתית. דני. ‏Danny-w22:30, 2 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

קטנה על תרגום[עריכת קוד מקור]

היי אלדד
דילמה קטנה. את התמונה "The Day of the Dead" שהוספתי הערב בערך שכול תרגמתי כ"יום הפטירה". התרגום המילולי הוא כמובן "יומו של המת", או "יום המת". מה דעתך על התרגום המתאים, מתוך שלל האפשרויות? תודה, דני. ‏Danny-w21:03, 1 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

אתה בטוח שהכוונה היא לא ליום המתים? דניאל צבישיחה 21:06, 1 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
ע"פ ויקיאנגלית, הכוונה לAll Souls' Day. מישהו מכיר שם עברי לזה? דניאל צבישיחה 21:09, 1 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
הצצה שטחית בגוגל מראה שהוא תומך ביום כל הנשמות, כמו גם הערכים ברזיל ורקוויאם. דניאל צבישיחה 22:09, 1 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
אגוז קשה במקצת. אני לא בטוח מה יתאים בתור גרסה עברית. אלדדשיחה 23:11, 1 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
יום כל הנשמות, כך מופיע גם באנצ' ויינט ובמקומות אחרים

""בשנת 835 החליטה הכנסייה לחגוג את 'יום-כל-הנשמות' (All Souls Day) ב-2 בנובמבר

וגם אצלנו : בערך (רקויאם} "לרוב נכללת המיסה בטקסי אשכבה וכן משמשת כתפילה ביום כל הנשמות, מועד נוצרי המתקיים כל שנה ב2 בנובמבר ובו מתפללים לעילוי נשמות כל המתים ועוד איתןשיחה 00:27, 2 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

אני חושב שצריך להכפיל שם את הלמ"ד, אך משאיר את המילה האחרונה לך או לאחד מיודעי הדבר האחרים. תומר 22:02, 1 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

טופל. אלדדשיחה 23:05, 1 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
דרך אגב, אני לא נכנס לשם לטפל בערכי השחקנים השונים (בדקתי אותם כבר בעבר). יש שם לא מעט טעויות תעתיק, וזו עבודה די סיזיפית לתקן את הכול (מה גם שהנושא לא בראש מעייניי). אלדדשיחה 23:13, 1 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

אחי, הערך מוקדש לך. שבת שלום. ‏Ori~‏ • שיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 15:56, 2 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

אין כמוך! בקרוב אעבור על הערך, כשיהיה לי פסק זמן. אלדדשיחה 20:38, 2 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
כתוב לי כאשר תסיים לעבוד על הערך. הוא מסקרן אותי (ומעניין אותי) מאוד, אבל לא ארצה להתנגש אתך. אלדדשיחה 22:12, 2 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
אה, וגם את ההערה הזו ראיתי רק עכשיו. הערך שלך תרתי משמע - הלוא הקדשתי אותו לכבודך. לילה טוב ‏Ori~‏ • שיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 00:14, 3 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
יופי של ערך, עשית עבודה לתפארת. סיימתי בינתיים לעבור רק על החטיבה הראשונה, המעניינת כשלעצמה. אלדדשיחה 00:16, 3 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

מקווה שאתה פנוי - אפשר לגייס אותך למשימת השוואת טקסטים? יש לי הרגשה שארגז החול שלי לא יכול להשמר כערך כי הוא מפר זכויות יוצרים, אני אמנם מנסה ליצור קשר עם הכותבת, אבל אני רוצה לשמוע את דעתך על כך לפני שתאשר לי לפרסם אותו, עד כמה זה בולט או חמור, והאם אפשר לשקול בכל זאת לשמור את הערך מבלי לחטוף? הטקסט המקורי מול משתמש:Segal/ארגז חול. תודה ושבת שלום, איתי 18:21, 2 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

שלום איתי, לא בטוח שהבנתי: האם הסתמכת על המאמר ההוא מהאוניברסיטה הפתוחה? אשמח לעבור על הערך שכתבת, אבל אני לא מעוניין לעבור ולהשוות טקסטים, כדי לראות אם יש הפרה של זכויות יוצרים. אם נראה לך שיש הפרה - דאג שלא תהיה. אם יש משהו שאתה מתלבט בעניינו - שאל אותי ספציפית לגביו. בעיקרון, אני אישית לא יוצר ערכים בהסתמך על מאמרים הקיימים כבר בפורמט אחר בעברית, כי אני חושש מהפרת זכויות יוצרים. אני גם לא אעבור ואשווה ערכים בוויקי למאמרים אחרים (מקוצר זמן, מבחינתי) - אבל יש אחרים העוסקים בכך בוויקי (ראה מעבר על החומר של דונובן ובדיקת הז"י). אלדדשיחה 20:41, 2 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
אני אכן חושש מהפרת זכויות יוצרים, ולכן הטקסט נשאר בארגז החול בינתיים. ביקשתי שתעבור על הטקסטים רק במידה ויש לך זמן. הבנתי שאין, ולכן אודה לך ואבקש עזרה ממישהו אחר. איתי 21:33, 2 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

רק עכשיו שמתי לב שהערך עוד בשם שנתתי לו אני. חשבתי שהעברתם... אפילו אני כבר כותב "המוסד לשפה הטורקית". ‏Ori~‏ • שיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 00:13, 3 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

אני יודע... ולכן גם הצעתי שתעביר את השם בעצמך (זה לא מנומס להעביר אם אני לא בטוח שאתה מסכים להעברה...). אלדדשיחה 00:14, 3 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
האמת לא ממש אכפת לי כבר, אבל אני מעדיף גוי של שבת שיבצע עבורי... :) ‏Ori~‏ • שיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 00:15, 3 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
Anladim :) מטפל בכך מיד. אלדדשיחה 00:18, 3 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

ספסיבה! סקרלטשיחה הפתיעו אותי 00:57, 3 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

נייה זה שטו. ספקוינוי נוצ'י. אלדדשיחה 00:57, 3 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
ל"ט. סקרלטשיחה הפתיעו אותי 00:58, 3 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

ביקורת על הגזענות[עריכת קוד מקור]

היי אלדד.
אני פונה אליך כ"שופט בדימוס". ראה נא את מה שכתבתי בשיחה:הגזענות (ספר), בהמשך להערות השופטים בתחרות. האם יש לדעתך מניעה מהצבת הערך כמועמד למומלצים? תודה על התשובה. דני. ‏Danny-w10:50, 3 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

לדעתי, כדאי להציבו כמועמד למומלץ. אלדדשיחה 12:24, 3 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

האם יש לכתוב (ולומר) "באותה הזדמנות" או "באותה ההזדמנות", "באותו זמן" או "באותו הזמן" וכיו"ב? תומר 18:06, 3 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

שניהם נכונים, עניין של סגנון. ייתכן גם שכל אחד מהם נכון, אבל לסיטואציה שונה - קשה לי כרגע לשים את האצבע ולהסביר איזה מהביטויים מתאים לאיזו סיטואציה. אלדדשיחה 18:32, 3 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

המילה "באותו" או "באותה" היא כבר יידוע. "באותו ספר" - משמעו : בספר הספציפי ההוא.
אפשר להשתמש בעברית ביידוע כפול, ויש מקרים (לצורך הדגשה מיוחדת) שהדבר נעשה במכוון. במקרים אחרים, יידוע כפול במשפט, אף אם אינו טעות, עלול להיחוות, לדעתי, כשימוש בשפה לא גבוהה. דני. ‏Danny-w18:47, 3 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

בוא ניקח לדוגמה את הביטוי "באותו זמן" לעומת "באותו הזמן". שני צירופים שהשימוש בהם יכול להיות מתאים בהקשרים שונים:
שניהם שרים באותו זמן [=בו-זמנית]; לעומת: באותו הזמן [=אז, באותם ימים], נהוג היה שכאשר הקהל קם על רגליו, הסולן יעשה כל מאמץ כדי לתת הדרן.
לעומת זאת, "באותה הזדמנות" לעומת "באותה ההזדמנות" - אני לא רואה הבדל בין שני הצירופים. אלדדשיחה 18:52, 3 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
תודה על התשובה. תומר 21:40, 3 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

תעתוק מפולנית, הולך?[עריכת קוד מקור]

Janusz Majcher. עזור לי בבקשה! :) איתי 22:46, 3 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

ערב טוב :) יאנוש מאייכֶר (או מַייכר). אלדדשיחה 22:47, 3 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
פשוט בן אדם גדול. מה עם השאת משואה ביום העצמאות, טרם הציעו לך? איתי 22:49, 3 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
, טרם... :) אלדדשיחה 22:49, 3 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

Gubałówka,Krupówki,Kościuszki ,Zakopisko? :( איתי 23:23, 3 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

עדיין ענייני תעתיק? גוּבאלוּבקה (יותר כמו גובאווּבקה, אבל מקובל לתעתק ב-ל' ולא ב-ווּ), קרוּפוּבקי, קוֹשצ'וּשקי, זקוֹפיסקוֹ. לילה טוב :) אלדדשיחה 00:56, 4 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
شُكْرًا ! איתי 10:53, 4 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

היי, שוב ג'אזיסט שאני צריך עזרה עם שמו. האם זה יהיה "מקס רואץ'" או "מקס ראוץ"? הביטוי של שם המשפחה הוא כמו "מקק" באנגלית. תודה רבה! נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 13:19, 4 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

בעברית, אני חושב, אנחנו מתעתקים מקרה כזה כ"רואץ'" (למרות שזה מוזר במקצת). הדרך האלטרנטיבית תהיה "רוץ'", אבל על סמך תקדימים נראה לי ש"מקס רואץ'" יתאים. (אם לא, אני מניח שחברים אחרים יגיבו בהמשך). אלדדשיחה 13:21, 4 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
אני מתלבט בין מקס רואוץ' למקס רואץ', ובכל מקרה אני חושב שמקס רוץ' לא מוצלח. חי ◣ 4.11.2007, 13:33 (שיחה)
כרגע זה באמת רואץ', אבל זה כל כך לא טבעי... אתם אומרים ש"ראוץ'" לא בא בחשבון? נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 13:56, 4 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
ראוץ' ממש לא בא בחשבון (כי זה לא זה), ו-רוץ' הייתה סתם אפשרות שהעליתי, לא ברצינות (במקום רואוץ', שאינו מקובל בעברית, משום מה). אלדדשיחה 14:44, 4 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
רואץ' איט איז... תודה :) נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 18:25, 4 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
בבקשה - יהא זה שמו בינתיים, עד שנחליט אחרת ;-) אלדדשיחה 18:27, 4 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

היי אלדד. תוכל להסתכל בשיחה:פיט טאונסנד#שם הערך? תומר 21:10, 4 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

בסוף זה יהיה גרמנית[עריכת קוד מקור]

טוב, נראה לי שאני הולך לאכזב פה מספר אנשים, אך לאחר התייעצות עם מבינים בתחום, מסתבר שאני הולך להזדקק לגרמנית הרבה יותר מצרפתית, כך שכל הדיון הזה קצת התייתר (אבל היה נחמד). כרגע יצאתי מהשיעור הראשון (בעצם השלישי, יש לי חומר להשלים). דניאל צבישיחה 10:23, 5 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
לא אותי, על כל פנים :) חשבתי שתזדקק יותר לגרמנית מאשר לצרפתית. הייתי שמח לשמוע מה למדת, אבל אני מניח שאדע על זה יותר רק כאשר ניפגש לטיול בירושלים :) אלדדשיחה 16:52, 5 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
Deutsch ist auch gut... Wenn Du Hilfe brauchst, kannst Du mich immer fragen. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 17:23, 5 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
אל דאגה, בוא יבוא... דניאל צבישיחה 17:26, 5 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
תחי הוי"ו הקטנה! ;-) אלדדשיחה 17:29, 5 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
יחי הכתיב החסר! דניאל צבישיחה 17:31, 5 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
אבל זהו שזה לא כתיב חסר... כתיב רגיל. אלדדשיחה 17:31, 5 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
אני בעד לחזור לצורת הכתיב בימי בית שני - בלי אמות קריאה, בלי אותיות סופיות... :-) דניאל צבישיחה 17:33, 5 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

אז זהו שלפעמים באמת נראה שזוהי שיטת הכתיב המועדפת עליך - כמו בכתיב העברי הקדום . בכל מקרה, זכור שהמילה "בוא" נכתבת הן בכתיב מלא והן בכתיב חסר - בווי"ו. תיקנתי, כי אני מכיר את הטעות הזאת אצל לא מעט ישראלים. אלדדשיחה 17:46, 5 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

כן, הערת לי על כך בעבר - המשך להעיר, בסוף זה ייקלט. דניאל צבישיחה 17:49, 5 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
גרמנית שימושית עשרת מונים לכל מי שההיסטוריה האירופאית, של הציונות או של ארץ ישראל, או הפילוסופיה המערבית, או המדע המודרני מעניינים אותו. חוץ מזה שאמנם יש בה ארבע יחסות ושלושה מינים ושני זמני קוניוקטיב, אבל לפחות מה שכותבים בה גם הוגים, להבדיל מהצרפתית שהומצאה על ידי דיסלקט גרפומן. אבל מי בכלל שואל אותי, אני משוחד. ‏Harel‏ • שיחה 18:09, 5 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
לגבי היסטוריה אירופאית הפרוז הפרזת. הייתי אומר שצרפתית חשובה יותר ("אסכולת האנל" וכו'), ובטח שגרמנית לא "שימושית עשרות מונים יותר". גם בפילוסופיה הצרפתים נותנים פייט מכובד, לכל הפחות, מרוסו ועד פוקו.
מה שכותבים בגרמנית גם הוגים - זה נכון, אבל לפעמים חבל שכך.
טוב, פרח המפעילים כבר החליט, אז כנראה אין טעם לציין שיש כיום סיכוי הרבה יותר טוב ליפול על דוברי צרפתית ברחובות ירושלים או בחופי תל-אביב, אשדוד ונתניה, מאשר על גרמני. לסיכום - ויו לה פרנס. דב ט. 18:25, 5 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
ומסתבר שהיא שימושית יותר גם ללומדים ארכיאולוגיה קלאסית, אם כי לפרהיסטוריונים יש רוב צרפתי. דניאל צבישיחה 18:17, 5 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
כשהצעתי לך ללמוד גרמנית, חשבתי בדיוק על כך. נראה היה לי שיש לא מעט חומר בגרמנית בנושאים האלה, הרבה יותר מאשר בצרפתית. אלדדשיחה 18:19, 5 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

תרגום שם מצרפתית[עריכת קוד מקור]

שלום אלדד. כיצד עלי לתרגם לעברית את Traité de Nimègue? אני כותב ערך קטן על פלאס דה ויקטואר, ומוצב שם פסל לזכר אירוע זה. תודה, רועי בושי 18:04, 5 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

אני מניח שמדובר ב"הסכמ/י השלום של ניימכן". באנגלית הערך נקרא "Treaties of Nijmegen", ובפנים: The Treaties of Peace of Nijmegen (Negotiations de Nimegue or Negotiations de la Paix de Nimegue. אלדדשיחה 18:16, 5 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
אז אתה תומך בהסכם, ולא בחוזה? הדיון בנושא הועבר לשיחת קטגוריה:חוזים והסכמים במלחמות הנפוליאוניות. דב ט. 18:18, 5 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
זה מה שנראה לי כרגע, אד הוק (זה מה שכתבתי אינטואיטיבית, לא חשבתי הרבה). אבל אולי בהקשר אחר הייתי כותב "חוזה השלום X", אני לא יכול להתחייב... אלדדשיחה 18:21, 5 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
רוב תודות. רועי בושי 20:19, 5 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

אלדדוש, שלחתי אחד. אשמח אם תשיב, דורית 19:45, 5 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

מוזר... עניתיך. אלדדשיחה 20:40, 5 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
הדברים שרצים במייל, אוזניים תצילנה :) עניתי גם אני. דורית 20:51, 5 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
ושוב, the ball is in your court :) אלדדשיחה 21:04, 5 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
תרתי משמע, וגם אני השבתי :) דורית 21:05, 5 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

אלדד, ראה אם אתה יכול להוסיף משפט בערך לימוזינה המסביר את מקור השם (לפי ויקיפדיה זרה שתבחר). ‏Gridge ۩ שיחה 01:42, 6 בנובמבר 2007 (IST).[תגובה]

טופל. אלדדשיחה 11:48, 6 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
הרחבתי ותיקנתי. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 14:36, 6 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
תודה. ‏Gridge ۩ שיחה 02:11, 7 בנובמבר 2007 (IST).[תגובה]

קברדינים או קברדים[עריכת קוד מקור]

היי אלדד, מה דעתך לגבי העם השוכן בקברדינו-בלקריה - en:Kabard, קברדים או קברדינים? Geagea 13:19, 6 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

לפי Кабарди́но - קברדינים. מצד שני, אני לא מרגיש בטוח כדי לקבוע בפסקנות שזו הצורה המקובלת (כי לא נפגשתי מספיק לא עם קברדים ולא עם קברדינים). הייתי מציע להשאיר קברדינים, קברדינית, אבל אשמח לדעות נוספות (כולל כאלה שיאששו). אלדדשיחה 14:22, 6 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

היי אלדד. תוכל בבקשה לבדוק את התעתיקים שלי שם? אחר כך אפשר להסיר את צורות המקור בסוגריים (חוץ מאשר בפסקה הראשונה). תומר 18:53, 7 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

תיקנתי, וגם ערכתי קלות. לדעתי, אפשר להשאיר גם את השמות בכתיב לטיני (לי זה לא מפריע, ואני חושב שזה יכול רק לעזור). אלדדשיחה 21:22, 7 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
אוקיי, תודה. תומר 02:02, 8 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
בבקשה; בדיוק הרגע עברתי שוב על הערך, לראות איך הוא נראה לסיכום. אלדדשיחה 02:03, 8 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

אמנם לא קשור לוויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

אך אשמח אם תוכל לתרגם לי את המילה تهنئة שמצאתי בעיתון ולא הצלחתי לתרגם. בברכה, יסמין 19:55, 7 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

תהנא'ה היא בדרך כלל "ברכה". תהנא'את - ברכות. אלדדשיחה 21:18, 7 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
תודה רבה :) יסמין 21:26, 7 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]