ויקיפדיה:כללים לתעתיק מיוונית עתיקה
| ייעוץ לשוני ודיונים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדיניות לשונית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כללים לתעתיק משפות זרות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחזוקה בערכים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הערות כלליות
[עריכת קוד מקור]1. התעתיק לעברית ייעשה על פי המקור היווני ולא על פי התעתיק הלטיני או של שפות אירופה:
- סירקוסאי ולא סירקוז, אוריפידס ולא אבריפידס, פיליפוס ולא פיליפ, ניאפוליס ולא נאפולי, הלספונטוס ולא הלספונט, פלופונסוס ולא פלופונס או פלופונז וכו'.
- סירקוסאי ולא סירקוז, אוריפידס ולא אבריפידס, פיליפוס ולא פיליפ, ניאפוליס ולא נאפולי, הלספונטוס ולא הלספונט, פלופונסוס ולא פלופונס או פלופונז וכו'.
2. יוצאים מכלל זה שמות שנתקבעו כבר בעברית בצורה שונה:
- אפלטון ולא פלטון, אתונה ולא אתנאי, אירופה (שם גאוגרפי) ולא אֶוּרופה, אלכסנדריה ולא אלקסנדריה, אלכסנדר ולא אלקסנדרוס, קרתגו ולא קרחידון, פיניקיה ולא פויניקיה, קפריסין ולא קיפרוס, מוזה (מוזות) ועוד.
- אפלטון ולא פלטון, אתונה ולא אתנאי, אירופה (שם גאוגרפי) ולא אֶוּרופה, אלכסנדריה ולא אלקסנדריה, אלכסנדר ולא אלקסנדרוס, קרתגו ולא קרחידון, פיניקיה ולא פויניקיה, קפריסין ולא קיפרוס, מוזה (מוזות) ועוד.
3. לשון רבים:
- שמות בני עמים וערים ייכתבו עם סיומת הרבים בעברית: אֶוּבוים ולא אֶוּבויאוי, מילטים (מילטוס), סאמיים (סאמוס), אריתראים, רומאים, אתונאים, פיניקים, הלוטים, פריאויקים וכו'.
- שמות עצם ייכתבו עם תעתיק סיומת הרבים במקור היווני: סטרטגוי ולא סטרטגוסים, נאוארכוי, הומויאוי, מדימנוי.
- יוצאים מכלל זה שמות בלשון רבים שכבר נתקבעו אחרת בעברית: הופליטים, אריניות וכו'.
כללים מפורטים
[עריכת קוד מקור]| כללים לתעתיק מיוונית עתיקה לעברית | |||
|---|---|---|---|
| יוונית עתיקה | תעתיק עברי | תעתיק לטיני קלאסי | הערות ודוגמאות |
| Α α | א | a | עם spiritus lenis ( ᾿ ):
|
| ה | ha | עם spiritus asper ( ῾ ):
| |
| Β β | ב | b | בי"ת דגושה: בויאוטיה (Βοιωτία). |
| Γ γ | ג | g | גורדיון (Γόρδιον). |
| Δ δ | ד | d | דודונה (Δωδώνᾱ), רודוס (Ρόδος). |
| Ε ε | אֶ | e | עם spiritus lenis ( ᾿ ):
|
| ה | he | עם spiritus asper ( ῾ ):
| |
| Ζ ζ | ז | z | זאוס (Ζεύς). |
| Η η | אֵ | e | עם spiritus lenis ( ᾿ ):
|
| ה | he | עם spiritus asper ( ῾ ):
| |
| Θ θ | ת | th | תוקידידס (Θουκυδίδης), סמותראקה (Σαμοθράκη). |
| Ι ι | אִי, י | i | עם spiritus lenis ( ᾿ ):
|
| הִי | hi | עם spiritus asper ( ῾ ):
| |
| Κ κ | ק | c | קיפרוס (Κύπρος). |
| Λ λ | ל | l | לקוניה (Λακωνία). |
| Μ μ | מ | m | מגנסיה (Μαγνησία), מוסיאון (Μουσεῖον). |
| Ν ν | נ | n | נאופאקטוס (Ναύπακτος), נאופטולמוס (Νεοπτόλεμος). |
| Ξ ξ | קס | x | קסרקסס (Ξέρξες), אלקסנדרוס (Ἀλέξανδρος). |
| Ο ο | אוֹ, וֹ | o | עם spiritus lenis ( ᾿ ):
|
| הוֹ | ho | עם spiritus asper ( ῾ ):
| |
| Π π | פ | p | פ"א דגושה: פילוס (Πύλος). |
| Ρ ρ | ר | r, rh | ρ בתחילת מילה תמיד בצירוף spiritus asper ( ῾ ), אבל רי"ש תיכתב ללא ה"א אחריה: רגיון (Ῥήγιον) ולא רהגיון, רודוס (Ῥόδος). |
| Σ σ ς | ס | s | סמירנה (Σμύρνη), קלייסתנס (Κλεισθένης), הרודוטוס (Ἡρόδοτος) |
| Τ τ | ט | t | טיספרנס (Τισσαφέρνης), טרטסוס (Ταρτησσός), |
| Υ υ | י | y | באמצע מילה: אייסכילוס (Αἰσχύλος), מיטילנה (Μυτιλήνη). |
| הִי | hy | בתחילת מילה מופיעה תמיד עם spiritus asper ( ῾ ): היבריס (ὕβρις), הימטוס (Ὑμηττός). | |
| Φ φ | פ | ph | פ"א רפה: פריגיה (Φρυγία). |
| Χ χ | כ | ch | כ"ף רפה: כיוס (Χίος), כיירוניאה (Χαιρώνεια). |
| Ψ ψ | פס | ps | פ"א דגושה: קליפסו ( Καλυψώ). |
| Ω ω | אוֹ, וֹ | o | עם spiritus lenis ( ᾿ ):
|
| הוֹ | ho | עם spiritus asper ( ῾ ):
| |
|
| |||
| דיפתונגים | |||
| αι | אַי, יי | ae |
|
| αυ | אַוּ | au | אוטונומיה (αὐτονομία), נאוקראטיס (Ναύκρατις), אפידאורוס (Ἐπίδαυροσ). |
| ει | אֵי, יי | ei |
|
| ευ | אֶוּ | eu | אֶוּריפידס (Εὐριπίδης), אֶוּבויה (Εὔβοια), פנאומה (πνεῡμα).
|
| οι | אוֹי, וֹי | oe | עם spiritus lenis ( ᾿ ):
|
| ου | אוּ, וּ | u | אוּראנוס (Οὐρᾰνός), פלוטוס (Πλοῡτος), סלינוס (Σελινοῡς). |
| ηυ | אֵוּ | eu | |
| υι | אוּי, וּי | ui | |
|
| |||
| כפל עיצורים | |||
| γγ | נג | ng | אנגלוס (ἄγγελος). |
| γκ | נק | nk | אנקירה (ἄγκῡρα). |
| γξ | נקס | nx | ספינקס (Σφίγξ), פאלנקס (φάλαγξ). |
| ρρ | ר | rh | פירוס (Πύρρος). |
שיטת התעתיק של פרופ' אביגדור צ'ריקובר
[עריכת קוד מקור]התעתיק מיוונית עתיקה לפי שיטתו של פרופ' אביגדור צ'ריקובר:
"את השמות שהשתרשו בשפתנו בצורתם המיוחדת (כגון אַתוּנָה, מוּקְדוֹן, אַפְּלָטוֹן) השארתי בצורתם זו; בכל שאר המקרים מסרתי את השם בהתאם לכתיב שלו ביונית, גם השמות שנכנסו לשפות אירופיות במבטאם הרומי מסרתי לפי המבטא היוני: לפיכך כתבתי "אַיסְכִילוֹס, אַיטוֹלִיָה, דֶלפוֹי, בּוֹיאוֹטִיָה, ולא אֶסכילוּס, אֶטוֹלִיָה, דֶּלְפִי, בֶּאוֹטיָה" וכדומה. שמות הערים הבאים ביונית במספר רבים, מסרתי כמו שהם ביונית (תֶּבַי, תֶּרְמוֹפִּילַי, סִירַקוּסִי) ולא לפי צורת הרבוי בעברית (כגון: תֶבוֹת, תֶרמוֹפִילות). רק לעיתים רחוקות ויתרתי על העקיבות לשם הנוחות, כי לא העזתי לכתוב את השמות "פְּלַטִיאָה" וּ"פִּירֵאוּס" בתעתיק מדויק (פְּלַטִיאַי, פִּירַיְאֶוּס) בגלל הגייתם הקשה. את האות היונית υ, אם היא באה בין שני עיצורים (קונסוננטים) מסרתי בּ־י' (כגון ליסנדרוס) ואם היא מהווה חלק מן ההגה המורכב (דיפתונג) ευ, או αυ, מסרתיה בּ־ו' ולא בּ־ב' (אוריפּידס ולא אבריפּידס), והרשות בידי המורה לבטא את ה־ו' כּ־ב' אוֹ כּ־ו' (זֶוס או זֶוּס), כי לשתי ההגיות יסוד בהתפתחות השפה היונית."
— היסטוריה כללית, ספר שני: יוון. תל אביב, הוצאת אמנות, 1936