שירותי תמיכה בתקשורת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הסמל הבינלאומי של ירידה בשמיעה
בית הלן קלר בתל אביב, משכנה של אגודת החרשים בישראל, 2016

שירותי תמיכה בתקשורת ("סל תקשורת" בשמם הקודם) ניתנים לחירשים וכבדי שמיעה בישראל על ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. על מתן השירותים הוסכם אחרי הפגנה של חברי אגודת החרשים בישראל (אח"א) נגד ממשלת ישראל, שנמשכה מ-5 במאי 2002[1] עד 12 ביוני באותה שנה.[2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחורף 2002 הפגינו אריה צודקביץ וחבריו ממטה מאבק הנכים בישראל מול משרד האוצר בדרישה לקצבת נכות גבוהה יותר.[3] אחרי 78 ימים, הם הגיעו להסכם שנערך על ידי אביגדור יצחקי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה.[4][5] נוכח ההישגים של שביתת הנכים שהסתיימה, יזם יו"ר אח"א, אהרון עיני,[6] מאבק שכותרתו הייתה "ממשלה חירשת", לשיפור תנאי החירשים בישראל.[7] הוא עשה זאת לאחר חודשים של שיחות עם המוסד לביטוח לאומי ועם משרד הרווחה, שלא נשאו תוצאות.[8][9]

עיני פרסם רשימה מלאה של דרישות החירשים הישראליים, שכללה בין השאר:[10]

  1. סיוע מלא לחירש בקניית ציוד עזר לבית ואחזקה – סל תקשורת לחירש: פעמון דלת מהבהב, שעון מעורר רוטט, גלאי בכי תינוק.
  2. תרגום יומי לשפת הסימנים הישראלית וכתוביות בתוכנית חדשות בשעות צפייה סבירות (זירוז חוק משעני) – יושם סביב שנת 2018 עם כתוביות סמויות בערוצי הטלוויזיה הישראליים.
  3. הגדלת שעות התרגום והתמלול לחירש או לכבד שמיעה מ-16 שעות בשנה ל-50 שעות.
  4. מימון מלא של מכשיר שמיעה ואביזרים נלווים לכל חירש מגיל 18 ומעלה, במקום "החזר של 630 ש"ח עבור מכשיר העולה 4,000 ש"ח", כלשון עיני.
  5. שירותי תרגום לחירש בראיון עבודה, בישיבת עבודה, ובפיטוריו.
  6. תרגום מלא לסטודנטים חירשים וכבדי שמיעה במוסדות להשכלה גבוהה, בהשתלמויות ובקורסים.
  7. הכרה בשפת הסימנים הישראלית כשפה רשמית.
  8. הפעלת שירות ממסר טלפוני לחירשים וכבדי שמיעה בישראל – פועל מ-15 ביולי 2009, מכוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ותקנות הנגישות בתקשורת.
  9. סיוע כספי ישיר להפעלת מועדונים לנוער, למבוגרים ולקשישים בישראל.
  10. תוספת נקודות זיכוי במס הכנסה לחירש עובד.
  11. ביטול אגרת רדיו ברכבי חירשים.
  12. טיפול מקצועי לחירשים בתחום של בריאות הנפש, כולל שליטה מלאה של המטפל בשפת הסימנים.

ב-13 במאי 2002 נערך דיון במליאת הכנסת על מחאת החירשים בקריית הממשלה,[11] וחבר הכנסת אילן גילאון דיבר למיקרופון בלי קול, כדי להדגים את מצב החירשים. חבר הכנסת אופיר פינס-פז אמר ש"דרישות החירשים היו אלמנטריות ולא יקרות, אבל עבדו עליהם בעיניים: הקימו ועדה, לא הזמינו אותם, כן הזמינו אותם; לא כינסו אותם, כן כינסו אותם. ביטלו להם ועדה ביום שבו היא נקבעה, וקבעו שוב ישיבה לעוד ארבעה-חמישה חודשים". חבר הכנסת מוחמד ברכה אמר שהחרשים נדרשים לשלם אגרת רדיו לרכב, וכמו פינס אמר שדרישותיהם "בנאליות, טריוויאליות ובסיסיות". חברי כנסת אחרים אמרו דברים דומים, וחבר הכנסת מוחמד כנעאן ציין ששיעור האבטלה בקרב החירשים הוא כ-70%. שר הבריאות נסים דהן הסכים עם הדוברים, אף על פי שייצג את הממשלה, עד שחברי הכנסת אמרו לו זאת.[12] בסיום הדיון הוחלט להעביר את העניין לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת.

ב-21 במאי 2002 נערכה פגישה בין עיני ובין האוצר, שנמשכה עד השעות הקטנות של הלילה. עיני דרש תקציב של 50 מיליון ש"ח לשנה, אבל האוצר הסכים עד לתשעה מיליון לשנה.[13] ב-9 ביוני 2002 הודיע עיני כי האוצר הציע 20–22 מיליון ש"ח, אבל דרישות החירשים נותרו סביב 40–55 מיליון ש"ח. האוצר הציע תשלום חודשי לחירש בסכום של 300 ש"ח, ו-1,500 ש"ח כל ארבע שנים עבור רכישת ציוד תקשורת, אך עיני סירב לסכום זה, בטענה שציוד התקשורת שווה 17,000 ש"ח.[14]

כבדי השמיעה כמעט לא השתתפו בהפגנת החירשים, וגלי ביינר, חברת בקול, פרסמה את דעתה בעניין, כשטענה כי בקהילת החירשים וכבדי השמיעה יש התבדלות בין הקבוצות השונות.[15] אחרי סיום ההפגנה, דרשו כבדי השמיעה מאח"א לטפל בהם לפי ההסכם עם הממשלה, אף על פי שלא היו חברי אח"א.

תנאי הסיוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגום לשפת הסימנים הישראלית במפגש ויקיפדיה העברית בסינמה סיטי בירושלים, 11 בינואר 2019

ב-12 ביוני 2002 חתם עיני על הסכם שניסח אורי יוגב, הממונה על אגף התקציבים במשרד האוצר, וחתמו עליו גם סילבן שלום כשר האוצר בממשלת שרון הראשונה ויוגב עצמו.[16]

עיקרי ההסכם היו:

  1. יינתן סיוע לחירש או לכבד שמיעה ששמיעתו ירדה מתחת לשבעים דציבל באוזן הטובה עד היותו בן שלוש שנים.
  2. חירש זכאי ל-45 שעות תרגום בשנה. כבד שמיעה רשאי להחליף את שעות התרגום בשעות תמלול.
  3. זכאי יקבל דמי תקשורת בסכום של 288 ש"ח לחודש כעובד, או 260 ש"ח לחודש כבלתי מועסק. דמי התקשורת מכסים הוצאות תקשורת כמו סוללות למכשירי שמיעה, ציוד מתכלה (דיו ונייר), קווי טלפון, שליחת דואר ונסיעות.
  4. זכאי יקבל סל תקשורת עד לסכום של 3,000 ש"ח כל ארבע שנים, עבור רכישת מחשב, מדפסת וטלפון נייד, ציוד לנהיגה (ראי פנורמי לרכב ומערכת טלוויזיה למשאית) וציוד לבית (מהבהב לפעמון דלת, שעון מעורר רוטט, גלאי עשן מהבהב). ההחזר יינתן תמורת קבלות על שם הזכאי, בניכוי עשרה אחוז השתתפות עצמית. על גלאי בכי לתינוק עד גיל שלוש ניתן החזר חד-פעמי, בנפרד מסל התקשורת.
  5. הסכומים צמודים למדד המחירים לצרכן ויתעדכנו כל שנה בחודש ינואר.
  6. זכאים אחרי גיל העבודה, יקבלו 25% מהסכומים. תנאי זה בוטל בחודש מרץ 2018 אחרי פניות שירלי פינטו לוועדה לענייני ביקורת המדינה ולשר הרווחה.[17][18][19][20]
  7. בשנת 2002 תינתן תוספת של 300,000 ש"ח ממשרד הרווחה עבור הפעלת מועדונים לחירשים וכבדי שמיעה על ידי אח"א.
  8. שר האוצר לא יתנגד להצעת חוק הפוטרת חירשים מתשלום אגרת רדיו שנתית ברכביהם.

ההסכם נקבע בתקנות עבודה סוציאלית (תע"ס) 5.7 במשרד הרווחה, שעליהן חתום מנכ"ל המשרד ולא השר.[19] בתקנות אלו הוגדרו התשלום החודשי כ"דמי תקשורת", וההחזר הארבע שנתי כ"סל תקשורת".[21]

מילוי ההסכם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 ערכה אסתר גולדבלט, קלינאית התקשורת הארצית באגף השיקום במשרד הרווחה, סקר על מתורגמנים לשפת סימנים בישראל.[22] ב-18 במאי 2012 ביצעה גולדבלט סקר נוסף כששלחה שאלונים לחירשים וכבדי שמיעה, על שירותי התרגום שקיבלו. ב-13 ביוני 2012 ביקשה גולדבלט מחירשים וכבדי שמיעה להשיב על סקר בעניין זימוניות רוטטות שקיבלו מפיקוד העורף לצורך התגוננות אזרחית. על סקר זה השיב עיני בווידאו מטעמו, שבו שאל אם למשרד הרווחה אין מה לעשות, וסיפר על טילי סקאד שנפלו ליד ביתו במלחמת המפרץ הראשונה והרעידו את גג ביתו בלי שהיה בידו אמצעי התרעה.[23]

גולדבלט גם אסרה על זכאי לזמן אליו מתורגמנית לצורך ביצוע שיחות טלפוניות, ודרשה מהמתורגמנית למסור לה את כתובת הדוא"ל של הזכאי, בניגוד לחיסיון בין מתורגמנית ללקוח. בסוף שנת 2012 הודיע המכון לקידום החירש (אנ') כי קיבל הודעה ממשרד הרווחה על צמצום שעות התרגום לחירשים בשנת 2013. כקבוע בתע"ס 5.7, סדר העדיפויות היורד במתן תרגום הוא 1. שירותי בריאות, 2. חינוך, 3. רווחה, 4. תעסוקה, 5. תרבות ו-6. פנאי. משרד הרווחה הורה למכון להפסיק תרגומים לזכאים בתרבות ופנאי.[24][25] כתוצאה מכך נערכה הפגנת חירשים וכבדי שמיעה ב-30 בדצמבר 2012 מול קריית הממשלה בתל אביב, והשתתפו בה כ-250 איש.[26] בהפגנה השתתפו מועמדים לכנסת ה-19: שי פירון,[27][28] קארין אלהרר,[29] סתיו שפיר,[30] חבר הכנסת דב חנין,[31][32][33] ויהודה דורון, ממנהיגי הנכים.[34]

מיולי 2016 עבר הטיפול בסל תקשורת מול משרד הרווחה לעמותת "מסגרת שמעיה".[35] בספטמבר 2018 סירב משרד הרווחה להחזיר לזכאי 17% מס ערך מוסף ששילם בדואר ישראל עבור טלפון חכם, וטען כאילו מדובר בהוצאה מיוחדת. אחרי פניית הזכאי למבקר המדינה, ניאות משרד הרווחה להחזיר את המע"מ בפברואר 2019, בניכוי 10% כקבוע בתע"ס 5.7.

בתחילת אפריל 2019 פרסמה אתי שוורצברג, יו"ר אח"א ומועמדת לכנסת במפלגת בט"ח - ביטחון חברתי שני סרטונים. בסרטון הראשון הודיעה שוורצברג כי החל מיולי 2019 לא תינתן השלמת שעות תרגום לזכאים שסיימו להשתמש ב-45 השעות שלהם. קודם לכן בוצעה ההשלמה על ידי הקצאת שעות תרגום מזכאים שלא עשו בהן שימוש, כמו בני שבט א-סייד. בסרטון השני מ-4 באפריל 2019 הודיעה שוורצברג כי לא יינתן סיוע גם ב-45 השעות המקוריות, והזכאים יידרשו לממן את צורכי התרגום שלהם.[36] ב-14 בינואר 2020 פרסמה שוורצברג סרטון מעודכן שבו פירטה את הקריטריונים לתוספת שעות ואת האופן שבו ניתן לפנות בבקשה מתאימה.[37]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אהרון 33, הפגנה גדולה, וואלה!, הודעה של אהרון עיני יו"ר אח"א בפורום החירשים וכבדי השמיעה בוואלה: "שלום לך, הנך מתבקש להצטרף להפגנה גדולה שתתקיים ביום ראשון 5.5.2002 בשעה 9:00 בבוקר", ‏2002-05-01.
  2. ^ אפרת וייס, הסתיימה שביתת החירשים, באתר ynet, 13 ביוני 2002.
  3. ^ סמדר שמואלי, הנכים הפסיקו את שביתת הרעב, באתר ynet, 6 בפברואר 2002.
  4. ^ אפרת וייס, הנכים: "יש לנו תחושה של ניצחון הצדק", באתר ynet, 28 בפברואר 2002.
  5. ^ רותי סיני‏, לאחר 78 יום: שביתת הנכים מסתיימת, באתר וואלה!‏, 04 במרץ 2002.
  6. ^ תמונת עיני במשרדי אח"א, שורה שנייה בצד שמאל, בעמוד הפייסבוק של אגודת החירשים בישראל, 22 בינואר 2019.
  7. ^ דוד רגב, אחרי הנכים: גם החירשים יוצאים למאבק, באתר ynet, 10 במרץ 2002.
  8. ^ דוד רגב, החירשים הקימו אוהל מחאה מול משרד האוצר, באתר ynet, 6 במאי 2002.
  9. ^ ארנון רגולר, מאבק החירשים: "אם צריך – נשבור השיא של הנכים", באתר ynet, 11 במאי 2002.
  10. ^ אהרון 33, רשימת תביעות שלנו לקראת הפגנה גדולה, וואלה!, רשימת הדרישות שפירסם עיני בפורום החירשים וכבדי השמיעה בוואלה!, ‏2002-05-04.
  11. ^ הישיבה ה-303 של הכנסת ה-15, יום שני, ב' בסיוון התשס"ב (13 במאי 2002), הכנסת, עמודים 34–48, ‏2002-05-13 (ארכיון).
  12. ^ חברת הכנסת ענת מאור: "אדוני השר, אתה מחליף שר אחר, אז התשובה היא של הממשלה", עמוד 42 בפרוטוקול המליאה.
  13. ^ גל וגנר, שביתת החירשים נמשכת: המו"מ עם האוצר התפוצץ, באתר ynet, 22 במאי 2002.
  14. ^ ארנון רגולר, מאבק החירשים: אפילו המתורגמן נרדם, באתר ynet, 9 ביוני 2002.
  15. ^ גלי ביינר, מאבקים פנימיים מחלישים את החירשים, באתר ynet, 12 ביוני 2002.
  16. ^ שירות "הארץ"‏, הסתיים מאבק החירשים: הושגה הסכמה עם האוצר, באתר וואלה!‏, 13 ביוני 2002.
  17. ^ הרגעים האלה, שאתה יודע שאתה נמצא במרתון ארוך, בעמוד הפייסבוק של שירלי פינטו, 22 במרץ 2018 (אורך: 36 שניות).
  18. ^ הישג נוסף, בעמוד הפייסבוק של שירלי פינטו, 20 במרץ 2018 (אורך: 1:20 דקות).
  19. ^ 1 2 תקנות עבודה סוציאלית 5.7: שירותי תמיכה בתקשורת עבור אנשים עם לקות שמיעה, באתר משרד הרווחה, בתקנות 3.4 ו-3.5 בוטלו הסכומים המופחתים לזכאים אחרי גיל העבודה, ‏2018-03-28.
  20. ^ המכון לקידום החרש, בוטלה ההבחנה בין תעריף רגיל לתעריף קשיש, באתר המכון לקידום החרש בישראל, ‏2018-04-23 (ארכיון).
  21. ^ בהסכם המקורי, קבע יוגב את התשלום החודשי כ"סל תקשורת" ואת ההחזר הארבע שנתי כ"דמי תקשורת".
  22. ^ אסתר גולדבלט וד"ר רנטה גורבטוב, סקר: מתורגמנים לשפת סימנים, משרד הרווחה, ‏2009.
  23. ^ קובץ וידאו ערוץ יוטיוב של עיני, ביפר חירום לחרשים, שפת הסימנים הישראלית, 28 ביוני 2012, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 9:38 דקות).
  24. ^ עומרי אפרים, התחתנתי בשפת סימנים, למה לקצץ מתרגמים?, באתר ynet, 20 בדצמבר 2012.
  25. ^ נעם ברקן, זעקת החירשים, ידיעות אחרונות, 30 בדצמבר 2012, עמ' 14.
  26. ^ בועז פיילר ועומרי אפרים, חירשים הפגינו בת"א: "כולאים אותנו בבתים", באתר ynet, 30 בדצמבר 2012.
  27. ^ שי פירון, בעמוד הפייסבוק של המחאה הגדולה של קהילת החירשים וכבדי השמיעה, 3 בינואר 2013.
  28. ^ שי פירון, בעמוד הפייסבוק של המחאה הגדולה של קהילת החירשים וכבדי השמיעה, 20 בינואר 2013.
  29. ^ קארין אלהרר, בעמוד הפייסבוק של המחאה הגדולה של קהילת החירשים וכבדי השמיעה, 20 בינואר 2013.
  30. ^ סתיו שפיר, בעמוד הפייסבוק של המחאה הגדולה של קהילת החירשים וכבדי השמיעה, 20 בינואר 2013.
  31. ^ דב חנין, בעמוד הפייסבוק של המחאה הגדולה של קהילת החירשים וכבדי השמיעה, 20 בינואר 2013.
  32. ^ דב חנין, בעמוד הפייסבוק של המחאה הגדולה של קהילת החירשים וכבדי השמיעה, 20 בינואר 2013.
  33. ^ חירשים מקשיבים לחנין, בעמוד הפייסבוק של המחאה הגדולה של קהילת החירשים וכבדי השמיעה, 20 בינואר 2013.
  34. ^ יהודה דורון, בעמוד הפייסבוק של המחאה הגדולה של קהילת החירשים וכבדי השמיעה, 20 בינואר 2013.
  35. ^ מסגרת שמעיה (ע"ר), גיידסטאר, ‏2018.
  36. ^ עידכון בנושא 45 שעות התרגום לשס"י ותמלול, בעמוד הפייסבוק של אגודת החירשים בישראל, 4 באפריל 2019. שוורצברג: "שלום, זוכרים את הסרטון על הבעיה של 45 שעות תרגום? צריך להוסיף שעות, אבל אי אפשר. עכשיו יש הודעה חדשה: מאפריל חירש אינו מקבל תרגום, וישלם מכספו משום שהתקציב נגמר, גם אם עדיין נותרו לו 45 שעות. ביום ראשון ייפגש מנכ"ל שמעיה עם משרד הרווחה, ונעדכן. זה מצב חירום, תודה".
  37. ^ הודעה לצרכני שירותי תרגום הצריכים תוספת שעות תרגום מעבר ל-45 שעות הקבועות, בעמוד הפייסבוק של אגודת החירשים בישראל, 20 בינואר 2020 (אורך: 3:24 דקות), עם כתוביות בעברית.