סתיו שפיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סתיו שפיר
סתיו שפיר

סתיו שפיר בעצרת
"צעדת המיליון"
שנערכה ב-3 בספטמבר 2011
תאריך לידה 17 במאי 1985
כנסות 19
סיעה העבודה
עיסוק קודם עיתונאית

סתיו שפיר (נולדה ב-17 במאי 1985) היא חברת הכנסת ה-19 מטעם מפלגת העבודה, פעילה חברתית ועיתונאית. הייתה ממנהיגות המחאה החברתית בישראל ב-2011.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפיר נולדה וגדלה בנתניה, בת לרואה חשבון ולמורה, ובצעירותה עברה עם משפחתה לפרדסיה. כנערה שימשה ככתבת צעירה בעיתון הילדים והנוער כולנו, והדריכה בתנועת הנוער העובד והלומד. בשנת 2003, בתום לימודיה בתיכון, התנדבה לשנת שירות בגרעין של החברה להגנת הטבע, ועברה לגור בטבריה ולעסוק בחינוך בלתי פורמלי[1]. ביולי 2004 התגייסה לצה"ל, התחילה את קורס הטיס אך הודחה ממנו לאחר חמישה חודשים‏[2].‏‏ לאחר מכן שירתה בשבועון "במחנה" ככתבת, שם סיקרה בין היתר את תוכנית ההתנתקות ואת מלחמת לבנון השנייה.

ב-2006, בסוף השירות הצבאי, קיבלה מלגת לימודים לתואר ראשון בעיתונות וסוציולוגיה מ-City University שבלונדון, ועברה ללמוד ולהתגורר בבריטניה למשך תקופה, במסגרת פרויקט ישראלי-פלסטיני למנהיגות צעירה במזרח התיכון‏[3]. בתקופה זו המשיכה לפרסם טורים באתר "מאקו", "מסע אחר" ובמגזין "נשיונל ג'יאוגרפיק". בשנת 2008, במקביל ללימודיה בלונדון, הייתה חברה במשך שנה בקומונה האנרכיסטית בניר משה[4][5].

לאחר סיום לימודי התואר הראשון, שבה שפיר לישראל ובשנת 2009 החלה בלימודי מוזיקה בבית הספר רימון למוזיקה ברמת השרון[6]. בשנת 2010 החלה תואר שני בהיסטוריה ופילוסופיה של המדעים באוניברסיטת תל אביב, ועבדה ככתבת מדור נדל"ן במגזין העיר. החל מפברואר 2011 עבדה כעורכת ערוץ "השראה" באתר Xnet[7], וכתבה בהתנדבות ל""קול הפליטים"" - עיתון עצמאי המחולק לקהילת המסתננים האפריקאים בישראל‏[8].

המחאה החברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המחאה החברתית בישראל 2011

ביולי 2011 פגשה שפיר את דפני ליף, בעקבות פתיחת "אירוע" בפייסבוק, על מנת לתכנן את הקמת מאהל מחאה ב-14 ביולי בשדרות רוטשילד. ביום המחרת פרסמה כתבה באתר Xnet על התנועה החדשה‏[9] והשוותה אותה לנעשה בספרד באותה עת. שבוע לאחר מכן הקימה יחד עם ליף ואנשים נוספים את האוהל הראשון בשדרה, שהתפתח למחאת האוהלים.

שפיר הייתה אחד הדוברים המרכזיים של המחאה ונאמה בחלק מהעצרות, בדיונים בנושא בכנסת ובמסיבות העיתונאים שערכו הנהגת המחאה וועדות המומחים שפעלו מטעמה. היא גם נמנתה עם קבוצת מובילי המחאה שנפגשה עם נשיא המדינה שמעון פרס במשכן הנשיא בירושלים. בין הופעותיה המתוקשרות בלט העימות הטלוויזיוני עם חברת הכנסת מירי רגב בתוכנית ערב חדש[10], וכן סילוקה מיציע האורחים בכנסת לאחר שנעמדה וסימנה X (סמל הסירוב בשפת מפגיני המחאה החברתית) בידה בעת ההצבעה על חוק הווד"לים. בראיון לרשת הטלוויזיה RT אמרה שפיר שהיא חוששת שראש הממשלה בנימין נתניהו יפתח במלחמה מרוב לחץ מהמחאה החברתית‏[11].

סתיו שפיר עם דניאל בן-סימון

בינואר 2012 נעצרה שפיר פעמיים, בהפגנה נגד פינוי מאהל מחוסרי הדיור בשכונת התקווה ובעת פינוי המאהל‏[12][13].

בתום תקופת ההפגנות של קיץ 2011 הקימה שפיר יחד עם כמה מחבריה את "התנועה החברתית", תנועה פוליטית חוץ-פרלמנטרית "הנלחמת למען השבת מדינת ישראל לידי אזרחיה"[דרוש מקור]. התנועה יזמה את פרויקט "המעבדה", "חממה רעיונית לפיתוח ובניה של תודעה פוליטית חדשה"[דרוש מקור]. בהמשך השנה קידמו שפיר והתנועה החברתית קבוצות מאבק בפריפריה וארגנו הפגנות ועצרות מחאה נוספות‏[14].

שפיר נמנתה עם קבוצה מובילי המחאה שדגלו בנקיטת קו פוליטי, אל מול הא-פוליטיות והשינוי האזרחי שהציגו אחרים בראשות דפני ליף. היא נאמה בבמות שונות, בהן כנס ירושלים[15], פורום קיסריה[16], כנס הרצליה[17], ועידת ישראל לעסקים[18] וועידת מפלגת העבודה.

חברת הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2012 התמודדה בפריימריז במפלגת העבודה ונבחרה במקום השמיני ברשימת המפלגה לכנסת, במקום המשוריין לנשים. עם כניסתה לתפקיד הקימה את השדולה לצדק חברתי‏[19] שמקדמת שיתוף ציבור באמצעות פרלמנטים אזוריים שיביאו את האזרחים להגיש הצעות חוק. שפיר חברה בוועדת הכספים של הכנסת. בנוסף, מקדמת שפיר חוקים למען קהילת הלהט"ב.

בראש חודש ניסן ב-2013 נמנתה עם קבוצת חברות הכנסת שהצטרפו לתפילתן של נשות הכותל בכותל המערבי.

בדצמבר 2013 הגישה עתירה לבג"ץ בקשר לנוהל ההעברות התקציביות בוועדת הכספים שאינן כלולות בחוק התקציב‏[20]. במרץ 2014 נענה אגף התקציבים באוצר לדרישתה שיפרסם את כל המידע בנוגע לשינויים בתקציב בפורמט אלקטרוני ונגיש לציבור‏[21].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממאמריה:

מנאומיה:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גלגלי המהפכה, מוסף השבת, ידיעות אחרונות
  2. ^ הילה רז, יוזמת מחאת האוהלים: "אם בעלי אינטרס ישתלטו - המחאה תתפרק", באתר TheMarker‏, 5 באוגוסט 2011
  3. ^ מלגת "עץ הזית" למנהיגות ישראלית-פלסטינית, באתר City University London מופיעה ב-Second Cohort 2006/9
  4. ^ ורד לי, מלרוז פלייס, באתר הארץ
  5. ^ קבוצות שיתופיות בעיתונות
  6. ^ Four Questions with Stav Shaffir, Israeli Social Protest Leader באתר Ameinu
  7. ^ סתיו שפיר, באתר Xnet
  8. ^ למען פליטי דרפור ראו גיליון שני
  9. ^ סתיו שפיר, חולמים לגור בת"א? תמשיכו לחלום, באתר Xnet‏, 11 ביולי 2011
  10. ^ העימות בין ח"כ מירי רגב וסתיו שפיר סביב מחאת הדיור, באתר YouTube
  11. ^ הראיון שעבר תחת הראדר: סתיו שפיר לרשת RT - "החשש שלנו הוא שנתניהו יפתח במלחמה מרוב לחץ ממחאת האוהלים", באתר גלובס, 30 באוגוסט 2011
  12. ^ גלעד מורג, סתיו שפיר מהזינזאנה: בסוף יהיה פה טוב, באתר ynet‏, 8 בינואר 2012
  13. ^ ענת שלו ומור שמעוני, שוב: סתיו שפיר נעצרה בפינוי מאהל שכונת התקווה, באתר וואלה!, 15 בינואר 2012
  14. ^ אור קשתי, ואולי לא היתה מחאה מעולם, באתר הארץ, 8 ביוני 2012
  15. ^ סתיו שפיר בכנס ירושלים
  16. ^ טרכטנברג: ההישג הגדול של הדו"ח והמחאה - הטיפול במונופולים, הילה ויסברג, באתר דה מרקר
  17. ^ שפיר: "כל בר-דעת מבין: ההגדרה לדיור בר-השגה תמוהה", גיא קצוביץ', באתר גלובס
  18. ^ סתיו שפיר בוועידת ישראל לעסקים
  19. ^ יהונתן ליס, השדולה לצדק חברתי הוקמה בכנסת, באתר הארץ, 12 בפברואר 2013
  20. ^ מירב ארלוזורוב, הדור הצעיר של הח"כים מתחיל מהפכות, דה מרקר, 2 בפברואר 2014
  21. ^ סדר יום עם קרן נויבך 5 במרץ 2014