סתיו שפיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סתיו שפיר
שפיר ביולי 2015
שפיר ביולי 2015
לידה 17 במאי 1985 (בת 34)
נתניה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
עיסוק פוליטיקאית, עיתונאית, סופרת, פעילה חברתית עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת העבודה, התנועה הירוקה
סיעה מפלגת העבודה, המחנה הציוני, המחנה הדמוקרטי
stavshaffir.co.il
חברת הכנסת
5 בפברואר 2013 – 1 באוגוסט 2019
(6 שנים ו-25 שבועות)
3 באוקטובר 2019 – מכהן
(5 שבועות ו-4 ימים)
כנסות ה־1921, 22
תפקידים בולטים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סתיו שפיר (נולדה ב-17 במאי 1985, כ"ו באייר ה'תשמ"ה) היא יושבת ראש מפלגת התנועה הירוקה וחברת הכנסת מטעמה בסיעת המחנה הדמוקרטי. קודם לכן הייתה חברת הכנסת מטעם מפלגת העבודה ויושבת ראש ועדת השקיפות וכן עיתונאית ופעילה חברתית, ממנהיגות המחאה החברתית בישראל בשנת 2011.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סתיו שפיר נולדה בנתניה להורים ילידי ישראל, לאב רואה חשבון ואם מורה. שמה נלקח מתוך השיר "ציפורים נודדות" (שבו הפזמון החוזר מתחיל במילים "זה היה עם בוא הסתיו") שבביצוע צמד "הפרברים", שאחד מחבריו, יוסי חורי, הוא אחי סבתהּ[1]. בצעירותה עברה עם משפחתה לפרדסיה, ויש לה אחות צעירה עם אוטיזם[2]. כנערה שימשה ככתבת צעירה בעיתון הילדים "כולנו", והדריכה בתנועת הנוער העובד והלומד. בשנת 2003 התנדבה לשנת שירות בגרעין של החברה להגנת הטבע ובמהלכה גרה בטבריה[3]. ביולי 2004 התגייסה לצה"ל, התחילה קורס טיס והודחה ממנו לאחר ארבעה חודשים[4]. לאחר מכן שירתה בשבועון "במחנה" ככתבת, שם סיקרה, בין היתר, את תוכנית ההתנתקות ואת מלחמת לבנון השנייה.

בשנת 2006 החלה ללמוד לתואר ראשון בעיתונות וסוציולוגיה ב-City University London שבלונדון, במסגרת פרויקט ישראלי-פלסטיני למנהיגות צעירה במזרח התיכון[5]. היא פרסמה טורים באתר "mako", "מסע אחר" ובמגזין "נשיונל ג'יאוגרפיק". בשנת 2008, במקביל ללימודיה בלונדון, הייתה חברה במשך שנה בקומונה שיתופית במושב ניר משה שעסקה בבנייה אקולוגית וחינוך[6][7].

בשנת 2009 החלה בלימודי מוזיקה בבית הספר רימון למוזיקה ברמת השרון[8]. בשנת 2010 החלה לימודים לתואר שני בהיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל אביב, ועבדה ככתבת מדור נדל"ן בשבועון "העיר". החל מפברואר 2011 עבדה כעורכת וכותבת בערוץ "השראה" באתר Xnet[9], וכתבה בהתנדבות ל"קול הפליטים" – עיתון המחולק לקהילת המסתננים מאפריקה בישראל[10].

המחאה החברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפיר בעצרת "צעדת המיליון", 3 בספטמבר 2011
סתיו שפיר באירוע שבתרבות ברמת גן עם העיתונאי יובל קרני

ביולי 2011 פגשה שפיר את דפני ליף, בעקבות פתיחת "אירוע" בפייסבוק, על מנת לתכנן הקמת מאהל מחאה ב-14 ביולי בשדרות רוטשילד. למחרת פרסמה כתבה באתר Xnet על התנועה החדשה[11] והשוותה אותה לנעשה בהפגנות המחאה שנערכו בספרד באותה עת. שבוע לאחר מכן הקימה עם ליף ואחרים את האוהל הראשון בשדרה, שהתפתח למחאת האוהלים.

שפיר נמנתה עם הדוברים המרכזיים של המחאה, נאמה בחלק מהעצרות, דיברה בדיונים בנושא בכנסת ובמסיבות העיתונאים שערכה הנהגת המחאה. היא נמנתה עם קבוצת מובילי המחאה שנפגשה עם נשיא המדינה שמעון פרס. בין הופעותיה המתוקשרות בלט העימות הטלוויזיוני עם חברת הכנסת מירי רגב בתוכנית "ערב חדש"[12], וכן סילוקה מיציע האורחים בכנסת לאחר שנעמדה וסימנה X (סמל הסירוב בשפת מפגיני המחאה החברתית) בידה בעת ההצבעה על חוק הווד"לים[13]. בראיון לרשת הטלוויזיה RT אמרה שפיר שהיא חוששת שראש הממשלה בנימין נתניהו יפתח במלחמה עקב לחץ מהמחאה החברתית[14].

בינואר 2012 נעצרה שפיר פעמיים, בהפגנה נגד פינוי מאהל מחוסרי הדיור בשכונת התקווה ובעת פינוי המאהל[15][16].

בתום תקופת ההפגנות של קיץ 2011 הקימה שפיר עם כמה מחבריה את "התנועה החברתית"[17], שיזמה את פרויקט "המעבדה", "חממה רעיונית לפיתוח ובניה של תודעה פוליטית חדשה". התנועה פעלה בפריפריה וארגנה הפגנות נוספות[18].

שפיר נמנתה עם קבוצת מובילי המחאה שדגלו בנקיטת קו פוליטי, אל מול הא-פוליטיות שהציגו אחרים בראשות דפני ליף[19]. היא נאמה בכנס ירושלים[20], בפורום קיסריה[21], בכנס הרצליה[22], בוועידת ישראל לעסקים[23] ובוועידת מפלגת העבודה.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2012 התמודדה בפריימריז במפלגת העבודה והוצבה במקום התשיעי ברשימת המפלגה לכנסת, שמשוריין לנשים. היא הייתה צעירת חברי הכנסת בכנסת התשע עשרה. בכנסת הקימה את השדולה לצדק חברתי[24] שמקדמת שיתוף ציבור באמצעות פרלמנטים אזוריים שיביאו את האזרחים להגיש הצעות חוק. שפיר ממלאת מקום בוועדת הכספים של הכנסת, ופעלה למען שקיפות ומנהל תקין[25][26]. בנוסף, עומדת שפיר בראש השדולה לשכירות הוגנת ולדיור בר השגה, וניסתה לקדם חקיקה למען הסדרת שוק השכירות, דיור בר השגה, מס חברות דיפרנציאלי, שקיפות ושוויון.

בדצמבר 2013 הגישה עתירה לבג"ץ בדרישה לבטל את נוהל ההעברות התקציביות בוועדת הכספים שאינן כלולות בחוק התקציב[27]. העתירה נדחתה, אך השופטים ציינו את התועלת שהביאה. הנשיאה מרים נאור כתבה בסוף פסק דינה שהעתירה העלתה לראשונה סוגיות מהותיות באשר לגבולות סמכותה של הממשלה לשנות את תקציב המדינה, וכי לאחר שהוגשה, גיבשה ועדת הכספים נוהל לטיפול בבקשות להעברות תקציביות, שיש לקוות כי ישפרו את תפקודה. עוד כתבה נאור שהעתירה השפיעה על שורת צעדים שנקטה הממשלה במטרה לצמצם את הצורך בהעברות תקציביות במהלך השנה[28][29].

בפריימריז במפלגת העבודה שקדמו לבחירות לכנסת ה-20 נבחרה למקום השני אחרי שלי יחימוביץ'[30] והוצבה במקום הרביעי ברשימת המחנה הציוני. גם בכנסת זו הייתה צעירת חברי הכנסת.

עם הקמת הכנסת ה-20 ביקשה שפיר כי תוקם ועדה חדשה שתעסוק בשקיפות ובחופש מידע. בתמיכת יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, הוקמה "הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור", המכונה גם "ועדת השקיפות"[31]. ב-14 ביולי 2015 מונתה שפיר ליושבת-ראש הוועדה[32]. דיוני הוועדה עוסקים בשקיפות תקציב הביטחון, חברות הביטוח, התקשרויות הממשלה ועוד.

שפיר מונתה לעמוד בראש ועדת השקיפות של ארגון ה-OECD, שאת הקמתה יזמה עם שגריר ישראל לארגון ועם משרד החוץ הישראלי. מטרת הוועדה היא שיתוף מידע, מחקר ושיתוף פעולה בין פרלמנטים בעולם למען מלחמה בשחיתות ושיתוף הציבור. הישיבה הראשונה התקיימה ב-10 בפברואר 2017 בפריז, והשתתפו בה כ-90 נציגים ממדינות שונות[33].

יחד עם ח"כ רועי פולקמן יזמה הצעת חוק להסדרת שכירות במגורים[34], וזו מומשה לבסוף (בשינויים משמעותיים) בתיקון לחוק השכירות והשאילה[35][36].

שפיר תומכת בהנהגת נישואים אזרחיים בישראל, ובהכרה בנישואים קונסרבטיביים ורפורמיים[37].

בינואר 2018 הרחיקה ועדת האתיקה של הכנסת את שפיר מן הכנסת למשך שבוע, לאחר שכינתה מספר פעמים את חבר הכנסת מיקי זוהר מושחת[38].

בבחירות המקדימות בפברואר 2019 שקיימה מפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, הגיעה שפיר למקום השני והוצבה במקום הרביעי ברשימת המפלגה לכנסת[39].

ביוני 2019 לאחר פרישתו של אבי גבאי ולקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, הודיעה על התמודדותה לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה[40], ובבחירות הגיעה למקום השני אחרי עמיר פרץ עם 26.9% מהקולות[41].

ב-25 ביולי הודיעה שפיר על פרישתה ממפלגת העבודה וחבירה לראש הממשלה לשעבר אהוד ברק ולמפלגת מרצ בהקמת המחנה הדמוקרטי. היא הוצבה במקום השני ברשימה. במקביל, מונתה ליו"ר התנועה הירוקה[42]. ב-30 ביולי הגישה את התפטרותה מהכנסת. נבחרה לכנסת ה-22. גם בכנסת הזו היא צעירת חברה הכנסת.

הכרה תקשורתית בפעילותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בפברואר 2016 הופיעה בעיתון פורבס ישראל ברשימת "30 המבטיחים מתחת לגיל 30"[43].
  • בכנס החורף של הכנסת, שהסתיים במרץ 2017, הגיעה שפיר למקום הראשון ב"מדד החברתי" של ארגון "המשמר החברתי"[44].
  • בספטמבר 2018 הופיעה ברשימת "100 המשפיעים" של המגזין TheMarker[45].
  • ב-2018 הופיעה ברשימת "100 המשפיעים הצעירים בממשלות מסביב לעולם" של המגזין apolitical[46].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממאמריה:

מנאומיה:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הערב יהיו כאן | סתיו שפיר, ליטל שוורץ ועדן ועודד מנשה, בערוץ יוטיוב של כאן 11
  2. ^ יהודה שוחט, ‏שיר אהבה, באתר "ידיעות אחרונות", 3 באוקטובר 2017
  3. ^ סתיו שפיר, ‏גלגלי המהפכה, באתר "ידיעות אחרונות", מוסף השבת
  4. ^ הילה רז, יוזמת מחאת האוהלים: "אם בעלי אינטרס ישתלטו – המחאה תתפרק", באתר TheMarker‏, 5 באוגוסט 2011
  5. ^ (הקישור אינו פעיל, 21 במאי 2018) מלגת "עץ הזית" למנהיגות ישראלית-פלסטינית, באתר City University London. מופיעה ב-Second Cohort 2006/9
  6. ^ ורד לי, מלרוז פלייס, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2008
  7. ^ קבוצות שיתופיות בעיתונות
  8. ^ Four Questions with Stav Shaffir, Israeli Social Protest Leader באתר Ameinu
  9. ^ סתיו שפיר, באתר Xnet
  10. ^ למען פליטי דרפור ראו גיליון שני
  11. ^ סתיו שפיר, חולמים לגור בת"א? תמשיכו לחלום, באתר Xnet‏, 11 ביולי 2011
  12. ^ סרטונים עימות בין ח"כ מירי רגב וסתיו שפיר סביב מחאת הדיור, סרטון באתר יוטיוב
  13. ^ רועי מנדל ומורן אזולאי, סתיו שפיר הצליבה ידיים וגורשה מהכנסת, באתר ynet, 3 באוגוסט 2011
  14. ^ הראיון שעבר תחת הראדר: סתיו שפיר לרשת RT - "החשש שלנו הוא שנתניהו יפתח במלחמה מרוב לחץ ממחאת האוהלים", באתר גלובס, 30 באוגוסט 2011
  15. ^ גלעד מורג, סתיו שפיר מהזינזאנה: בסוף יהיה פה טוב, באתר ynet, 8 בינואר 2012
  16. ^ ענת שלו ומור שמעוני‏, שוב: סתיו שפיר נעצרה בפינוי מאהל שכונת התקווה, באתר וואלה! NEWS‏, 15 בינואר 2012
  17. ^ העמוד הרשמי של התנועה החברתית
  18. ^ אור קשתי, ואולי לא הייתה מחאה מעולם, באתר הארץ, 8 ביוני 2012
  19. ^ אריק בנדר, דפני ליף מכחישה שהיא מקימה תנועה פוליטית חדשה: "לא אמרתי זאת", מעריב, 3 בפברואר 2018
  20. ^ סרטונים סתיו שפיר בכנס ירושלים, סרטון באתר יוטיוב
  21. ^ הילה ויסברג, טרכטנברג: ההישג הגדול של הדו"ח והמחאה - הטיפול במונופולים, באתר TheMarker‏, 29 ביוני 2012
  22. ^ גיא קצוביץ', ‏שפיר: "כל בר-דעת מבין: ההגדרה לדיור בר-השגה תמוהה", באתר גלובס, 1 בפברואר 2012
  23. ^ סרטונים סתיו שפיר בוועידת ישראל לעסקים, סרטון באתר יוטיוב
  24. ^ יהונתן ליסהשדולה לצדק חברתי הוקמה בכנסת, באתר הארץ, 12 בפברואר 2013
  25. ^ דיון בוועדת הכספים על גישה לניהול התקציב במשרד האוצר, בעמוד הפייסבוק של סתיו שפיר, 7 בספטמבר 2017 (אורך: 0:54)
  26. ^ חברת הכנסת סתיו שפיר, כנסת ישראל
  27. ^ יסמין גואטה, עתירה לבג"ץ נגד ועדת הכספים ולפיד: "מחטפים של מיליארדים", באתר TheMarker‏, 26 בדצמבר 2013
  28. ^ בג"ץ 8749/13 חה"כ סתיו שפיר נ' שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, ניתן ב-13 באוגוסט 2017
  29. ^ צבי זרחיה, אם זה לא היה ברור - בג"ץ שוב קורא לכנסת להתעורר, באתר TheMarker‏, 15 באוגוסט 2017
  30. ^ סרטונים דפנה ליאל ועזרי עמרם, ‏תוצאות הפריימריז בעבודה: יחימוביץ' במקום ה-1, שפיר ושמולי אחריה, באתר ‏mako‏‏, ‏14 בינואר 2015‏
  31. ^ צבי זרחיה, אושרה הקמת ועדת השקיפות בראשות ח"כ סתיו שפיר: "כשאין שקיפות, יש שחיתות", באתר TheMarker‏, 14 ביולי 2015
  32. ^ ניר הר זהב, "לא רצינו להיכנס לממשלה בלי סתיו", באתר ערוץ 7, 14 ביולי 2015
  33. ^ איתמר אייכנר, שפיר ושקוף, באתר ynet, 11 בפברואר 2017
  34. ^ הצעת חוק שכירות הוגנת (הוראת שעה ותיקוני חקיקה), התשע"ה-2015, באתר הכנסת
  35. ^ חוק השכירות והשאילה (תיקון), התשע"ז-2017, ס"ח 2649 מ-19 ביולי 2017
  36. ^ ענת דניאלי, חוק שכירות הוגנת אושר, באתר כלכליסט, 17 ביולי 2017
  37. ^ סתיו שפיר עורכת טקס נישואים אזרחי, בעמוד הפייסבוק של סתיו שפיר, 30 באוגוסט 2017
  38. ^ ח"כ סתיו שפיר תורחק ממליאת הכנסת למשך שבוע, באתר גלובס, 30 בינואר 2018
  39. ^ ספי עובדיה, הפריימריז בעבודה: שמולי ראשון, כבל במקום לא ריאלי, באתר החדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 11 בפברואר 2019
  40. ^ עמיחי אתאלי, סתיו שפיר: אתמודד על ראשות העבודה, באתר ynet, 7 ביוני 2019
    אריק בנדר, ‏"מתרגשת מאד": סתיו שפיר הודיעה כי תרוץ לראשות מפלגת העבודה, באתר מעריב השבוע, 7 ביוני 2019
  41. ^ יובל קרני, עמיר פרץ ניצח וחוזר לראשות העבודה, סתיו שפיר שנייה, באתר ynet, 2 ביולי 2019
  42. ^ מורן אזולאי, יובל קרני, שחר חי ואיתי שיקמן, איחוד בשמאל: ברק ומרצ ירוצו יחד, שפיר במקום השני, באתר ynet, 25 ביולי 2019
  43. ^ סתיו שפיר, באתר "פורבס ישראל", 29 בפברואר 2016
  44. ^ יקי אדמקר‏, סתיו שפיר בראש, נאוה בוקר בתחתית: המדד החברתי של חברי הכנסת, באתר וואלה! NEWS‏, 30 במרץ 2017
  45. ^ חגי עמית, סתיו שפיר, יו"ר ועדת השקיפות בכנסת - 100 המשפיעים 2018, באתר TheMarker
  46. ^ 100 Future Leaders: The World's Most Influential Young People In Government, apolitical