סתיו שפיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סתיו שפיר
שפיר ביולי 2015
שפיר ביולי 2015
שפיר ביולי 2015
לידה 17 במאי 1985 (בת 38)
נתניה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
מפלגה מפלגת העבודה, המפלגה הירוקה
סיעה מפלגת העבודה, המחנה הציוני, המחנה הדמוקרטי
בן זוג עמית סטיבה
stavshaffir.co.il
חברת הכנסת
5 בפברואר 2013 – 1 באוגוסט 2019
(6 שנים ו־25 שבועות)
3 באוקטובר 2019 – 16 במרץ 2020
(23 שבועות ו־5 ימים)
כנסות 19–21, 22
תפקידים בולטים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סתיו שפיר (נולדה ב-17 במאי 1985, כ"ו באייר ה'תשמ"ה) היא אשת ציבור ישראלית. שימשה חברת הכנסת מטעם מפלגת העבודה וסיעת "המחנה הדמוקרטי" וכן עיתונאית ופעילה חברתית; ממנהיגות המחאה החברתית בישראל בשנת 2011.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סתיו שפיר נולדה בנתניה להורים ילידי ישראל: ורד[1], המשמשת מורה, ורוני[1], רואה חשבון. שמה נלקח מתוך השיר "ציפורים נודדות" (שבו הפזמון החוזר מתחיל במילים "זה היה עם בוא הסתיו") שבביצוע צמד "הפרברים", שאחד מחבריו, יוסי חורי, הוא אחי סבתהּ[2]. יש לה אחות צעירה, הלוקה באוטיזם[3], ואח נוסף[4][1]. בצעירותה, עברה עם משפחתה לפרדסיה.

בגיל 8 החלה לכתוב בעיתון הילדים "כולנו", ובהמשך הדריכה בתנועת הנוער העובד והלומד[4]. בשנת 2003 התנדבה לשנת שירות בגרעין של החברה להגנת הטבע ובמהלכה גרה בטבריה[5]. ביולי 2004 התגייסה לצה"ל, התחילה קורס טיס והודחה ממנו לאחר ארבעה חודשים[6]. לאחר מכן, שירתה בשבועון "במחנה" ככתבת, שם סיקרה, בין היתר, את תוכנית ההתנתקות ואת מלחמת לבנון השנייה.

בשנת 2006 החלה ללמוד לתואר ראשון בעיתונות וסוציולוגיה באוניברסיטת סיטי (אנ') שבלונדון, במסגרת פרויקט ישראלי-פלסטיני למנהיגות צעירה במזרח התיכון[7]. היא פרסמה טורים באתר "mako", "מסע אחר" ובמגזין "נשיונל ג'יאוגרפיק". בשנת 2008, במקביל ללימודיה בלונדון, הייתה חברה במשך שנה בקומונה שיתופית במושב ניר משה שעסקה בבנייה אקולוגית וחינוך[8][9].

בשנת 2009 החלה בלימודי מוזיקה בבית הספר רימון למוזיקה ברמת השרון[10]. בשנת 2010 החלה לימודים לתואר שני בהיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל אביב, ועבדה ככתבת מדור נדל"ן בשבועון "העיר". החל מפברואר 2011 עבדה כעורכת וכותבת בערוץ "השראה" באתר Xnet, וכתבה בהתנדבות ל"קול הפליטים", עיתון המחולק לקהילת מבקשי המקלט בישראל[11].

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2011 פגשה שפיר את דפני ליף, בעקבות פתיחת "אירוע" בפייסבוק, על מנת לתכנן הקמת מאהל מחאה ב-14 ביולי בשדרות רוטשילד. למחרת פרסמה כתבה באתר Xnet על התנועה החדשה והשוותה אותה לנעשה בהפגנות המחאה שנערכו בספרד באותה עת. שבוע לאחר מכן הקימה עם ליף ואחרים את האוהל הראשון בשדרה, שהתפתח למחאת האוהלים[12].

שפיר נמנתה עם הדוברים המרכזיים של המחאה, נאמה בחלק מהעצרות, ודיברה בדיונים בנושא בכנסת ובמסיבות העיתונאים שערכה הנהגת המחאה. היא נמנתה עם קבוצת מובילי המחאה שנפגשה עם נשיא המדינה שמעון פרס. בין הופעותיה המתוקשרות בלט העימות הטלוויזיוני עם חברת הכנסת מירי רגב בתוכנית "ערב חדש"[13], וכן סילוקה מיציע האורחים בכנסת לאחר שנעמדה וסימנה "X" (סמל הסירוב בשפת מפגיני המחאה החברתית) בידה בעת ההצבעה על חוק הווד"לים[14]. בריאיון לרשת הטלוויזיה RT אמרה שפיר שהיא חוששת שראש הממשלה בנימין נתניהו יפתח במלחמה עקב לחץ מהמחאה החברתית[15].

בינואר 2012 נעצרה שפיר פעמיים, בהפגנה נגד פינוי מאהל מחוסרי הדיור בשכונת התקווה ובעת פינוי המאהל[16][17]. בתום תקופת ההפגנות של קיץ 2011 הקימה שפיר עם כמה מחבריה את "התנועה החברתית"[18], שיזמה את פרויקט "המעבדה", "חממה רעיונית לפיתוח ובניה של תודעה פוליטית חדשה". התנועה פעלה בפריפריה וארגנה הפגנות נוספות[19]. שפיר נמנתה עם קבוצת מובילי המחאה שדגלו בנקיטת קו פוליטי, אל מול הא-פוליטיות שהציגו אחרים בראשות דפני ליף[20].

הבחירות לכנסת ה-19[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפיר בעצרת צעדת המיליון, שנת 2011

בנובמבר 2012 התמודדה בפריימריז במפלגת העבודה והוצבה במקום התשיעי ברשימת המפלגה לכנסת, שמשוריין לנשים. בפברואר 2013, בגיל 27, הושבעה לכנסת התשע עשרה והייתה לצעירת חברי אותה כנסת. הייתה יושבת הראש בשדולות לקידום שכירות הוגנת ושדולת הצדק חברתי שתמכה בהקמת פרלמנטים אזוריים שיביאו את האזרחים להגיש הצעות חוק[21]. הייתה ראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית של ישראל עם נורווגיה.

בדצמבר 2013 הגישה עתירה לבג"ץ בדרישה לבטל את נוהל ההעברות התקציביות בוועדת הכספים שאינן כלולות בחוק התקציב[22]. העתירה נדחתה, אך הנשיאה מרים נאור כתבה בפסק דינה שבעקבות העתירה גיבשה ועדת הכספים נוהל לטיפול בבקשות להעברות תקציביות, שיש לקוות כי ישפרו את תפקודה. עוד כתבה נאור שהעתירה השפיעה על שורת צעדים שנקטה הממשלה במטרה לצמצם את הצורך בהעברות תקציביות במהלך השנה[23][24].

הבחירות לכנסת ה-20 וה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפריימריז במפלגת העבודה שקדמו לבחירות לכנסת ה-20 נבחרה למקום השני אחרי ח"כ שלי יחימוביץ' והוצבה במקום הרביעי ברשימת המחנה הציוני שזכתה ל-24 מנדטים. גם בכנסת זו הייתה צעירת חברי הכנסת[25]. עם הקמתה, ביקשה שפיר כי תוקם ועדה חדשה שתעסוק בשקיפות תקציב המדינה ובחופש מידע. בתמיכת יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין הוקמה "הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור", המכונה גם "ועדת השקיפות"[26]. ב-14 ביולי 2015 מונתה ליושבת ראש הוועדה[27]. דיוני הוועדה עסקו בשקיפות תקציב הביטחון, חברות הביטוח, התקשרויות הממשלה ועוד. בין השנים 2015–2019 עמדה שפיר בראשן של כ-7 שדולות בכנסת בהן מאבק בשחיתות, כינון חוקה לישראל, וקידום שכירות הוגנת.

באותה תקופה, שפיר מונתה לעמוד בראש ועדת השקיפות של הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) שאת הקמתה יזמה עם שגריר ישראל בארגון ועם משרד החוץ הישראלי. מטרת הוועדה הייתה שיתוף פעולה בין פרלמנטים בעולם למען מלחמה בשחיתות ושיתוף הציבור. הישיבה הראשונה התקיימה ב-10 בפברואר 2017 בפריז בה השתתפו כ-90 נציגים ממדינות שונות[28].

יחד עם ח"כ רועי פולקמן יזמה הצעת חוק להסדרת שכירות במגורים[29], שמומשה לבסוף בתיקון לחוק השכירות והשאילה[30][31].

בינואר 2018 הרחיקה ועדת האתיקה את שפיר מן הכנסת למשך שבוע, לאחר שכינתה מספר פעמים את חבר הכנסת מיקי זוהר מושחת[32].

בבחירות המקדימות בפברואר 2019 שקיימה מפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, הגיעה שפיר למקום השני אחרי ח"כ אבי גבאי והוצבה במקום הרביעי ברשימת המפלגה לכנסת[33].

הבחירות לכנסות ה-22 וה-23 ואחריהן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הבחירות לראשות העבודה (2019)
שפיר באירוע של עיריית רמת גן יחד עם העיתונאי יובל קרני

ביוני 2019, לאחר פרישתו של ח"כ אבי גבאי מהחיים הפוליטיים, התמודדה על תפקיד יו"ר מפלגת העבודה[34]. היא הפסידה לעמיר פרץ, שקיבל 47% מהקולות לעומת 27% לשפיר[35][36]. כמה שבועות לאחר מכן הודיעה שפיר על פרישתה ממפלגת העבודה. היא נימקה את פרישתה ממפלגת העבודה בכך שיש צורך לאחד את מפלגות השמאל והמרכז תחת רשימה אחת, על מנת להגיל ככל הניתן את הסיכוי לנצח את מפלגות הימין בבחירות[37]. יו"ר המפלגה עמיר פרץ סירב לבקשתה כי מפלגת העבודה תרוץ ברשימה אחת עם מפלגת מרצ ומפלגת ישראל דמוקרטית[38]. שפיר הצטרפה אל התנועה הירוקה[39], וחברה לראש הממשלה לשעבר אהוד ברק ולמפלגות מרצ וישראל דמוקרטית בהקמת רשימת המחנה הדמוקרטי, שבה הוצבה במקום השני ונכנסה לכנסת.

ב-30 ביולי 2019 הגישה את התפטרותה מהכנסת, כדי שתוכל להתמודד ברשימת המחנה הדמוקרטי. המפלגה זכתה בחמישה מנדטים בבחירות, ונכנסה לכנסת. לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש סירבו ראשי מפלגת מרצ לקיים פריימריז במסגרת רשימת "המחנה הדמוקרטי", פירקו את ההסכם בין המפלגות[40] ובסופו של דבר, שפיר והתנועה הירוקה לא התמודדו לכנסת[41][42]. בנובמבר 2020 הובילה שפיר עתירה לבג"ץ בעקבות אי אישור התקציב לשנת 2020[43].

ב-2021 הקימה שפיר, יחד עם בני משפחתה, את מרכז שיר"ה - "שירותי התפתחות לאנשים עם צרכים מיוחדים"[44], ארגון שנועד להקים מרכזים לימודיים, תעסוקתיים והתפתחותיים לבוגרים אוטיסטים או לבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית מגילאי 21 ומעלה. המרכז הראשון מטעם הארגון הוקם בשטח המרכז האקדמי רופין[1][45].

ב-2021 היא הופיעה בתחפושת החיפושית בעונה השנייה של "הזמר במסכה", והודחה תשיעית.

שפיר נשואה לעמית, בנו של איש העסקים ותייר החלל הישראלי הראשון, איתן סטיבה. ב-18 בפברואר 2023 הודיעה באמצעות תמונה ברשתות החברתיות על לידת בתה.

עמדותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2019, הגישה הצעת חוק שלפיה על המדינה להציב יעדים לצמצום פליטות גזי החממה לפי המלצות הפאנל הבין ממשלתי לשינוי האקלים, ובהם הפחתת פליטות של 50% לפחות משנת הבסיס עד לשנת 2030 והפחתת פליטות של 100% לפחות משנת הבסיס עד לשנת 2050[46]. ההצעה לא עברה. עוד באותה שנה הציגה תוכנית בשם "גרין ניו דיל" שכללה חתירה להגדלת השימוש בתחבורה הציבורית מ-20% ל-40%, תמרוץ עובדים לויתור על רכב פרטי, העברת צי הרכב בישראל לחשמלי ומעבר ל-100% אנרגיות מתחדשות עד 2050[47].

שפיר תומכת בהפרדת דת ומדינה ובהעברת ההכרעה בנושאים אלה לרשויות המקומיות באמצעות משאלי עם[48]. היא תומכת בנישואים אזרחיים, הכרה בנישואים קונסרבטיביים, רפורמיים וזוגות חד-מיניים. היא תומכת בכלכלה סוציאל-דמוקרטית ומדינת רווחה[49].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: סתיו שפיר
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סתיו שפיר

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 סרטונים רותי שילוני, ‏"רוצה לתקן את העולם סביבה": סתיו שפיר חושפת את אחותה שיר, באתר ‏מאקו‏‏, ‏14 באוקטובר 2021‏
  2. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:יוטיוב
    'סוג: הערב יהיו כאן' אינו ערך חוקי         סתיו שפיר, ליטל שוורץ ועדן ועודד מנשה, הערב יהיו כאן בערוץ "כאן 11", באתר יוטיוב (אורך: 51:11), 17 בדצמבר 2017
  3. ^ אתר למנויים בלבד יהודה שוחט, שיר אהבה, באתר "ידיעות אחרונות", 3 באוקטובר 2017
  4. ^ 1 2 שפיר סתיו, באתר News1 מחלקה ראשונה‏
  5. ^ אתר למנויים בלבד סתיו שפיר, ‏גלגלי המהפכה, באתר "ידיעות אחרונות", מוסף השבת (הקישור אינו פעיל)
  6. ^ הילה רז, יוזמת מחאת האוהלים: "אם בעלי אינטרס ישתלטו – המחאה תתפרק", באתר TheMarker‏, 5 באוגוסט 2011
  7. ^ (הקישור אינו פעיל, 21 במאי 2018) מלגת "עץ הזית" למנהיגות ישראלית-פלסטינית, באתר City University London. מופיעה ב-Second Cohort 2006/9
  8. ^ קבוצות שיתופיות בעיתונות
  9. ^ ורד לי, מלרוז פלייס, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2008
  10. ^ Four Questions with Stav Shaffir, Israeli Social Protest Leader באתר Ameinu
  11. ^ למען פליטי דרפור - ראו גיליון שני
  12. ^ סתיו שפיר, חולמים לגור בת"א? תמשיכו לחלום, באתר Xnet‏, 11 ביולי 2011
  13. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:יוטיוב
    'סוג: ערב חדש' אינו ערך חוקי         עימות בין ח"כ מירי רגב וסתיו שפיר סביב מחאת הדיור, ערב חדש בערוץ "כאן חינוכית", באתר יוטיוב (אורך: 10:28), 17 ביולי 2011
  14. ^ רועי מנדל ומורן אזולאי, סתיו שפיר הצליבה ידיים וגורשה מהכנסת, באתר ynet, 3 באוגוסט 2011
  15. ^ הראיון שעבר תחת הראדר: סתיו שפיר לרשת RT - "החשש שלנו הוא שנתניהו יפתח במלחמה מרוב לחץ ממחאת האוהלים", באתר גלובס, 30 באוגוסט 2011
  16. ^ ענת שלו ומור שמעוני‏, שוב: סתיו שפיר נעצרה בפינוי מאהל שכונת התקווה, באתר וואלה!‏, 15 בינואר 2012
  17. ^ גלעד מורג, סתיו שפיר מהזינזאנה: בסוף יהיה פה טוב, באתר ynet, 8 בינואר 2012
  18. ^ העמוד הרשמי של התנועה החברתית
  19. ^ אור קשתי, ואולי לא הייתה מחאה מעולם, באתר הארץ, 8 ביוני 2012
  20. ^ אריק בנדר, דפני ליף מכחישה שהיא מקימה תנועה פוליטית חדשה: "לא אמרתי זאת", מעריב, 3 בפברואר 2018
  21. ^ יהונתן ליס, השדולה לצדק חברתי הוקמה בכנסת, באתר הארץ, 12 בפברואר 2013
  22. ^ יסמין גואטה, עתירה לבג"ץ נגד ועדת הכספים ולפיד: "מחטפים של מיליארדים", באתר TheMarker‏, 26 בדצמבר 2013
  23. ^ צבי זרחיה, אם זה לא היה ברור - בג"ץ שוב קורא לכנסת להתעורר, באתר TheMarker‏, 15 באוגוסט 2017
  24. ^ בג"ץ 8749/13 חה"כ סתיו שפיר נ' שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, ניתן ב-13 באוגוסט 2017
  25. ^ סרטונים דפנה ליאל ועזרי עמרם, ‏תוצאות הפריימריז בעבודה: יחימוביץ' במקום ה-1, שפיר ושמולי אחריה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏14 בינואר 2015‏
  26. ^ צבי זרחיה, אושרה הקמת ועדת השקיפות בראשות ח"כ סתיו שפיר: "כשאין שקיפות, יש שחיתות", באתר TheMarker‏, 14 ביולי 2015
  27. ^ ניר הר זהב, "לא רצינו להיכנס לממשלה בלי סתיו", באתר ערוץ 7, 14 ביולי 2015
  28. ^ איתמר אייכנר, שפיר ושקוף, באתר ynet, 11 בפברואר 2017
  29. ^ הצעת חוק שכירות הוגנת (הוראת שעה ותיקוני חקיקה), התשע"ה-2015, באתר הכנסת
  30. ^ ענת דניאלי, חוק שכירות הוגנת אושר, באתר כלכליסט, 17 ביולי 2017
  31. ^ חוק השכירות והשאילה (תיקון), התשע"ז-2017, ס"ח 2649 מ-19 ביולי 2017
  32. ^ ח"כ סתיו שפיר תורחק ממליאת הכנסת למשך שבוע, באתר גלובס, 30 בינואר 2018
  33. ^ ספי עובדיה, הפריימריז בעבודה: שמולי ראשון, כבל במקום לא ריאלי, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 11 בפברואר 2019
  34. ^ עמיחי אתאלי, סתיו שפיר: אתמודד על ראשות העבודה, באתר ynet, 7 ביוני 2019
    אריק בנדר, ‏"מתרגשת מאד": סתיו שפיר הודיעה כי תרוץ לראשות מפלגת העבודה, באתר מעריב אונליין, 7 ביוני 2019
  35. ^ יובל קרני, עמיר פרץ ניצח וחוזר לראשות העבודה, סתיו שפיר שנייה, באתר ynet, 2 ביולי 2019
  36. ^ תוצאות הבחירות ליו”ר המפלגה יולי 2019, באתר מפלגת העבודה
  37. ^ מאת טלי ליברמן, סתיו שפיר: "השמאל צריך ללמוד מהמתנחלים ולהפסיק לפחד מכוח. אנחנו במלחמה על החיים", באתר מגזין את, ‏2018-08-01
  38. ^ בחירות 2019: שפיר תעזוב את העבודה?, באתר ‏מאקו‏‏, ‏20 ביולי 2019‏
  39. ^ מורן אזולאי, יובל קרני, שחר חי ואיתי שיקמן, איחוד בשמאל: ברק ומרצ ירוצו יחד, שפיר במקום השני, באתר ynet, 25 ביולי 2019
  40. ^ יובל קרני, שפיר הציעה: פריימריז על ראשות המחנה הדמוקרטי, באתר ynet, 21 בדצמבר 2019
  41. ^ טל שלו‏, סתיו שפיר לא תתמודד בבחירות לכנסת, באתר וואלה!‏, 15 בינואר 2020
  42. ^ סתיו שפיר: "לא אתמודד לכנסת במערכת הבחירות הבאה", באתר מעריב אונליין, 15 בינואר 2020
  43. ^ בג"ץ 5969/20 סתיו שפיר נ' כנסת ישראל, ניתן ב־24 בנובמבר 2020
  44. ^ אביחי חיים, בשם אחותי: סתיו שפיר מקימה מרכז לימודים לצעירים עם מוגבלות, באתר של עמותת "שווים", 5 באוקטובר 2021
  45. ^ סתיו שפיר, דברים שלמדתי מאחותי: כך יצאתי למסע להקמת מרכז אקדמי לאוטיסטים בוגרים, באתר ynet, 7 באוקטובר 2021
  46. ^ אילנה קוריאל, המאבק בשינוי האקלים: בישראל אין חקיקה, באתר ynet, 25 בנובמבר 2019
  47. ^ שני אשכנזי, ‏אגרות גודש ותחבורה ירוקה: המחנה הדמוקרטי מציג תוכנית "גרין ניו דיל" ישראלית, באתר גלובס, 27 באוגוסט 2019
  48. ^ מצטרפים למפלגה הירוקה, נבדק ב-2021-02-06
  49. ^ סתיו שפיר עורכת טקס נישואים אזרחי, בעמוד הפייסבוק של סתיו שפיר, 30 באוגוסט 2017
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סתיו_שפיר&oldid=36409217"