תומאס מאן רנדולף הבן

תומאס מאן רנדולף הבן
.Thomas Mann Randolph Jr
לידה	1 באוקטובר 1768; אחוזת טאקהו, מושבת וירג'יניה, אמריקה הבריטית
פטירה	20 ביוני 1828 (בגיל 59); מונטיצ'לו, וירג'יניה, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	מונטיצ'לו, וירג'יניה, ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת אדינבורו; קולג' ויליאם ומרי ;
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית
בן או בת זוג	מרתה ג'פרסון רנדולף (23 בפברואר 1790–20 ביוני 1828)
	1 בדצמבר 1819 – 1 בדצמבר 1822; (3 שנים)
	→ ג'יימס פטון פרסטון ג'יימס פלזנטס ←
	1823–1825; (כשנתיים)
	1823–1825; (כשנתיים)
	1819–1820
	1819–1820
	4 במרץ 1803 – 3 במרץ 1807; (4 שנים)
	→ המחוז נוצר וילסון קרי ניקולס ←
	1793–1794
	1793–1794

תומאס מאן רנדולף (באנגלית: .Thomas Mann Randolph Jr;‏ 1 באוקטובר 1768 – 20 ביוני 1828) היה בעל חווה, איש צבא ופוליטיקאי אמריקאי מווירג'יניה, איש המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית, שכיהן כחבר הסנאט של וירג'יניה בשנים 1793–1794, כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית בשנים 1803–1807, כחבר בית הנבחרים של וירג'יניה בשנים 1819–1820 ובשנים 1823–1825, וכמושל וירג'יניה ה-21 בשנים 1819–1822.

רנדולף נשא לאישה את מרתה ג'פרסון, בתו הבכורה של נשיא ארצות הברית השלישי, תומאס ג'פרסון. לשניים נולדו 11 ילדים שהגיעו לבגרות. בערוב ימיו לקה רנדולף באלכוהוליזם, ולזמן מה לפני מותו נפרדה ממנו אשתו.

ראשית חייו

תומאס מאן רנדולף הבן נולד בחוות המטעים "טאקהו" (Tuckahoe) שבמושבת וירג'יניה, כבנם הראשון של תומאס מאן רנדולף האב (אנ') ושל אן קרי, בתו של ארצ'יבלד קרי (אנ'). בין אחיו ואחיותיו נמנו אחיותיו הגדולות: מרי רנדולף (אנ'), מחברת ספר כלכלת הבית "עקרת הבית של וירג'יניה" (The Virginia House-Wife), אן קרי "ננסי" רנדולף (אנ'), רעייתו של גאוורנור מוריס (אנ'), דיפלומט וסנאטור, ואחותו הצעירה וירג'יניה רנדולף קרי (אנ'), מחברת "מכתבים על דמות האישה" (Letters on Female Character).^[1]

סב-סבו של רנדולף ממשפחת אביו, ויליאם רנדולף (אנ'), היגר לווירג'יניה ממחוז ווריקשייר שבאנגליה בשנות ה-70 של המאה ה-17 ורכש את אחוזת המטעים טרקי איילנד. אבות סביו היו ריצ'רד רנדולף (אנ') ותומאס רנדולף (אנ'). משפחת רנדולף נמנתה על עשר המשפחות הראשונות של וירג'יניה.^[2] מצד משפחת אמו היה רנדולף צאצא של פוקהונטס.^[3]

את ראשית חינוכו קיבל רנדולף מאמו וממורים פרטיים, כמקובל במשפחות רבות של בעלי מטעים באותה תקופה. הוא למד בקולג' ויליאם ומרי שבויליאמסבורג, וירג'יניה, ובשנים 1785–1788 למד באוניברסיטת אדינבורו שבסקוטלנד. אף על פי שלא סיים את לימודיו, הוא המשיך ללמוד באופן עצמאי והיה לבוטנאי מכובד.^[4] ב-1794 הוא נבחר כחבר בחברה הפילוסופית האמריקאית.^[5] אביו רכש עבורו קרקע בווארינה (Varina), והוא הפך אותה לאחוזת מטעים מכניסה.^[6]

נישואים ומשפחה

ב-23 בפברואר 1790 נשא רנדולף לאישה את מרתה ג'פרסון, בתם הבכורה של נשיא ארצות הברית השלישי, תומאס ג'פרסון ושל רעייתו מרתה ויילס סקלטון ג'פרסון. משפחות ג'פרסון ורנדולף היו קשורות בקשרי משפחה, ובני הזוג היו דודנים מדרגה שלישית.^[7] אביו של רנדולף בילה חלק מילדותו עם ג'פרסון בטאקהו, וקרקעות שתי המשפחות במחוז אלבמארל היו סמוכות זו לזו. תומאס ומרתה שהו לעיתים קרובות במונטיצ'לו, שם פיקח רנדולף על עסקי האחוזה כאשר תומאס ג'פרסון נעדר ממנה.^[8] בהצעת חמו, היה רנדולף לקפטן במיליציה של וירג'יניה ושופט שלום מקומי, והשניים חלקו תחומי עניין והשקפות עולם.

לתומאס ולמרתה נולדו 12 ילדים:

אן קארי רנדולף (1791–1826).
תומאס ג'פרסון רנדולף (1792–1875). נשא לאישה את ג'יין הוליס ניקולס, בתו של וילסון קרי ניקולס.
אלן ויילס רנדולף (1794–1795). נפטרה בינקותה
אלן ויילס רנדולף (1796–1876). קרויה על שם אחותה הגדולה שנפטרה.
קורניליה ג'פרסון רנדולף (1799–1871). הייתה אשת חינוך ואומנות ועסקה בכתיבה.
וירג'יניה ג'פרסון רנדולף (1801–1882).
מרי ג'פרסון רנדולף (1803–1876).
ג'יימס מדיסון רנדולף (1806–1834).
בנג'מין פרנקלין רנדולף (1808–1871).
מריוות'ר לואיס רנדולף (1810–1837). נשא לאישה את אליזבת אנדרסון מרטין, שלאחר מותו נישאה בשנית לאנדרו ג'קסון דולנסון, אחיינו של הנשיא אנדרו ג'קסון.
ספטימה אן רנדולף (1814–1887).
ג'ורג' וית' רנדולף (1816–1867). כיהן לזמן קצר במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית כמזכיר המלחמה של הקונפדרציה.

מרתה ותומאס רנדולף חיו מנובמבר 1797 ועד קיץ 1799 באחוזת בלמונט (Belmont), שהייתה בבעלותו של ג'ון הארווי האב (אנ'), שהיה ידיד של משפחת ג'פרסון וחמו של אביו של רנדולף לאחר שזה נישא בשנית לבתו גבריאלה. הם החליטו להתיישב בעיקר במחוז אלבמארל ולהתגורר באחוזת וארינה. בינואר 1800 הם עברו לאחוזת "אדג' היל" (Edge Hill). לאחר פרישתו של אביה, חיו מרתה וילדיהם במונטיצ'לו החל מ-1808, כולל בתקופה בה כיהן רנדולף כמושל.

סכסוכים משפחתיים ואובדן האחוזות

ב-1789 הלכה אמו של רנדולף לעולמה. בסוף 1790, אביו של רנדולף שהיה אז בן 50, נישא בשנית לגבריאלה הארווי, שהייתה אז בת 17. לשניים נולדו שני ילדים, בת שנפטרה בינקותה, ובן שנקרא גם הוא תואמס מאן רנדולף, צעד שרמז כביכול על "מחיקת בנו הבכור מנישואיו הקודמים" של האב. אביו של רנדולף נפטר ב-1793, ואחיו למחצה ירש את אחוזת טאקהו. רנדולף עצמו מונה כמוציא לפועל של הצוואה, אך לא מונה כאפוטרופוס של אחיו הקטינים.^[9]

לאחר מלחמת 1812 התמודד רנדולף עם קשיים פיננסיים ועם בעיות אישיות. הוא ירש חוב, ובנוסף הוא לא הרוויח כסף רב בשל יבולים גרועים ובשל ירידת מחירי הטבק. ג'פרסון כבר לא ביקש את עצותיו, והתקרב יותר לבנו של רנדולף, תומאס. בניו תומאס וג'ורג' היו מקורבים במיוחד לסבם, שהיה ככל הנראה בעל תפקיד מרכזי בסכסוך בין אביהם לביניהם. רנדולף לא הצליח למצות את יכולתו המלאה בשל התנהגות חסרת הגיון, אי יכולת לשלוט במזגו, ובשל אלכוהוליזם. יחסיו עם מרתה ועם ילדיהם נפגעו בשל קשייו הכספיים והתנהגותו הפוגענית.

ב-1825 מכר רנדולף את אחוזת וארינה. על אחוזת אדג' היל, על יבוליה, בנייניה, חיות המשק, והעבדים, הוטל באותה שנה עיקול, והתמורה שהתקבלה ממכירתה לא הספיקה כדי לכסות את חובות המשפחה. מי שרכש את האחוזה בינואר 1826 במסגרת תהליך העיקול, היה בנו הבכור של רנדולף, תומאס ג'פרסון רנדולף. כך חדל רנדולף מלהיות בעל קרקע, מצב שהשפיע על יכולתו להצביע ולהחזיק במשרה ציבורית. מצב זה הפך אותו לכעסן וממורמר יותר בשל העובדה שמשפחתו הקדישה יותר את מאמציה בהחזקת מונטיצ'לו, שאף היא הייתה בסיכון פיננסי, על פני אדג' היל. ככל שהתגבר כעסו, התרחקו ממנו בני משפחתו. במשך כמה שנים הוא חי בנפרד ממשפחתו, בעוד שמרתה והילדים הצעירים חיו במונטיצ'לו. לאחר מותו של תומאס ג'פרסון, עברה מרתה רנדולף עם שני ילדיה הצעירים לבוסטון כדי להתרחק מבעלה, ובילתה את זמנה עם בתה הגדולה.

זמן קצר לפני מותו של רנדולף, התפייסו הוא ורעייתו. הוא טופל במונטיצ'לו, שם הוא נפטר ב-20 ביוני 1828, ושם הוא נטמן. לאחר מותו חיה מרתה עם בנה באדג' היל, ושאר הילדים חיו בבוסטון ובוושינגטון הבירה. לאחר מותה היא נטמנה גם כן במונטיצ'לו.

קריירה פוליטית

ב-1793 וב-1794 כיהן רנדולף כחבר הסנאט של וירג'יניה. בשנים 1803–1807 הוא כיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית. במהלך דיון על מיסוי על מלח, העיר ג'ון רנדולף מרונקו (אנ'), דודנו של רנדולף ויושב ראש ועדת הדרכים והאמצעים של בית הנבחרים, הערות פוגעניות שהופנו כלפי רנדולף וכלפי חמו, הנשיא ג'פרסון. העימות בין השנים כמעט והוביל לדו-קרב. דעת הקהל, שהופנתה נגד רנדולף, הותירה את העימות על סדר היום. ג'פרסון שלח לרנדולף פתק, בו הוא ביקש ממנו לא להיכנס לדו-קרב.

במהלך מלחמת 1812 שירת רנדולף כקולונל ברגימנט הרגלים העשרים. ב-1813 הוא שירת תחת פיקודו של גנרל ג'יימס וילקינסון בסאקטס הרבור שבמדינת ניו יורק. בווירג'יניה הוא שירת כלוטננט קולונל במיליציה המדינתית כדי לבלום את כניסתם של הכוחות הבריטים לריצ'מונד ב-1814.

ב-1819, 1820, 1823 ו-1825 נבחר רנדולף לבית הנבחרים של וירג'יניה. בשנים 1819–1822 הוא כיהן כמושל וירג'יניה. הוא היה הראשון מבין מושלי המדינה שהיה חתנו של מושל לשעבר, שנבחר בזכות עצמו. כמושל, היה רנדולף פרוגרסיבי למדי, תמך בכריית תעלות, בחינוך, ובהרחבת ייצוגם הפוליטי של פשוטי העם. הוא גם הציע תהליך שחרור הדרגתי של העבדים, אך לא נחל הצלחה בכך. ב-1825 תמה הקריירה הפוליטית שלו, כאשר הוא התמודד על כהונה נוספת בבית הנבחרים המדינתי מטעם מחוז אלבמארל, וסיים במקום השלישי בין מועמדים רבים, כאשר רק המנצחים במקום הראשון והשני נכנסו לבית הנבחרים. עמיתו של רנדולף במושב בית הנבחרים הקודם, ויליאם פ. גורדון, קיבל את רוב קולותיו, בעוד שרייס ו. וודס סיים שני עם 215 קולות, מול 79 הקולות של רנדולף.

בסוף 1826 פנה רנדולף למזכיר המלחמה של ארצות הברית, ג'יימס ברבור, לשעבר מושל וירג'יניה, בבקשה להיות חבר בוועדה שמונתה ליישב את סכסוך הגבול בין ג'ורג'יה לבין טריטוריית פלורידה. באפריל 1827 הפסיקה ממשלת ג'ורג'יה באופן פתאומי את סקר הגבול, וכך שקלו ברבור והנשיא ג'ון קווינסי אדמס למנות את רנדולף כנציג הממשלה הפדרלית למשא ומתן עם שבטי המוסקוגי. שיקולים אלה, ועמם הקריירה הפוליטית של רנדולף, הסתיימו כאשר הוא מתח ביקורת בארסיות בעיתוני וירג'יניה על הטיפול האדיש של המשלחת לגבול על ידי ברבור ועל ידי מזכיר המדינה הנרי קליי.

לקריאה נוספת

Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 4, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, pp. 1632-1633

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תומאס מאן רנדולף הבן בוויקישיתוף

תומאס מאן רנדולף הבן באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
תומאס מאן רנדולף הבן, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
תומאס מאן רנדולף הבן באנציקלופדיה של וירג'יניה (באנגלית)
מסמכי תומאס מאן רנדולף הבן בספריית וירג'יניה (באנגלית)
תומאס מאן רנדולף הבן באתר The Political Graveyard (באנגלית)
תומאס מאן רנדולף הבן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

[1] "Dictionary of Virginia Biography - Virginia Randolph Cary Biography". www.lva.virginia.gov.

[2] Glenn, Thomas Allen, ed. (1898). "The Randolphs: Randolph Genealogy". Some Colonial Mansions: And Those Who Lived In Them : With Genealogies Of The Various Families Mentioned. Vol. 1. Philadelphia, Pennsylvania: Henry T. Coates & Company. pp. 430–459.

[3] Prince Ashton James Snow Jefferson, Thomas Jefferson and Powhatan, Medium, Feb 26, 2024.

[4] "Thomas Mann Randolph". monticello.org.

[5] "APS Member History". search.amphilsoc.org.

[6] "043-0020 Varina Plantation". Virginia Department of Historic Resources.

[7] "Martha Jefferson Randolph". Thomas Jefferson's Monticello.

[8] "Thomas Mann Randolph". Thomas Jefferson's Monticello.

[9] "Randolph, Thomas Mann (1768–1828)". Encyclopedia Virginia.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]