לדלג לתוכן

תור-בורנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תור-בורנר
Thor-Burner
תור-בורנר
תור-בורנר
ייעוד משגר לוויינים
משפחה משפחת טילי התור
יצרן דאגלס
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
עלות שיגור 11.89 מיליון $ (1985)
גרסאות תור-בורנר 1
תור-בורנר 2
תור-בורנר 2A
היסטוריית שיגורים
סטטוס לא פעיל
אתרי שיגור ב-LC-75-1, ב-LC-4300 וב-SLC-10W
בבסיס חיל האוויר וונדנברג
שיגורים 24
הצלחות 22
כישלונות 2
שיגור ראשון 20 במאי 1965
שיגור אחרון 19 בפברואר 1976
יכולת
מטען ל־LEO 770 ק"ג
מידע נוסף
גובה 23 מטרים
קוטר 2.44 מטרים
משקל 50,000 ק"ג
שלבים 2
שלב ראשון תור DM-19
מספר מנועים 1
סוג מנוע LR-79-7
דחף 758.7 קילוניוטון
מתקף סגולי בריק - 282 שניות
בגובה פני הים - 248 שניות
זמן בעירה 165 שניות
דלק RP-1/חמצן נוזלי
שלב שני אלטאיר 3 (תור-בורנר 1)
מספר מנועים 1
סוג מנוע FW-4S TEM640
דחף 27.4 קילוניוטון
מתקף סגולי בריק - 280 שניות
בגובה פני הים - 255 שניות
זמן בעירה 27 קילוניוטון
שלב שני בורנר 2 (תור-בורנר 2)
מספר מנועים 1
סוג מנוע Star 37
דחף 43.55 קילוניוטון
מתקף סגולי בריק - 285 שניות
בגובה פני הים - 220 שניות
זמן בעירה 42 שניות
דלק מוצק

התור-בורנראנגלית: Thor-Burner) היה משגר אמריקאי בן למשפחת טילי התור. שלבו הראשון היה טיל תור שמעליו הוספו שלב אחד או שניים מסוג בורנר. הטיל שימש לשיגור 24 לוויינים מתוכם שני שיגורים נכשלו.

למשגר היו מספר גרסאות בהתם למתכונת שלב ראשון/שני/שלישי שנוצל.

בורנר 1 ואלטאיר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלב הבורנר 1 היה שלב אלטאיר ששימש כשלב שלישי בחלק ממשגרי הוונגארד שהוספו לו מערכות שליטה. שילוב זה שימש בשישה שיגורים. השיגור הראשון ב-18 בינואר 1965 והאחרון ב-30 במרץ 1966. בשיגורים אלו שוגרו לוויינים מטאורולוגיים סודיים. שיגור אחד מהם נכשל.

השלב בורנר 2 ששימש בתור-בורנר היה שלב-המשגר הראשון שהונע בדלק מוצק שהיו לו מערכות שליטה והנחיה מלאות. שיגור הבורנר 2 הראשון בוצע ב-15 בספטמבר 1966.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תור-בורנר בוויקישיתוף