תור-בורנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תור-בורנר
Thor-Burner.jpg
תור-בורנר
ייעוד משגר לוויינים
משפחה משפחת טילי התור
יצרן דאגלס
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
עלות שיגור 11.89 מיליון $ (1985)
גרסאות תור-בורנר 1
תור-בורנר 2
תור-בורנר 2A
היסטוריית שיגורים
סטטוס לא פעיל
אתרי שיגור ב-LC-75-1, ב-LC-4300 וב-SLC-10W
בבסיס חיל האוויר וונדנברג
שיגורים 24
הצלחות 22
כשלונות 2
שיגור ראשון 20 במאי 1965
שיגור אחרון 19 בפברואר 1976
יכולת
מטען ל־LEO 770 ק"ג
מידע נוסף
גובה 23 מטרים
קוטר 2.44 מטרים
משקל 50,000 ק"ג
שלבים 2
שלב ראשון תור DM-19
מספר מנועים 1
סוג מנוע LR-79-7
דחף 758.7 קילוניוטון
מתקף סגולי בריק - 282 שניות
בגובה פני הים - 248 שניות
זמן בעירה 165 שניות
דלק RP-1/חמצן נוזלי
שלב שני אלטאיר 3 (תור-בורנר 1)
מספר מנועים 1
סוג מנוע FW-4S TEM640
דחף 27.4 קילוניוטון
מתקף סגולי בריק - 280 שניות
בגובה פני הים - 255 שניות
זמן בעירה 27 קילוניוטון
שלב שני בורנר 2 (תור-בורנר 2)
מספר מנועים 1
סוג מנוע Star 37
דחף 43.55 קילוניוטון
מתקף סגולי בריק - 285 שניות
בגובה פני הים - 220 שניות
זמן בעירה 42 שניות
דלק מוצק

התור-בורנראנגלית: Thor-Burner) היה משגר אמריקאי בן למשפחת טילי התור. שלבו הראשון היה טיל תור שמעליו הוספו שלב אחד או שניים מסוג בורנר. הטיל שימש לשיגור 24 לוויינים מתוכם שני שיגורים נכשלו.

בורנר 1 ואלטאיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלב הבורנר 1 היה שלב אלטאיר ששימש כשלב שלישי בחלק ממשגרי הוונגארד שהוספו לו מערכות שליטה. שילוב זה שימש בשישה שיגורים. השיגור הראשון ב-18 בינואר 1965 והאחרון ב-30 במרץ 1966. בשיגורים אלו שוגרו לוויינים מטאורולוגיים סודיים. שיגור אחד מהם נכשל.

בורנר 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלב בורנר 2 ששימש בתור-בורנר היה שלב-המשגר הראשון שהונע בדלק מוצק שהיו לו מערכות שליטה והנחיה מלאות. שיגור הבורנר 2 הראשון בוצע ב-15 בספטמבר 1966.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]