דלתא E

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דלתא E
Delta-E launching Pioneer-6.jpg
שיגור פיוניר 6 על גבי דלתא E
ייעוד משגר לוויינים
משפחה משפחת טילי הדלתא
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
עלות שיגור 13.93 מיליון דולר (1985)
גרסאות דלתא E1
היסטוריית שיגורים
סטטוס לא פעיל
אתרי שיגור ב-LC-17 בנמל החלל קייפ קנוורל, ב-SLC-2E בבסיס חיל האוויר ונדנברג
שיגורים 23
הצלחות 23
שיגור ראשון 6 בנובמבר 1965
שיגור אחרון 1 באפריל 1971
יכולת
מטען ל־LEO 540 ק"ג
מטען ל־MEO 150 ק"ג
מידע נוסף
גובה 31 מטרים
קוטר 2.44 מטרים
משקל 69,023 ק"ג
שלבים 3
מאיץ ראשון קסטור 2
מספר מאיצים 3
סוג מנוע TX-354-3
דחף 258.91 קילו ניוטון
מתקף סגולי בריק - 262 שניות
בגובה פני הים - 232 שניות
זמן בעירה 37 שניות
דלק מוצק
שלב ראשון דלתא תור TA
מספר מנועים 1
סוג מנוע MB-3-3
דחף 866.71 קילו ניוטון
מתקף סגולי בריק - 290 שניות
בגובה פני הים - 256 שניות
זמן בעירה 150 שניות
דלק RP-1/חמצן נוזלי
שלב שני דלתא E
מספר מנועים 1
סוג מנוע AJ-10-118F
דחף 35.09 קילו ניוטון
מתקף סגולי 278 שניות
זמן בעירה 400 שניות
דלק UDMH/חומצה חנקתית
שלב שלישי FW-4D
מספר מנועים 1
סוג מנוע FW4-D
דחף 25 קילו ניוטון
מתקף סגולי בריק - 287 שניות
בגובה פני הים - 250 שניות
זמן בעירה 31 שניות
דלק מוצק

הדלתא E או תור-דלתא E היה משגר לוויינים אמריקאי ששימש לשיגור 23 לוויינים בין 1965 ל-1971. המשגר הוא בן למשפחת טילי הדלתא.

שלבו הראשון של המשגר היה טיל תור-DSV-2C שנוספו לו שלושה מאיצים מסוג קסטור-1. שלבו השני של המשגר היה שלב דלתא E (שהיה שיפור של שלב הדלתא המקורי) והשלב השלישי היה שלב אלטאיר-2 או FW-4D (דלתא E1). שישה שיגורים בוצעו בתצורת דלתא E ו17 בתצורת דלתא E1.

השיגורים בוצעו או ב-LC-17 מנמל החלל קייפ קנוורל או ב-SLC-2E מבסיס חיל האוויר ונדנברג. כל השיגורים הושלמו בהצלחה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]