נרו 1

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משגר הלוויינים נרו 1

נרו 1 (הידוע גם בשמו הקודם Korea Space Launch Vehicle- KSLV) הוא משגר לוויינים מפיתוח משותף של המכון הקוריאני לחקר התעופה והחלל וחברות חלל מרוסיה.

שותפות עם רוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004 נחתמו הסכמי שיתוף פעולה בתחום החלל בין קוריאה הדרומית לרוסיה, וביניהם הוסכם על סיוע רוסי לפיתוח משגר הלוויינים הקוריאני. החברות הרוסיות השותפות למיזם המשגר הן:

  • תאגיד המחקר והייצור חרוניצ'ב - קבלן ראשי ואינטגרטור למשגר
  • תאגיד המחקר והייצור אנרגומאש - יצרני המנוע הרקטי של השלב הראשון במשגר
  • תאגיד הבניה והייצור של מכונות מאשינוסטרוניה - מרכיבים קרקעיים, כן השיגור ותשתית לטיל

חלקים ניכרים מהמשגר הקוריאני משותפים למשגר הלוויינים העתידי של רוסיה, האנגארה.

תכנון ומבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משגר הלוויינים נרו 1 מורכב משני שלבים. השלב הראשון מונע על ידי מנוע רקטי יחיד מתוצרת רוסית, מדגם RD-191, העושה שימוש בדלק נוזלי (חמצן נוזלי וקרוסין). השלב השני מונע בדלק מוצק, והוא פותח ויוצר בקוריאה על ידי המכון הקוריאני לחקר התעופה והחלל. גובהו של המשגר כ - 33 מטר, וקוטרו כ - 3 מטרים.

היסטוריית שיגורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שיגור הבכורה של המשגר התקיים ב - 25 באוגוסט 2009, בשעה 1700 זמן מקומי. בגלל תקלה בהפרדת החיפוי הקדמי של הטיל, לא הצליח המשגר להציב בחלל את הלוויין. שני השלבים של הטיל תפקדו היטב. הלוויין אבד בים.
  • ניסיון שני לשגר לוויין באמצעות משגר זה נערך ב - 10 ביוני 2010, בשעה 1700 זמן מקומי. עקב תקלה התפוצץ הטיל כ-137 שניות לאחר ההמראה, ככל הנראה בגלל כשל במנוע השלב השני.
  • ניסיון שלישי לשיגור לווין על גבי המשגר תוכנן להתבצע בנובמבר 2012 ונדחה לינואר 2013, והשיגור בוצע בהצלחה, ובזכותו הצטרפה קוריאה הדרומית ל"מועדון החלל", קבוצת המדינות בעלות יכולת עצמאית לשיגור לוויינים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]