פאלקון כבד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פאלקון כבד
Pad 39 A Falcon Heavy Artist Cropped.jpg
ייצוג אמן רשמי של פלקון כבד
ייעוד משגר חלליות למסלול LEO ואל הירח
משפחה פאלקון
יצרן ספייס איקס
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
עלות שיגור 80-125 מיליון דולר (2012)
היסטוריית שיגורים
סטטוס בפיתוח
אתרי שיגור בסיס חיל האוויר ונדנברג
מרכז החלל קנדי
שיגור ראשון 2016 (מתוכנן)
יכולת
מטען ל־LEO 53,000 ק"ג
מטען ל־GEO 19,000 ק"ג
מטען ל־TLI 16,000 ק"ג
מידע נוסף
גובה 69.2 מטרים
קוטר 3.66 מטרים
משקל 1,400,000 ק"ג
שלבים 2
מאיץ ראשון
מספר מאיצים 2
מספר מנועים 9
סוג מנוע מרלין D1
דחף 5,600 קילו ניוטון (בגובה פני הים)
מתקף סגולי בריק - 304 שניות
בגובה פני הים - 275 שניות
זמן בעירה לא ידוע
דלק RP-1/חמצן נוזלי
שלב ראשון
מספר מנועים 9
סוג מנוע מרלין D1
דחף 5,600 קילו ניוטון
מתקף סגולי בריק - 304 שניות
בגובה פני הים - 275 שניות
זמן בעירה 170 שניות
דלק RP-1/חמצן נוזלי
שלב שני
מספר מנועים 1
סוג מנוע מרלין D1 (לשימוש בריק)
דחף 445 קילו ניוטון
מתקף סגולי בריק - 342 שניות
זמן בעירה 345 שניות
דלק RP-1/חמצן נוזלי

פאלקון כבדאנגלית: Falcon Heavy) הוא משגר לוויינים פרי פיתוח של החברה הפרטית ספייס איקס (SpaceX), שייסד אלון מאסק. זהו משגר גדול וכבד ולפיכך הוא בעל יכולת נשיאה של מסה גדולה לחלל - כמחצית מיכולת הנשיאה של משגר העבר סטורן 5. יכולת הנשיאה של המשגר למסלול לווייני נמוך מתוכננת להיות כ־53 טון, כ־19 טון למסלול גאוסטציונרי וכ־16 טון לעבר הירח. שיגור הבכורה מתוכנן להתקיים בתחילת שנת 2017.

מבנה המשגר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשגר מורכב משלושה חלקים עיקריים - גוף מרכזי דו־שלבי, ושני מאיצים רקטיים בעלי הנעה נוזלית משני צדדיו. המבנה של הגוף המרכזי ושל המאיצים הרקטיים דומה מאוד למשגר פאלקון 9, ולכל אחד מהם 9 מנועי מרלין שמונעים בדלק נוזלי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]