H-II B (משגר לוויינים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
H-IIB
איור H-IIB
ייעוד משגר מטען כבד
משפחה H-II
יצרן מיצובישי תעשיות כבדות
ארץ ייצור יפןיפן יפן
עלות שיגור 112.5 מיליון דולר
היסטוריית שיגורים
סטטוס יצא משימוש
אתרי שיגור מרכז החלל טנגשימה, LC-Y2
שיגורים 9
הצלחות 9
שיגור ראשון 10 בספטמבר 2009
שיגור אחרון 20 במאי 2020
יכולת
מטען ל־LEO 19,000 ק"ג
מטען ל־GTO 8,000 ק"ג
מידע נוסף
גובה 56.6 מטר
קוטר 5.2 מטר
משקל 531,000 ק"ג
שלבים 2
P230
גובה 15 מטר
קוטר 2.5 מטר
משקל 76,500 ק"ג
מספר מאיצים 4
סוג מנוע מנוע דלק מוצק
דחף 2,305 קילו-ניוטון
מתקף סגולי 283.6 שניות
זמן בעירה 114 שניות
דלק HTPB
שלב ראשון
גובה 38 מטר
קוטר 5.2 מטר
משקל 202,000 ק"ג
מספר מנועים 2
סוג מנוע LE-7A
דחף 2,196 קילו-ניוטון
מתקף סגולי 440 שניות
זמן בעירה 352 שניות
דלק LH2 / LOX
שלב שני
גובה 11 מטר
קוטר 4.0 מטר
משקל 20,000 ק"ג
מספר מנועים 1
סוג מנוע LE-5B
דחף 137 קילו-ניוטון
מתקף סגולי 448 שניות
זמן בעירה 499 שניות
דלק LH2 / LOX

H-IIB ‏(H2B) היה משגר מטען כבד (HLLV) רב־שלבי שפותח במשותף על ידי הסוכנות היפנית לחקר החלל (JAXA) ומיצובישי תעשיות כבדות (MHI). המשגר אשר היה מסוג מערכת שיגור מתכלה (ELV), יועד לשאת מטענים כבדים לחלל, ובהם חללית המטען HTV עבור תחנת החלל הבינלאומית (ISS). המשגר כלל רקטה המונעת בדלק נוזלי, עם מאיצים בדלק מוצק ושוגר ממרכז החלל טנגשימה (TNSC), בדרום יפן. ה־H-IIB היה מסוגל לשאת מטען של עד 8,000 ק"ג למסלול גאוסטציונרי (GEO) בהשוואה למטען של 4000–6000 ק"ג עבור ה־H-IIA, בתכנון הקודם. הביצועים שלו למסלול לווייני נמוך (LEO) הספיקו עבור נשיאת חללית אספקה בלתי מאוישת עם 16,500 ק"ג לתחנת החלל. H-IIB ביצע את השיגור הראשון בשנת 2009, ובסך הכל ביצע תשע שיגורים עד 2020 ללא תקלות.

מאפיינים טכניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גובה: 56 מטר
  • קוטר השלב הראשון: 5.20 מטר
  • משקל בשיגור: 551,000 ק"ג

ביצועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כושר שיגור למסלול גיאוסינכרוני: 8,000 ק"ג
  • כושר שיגור לתחנת החלל הבינלאומית: 16,500 ק"ג
  • כושר שיגור למסלול נמוך: 19,000 ק"ג

היסטוריית שיגורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איור של משגר הלוויינים H-IIB

כל השיגורים בוצעו מכן השיגור LC-Y2 במרכז החלל טנגשימה. תאריכי השיגור מפורטים ב־UTC.

מספר שיגור תאריך שיגור מטען תוצאה הערות
TF1 10 בספטמבר 2009
17:01:46
יפןיפן HTV-1 הצלחה שיגור ראשון של H-IIB
F2 22 בינואר 2011
05:37:57
יפןיפן HTV-2 הצלחה
F3 21 ביולי 2012
02:06:18
יפןיפן HTV-3, ‏יפןיפן Raiko 1, ‏יפןיפן We Wish,
יפןיפן Niwaka 1, ‏ארצות הבריתארצות הברית TechEdSat, ‏וייטנאםוייטנאם F-1
הצלחה ה־HTV נשא על הסיפון, CubeSats. ב־4 באוקטובר 2012, נפרסו מה־ISS
F4 3 באוגוסט 2013
19:48:46
יפןיפן HTV-4, ‏יפןיפן/וייטנאםוייטנאם Pico Dragon, ‏ארצות הבריתארצות הברית ArduSat-1, ‏ארצות הבריתארצות הברית ArduSat-X, ‏ארצות הבריתארצות הברית TechEdSat-3p הצלחה ה־HTV נשא על הסיפון, CubeSats לצורך פריסה מה־ISS
F5 19 באוגוסט 2015
11:50:49
יפןיפן HTV-5, ‏ברזילברזיל SERPENS, ‏יפןיפן S-CUBE, ‏ארצות הבריתארצות הברית Flock-2b x 14, ‏נורווגיהנורווגיה GOMX-3, ‏נורווגיהנורווגיה AAUSAT5 הצלחה
F6 9 בדצמבר 2016
13:26:47
יפןיפן HTV-6, ‏יפןיפן AOBA-Velox III, ‏איטליהאיטליה/ברזילברזיל/ארצות הבריתארצות הברית TuPOD, ‏יפןיפן EGG, ‏יפןיפן ITF-2, ‏יפןיפן STARS-C,
יפןיפן FREEDOM, ‏יפןיפן WASEDA-SAT3, ‏ארצות הבריתארצות הברית OSNSAT, ‏ברזילברזיל Tancredo-1, ‏ארצות הבריתארצות הברית TechEdSat-5, ‏ארצות הבריתארצות הברית 4 × Lemur-2
הצלחה
F7 22 בספטמבר 2018
17:52:27
יפןיפן HTV-7, ‏יפןיפן SPATIUM-I, ‏יפןיפן RSP-00, ‏יפןיפן STARS-Me הצלחה
F8 24 בספטמבר 2019
16:05:05
יפןיפן HTV-8, ‏מצריםמצרים NARSSCube-1, ‏יפןיפן AQT-D6, ‏רואנדהרואנדה RWASAT-1 הצלחה ה־HTV נשא על הסיפון, CubeSats לצורך פריסה מה־ISS. ניסיון השיגור הראשון ב־10 בספטמבר 2019, 21:33 UTC, נדחה עקב שריפה על כן השיגור.
F9 20 במאי 2020
17:31:00
יפןיפן HTV-9 הצלחה השיגור האחרון של HTV-9 Kounotori ל־ISS. חללית מטען HTV-X ומשגר H3 חדשים לשיגור ב־2022.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא H-II B בוויקישיתוף