GSLV

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
GSLV Mark I / GSLV Mark II
משגר הלוויינים GSLV Mark II
משגר הלוויינים GSLV Mark II
ייעוד משגר לוויינים
משפחה GSLV
יצרן הארגון ההודי לחקר החלל
ארץ ייצור הודוהודו הודו
עלות שיגור 47 מיליון דולר
גרסאות Mk I, ‏Mk II
היסטוריית שיגורים
סטטוס

Mk I: יצא משרות

Mk II: פעיל
אתרי שיגור סאטיש דהוואן
שיגורים 14 (Mk I:‏ 6, Mk II:‏8)
הצלחות 8 (Mk I:‏ 2, Mk II:‏6)
כישלונות 4 (Mk I:‏ 2, Mk II:‏2)
חלקיות 2 (Mk I)
שיגור ראשון Mk I: ‏ 18 באפריל 2001
Mk II:‏ 15 באפריל 2010
שיגור אחרון Mk I: ‏ 25 בדצמבר 2018
Mk II:‏ 15 באוגוסט 2021
יכולת
מטען ל־LEO 5,000 ק"ג
מטען ל־GTO 2,450 ק"ג
מידע נוסף
גובה 49.13 מטר
קוטר 2.8 מטר
משקל 414,750 ק"ג
שלבים 3

GSLV - Geosynchronous Satellite Launch Vehicle ,משגר לוויינים מפיתוח וייצור הודי, מופעל על ידי הארגון ההודי לחקר החלל (ISRO).

המשגר מיועד לשגר לוויינים למסלול גאוסטציונרי, בגובה 36,000 ק"מ מעל קו המשווה של כדור הארץ. הדגם Mark II, המצוי בשירות מסוגל לשגר מטע"ד בעל מסה של 2,450 ק"ג למסלול זה.

תצורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

GSLV הוא משגר לוויינים תלת שלבי, בעל ארבעה מאיצים המונעים בדלק נוזלי. שיפור ניכר בביצועי המשגר על פני המשגר ההודי PSLV מושג על ידי שימוש במנוע קריוגני (השורף מימן נוזלי וחמצן נוזלי) לשלב השלישי.

שלב ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלב הראשון מכיל דלק במשקל של 129 טון. בנוסף, ארבעה מאיצים ניתקים המונעים בדלק נוזלי היפרגולי (ניצת במגע) מקיפים את השלב הראשון.

שלב שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלב השני מופעל על ידי דלק נוזלי במשקל של 37.5 טון. הדחף המיוצר על ידי שלב זה הוא כ־720 קילו-ניוטון.

שלב שלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלב השלישי מונע על ידי מנוע קריוגני השורף מימן נוזלי וחמצן נוזלי. המשגרים ראשונים עשו שימוש במנועים מפיתוח רוסי, אולם הארגון ההודי לחקר החלל מקדיש מאמץ ניכר לרכישת יכולת ייצור עצמית של מנועים קריוגניים, שישולבו בשיגורים הבאים של המשגר.

שיגורים שבוצעו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל־12 באוגוסט 2021, משגרים ממשפחת ה־GSLV ‏(Mk I ו־Mk II) ביצעו 14 שיגורים, והביאו ל־8 הצלחות, ארבעה כישלונות ושני כישלונות חלקיים. כל השיגורים התרחשו ממרכז החלל סאטיש דהוואן (SDSC) בסריהריקוטה. רשימה זו אינה כוללת שיגורים של Mark III. תאריכי השיגור מפורטים ב־UTC.

2001–2009[עריכת קוד מקור | עריכה]

משימה תאריך שיגור
(UTC)
משגר אתר שיגור מטען משקל
(ק"ג)
מסלול תוצאה
D1 18 באפריל 2001
10:13
Mk I כן שיגור 1 הודוהודו GSAT-1 1540 GTO כישלון חלקי
טיסת ניסוי.[1] מטען שהונח במסלול נמוך מהמתוכנן, ולא היה מספיק דלק כדי להגיע למסלול הנדרש.
D2 8 במאי 2003
11:28
Mk I כן שיגור 1 הודוהודו GSAT-2 1825 GTO הצלחה
טיסת ניסוי.[2]
F01 20 בספטמבר 2004
10:31
Mk I כן שיגור 1 הודוהודו GSAT-3 1950 GTO הצלחה
טיסה מבצעית ראשונה.[3]
F02 10 ביולי 2006
12:08
Mk I כן שיגור 2 הודוהודו INSAT-4C 2168 GTO כישלון
כשל באחד המנועים בשיגור. היה צורך להשמיד את המשגר והלוויין מעל מפרץ בנגל לאחר שמסלולם סטה מחוץ לטווח הגבולות המותרים.
F04 2 בספטמבר 2007
12:51
Mk I כן שיגור 2 הודוהודו INSAT-4CR 2160 GTO כישלון חלקי
הצלחה, בהכנסת 2160 ק"ג של מטען במסלול.[4][5]

2010–2017[עריכת קוד מקור | עריכה]

משימה תאריך שיגור
(UTC)
משגר אתר שיגור מטען משקל
(ק"ג)
מסלול תוצאה
D3 15 באפריל 2010
10:57
Mk II כן שיגור 2 הודוהודו GSAT-4 2220 GTO כישלון
מבחן טיסה ראשון של ה־ISRO. לא הצליח להגיע למסלול עקב תקלה של משאבת הטורבו של מגבר הדלק בשלב העליון.
F06 25 בדצמבר 2010
10:57
Mk I כן שיגור 2 הודוהודו GSAT-5P 2310 GTO כישלון
טיסה ראשונה של GSLV Mk I. המעטפת האחורית של תא המנוע בשלב העליון התפרקה עקב עומסים אווירודינמיים. הרכב הושמד על ידי קצין בטיחות טווח לאחר אובדן שליטה על המאיצים.
D5 5 בינואר 2014
10:48
Mk II כן שיגור 2 הודוהודו GSAT-14 1980 GTO הצלחה
השיגור השני של GSLV עם מנוע קריוגני בשלב העליון (CUS) שפותח על ידי המרכז למערכות הנעה נוזלית (LPSC) של הארגון ההודי לחקר החלל (ISRO). זה היה השיגור המוצלח הראשון של השלב הקריוגני שפותח באופן מקומי בהודו.
D6 27 באוגוסט 2015
11:22
Mk II כן שיגור 2 הודוהודו GSAT-6 2117 GTO הצלחה
‏ משגר GSLV Mk II עם מנוע קריוגני מקומי (ICE) העלה בהצלחה את המטען GSAT-6 למסלול גיאוסטציונרי (GTO).
F05 8 בספטמבר 2016
11:20
Mk II כן שיגור 2 הודוהודו INSAT-3DR 2211 GTO הצלחה
שיגור מבצעי ראשון של המשגר GSLV Mk II. ‏ INSAT-3DR הוא לוויין מזג אוויר אטמוספירי מתקדם, כמו גם הלוויין השני הכבד ביותר שהוצב במסלול על ידי מנוע מקומי של המשגר GSLV.
F09 5 במאי 2017
11:27
Mk II כן שיגור 2 הודוהודו GSAT-9 / South Asia Satellite 2230 GTO הצלחה
לוויין דרום אסיה נקרא בעבר לוויין הארגון הדרום-אסיאתי לשיתוף פעולה אזורי (SAARC).

2018[עריכת קוד מקור | עריכה]

משימה תאריך שיגור
(UTC)
משגר אתר שיגור מטען משקל
(ק"ג)
מסלול תוצאה
F08 29 במרץ 2018
10:57
Mk II כן שיגור 2 הודוהודו GSAT-6A 2140 GTO הצלחה
השתמשו בגרסה משופרת של המנוע הרקטי Vikas בשם High Thrust Vikas Engine, אשר היה בעל דחף של 848 קילו-ניוטון בשלב GS2.
F11 19 בדצמהר 2018
10:40
Mk II כן שיגור 2 הודוהודו GSAT-7A 2250 GTO הצלחה
השתמשו בגרסה משופרת של המנוע הרקטי Vikas בשם בשם High Thrust Vikas Engine יחד עם מנוע קריוגני משודרג C15.

2021[עריכת קוד מקור | עריכה]

משימה תאריך שיגור
(UTC)
משגר אתר שיגור מטען משקל
(ק"ג)
מסלול תוצאה
F10 12 באוגוסט 2021
00:13
Mk II כן שיגור 2 הודוהודו GISAT-1 / EOS-03 2268 GTO כישלון
נשא את EOS-03, לוויין דימות גיאוסטציונרי רב־ספקטרלי. השלב השלישי לא הצליח להדלק, מה שהוביל לאובדן המשימה. הגורם לכשל נמצא בירידה של 50 מיליבר בלחץ במיכל המימן הנוזלי של השלב העליון.

שיגורים עתידיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיגורים מתוכננים עתידיים
תאריך שיגור
(UTC)
משגר אתר שיגור מטען מסלול
‏ 2022 Mk II כן שיגור 2 הודוהודו NVS-01 / IRNSS-1J GTO
הדור הבא של לוויין NaVic.
‏ מרץ / אפריל 2022 Mk II כן שיגור 2 הודוהודו IDRSS-1 / CMS-4 GTO
-
‏ 2022 Mk II כן שיגור 2 הודוהודו INSAT-3DS GTO
המשך למשימת INSAT-3DR.
‏ 2022 Mk II כן שיגור 2 הודוהודו GISAT-2 / EOS-05 GTO
מטען במשקל 2,268 ק"ג.
‏ 2022 Mk II כן שיגור 2 הודוהודו GSAT-7C GTO
-
‏ 2022 Mk II כן שיגור 2 הודוהודו GSAT-7R GTO
לוויין חלופי עבור GSAT-7 של חיל הים ההודי.
‏ 2022 Mk II כן שיגור 2 הודוהודו GSAT-32 GTO
-
‏ 2022 Mk II כן שיגור 2 הודוהודו IDRSS-2 GTO
-
‏ 29 בינואר 2023 Mk II כן שיגור 2 ארצות הבריתארצות הברית / הודוהודו NISAR GTO
שיתוף פעולה של נאס"א / ISRO.
‏ דצמבר 2024 Mk II כן שיגור 2 הודוהודו Shukrayaan-1 GTO
משימת ונוס ההודית הראשונה.

GSLV Mark III[עריכת קוד מקור | עריכה]

משגר חדש וכבד המכונה GSLV Mark III פותח והוא מיועד לשגר מטע"ד של 4,000 ק"ג למסלול גאוסטציונרי. דגם זה עושה שימוש בשני מאיצים גדולים המונעים בדלק מוצק, שהחליפו את ארבעת המאיצים המונעים בדלק נוזלי שבשימוש GSLV Mark II. תצורת המשגר החדש דומה למשגר הלוויינים האירופי אריאן 5. נכון לשנת 2021, המשגר ביצא ארבעה שיגורים מוצלחים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא GSLV בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "GSLV-D1 Mission". ISRO. אורכב מ-המקור ב-2007-10-05. נבדק ב-2007-10-04.
  2. ^ "GSLV-D2 Mission". ISRO. אורכב מ-המקור ב-2009-03-14. נבדק ב-2007-10-04.
  3. ^ "EDUSAT mission". ISRO. אורכב מ-המקור ב-2007-10-11. נבדק ב-2007-10-04.
  4. ^ "INSAT-4CR successfully placed in orbit". Times of India. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2007-10-15. נבדק ב-2007-10-04.
  5. ^ "GSLV-F04 Launc Successful - Places INSAT-4CR in orbit". ISRO. אורכב מ-המקור ב-2009-03-01. נבדק ב-2007-10-04.