טיטן 2
 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שיגור טיל טיטן 2 בשנות ה־60 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ייעוד | שיגור לוויינים, הרתעה בליסטית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| משפחה | משפחת משגרי הטיטן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יצרן | חברת גלן ל. מרטין, מרטין מריאטה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ארץ ייצור |
 ארצות הברית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עלות שיגור | 16.389 מיליון דולר (1969) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גרסאות |
טיטן 2 LGM טיטן 2 23G טיטן 2 GLV | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| היסטוריית שיגורים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סטטוס | הוצא משימוש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אתרי שיגור |
LC־15, 16, 19 בנמל החלל קייפ קנוורל LC-395 ו־SLC-4W בבסיס חיל האוויר ונדנברג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שיגורים | 106 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הצלחות | 101 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| כישלונות | 5 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שיגור ראשון | 12 במרץ 1962 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שיגור אחרון | 18 באוקטובר 2003 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מטענים ידועים | חללית ג'ימיני | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יכולת | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מטען ל־LEO | 3,600 ק"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מטען למסלול קוטבי | 2,177 ק"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מטען ל־TLI | 227 ק"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
טיטאן 2 (באנגלית: Titan II) הוא טיל מסדרת הטילים טיטן. הטיל פותח על ידי חברת גלן ל. מרטין (לאחר מכן מרטין מריאטה). הטיטאן יוצר במקור כדי לשמש כטיל בליסטי בין־יבשתי, ולאחר מכן הוסב לשימוש כרקטת שיגור למסלול לווייני נמוך. הטיל שימש לשיגור לווייני ריגול עבור חיל האוויר האמריקאי, לשיגור לוויני מחקר ומטאורולוגיה שונים, ולשיגור חלליות הג'מיני עבור נאס"א. שדרוג של הטיטן 2 (Titan 2 SLVs) שוגר מנמל החלל ונדברג שבקליפורניה עד לשנת 2003.
גרסאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
טיטן 2 LGM[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטיטן 2 LGM הוא טיל המשך לטיל טיטן 1. הטיל בגרסה זו (שהייתה גרסת הייצור המקורית) פותח כטיל בליסטי בין־יבשתי, כדי להגביר את יכולת ההרתעה של ארצות הברית. הטיל פותח על ידי חברת גלן ל. מרטין לפי חוזה בינה לבין חיל האוויר האמריקאי. הטיל היה יכול לשאת משקל כפול מאשר קודמו, טיטן 1. 63 הטילים הראשונים שקיבל פיקוד האוויר האסטרטגי של ארצות הברית הוצבו בבסיס חיל האוויר ונדנברג וסביב שלושה בסיסים נוספים של חיל האוויר האמריקאי. מספר תאונות התרחשו עם הטיל כאשר היה במבנה השיגור שלו. התאונה החמורה ביותר התרחשה ב־1965, כאשר הטיל התפוצץ בתוך המבנה בו הוצב וגרם למותם של 53 אנשים, רובם אזרחים.
הטיל האחרון נוטרל ב־5 במאי 1987. את הטילים מאחסנים כיום, מנוטרלים, בבסיס חיל האוויר האמריקאי דייוויס־מונטנה. רק טיל אחד ומבנהו הושארו במקומם והם משמשים כ'מוזיאון לטיל טיטן'.
טיטן 2 23G[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטיטן 23G או טיטן 2 SLV הוא שדרוג של הטיל טיטן 2. לטיל היה אפשר להוסיף שלב שלישי, בדרך כלל עם מנוע Star-37XFP-ISS או Star-37S. הטיל מדגם זה שימש משנת 1988 עד 2003. הטיל מדגם זה שימש לשיגור לוויינים.
טיטן 2 GLV[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטיל מדגם זה פותח על מנת לשגר לחלל את שתים־עשרה החלליות של תוכנית ג'מיני, חלק מתוכנית החלל האמריקאית על ידי נאס"א. הטיל שוגר מ־LC-19 בנמל החלל קייפ קנוורל. הטיל הראשון שיגר את ג'מיני 1 ב־8 באפריל 1964.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- David K. Stumpf, TITAN II A history of a Cold War Missile Program, The University of Arkansas press, 2000
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| סדרת טילי הטיטן | ||
|---|---|---|
| טילים | טיטן 1 • טיטן 2 | 
|
| משגרים | טיטן 2 • טיטן 3A • טיטן 3B • טיטן 3C • טיטן 3D • טיטן 3E • טיטן 34D • טיטן 23G • טיטן 3 (מסחרי) • טיטן 4 | |