דלתא N

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דלתא N
Delta N6 rocket with ITOS satellite.jpg
דלתא N6 על כן השיגור
ייעוד משגר לוויינים
משפחה משפחת טילי הדלתא
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
עלות שיגור 18.82 מיליון דולר (1985)
גרסאות דלתא N6
היסטוריית שיגורים
סטטוס לא פעיל
אתרי שיגור ב-LC-17A בנמל החלל קייפ קנוורל, ב-SLC-2 בבסיס חיל האוויר ונדנברג
שיגורים 9
הצלחות 8
חלקיות 1
שיגור ראשון 18 בספטמבר 1968
שיגור אחרון 12 במרץ 1972
יכולת
מטען ל־LEO דלתא N‏ - 900 ק"ג
דלתא N6‏ - 1600 ק"ג
מידע נוסף
גובה 33 מטרים
קוטר 2.44 מטרים
משקל 90,000 ק"ג
שלבים 2
מאיץ ראשון קסטור 2
מספר מאיצים 0-6
סוג מנוע TX-354-3
דחף 258.91 קילו ניוטון
מתקף סגולי בריק - 262 שניות
בגובה פני הים - 232 שניות
זמן בעירה 37 שניות
דלק מוצק
שלב ראשון דלתא תור LT
מספר מנועים 1
סוג מנוע MB-3-3
דחף 866.71 קילו ניוטון
מתקף סגולי בריק - 290 שניות
בגובה פני הים - 256 שניות
זמן בעירה 215 שניות
דלק RP-1/חמצן נוזלי
שלב שני דלתא E
מספר מנועים 1
סוג מנוע AJ-10-118F
דחף 35.09 קילו ניוטון
מתקף סגולי 278 שניות
זמן בעירה 400 שניות
דלק UDMH/חומצה חנקתית

הדלתא N או תור-דלתא N היה משגר לוויינים אמריקאי ששימש ל-9 שיגורים בין 1968 ל-1972. הטיל הוא בן לסדרת טילי הדלתא והאחרון בסדרה שקיבל אות לזיהוי. אחריו קיבלו טילי הדלתא מספר זיהוי בן 4 ספרות.

לדלתא N היו שני שלבים. השלב הראשון היה Long Tank Thor שהיה נגזרת של טיל התור וששימש בהצלחה את טילי הדלתא L והדלתא M. לשלב הראשון נוספו שלושה מאיצים מסוג קסטור 2. השלב השני היה שלב דלתא E. בשיגורים בעלי מטען כבד יותר הוספו שישה מאיצים לשלב הראשון והטיל ניקרא דלתא N6 או "Super Six". שלושה שיגורים בוצעו בתצורת דלתא N6.

שיגורי הדלתא N בוצעו ב-LC-17A מנמל החלל קייפ קנוורל וב-SLC-2 מבסיס חיל האוויר ונדנברג. בשיגור אחד נכשל הדלתא N להביא את הלוויין שנשא למסלול הרצוי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דלתא N בוויקישיתוף