סטורן IB

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סטורן IB
ASTP Saturn IB.jpg
סטורן IB על כן השיגור 39B במרכז קנדי
ייעוד משגר חלליות
משפחה סטורן
יצרן קרייזלר, דאגלס איירקראפט קומפני
ארץ ייצור Flag of the United States.svg  ארצות הברית
היסטוריית שיגורים
סטטוס פרש
אתרי שיגור LC-34, 37 מנמל החלל קייפ קנוורל
LC-39B ממרכז החלל קנדי
שיגורים 9
הצלחות 9
שיגור ראשון 26 בפברואר 1966
שיגור אחרון 17 ביולי 1975
מטענים ידועים חלליות אפולו מאוישות ולא מאוישות
יכולת
מטען ל-LEO 21,000 ק"ג

הסטורן IB (אחד B) היה משגר אמריקאי שהוזמן על ידי נאס"א לשימוש בתוכנית אפולו. הטיל היה משגר סטורן 1 שהשלב השני שלו הוחלף לשלב חדש וחזק יותר. המשגר שימש לבחינת החללית אפולו בזמן שהטיל שיועד לשאת את חלליות אפולו לירח, הסטורן 5, עדיין היה בפיתוח.

הטיל שימש לשיגור שתי משימות לא מאוישות של תאי הפיקוד והשירות של החללית אפולו למסלול סביב כדור הארץ, לשיגור משימה אחת של רכב הנחיתה על הירח במשימה לא מאוישת ולשיגור המשימה המאוישת הראשונה של תאי הפיקוד והשירות. לאחר סיום תוכנית אפולו, שימש הסטורן IB לשיגור שלוש משימות מאוישות אל תחנת החלל האמריקאית סקיילאב ולשיגור חללית אפולו למשימת אפולו-סויוז.

שיגורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסטורן IB המקוריים של תוכנית אפולו שוגרו מנמל החלל קייפ קנוורל מכני השיגור 34 ו37.

השיגורים למשימות סקיילאב ואפולו-סויוז בוצעו מכן השיגור 39B ממרכז החלל קנדי. בשיגורים אלו השתמשו במגבה מיוחד שהגביה את המשגר לגובה שאיפשר לאסטרונאוטים להיכנס לחללית שבראש המשגר דרך ה"חדר הלבן" שבראש כן השיגור (כני השיגור במרכז קנדי נבנו עבור משגרי הסטורן 5 שהיו גבוהים יותר מהסטורן IB).

תשעת השיגורים של הסטורן IB

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]