סנת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סֶנֶת
סנ.ת. נ.ת. ח'ב (zn.t n.t ḥˁb)
Gaming Board Inscribed for Amenhotep III with Separate Sliding Drawer, ca. 1390-1353 B.C.E.,49.56a-b.jpg
לוח סנת מקברו של אמנחותפ ג' (1335-1390 לפנה"ס לערך) עשוי בצורת תיבה עם מגירה לאחסון אבני המשחק
יוצר מצרים העתיקה (המאה ה-31 לפנה"ס)
מס' שחקנים 2-1
זמן למידת המשחק 10 דקות
זמן המשחק 30-15 דקות
מיומנות אסטרטגיה ומזל

סֶנֶת הוא משחק לוח קדום ממצרים העתיקה. משחק זה הוא הקדום במשחקי הלוח שנחשפו עד היום, אך כלליו אינם ברורים דיים. ההירוגליף הקדום ביותר אשר מתאר את משחק הסנת מתוארך לסביבות 3,100 לפנה"ס לערך[1]. במצרית עתיקה נקרא המשחק סנ.ת. נ.ת. ח'ב (zn.t n.t ḥˁb) שמשמעו "משחק המעבר"[2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הירוגליף המתאר את משחק הסנת בכתב חרטומים
Y5
ציור קיר מקברה של נפרטרי (השושלת ה-19) מציג את המלכה משחקת סנת כנגד יריב בלתי נראה, ככל הנראה נשמתה

סנת התגלה בעת החדשה על ידי הארכאולוג והאגיפטולוג האנגלי הווארד קרטר בעת חפירת קברו של תות ענח' אמון בשנת 1922. חפירות מאוחרות יותר במצרים חשפו חלקי לוחות במספר קברים באבידוס ובסקארה שקדמו לשושלת הראשונה (3100-3500 לפנה"ס לערך) וכן בקברים מתקופה השושלתית הקדומה (תקופת השושלת הראשונה, 3100 לפנה"ס לערך). עם זאת התיעוד הברור הראשון למשחק מופיע בקברו של הסי-רע (Hesy-Ra), פקיד בכיר בחצרו של פרעה ג'וסר מהשושלת השלישית (2686 לפנה"ס לערך).
בתקופת הממלכה הקדומה החלה לעלות שכיחות הופעת ציורי קירות בקברים בהם מופיעים אנשים מן השורה משחקים בסנת כחלק מהפעילות היומיומית שלהם, שכן באותה התקופה התייחסו המצרים אל סנת כאל שילוב של משחק אסטרטגיה ומזל גרידא, ללא כל משמעות רוחנית. לוחות המשחק בתקופה זאת ובתקופת הביניים (שושלות 17-7) היו לרוב פשוטים (וכללו חמישה סימנים בסיסיים על גבי הלוחות עצמם). כמו כן נראה שהיה נהוג לשחק את המשחק כשלכל שחקן שבע אבנים[2][3].

בתקופת השושלת ה-18, עם השתכללות האמונה המצרית, שבאה לידי ביטוי בכתבים דוגמת ספר השערים ופרקים בספר המתים, הפסיקו המצרים להתייחס לסנת כאל עוד משחק לוח רגיל והוא קיבל לראשונה גם משמעות רוחנית הקשורה לעולם הבא (לוח המשחק הפך למעין סימולציה בה עוברים השחקנים את כל התחנות בעולם הבא, במקביל למעבר השמש בעולם התחתון בשעות הלילה, על מנת להתאחד בסופו של הדבר עם האל רע). תהליך זה, שהחל בתקופתה של המלכה חתשפסות (1498 לפנה"ס לערך) ונמשך לפחות עד לתקופתו של פרעה סתי הראשון (1279-1291 לפנה"ס לערך), הוביל לשינוי הדרגתי במערך הסימנים בלוח המשחק, אשר הפך אותו לסימולציית מעבר המוזכרת לעיל[2].

בתקופה זאת, פרט ללוחות משחק יומיומיים-נטולי משמעות דתית, הוכנו לוחות סנת מעוטרים במיוחד בצורת תיבה עם מגירה לאחסון אבני המשחק עבור פולחנים דתיים ונפטרים (ארבעה לוחות כאלה מצא הווארד קרטר בעת חפירת קברו של תות ענח' אמון). לוחות משחק אלה הונחו בתוך הקברים, על מנת להקל את המעבר של הנפטר לעולם הבא, שכן המצרים הקדומים האמינו שאדם היודע לשחק במשחק נמצא תחת הגנתם של האלים רע, תחות ולעיתים גם אוזיריס.
להבדיל מתקופת הממלכה הקדומה, בתקופת הממלכה החדשה (1550 לפנה"ס - 1077 לפנה"ס לערך) פסקה הופעת ציורים בהם נראים צמד אנשים מן השורה משחקים בסנת כחלק מהפעילות היומיומית שלהם. לעומת זאת חלה עלייה בציורים בהם נראה הנפטר משחק כנגד יריב בלתי נראה, ככל הנראה נשמתו. כמו כן נראה שהחל מהשושלת ה-18 היה נהוג לשחק את המשחק כשלכל שחקן חמש אבנים בלבד[2][3].

בתקופה השושלתית הקדומה נפוץ המשחק בדרום הלבנט והגיע, ככל הנראה, באמצעות קשרי המסחר של המצרים לדרום כנען[4] (לוחות סנת רבים נמצאו בשכבה המתוארכת לתקופת הברונזה הקדומה II [2700 - 3000 לפנה"ס] בחפירות שנערכו תל ערד)[5][6]. בתקופת הממלכה החדשה נפוץ המשחק ברחבי המזרח התיכון, שכן לוחות סנת רבים נחשפו באתרים כמו חצור, גזר, גבל וקפריסין בתוך שכבות המתוארכות לתקופת הברונזה המאוחרת ולתקופת הברזל[6][7]. בלבנט שוחק סנת כמשחק נטול משמעות דתית שנלוויתה אליו בארץ מוצאו.

משחק הסנת היה פופולרי מאוד במצרים עד לשלהי התקופה הרומית, עת נזנח בעקבות השפעת הנצרות שראתה בו חלק בלתי נפרד מהפולחן הפגני הקדום[6].

תיאור וכללי המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

איור המתאר את כיוון תנועת אבני הסנת

סנת כולל לוח, אבני משחק וכן ארבעה מקלות המשמשות בתור קוביות[2]:

  • לוח הסנט מורכב מ-30 משבצות המסודרות ב-3 שורות (10 משבצות בכל שורה).
  • 14-10 אבני משחק (7-5 אבנים לכל שחקן).
  • 4 מקלות בעלי צורת גליל קטום לאורכו, כאשר הצד הקמור צבוע בשחור והצד השטוח צבוע בלבן.

על אף שלוחות וחלקי משחק רבים שרדו עד ימינו, אופן המשחק עצמו אינו ברור דיו, ומומחים חלוקים ביניהם בנוגע לכללי המשחק המדויקים. יחד עם זאת קיימות מספר נקודות עליהן יש הסכמה בין החוקרים:

  • מדובר במשחק מרוצים המשוחק באמצעות שתי קבוצות של אבנים.
  • כל שחקן מתחיל עם לפחות חמש אבני משחק. מספר זה עלול להשתנות, אך לעולם לא יעלה על שבע אבנים.
  • התנועה במשחק מתבצעת בצורת אות "S" הפוכה מקצה שמאלי עליון לקצה הימני התחתון של הלוח.
  • המקלות משמשים בתור קוביות במשחק.

ההיסטוריונים טימותי קנדל (Timothy Kendall) ור.ס. בל (R.C. Bell) הציעו, כל אחד, שיטה שונה לכללי המשחק[8].
כיום ניתן לרכוש לוחות סנת מודרניים ממספר יצרנים בעולם.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סנת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Pivotto C. et al. Detection of Negotiation Profile and Guidance to more Collaborative Approaches through Negotiation Games
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 In Search of the Meaning of Senet by Peter A. Piccione (1980).
  3. ^ 3.0 3.1 Senet: The Oldest Board Game and Still Being Played by Jenny Kile (2011).
  4. ^ מאידך חוקרים אחרים סבורים כי באותה התקופה כבשה מצרים חלקים בדרום כנען.
  5. ^ בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בתל ערד, בתל עירני ובאתר עין בשור נחשפו שברי חרסים ועליהם הסרך של נערמר (סוף המאה ה-32 לפנה"ס). חוקרים סבורים שמקור הסרך בארץ ישראל הוא בסחר שהתנהל בין מצרים לערי מדינה בדרום כנען.
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 Sebbane M. (2001). Board Games from Canaan in the Early and Intermediate Bronze Ages and the Origin of the Egyptian Senet Game. Journal of the Institute of Archaeology of Tel Aviv University. 28 (2): 213–30.
  7. ^ Swiny S. (1986). The Kent State Expedition to Episkopi-Phaneromeni. Nicosia: Paul Astroms Forlag.
  8. ^ The Game of Senet - Kendall and Bell rules.