סנת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סֶנֶת
סנ.ת. נ.ת. ח'ב (zn.t n.t ḥˁb)
Gaming Board Inscribed for Amenhotep III with Separate Sliding Drawer, ca. 1390-1353 B.C.E.,49.56a-b.jpg
לוח סנת מקברו של אמנחותפ ג' (1335-1390 לפנה"ס לערך) עשוי בצורת תיבה עם מגירה לאחסון אבני המשחק
יוצר מצרים העתיקה (המאה ה-31 לפנה"ס)
מס' שחקנים 2-1
זמן למידת המשחק 10 דקות
זמן המשחק 30-15 דקות
מיומנות אסטרטגיה ומזל

סֶנֶת הוא משחק לוח קדום ממצרים העתיקה. משחק זה הוא הקדום במשחקי הלוח שנחשפו עד היום, אך כלליו אינם ברורים דיים. ההירוגליף הקדום ביותר אשר מתאר את משחק הסנת מתוארך לסביבות 3100 לפנה"ס לערך[1]. במצרית עתיקה נקרא המשחק סנ.ת. נ.ת. ח'ב (zn.t n.t ḥˁb) שמשמעו "משחק המעבר"[2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הירוגליף המתאר את משחק הסנת בכתב חרטומים
Y5
ציור קיר מקברה של נפרטרי (השושלת ה-19) מציג את המלכה משחקת סנת כנגד יריב בלתי נראה, ככל הנראה נשמתה

סנת התגלה בעת החדשה על ידי הארכאולוג והאגיפטולוג האנגלי הווארד קרטר בעת חפירת קברו של תות ענח' אמון בשנת 1922. חפירות מאוחרות יותר במצרים חשפו חלקי לוחות במספר קברים באבידוס ובסקארה שקדמו לשושלת הראשונה (3100-3500 לפנה"ס לערך) וכן בקברים מתקופה השושלתית הקדומה (תקופת השושלת הראשונה, 3100 לפנה"ס לערך). עם זאת התיעוד הברור הראשון למשחק מופיע בקברו של הסי-רע (Hesy-Ra), פקיד בכיר בחצרו של פרעה ג'וסר מהשושלת השלישית (2686 לפנה"ס לערך).
בתקופת הממלכה הקדומה החלה לעלות שכיחות הופעת ציורי קירות בקברים בהם מופיעים אנשים מן השורה משחקים בסנת כחלק מהפעילות היומיומית שלהם, שכן באותה התקופה התייחסו המצרים אל סנת כאל שילוב של משחק אסטרטגיה ומזל גרידא, ללא כל משמעות רוחנית. לוחות המשחק בתקופה זאת ובתקופת הביניים (שושלות 7–17) היו לרוב פשוטים (וכללו חמישה סימנים בסיסיים על גבי הלוחות עצמן). כמו כן נראה שהיה נהוג לשחק את המשחק כשלכל שחקן שבע אבנים[2][3].

בתקופת 18השושלת ה-18, עם התפתחות האמונה המצרית, שבאה לידי ביטוי בכתבים דוגמת ספר השערים ופרקים בספר המתים, הפסיקו המצרים להתייחס לסנת כאל משחק לוח רגיל והוא קיבל גם משמעות רוחנית הקשורה לעולם הבא (לוח המשחק הפך למעין סימולציה בה עוברים השחקנים את כל התחנות בעולם הבא, במקביל למעבר השמש בעולם התחתון בשעות הלילה, על מנת להתאחד בסופו של הדבר עם האל רע). תהליך זה, שהחל בתקופתה של המלכה חתשפסות (1498 לפנה"ס לערך) ונמשך לפחות עד לתקופתו של פרעה סתי הראשון (1279-1291 לפנה"ס לערך), הוביל לשינוי הדרגתי במערך הסימנים בלוח המשחק, אשר הפך אותו לסימולציית מעבר המוזכרת לעיל[2].

בתקופה זאת, פרט ללוחות משחק יומיומיים-נטולי משמעות דתית, הוכנו לוחות סנת מעוטרים במיוחד בצורת תיבה עם מגירה לאחסון אבני המשחק עבור פולחנים דתיים ונפטרים (ארבעה לוחות כאלה מצא הווארד קרטר בעת חפירת קברו של תות ענח' אמון). לוחות משחק אלה הונחו בתוך הקברים, על מנת להקל את המעבר של הנפטר לעולם הבא, שכן המצרים הקדומים האמינו שאדם היודע לשחק במשחק נמצא תחת הגנתם של האלים רע, תחות ולעיתים גם אוזיריס.
להבדיל מתקופת הממלכה הקדומה, בתקופת הממלכה החדשה (1550 לפנה"ס - 1077 לפנה"ס לערך) פסקה הופעת ציורים בהם נראים צמד אנשים מן השורה משחקים בסנת כחלק מהפעילות היומיומית שלהם. לעומת זאת חלה עלייה בציורים בהם נראה הנפטר משחק כנגד יריב בלתי נראה, ככל הנראה נשמתו. כמו כן נראה שהחל מהשושלת ה-18 היה נהוג לשחק את המשחק כשלכל שחקן חמש אבנים בלבד[2][3].

בתקופה השושלתית הקדומה נפוץ המשחק בדרום הלבנט והגיע, ככל הנראה, באמצעות קשרי המסחר של המצרים לדרום כנען[4] (לוחות סנת רבים נמצאו בשכבה המתוארכת לתקופת הברונזה הקדומה II [2700 - 3000 לפנה"ס] בחפירות שנערכו תל ערד)[5][6]. בתקופת הממלכה החדשה נפוץ המשחק ברחבי המזרח התיכון, שכן לוחות סנת רבים נחשפו באתרים כמו חצור, גזר, גבל וקפריסין בתוך שכבות המתוארכות לתקופת הברונזה המאוחרת ולתקופת הברזל[6][7]. בלבנט שוחק סנת כמשחק נטול משמעות דתית שנלוויתה אליו בארץ מוצאו.

משחק הסנת היה פופולרי מאוד במצרים עד לשלהי התקופה הרומית, עת נזנח בעקבות השפעת הנצרות שראתה בו חלק בלתי נפרד מהפולחן הפגני הקדום[6].

המשמעות הרוחנית של משבצות לוח הסנת בתקופת הממלכה החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, בתקופת הממלכה החדשה, עם השתכללות האמונה המצרית, הפסיקו המצרים להתייחס לסנת כאל עוד משחק לוח רגיל והוא קיבל לראשונה גם משמעות רוחנית הקשורה לעולם המתים. ללוח המשחק נוספו 21 משבצות בעלות משמעות רוחנית עמוקה, המציינות מוטיבים המוזכרים בספר השערים והמתים[8].

  • משבצת מס' 1 - מתארת את ג'חוטי (ḏḥwty), הידוע גם בשמו היווני תחות, אל החוכמה, הכתיבה, המדע, השירה והקסם במיתולגיה המצרית. תחות לימד את בני האדם קרוא וכתוב, ולדברי הפילוסוף היווני אפלטון אף המציא את הסנת. תחות מופיע במשבצת הראשונה במשחק מכיוון שלפי האמונה המצרית הקדומה הוא זה אשר מודיע על הגעתה של נשמת הנפטר אל ממלכת המתים והוא זה שמצרף את האחרונה אל צוות סירתו של רע בעת הפלגתה בעולם התחתון. בנוסף לכך תחות משמש בתור "פרקליטו" של הנפטר אשר עוזר לזכותו מכל אשמה בעומדו לפני בית הדין של אוסיריס (wsjr), אל המתים והשאול, ולבלר שמתעד את מהלכו של המשפט המדובר.
  • משבצת מס' 3 - מתארת את ניית' (nt), אלת הצייד והמלחמה ואמו של אוסיריס. ניית' מופיעה במשבצת השלישית מפני שהיא נחשבת לשומרת של אוסיריס בנה, רע ונשמת הנפטר.
  • משבצת מס' 4 - מתארת את מאע'ת (mꜣꜥt), בתו של רע ואלת הצדק, החוק, והאמת. במהלך משפטו של הנפטר, נשקל לבו כנגד נוצתה של מאע'ת. אם לאחר שקילתו נמצא כי הוא כבד יותר מן הנוצה, משמע הדבר שהוא מלא בחטאים (לבו של צדיק קל יותר מן הנוצה). תפקידיה הנוספים של מאע'ת הם להקל את הפלגת סירתו של אוסיריס בעולם התחתון ולהגן על אל השמש.
  • משבצת מס' 7 - מתארת את 30 ישויות האלים השופטים את נשמתו של הנפטר. ההיסטוריון היווני דיודורוס סיקולוס ציין כי הרכב 30 הישויות השופטות הללו היווה מעין בית משפט גבוה לצדק במצרים העתיקה אשר הורכב מכמות שווה של שופטים שהגיעו מהערים מתבאי (נוא אמון), ממפיס (מוף) והליופוליס.
  • משבצת מס' 8 - מתארת את המחתה הבוערת. באמצעות המחתות הבוערות מזינים את האש בבריכות השאול לתוכן מושלכות נשמות החוטאים.
  • משבצת מס' 9 - מתארת את אוסיריס ואשתו איזיס (ꜣst), אלת הרפואה והטבע, בדמות עמוד וקשר בהתאמה. ייצוגם של השניים מסמל איזון וחיים ונועד להחדיר ביטחון בנשמת הנפטר בשהותה בארץ המתים.
לוח סנת מודרני משוחזר על סמך לוחות דומים שנחשפו בקברו של תות ענח' אמון, בהתאם לצורת המשחק בה שחקו בסנת בתקופת הממלכה החדשה במצרים העתיקה

.

  • משבצת מס' 10 - מתארת את וואדג'ת (wꜢḏyt), אלה בדמות נחש קוברה. בממלכת המתים יורקת וואדג'ת אש ובכך מאירה את דרכה של סירתו של רע בעת הפלגתה.
  • משבצת מס' 11 - מתארת את מות (mw.t), אשתו של אמון-רע, ראש האלים. מות מתוארת כנשר ותפקידה לשמור על נשמת הנפטר לבל תרקב.
  • משבצת מס' 12 - מתארת את קבוצת הכוכבים אוריון. אוריון נתפס כייצוג נוסף של אוסיריס ומוצג בדמות אדם בסירה המפנה את ראשו לאחור שבידו האחת שרביט ובשנייה ענח'.
  • משבצת מס' 14 - מתארת את אתון (jtn), גלגל החמה והיבט ייצוגי נוסף של האל רע. אתון מיוצג בתור עיגול עם נקודה במרכזו, סמל גלגל החמה, הזורח מעל השמיים.
  • משבצת מס' 15 - מתארת את צפרדע, שייצגה את מוטיב תחיית המתים במצרים העתיקה.
  • משבצת מס' 16 - מתארת את רשתות הדיג, שבאמצעותן נלכדות הנשמות החוטאות ונזרקות מיד אל בורות האש אל מותן.
  • משבצת מס' 18 - מתארת את תֶּנֶת (Tenet), קוברה יורקת אש המתגוררת בעולם המתים ותפקידה, בדומה לוואדג'ת, להאיר את דרכה של סירתו של רע בעת הפלגתה ולהגן על נשמת הנפטר.
  • משבצות מס' 20, 21, 23 - מתארות את טקסי זבח הלחם ונסך המים על ידי נשמות הנפטרים בעולם המתים. במשבצת מס' 20 מיוצג זבח הלחם על ידי כיכר לחם המונחת על שולחן, במשבצת מס' 21 מיוצגת נשמתו של הנפטר בצורת עשן הקטורת, ונסך המים מיוצג במשבצת מס' 23 בתור אדם המושיט ידיו אל המים.
  • משבצת מס' 26 - מתארת את "בית האושר", מונח שציין את המקום אשר בו נערכו טקסי החניטה והכנות גופות הנפטרים לקבורה במצרים העתיקה.
  • משבצת מס' 27 - מתארת את "מלכודת המים". המים מהווים את הכוח המניע של סירתו של רע. על סמך המתואר בספר השערים, בנקודה זאת נוסקת סירתו של רע ומתחילה לנוע מעולם המתים אל עבר הרקיע המזרחי, ונוחתת לקראת השחר בגן העדן. הכוח המניע את סירתו של רע הוא נו (nwn), אל המים הבראשיתיים. בשלב זה רק לנשמות הטהורות מובטח מקום בסירתו של רע ואילו החוטאות מושלכות אל מותן למים הבראשיתיים הללו.
  • משבצת מס' 28 - מתארת את שלושת האלים: רע - אל השמש, שו (Šw) - אל האוויר והרוח, ותפנות (tfnwt) - אלת המשקעים. עלייה במדרגות שלושת האלים הללו היא תחנה חשובה בדרכה של נשמת הנפטר על מנת להגיע אל גן העדן ולהתאחד, בסופו של הדבר, עם האל רע.
  • משבצת מס' 29 - מתארת את שתי האלות-אחיות איזיס ונפטיס (nb.t ḥw.t). איזיס ונפטיס הצליחו להחיות את אחיהן אוסיריס. נפטיס נחשבת למגינת המתים במיתולוגיה המצרית ושתיהן נוכחות בפועל על סיפון סירתו של רע בעת שזו מתרוממת לעבר הרקיע המזרחי.
  • משבצת מס' 30 - מתארת את התגלמותו של רע-חוֹרַאחתִּי (Ra-Horakhty), כלומר "רע שהוא הורוס (ḥr.w) של שני האופקים". רע-חוראחתי היא התגלמותו של רע, אל השמש, כאשר זה האחרון נוחת עם שחר בגן העדן. הגעתה של נשמת הנפטר למשבצת זאת מסמלת את התאחדותו עם אל השמש וזכייה בחיי נצח.

תיאור וכללי המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

איור המתאר את כיוון תנועת אבני הסנת

סנת כולל לוח, אבני משחק וכן ארבעה מקלות המשמשות בתור קוביות[2]:

  • לוח הסנט מורכב מ-30 משבצות המסודרות ב-3 שורות (10 משבצות בכל שורה).
  • 14-10 אבני משחק (7-5 אבנים לכל שחקן).
  • 4 מקלות בעלי צורת גליל קטום לאורכו, כאשר הצד הקמור צבוע בשחור והצד השטוח צבוע בלבן.

על אף שלוחות וחלקי משחק רבים שרדו עד ימינו, אופן המשחק עצמו אינו ברור דיו, ומומחים חלוקים ביניהם בנוגע לכללי המשחק המדויקים. יחד עם זאת קיימות מספר נקודות עליהן יש הסכמה בין החוקרים:

  • מדובר במשחק מרוצים המשוחק באמצעות שתי קבוצות של אבנים.
  • כל שחקן מתחיל עם לפחות חמש אבני משחק. מספר זה עלול להשתנות, אך לעולם לא יעלה על שבע אבנים.
  • התנועה במשחק מתבצעת בצורת אות "S" הפוכה מקצה שמאלי עליון לקצה הימני התחתון של הלוח.
  • המקלות משמשים בתור קוביות במשחק.

ההיסטוריונים טימותי קנדל (Timothy Kendall) ור.ס. בל (R.C. Bell) הציעו, כל אחד, שיטה שונה לכללי המשחק[9].
כיום ניתן לרכוש לוחות סנת מודרניים ממספר יצרנים בעולם.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סנת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Pivotto C. et al. Detection of Negotiation Profile and Guidance to more Collaborative Approaches through Negotiation Games
  2. ^ 1 2 3 4 5 In Search of the Meaning of Senet by Peter A. Piccione (1980).
  3. ^ 1 2 Senet: The Oldest Board Game and Still Being Played by Jenny Kile (2011).
  4. ^ מאידך חוקרים אחרים סבורים כי באותה התקופה כבשה מצרים חלקים בדרום כנען.
  5. ^ בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בתל ערד, בתל עירני ובאתר עין בשור נחשפו שברי חרסים ועליהם הסרך של נערמר (סוף המאה ה-32 לפנה"ס). חוקרים סבורים שמקור הסרך בארץ ישראל הוא בסחר שהתנהל בין מצרים לערי מדינה בדרום כנען.
  6. ^ 1 2 3 Sebbane M. (2001). Board Games from Canaan in the Early and Intermediate Bronze Ages and the Origin of the Egyptian Senet Game. Journal of the Institute of Archaeology of Tel Aviv University. 28 (2): 213–30.
  7. ^ Swiny S. (1986). The Kent State Expedition to Episkopi-Phaneromeni. Nicosia: Paul Astroms Forlag.
  8. ^ לוח סנת וכללי המשחק שוחזרו על סמך לוחות דומים שנחשפו בקברו של הפרעה תות ענח' אמון ובהתאם למחקרו של הגיפטולוג פיטר פיצ'יונה (Peter A. Piccione) מאוניברסיטת שיקגו.
  9. ^ The Game of Senet - Kendall and Bell rules.