תאודור הולדהיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף תיאודור הולדהיים)
תאודור הולדהיים
Theodor Holdheim
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 2 בדצמבר 1923
ברלין, רפובליקת ויימאר עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 בפברואר 1985 (בגיל 61) עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר ג'וליארד עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תאודור הולדהייםגרמנית: Theodor Holdheim; ‏2 בדצמבר 1923 - 2 בפברואר 1985) היה מלחין, פסנתרן, מורה ומתמטיקאי ישראלי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הולדהיים נולד בברלין שבגרמניה ועלה לארץ ישראל בשנת 1933. למד פסנתר אצל אלכסנדר בוך, הרמוניה וקונטרפונקט אצל יצחק אדל, קונטרפונקט של תקופת הבארוק אצל שלמה רוזובסקי, קונטרפונקט בסגנון הינדמית אצל חנוך יעקבי והלחנה אצל בוסקוביץ'.

בגיל 15 הצטרף לתנועת השומר הצעיר, ויחד עם חבריו התיישב בקיבוץ בית אלפא, בשנת 1943. היה חבר הקיבוץ עד מותו.

פעילותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

איש אשכולות, עסק גם במתמטיקה, בפיזיקה, בכימיה ובפילוסופיה. בשנת 1952 יצא לארצות הברית לשליחות מטעם השומר הצעיר וכדי להשתלם שם בבית הספר למוזיקה ג'וליארד, בניו יורק. בשנת 1954 חזר לבית אלפא, שם היה מורה למתמטיקה ולמוזיקה. כמורה בתיכון "גלבוע" פיתח שיטה חדשה להוראת מתמטיקה, בגינה זכה בפרס משרד החינוך בשנת 1983. במקביל כיהן כמרצה למוזיקה ולפיזיקה במכללה למורים של האוניברסיטה העברית בירושלים.

חייו בקיבוץ השתקפו ביצירותיו, אם כי לא ניכר בהן מאמץ לשוות למוזיקה אופי לאומי. לצד יצירותיו החשובות חיבר גם מוזיקה לצרכים מקומיים, לחגיגות הקיבוץ, ובכלל זה מוזיקה לביצוע של ילדים. הולדהיים כתב גם מוזיקה לתיאטרון בובות, קטעי מקהלות ועיבודים שונים.

ב-1953, בעת שהותו בארצות הברית, הכיר את משוררת היידיש רחל פישמן (1935 - 1984), ילידת פילדלפיה, והתחתן אתה. פישמן באה איתו לישראל בשנת 1954, לקיבוץ בית אלפא. לבני הזוג שני ילדים.

הולדהיים נפטר ב-2 בפברואר 1985 ונקבר בקיבוצו. אשתו נפטרה חצי שנה לפניו.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "כתונת פסים לבש הגן" (1952) למקהלה ללא ליווי, למילים של משה אבן עזרא. ביצוע בכורה: ניו יורק, 1953, בניצוח המלחין.
  • "סוויטה קטנה" (1954) לקלרינט ופסנתר (1954), ביצוע ראשון בבית אלפא, יהודה גולני והמלחין. כעבור עשר שנים כתב הולדהיים גרסה חדשה, לקלרינט ורביעיית כלי קשת, או תזמורת כלי קשת (1964).
  • רביעיית מיתרים (1954), ביצוע בכורה: משה מורביץ, מרי פרימן, דניאל הופקינס, עוזי ויזל, ג'וליארד, ניו יורק, 1954.
  • "סונאטה לחליל ופסנתר" (1955), ביצוע בכורה: עמוס אלוני, חליל ותאודור הולדהיים, פסנתר, 1955.
  • "לעולם נשיר למים", קנטטה גוריאוגרפית למילים של יונת ואלכסנדר סנד (1955), ביצוע בכורה 1956. נכתבה לכבוד חנוכת המוביל הארצי, שהביא מי השקיה ראשונים לקיבוץ רביבים שבנגב.
  • "בצורת" (1965), שיר לאלט וקלרינט למילים של יהודית כפרי.
  • "פרק סונאטה" לפסנתר (1956) ביצוע בכורה: המלחין, 1957), וריאציות בצורת שאקונה חופשית. בשנת 1971 עיבד את היצירה, בתוספת שינויי מבנה, ל"שאקונה לפסנתר בארבע ידיים" ובשנת 1977, אחרי שינויים נוספים, נוצרה "שאקונה לקשתנים". ביצוע בכורה: התזמורת הקאמרית הקיבוצית בניצוח נעם שריף 1978. היצירה בוצעה על ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית בשנת 2013.
  • "קינת דוד" לסולנים, מקהלה ותזמורת קאמרית (1957), קנטטה כוריאוגרפית שנושאה קינת המלך דוד על מות שאול ויהונתן על הר הגלבוע, שבית אלפא שוכן למרגלותיו.
  • "סונאטה לחצוצרה ופסנתר (1958), ביצוע בכורה: יעקב שגיא, חצוצרה, תאודור הולדהיים, פסנתר, 1958.
  • "קריה יפהפייה" (1959), למילים של שלום שבזי, עיבוד למקהלה בארבעה קולות לשיר תימני מסורתי.
  • "קונטינואה", אופרה קיבוצית, נכתבה תחילה ללהקה כלית ואחר כך בוצעה בתזמורת (1964), ביצוע בכורה: בניצוח אבי אוסטרובסקי.
  • "שתים-עשרה מיניאטורות לפסנתר"(1961) ביצוע בכורה: גלילה ריבנר.
  • "קפריצ'ו לחליל ושני קלרינטים" (1962).
  • "תרועה, שטיר ומחול" לשתי חצוצרות, קרן וטרומבון (1966).
  • "קפריצ'ו לשתי חצוצרות" (1968).
  • חמישייה לכלי נשיפה (אבוב, קלרינט, קרן, חצוצרה) ופסנתר (1968). היצירה נכתבה לסדנת המלחין של אותה שנה כהפגנת התנגדות לרעיון, שיצירה חייבת להיות אוונגרדית כדי להיות ראויה להערכה.
  • "סונאטה לשני חלילים" (1969) נכתבה בשביל חנוך ושרונה תל אורן.
  • שלושה קטעים פדגוגיים לכלי נשיפה (1979), אחד לקלרינט (ריצ'רד לסר), אחד לאבוב ובסון (אליהו טורנר ומרדכי רכטמן) ואחד לשלושתם יחד. היצירה במבנה זה זיכתה את הולדהיים בפרס ליברסון, אך הוא הרחיב אותה בשאר הצירופים האפשריים להרכב זה וקרא ליצירה השלמה "שבע אינוונציות לשלושה כלי נשיפה". היצירה, בצורתה השלמה, בוצעה לראשונה על ידי יהודה גולני בקלרינט, מיכאל לם באבוב ועוזי שלו בבסון. הקטעים נבדלים זה מזה במבנה ובאופי ואף ברמת הקושי.
  • "תמורות" לחליל, אבוב וצ'לו. היצירה בוצעה לראשונה על ידי צופן בורר, עמירם שאלתיאל ואיתי חן.
  • "קונצ'רטו גרוסו" לחמישיית כלי נשיפה ותזמורת כלי קשת בצורה בארוקית (1980), בהזמנת התזמורת הקאמרית. ביצירה זו עשה שימוש בזרמים שונים של מוזיקה יהודית וישראלית.

מקור הערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יהודה כהן, "נעימי זמירות ישראל", עם עובד, 1991

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]