תל גיבורים (בני ברק)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רחוב טיפוסי בשכונה
סמטת דוד רזיאל בשכונה

תל גיבורים היא שכונה במערב העיר בני ברק. השכונה גובלת בדרך ז'בוטינסקי בדרום, רחוב בן-גוריון (מודיעין) במערב, רחוב אבוחצירא במזרח ודרך אבא הלל (ששת הימים) בצפון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכונת תל גיבורים ממוקמת על חורבות הכפר הערבי ג'מאסין א-שרקי. בשנות ה-40 התיישבו באזור הכפר יהודים אמידים מאוסטריה וגרמניה, שרכשו כמה עשרות דונמים ובנו בצד הכפר הערבי וילות שהשקיפו על נחל הירקון.[1]

בסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל צויין כי 54 דונם מאדמות הכפר נמצאו בבעלות יהודית, עם זאת אין תיעוד על תושבים יהודים שהתגוררו בכפר. במלחמת העצמאות ננטש הכפר הערבי ומיד לאחר המלחמה הוקמה השכונה. השכונה הוקמה על ידי הסתדרות עובדים לאומית עבור חבריה מתל אביב[2]. ההחתמה לבתים בשכונה החלה בשנת 1945[3] וביולי 1947 הוגרלו המגרשים[4]. באוקטובר 1947 עלו הכלים ליישור המגרשים[5]. מקימי השכונה, אנשי האצ"ל והלח"י נתנו לה את השם "תל גיבורים".

לאחר מלחמת העצמאות נכנסו עולים להתגורר בבתי הכפר הערבי שמצפון לשכונה. בשנות ה-50 הוקמה מצפון לשכונה מעברת בני ברק שבהמשך הוקמו בה שיכונים שנקראו שיכון עממי והיא קלטה עולים רבים מצפון אפריקה[6]. בשנות ה-60 נוספו לה בתים פרטיים רבים. בשנות השמונים עברה השכונה פרויקט שיקום שכונות והפכה משיכון עולים לשכונה משופצת ומטופחת. גם בטווח הארוך הביא הפרויקט לשינוי תדמיתי לשכונה שפירותיו ניכרים עד היום. בשנות ה-90 קלטה השכונה עולים רבים מחבר המדינות, שכן היותה קרובה לאזור מוסכים אפשר לה לשמור על רמת מחירים נמוכה ביחס למיקומה במרכז גוש דן. בעשור הראשון של המאה ה-21 החלה זליגה של תושבים חרדים לשכונה.

אופי השכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברחבי השכונה נותרו בתים שעדיין עומדים על תִּלם מן הכפר הערבי;[1] בשל כך רחובות מסוימים בשכונה הם סימטאות צרות (רחוב דוד רזיאל) או מעברים לא-סלולים (סימטת ליפשיץ).

הרחובות בשכונת תל גיבורים קרויים על שם גיבורים היסטוריים בתולדות עם ישראל, וכן דמויות מן המאה ה-20 המזוהות עם האצ"ל והלח"י: יהונתן בן שאול, המכבים, החשמונאים, מצדה, בר כוכבא, שלמה בן יוסף, דוד רזיאל[7], האצ"ל, ניל"י, פורצי כלא עכו ודב גרונר (השתתף בהתקפת אצ"ל על משטרת רמת גן במרחק של קילומטר מהשכונה, נתפס על ידי הבריטים והועלה לגרדום).

בבית הכנסת הראשי של השכונה, בית הכנסת עולי הגרדום, מונצחים חברי האצ"ל, הלח"י, וחיילי צה"ל. בקומה השנייה של בית הכנסת שוכן מוזיאון המקדש, המציג בדגמים ייחודיים את צורת המקדש, המשכן וכלי הקודש. רבה של השכונה ושל שכונת פרדס כץ השכנה היה הרב משה בלוי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]