תמיכת איראן בחמאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מנהיג חמאס אסמאעיל הנייה והמנהיג העליון של איראן עלי ח'אמנאי ב-2012.

הרפובליקה האסלאמית של איראן היא פטרונית מרכזית של ארגון הטרור הפלסטיני חמאס, השולט ברצועת עזה מאז 2006. איראן מספקת לחמאס כספים, נשק והכשרה.[1][2][3]

על פי דו"ח של מחלקת המדינה האמריקאית לשנת 2020, איראן מספקת מדי שנה כ-100 מיליון דולר לארגוני טרור פלסטינים, כולל חמאס.[4] נכון ל-2023, לפי מקור ביטחוני ישראלי, איראן הגדילה משמעותית את המימון שלה לחמאס ל-350 מיליון דולר בשנה.[5]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1990–2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייסד חמאס אחמד יאסין נפגש עם המנהיג העליון האיראני, אייתוללה חמינאי בטהראן ב-1998

ב-1990 אירחה איראן בטהראן ועידה התומכת בפלסטינים, בה השתתף חמאס אך לא יאסר ערפאת. במהלך שנות ה-90 המוקדמות, משלחת של חמאס, בראשות מוסא אבו מרזוק, עסקה בדיונים בטהרן עם בכירים, ביניהם האייתוללה חמינאי. איראן התחייבה לגיבוי צבאי ופיננסי כאחד, עם דיווחים של 30 מיליון דולר בשנה, בנוסף למתן אימונים צבאיים לאלפי אנשי חמאס בבסיסי משמרות המהפכה באיראן ובלבנון. יתר על כן, חמאס חנך משרד בטהרן, וקבע כי הן איראן והן חמאס חלקו "השקפה זהה בהשקפה האסטרטגית כלפי המטרה הפלסטינית בממד האסלאמי שלה".[6]

אינתיפאדה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמיכתה של איראן בחמאס נמשכה באמצעות האלימות של האינתיפאדה השנייה. לאחר פטירתו של ערפאת ב-2004 ויציאתה של ישראל מעזה ב-2005, גדלה תמיכתה של טהראן בהדרגה.[6]

תפיסת חמאס את רצועת עזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איראן וחמאס התקרבו באופן דרמטי בעקבות הניצחון הבלתי צפוי של חמאס בבחירות הפלסטיניות ב-2006 וההשתלטות האלימה שלו על רצועת עזה ב-2007. ב-2006 התערבה איראן כדי לתמוך בעזה, שהייתה באותה עת כבר בשליטת ארגון הטרור חמאס, כאשר סיוע החוץ קרס. במהלך ביקורו של ראש ממשלת חמאס, איסמעיל הנייה, בטהראן בדצמבר 2006, התחייבה איראן להעניק לחמאס סיוע של 250 מיליון דולר.[6]

מלחמת חרבות ברזל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מלחמת חרבות ברזל

משמרות המהפכה האסלאמית של איראן (IRGC) שיתפו פעולה עם חמאס בתכנון מתקפת הפתע שלו ב-7 באוקטובר 2023 על דרום ישראל ונתן אור ירוק לחמאס לפתוח בהסתערות בפגישה שנערכה בביירות ב-2 באוקטובר.[7] בהתקפה בראשות ארגון הטרור חמאס, טרוריסטים פלסטינים הרגו 1,200 ישראלים, בעיקר אזרחים, וחטפו מעל 200 אזרחים וחיילים ישראלים.[8] בשבועות שקדמו לפיגוע, כ-500 לוחמים מחמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני עברו אימונים באיראן, בהדרכת כוח קודס של משמרות המהפכה.[9]

לפי הוושינגטון פוסט, המתקפה התרחשה "עם תמיכה מרכזית של [איראן] שסיפקה אימונים צבאיים ועזרה לוגיסטית וכן עשרות מיליוני דולרים עבור נשק".[4]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תמיכת איראן בחמאס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "What Is Hamas?". Council on Foreign Relations (באנגלית). ארכיון מ-2022-10-12. נבדק ב-2023-10-22.
  2. ^ "Israel-Hamas War: Iran's Role and Comments". The Iran Primer (באנגלית). 2023-10-10. ארכיון מ-2023-10-22. נבדק ב-2023-10-22.
  3. ^ Srivastava, Mehul; Zilber, Neri; Jalabi, Raya (2023-10-09). "What links Hamas to the 'Axis of Resistance' and its patron Iran?". Financial Times. ארכיון מ-2023-10-22. נבדק ב-2023-10-22.
  4. ^ 1 2 Hamas received weapons, training from Iran before attack on Israel - The Washington Post, web.archive.org, ‏2023-10-12
  5. ^ Nakhoul, Samia (2023-10-16). "How Hamas secretly built a 'mini-army' to fight Israel". Reuters (באנגלית). ארכיון מ-2023-10-13. נבדק ב-2023-10-22.
  6. ^ 1 2 3 Iran and the Palestinians | The Iran Primer, web.archive.org, ‏2017-08-07
  7. ^ View Author Archive, Get author RSS feed, Iran helped plan Hamas attack on Israel, gave green light last week: report, ‏2023-10-08 (באנגלית)
  8. ^ Kalin, Summer Said, Benoit Faucon and Stephen. "WSJ News Exclusive | Iran Helped Plot Attack on Israel Over Several Weeks". WSJ (באנגלית). ארכיון מ-2023-10-08. נבדק ב-2023-10-22.
  9. ^ London, Summer Said in Dubai, Dov Lieber in Tel Aviv and Benoit Faucon in (2023-10-25). "WSJ News Exclusive | Hamas Fighters Trained in Iran Before Oct. 7 Attacks". WSJ (באנגלית). ארכיון מ-2023-10-27. נבדק ב-2023-11-02.