תמי כץ-לוריא

תמי כץ-לוריא

לידה	1963 (בת 61 בערך)
מדינה	ישראל

תמי כץ-לוריא (נולדה ב-1963) היא משוררת, רקדנית, מורה למחול ופילאטיס, וכוריאוגרפית ישראלית.

ביוגרפיה

תמי כץ-לוריא נולדה בירושלים. הוריה, ציונה וישראל כ"ץ, מורים ואנשי חינוך. גדלה בחולון, ומשנת 1984 תושבת תל אביב. אם לשניים.

בנעוריה למדה בלט קלאסי בבית ספר למחול של אינסה אלכסנדרוביץ, ובהמשך בלט קלאסי ומחול מודרני אצל מיטב המורים בתל אביב.

רקדה בלהקת "בת שבע 2" (1984), בלהקת רינה שחם (1987-1984) ובלהקת "קול ודממה" (2000-1988).

כרקדנית עצמאית, יצרה והופיעה ביצירות סולו שלה במסגרות שונות (אינטימדנס, מחול אחר, מחולוהט, על חבל דק, קולאז, ניסוי כלים ועוד). יצרה והופיעה בערב סולו מחול ושירה "רק רגע" . המופע עסק בדרך שבה האמנות תופסת ומנציחה את הרגע, ושילב קטעי מחול בכוריאוגרפיה של תמי, עם טקסטים משירתה, ובבימויה של רוז משיחי. המופע, שנתמך על יד מועצת הפיס לתרבות ואמנות, עלה בהצלחה בפסטיבלים שונים בשנים 2001- 2004 (“פסטיבל אישה", “מוזות", ופסטיבלים בתיאטרון הסימטה, ובמוזיאון ישראל, ירושלים).

כץ-לוריא יצרה כוריאוגרפיות להצגות, ביניהן "יאקיש ופופצ'ה", "החולה המדומה" בבימויה של רוז משיחי, "לייזסטרטה 2000", בבימויה של מרים לרמן-באר (2007), ולאופרה הקאמרית "איטשע הייסטיר" של דניאל גלאי (2009).

כמורה למחול, לימדה בלהקת "קול ודממה", במגמות מחול שונות ברחבי הארץ, ובסטודיו רבים למחול ופילאטיס, ביניהם: מרכז ביכורי העיתים, בית הספר של הבלט הישראלי", "סטודיו בי", לימדה בקורסים למורים ב-"מכון וינגייט". ריכזה את בית הספר למחול ב'"בית פרנקפורט" משך 21 שנה. כיום ממשיכה ללמד מחול ופילאטיס.

בהשכלתה בוגרת תואר ראשון בהצטיינות בפסיכולוגיה ובספרות עברית מטעם אוניברסיטת תל אביב (1988-1984), קיבלה רישיון הוראה מטעם משרד החינוך (1995) ובעלת תואר שני בחינוך לאומנויות (התמחות בחינוך למחול), מטעם אוניברסיטת לידס שבאנגליה (2001-1999).

כמשוררת, החל מ-1980 פרסמה שירים במוספים הספרותיים של העיתונים "על המשמר", "דבר", ידיעות אחרונות" ו"מעריב", "ישראל היום", ובכתבי עת ספרותיים שונים : "שבו", "הליקון", "מאזנים", "עיתון 77", "עכשיו", "'שופרא"', "קשת החדשה", "'אפריון'", "עמדה", "'גג"', ובכתבי עת מקוונים: "'ליריקה"', "'כאוס'", "שחררזאדה, "'פועם'", ועוד. כותבת ביקורות מחול באתרים "מפה", '"דאנספוינט'", ובאתר '"יקום תרבות'". פרסמה עד כה (2017) חמישה ספרי שירה. יסמין אבן ונתן סלור הלחינו משיריה והופיעו איתם.

ספרי שירה

• זמן הוא תמונות צרובות, הוצאת פרדס, 2017, בתמיכת קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב, ואקו"ם.
• שולפת את הגלגלים כדי לעקוף, 2008, הוצאת אבן חושן, בתמיכת מועצת הפיס לתרבות ולאמנות, מפעל הפיס.
• שהות, הוצאת גוונים, 2001, בתמיכת קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב, וקרן עמו"ס.
• מתוך החול אל הראשית, הוצאת תג, 1996, בתמיכת קרן עמו"ס.
• מרחק הנגיעות, עורך: נתן יונתן, ספרית פועלים, 1988, בתמיכת קרן רון אדלר

עבודה כרקדנית וכיוצרת

2011 - השתתפה בערב מחווה למשה אפרתי, עם רקדני העבר של "קול ודממה", מרכז סוזן דלל.

2009 - השתתפה כרקדנית ויוצרת ב"ניסוי כלים" במרכז בכורי העיתים, תל אביב, במופע משותף עם השחקנית שרה ברנשטיין. המופע הציג שירים מתוך הספר "שולפת את הגלגלים כדי לעקוף", בשילוב מחול.

2007 - הופיעה בריקוד סולו והקראת שירה בערב "אהבה קאמרית, "מרכז עינב". 2001 - יצרה את ריקוד הסולו "בדיוק כשעליסה מתרוממת" והופיעה ב:

• "קולאז", בית פרנקפורט, מאי 2001
• "אינטימדאנס", תיאטרון תמונע", יולי 2001
• "מחולאחר" ב"מחולוהט" מרכז סוזן דלל, אוגוסט 2001
• "מוזיאון ערד, ספטמבר 2001
• "על חבל דק", בית תמי, פברואר 2002
• מוזיאון תל אביב ב"שבתרבות", מרץ 2003

2004-2002 - יצרה את מופע/ מפגש המחול "רק רגע", שעסק בנושא הזמן, והדרך בה לוכדת האמנות את הרגע. המופע עלה בתמיכת "מועצת הפיס לתרבות ולאמנות", שהופיע ב:

• קטעים מהמופע בערב "הליקון", "תיאטרון תמונע", יולי 2002
• "תיאטרון הסימטה" יפו, ינואר, מרץ 2003
• "הסטודיו לאומנויות הבמה - תיאטרון חולון" במסגרת "פסטיבל אישה", מרץ 2003
• "מוזיאון ישראל" נובמבר 2003–ינואר 2004
• פסטיבל נשים "מוזות" נתניה, מרץ 2004
• גלריה "הוראס ריכטר" דצמבר 2006

2000 - יצרה את ריקוד הסולו "מתנהרת" והופעה ב"קולאז'", בית פרנקפורט

1994 - הופיעה כרקדנית ב "תיירים", ערב עבודות של אניה ברוד.

1993-1991 - הופיעה בתוכנית משותפת עם הרקדן מיקי חומה, במסגרות שונות ("מוזיקטבע", הופעות לפני חיילי צה"ל, ועוד)

1988 - יצרה את הסולו "קטעים מאישה" והופיעה במסגרת "גוונים במחול".

ביקורות ותגובות

חן שטרס, לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים, כתבה כי "שירתה לירית והיא מוצגת מעמדה של דוברת אינטרוספקטיבית. נושא מרכזי ביצירתה... הוא היחסים הדינמיים בין עולם המילים למודעות, כולל היחסים בין הדימויים השיריים לבין החושני והגופני. נושא זה בא לידי ביטוי גם בעיסוק תדיר בגוף ובתודעה וכן ביחסים בין תנועה לנייחות, שאפשר לקשרם גם אל פעילותה בתחום המחול. נושאים אלה מתפתחים בחלק מהשירים לכדי אמירות ארס-פואטיות. לשון השירה שלה מערבת בין שפה שירית לשפה דיבורית... הביקורת שמה דגש על הזיקה בין שירתה לעולם המחול ועל היחסים בין הגשמי והארצי לבין הרוחני והפואטי"

על ספרה "שולפת את הגלגלים כדי לעקוף" כתב מנחם בן במעריב תרבות ב-27 בפברואר 2009 כי "תמי כץ לוריא היא משוררת נפלאה, שהמילים מכשפות אותה "נעתרת למילים שיכישו אותי.." ואני מאמין לה, כי המילים שלה עשויות מחומרים דליקים כל הזמן, ואינן מזייפות, סוג של ציוריות חסרת מנוח, מפתיעה תמיד..."

על ספרה "מתוך החול אל הראשית" כתב עודד פלד בידיעות אחרונות ב-30 באוגוסט 1996 כי "זוהי כתיבה קיומית מאד, מעודנת, נבונה ורגישה המבקשת לעשות שימוש דייקני בשפה. תמי כץ לוריא מצליחה לגעת לעיתים בקצוות חשופים, כואבים, של החוויה, תוך שמירה על ברית מסוגננת, נקייה מפזילות לסלנג, ובנימה מאופקת שאין בה התלהמות או פאתוס מיותר....קובץ יפה ושקט..."

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תמי כץ-לוריא בוויקישיתוף

• הספרים של תמי כץ-לוריא, באתר "סימניה"
• חן שטרס, "כץ-לוריא, תמי", לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים, בעריכת זיסי סתוי ו פרופ' יגאל שוורץ, 2014, עמ' 517–518.
• משה גרנות, "כץ-לוריא, תמי", לקסיקון היסטורי של הסופרים העברים מאז תש"ח, אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל ודני ספרים, 2009, עמ' 544.
• תמי כץ לוריא, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
• תמי כץ לוריא באתר אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל
• הערוץ של תמי כץ-לוריא באתר יוטיוב
• הבלוג של תמי כץ לוריא באתר בננות
• תמי כץ לוריא באתר של נילי דגן
• על הספר "זמן הוא תמונות צרובות" - ציפי שחרור, לימים, מרחקים צבעוניים. עתון 77, 28 ביולי 2017, עמ' 12.
• על הספר "שולפת את הגלגלים כדי לעקוף" - (1) דפנה שחורי. טו פליי מיוזיק חזק. עיתון 77, 339, מאי-יוני 2009, ע מ' 8. (2) אילן ברקוביץ', משורר בשטח, הארץ, 27 במרץ 2009. (3)מנחם בן. מחוץ לגוף. מעריב תרבות, 27 בפברואר 2009.
• על הספר "שהות" - (1) מוסף ספרים בעיתון הארץ, 22 במאי 2002 (2) אפיריון, גיליון 77, 2002. (3) ברכה רוזנפלד, "במילים אני חופרת פרחים פתאומיים". מאזנים ע"ו 3, 2002 עמ' 64.
• על הספר "מתוך החול אל הראשית" - (1) מוסף ספרים של העיתון הארץ, 28 באוגוסט 1996. (2) עודד פלד, הקסם השחור. ידיעות אחרונות, 10 באוגוסט 1996, עמ' 30. (3) מנחם בן, להחזיר אביונה למילים., עיתון תל אביב מבית ידיעות אחרונות, 19 ביולי 1996.
• על הספר "מרחק הנגיעות" - (1) בלפור חקק. מרחק הנגיעות, מרחק ההתבוננות. מאזנים ס"ה 2, אוקטובר 1990, עמ' 63. (2) שולמית אפפל. הרבה מעבר לאהבה. עיתון צומת השרון, 5 בינואר 1990. (3) על תמי כץ "מרחק הנגיעות" נקודה 136, דצמבר 1989. (4) שמואל שתל. עולה מן הים. עתון 77, 118, 1989, עמ' 11. (5) בלפור חקק. ריחוף ונגיעות. הירדן (כתב עת), 20 באוקטובר 1989. (6) אריה יאס. שירת מחול. מעריב, 23 ביוני 1989. (7) צרויה שלו. אהבה, שנאה, קנאה. ירושלים. 12 במאי 1989.