צרויה שלו
 | |
| צרויה שלו בפסטיבל ספרים בפרנקפורט, 2015 | |
| לידה |
13 באפריל 1959 (בת 62) קבוצת כנרת, ישראל   |
|---|---|
| בן או בת זוג |
איל מגד |
| מדינה |
ישראל |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| שפות היצירה |
עברית ישראלית, עברית |
| סוגה |
רומן, ספרות ילדים ונוער |
| יצירות בולטות |
שארית החיים |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
צרויה עומר[1] שלו (נולדה ב־13 באפריל 1959) היא סופרת ועורכת ספרים ישראלית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
צרויה שלו נולדה בקבוצת כנרת, למבקר הספרות מרדכי שלו ולציירת ריקה שלו. היא נכדתו של אהרון שידלובסקי, ממייסדי קבוצת כנרת.
זמן קצר לאחר הולדתה עברה עם הוריה ואחיה ענר שלו לבית ברל, שם לימד אביה. על ילדותה שם סיפרה: ”זו הייתה ילדות מאוד בודדה, כי 'בית ברל' הוא לא יישוב למגורים... בבוקר למדנו עם ילדי המושבים באזור, אבל שאר היום היינו לבד“.[2] עם זאת, כבתו של מבקר ומנתח ספרות, שאירח בביתו את גדולי הסופרים, נחשפה כבר בגיל צעיר לעולם הכתיבה.
בשירותה הצבאי הייתה מש"קית ת"ש בבית הספר לשריון וכפקידה פלוגתית בבה"ד 1 בשנים 80–1979. סיימה תואר ראשון ותואר שני בהצטיינות יתרה בלימודי מקרא מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
בסוף שנות ה־80 החלה לעבוד כלקטורית בהוצאת כתר, ובהמשך מונתה שם לעורכת בסדרת "סיפורת עברית". בין השאר ערכה את ספריהם של סביון ליברכט, יפתח ספקטור ויאיר לפיד. היא ערכה גם ספרי עיון, ובהם ספרו של דן מירון "מול האח השותק". בדברי תודה בסוף הספר כתב מירון:
- ”שלו ערכה את הספר באהדה אך גם בביקורתיות מעוררת כבוד והביאה לשיפור ניכר של פרקים רבים בו לעומת הנוסחים שהונחו לפניה. השכליות החדה והרגישות של צרויה שלו הפכו את העבודה במחיצתה על עריכת הספר מעמל לעונג וגם לשיעור מאלף“.[3]
במסגרת הוצאת קשת ערכה את ספריהם של רם אורן ושלי יחימוביץ'.
ב-1988 פרסמה את ספרה הראשון, ספר שירה בשם מטרה נוחה לצלפים, וב-1993 יצא לאור ספר הפרוזה הראשון שלה, רקדתי עמדתי.
ספריה של צרויה שלו תורגמו ל־25 שפות.[4]
פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרס אקו"ם (1997, 2005)
- פרס קורין (גרמניה 2001)
- פרס אמפי (צרפת 2003)
- פרס רומא (2014).
- ב־2012 זכתה בפרס לספרות של העיתון "די ולט", על מכלול יצירתה.[5]
- ב־2014 זכתה בפרס פמינה לספרות צרפתית על ספרה "שארית החיים", שיצא לאור בשנת 2011.[6]
- בחודש ספטמבר 2017 הוענק לה תואר אביר מסדר האמנויות והספרות מטעם ממשלת צרפת.
- בדצמבר 2017 הוענק לה פרס ויצו האיטלקי לכתיבה בנושאים יהודיים על ספרה "כאב".
- בדצמבר 2019 זכתה בפרס יאן מיכלסקי השווייצרי על הספר "כאב".[7]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לשלו בת מנישואיה לדניאל מרום.[8] בהמשך היא נישאה לסופר איל מגד, ולהם בן משותף. בינואר 2004 נפצעה בפיגוע בקו 19 בירושלים בעת שהלכה סמוך לאוטובוס.[9] עד שנת 2015 התגוררה בירושלים, ובשנת 2016 עברה להתגורר עם מגד בשכונת דניה בחיפה. מנהלת אורח חיים צמחוני.
היא אחייניתו של הסופר יצחק שלו ובת דודה של הסופר מאיר שלו.
ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מטרה נוחה לצלפים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, (1988)
פרוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רקדתי עמדתי, הוצאת כתר, (1993)
- חיי אהבה, הוצאת כתר (1997; הוצאה מחודשת – 2010). הספר עובד לסרט קולנוע באותו שם. שלו השתתפה בכתיבת התסריט ואף שיחקה בסרט.[10]
- בעל ואישה, קשת הוצאה לאור (2000). הרומן מתאר את התפוררות הנישואים של אודי ונעמה נוימן. התיאור הוא בקולה ובמחשבותיה של נעמה, שבהן משולבים זיכרונות מכאיבים מעברה.
- ילד של אמא, הוצאת כתר (2001). ספר ילדים.
- תרה, קשת הוצאה לאור (2005).[11] [12] הספר עובד למחזה בשם זהה שהועלה בתיאטרון הקאמרי.[13] הסיפור מתרחש בירושלים בימינו. אלה, ארכאולוגית הנשואה לאמנון, שאותו פגשה כמנהל החפירות שהשתתפה בהן, מחליטה לפתע לפרק את משפחתה הקטנה למען פנטזיות של אושר ואי־תלות.
- שארית החיים, הוצאת כתר (2011)[14][15][16]
- תראו את הילד, הוצאת כתר (2014)
- כאב, הוצאת כתר (2015). הרומן מתאר את חייה ואת תחושותיה של איריס עילם, מנהלת בית ספר יסודי, נשואה ואם לבת ולבן מתבגרים, עשר שנים אחרי שנפצעה קשה בפיגוע התאבדות. פגישה מקרית עם אהוב נעוריה, שבגיל 17 ניתק כל קשר איתה, מכניסה את איריס לסערת רגשות ולהתלבטות בין חידוש אהבת הנעורים לשמירה על נישואיה. לכך מצטרפת הדאגה לבתה, שעברה להתגורר בתל אביב, ועולה חשש שהשתעבדה למורה רוחני שהוא גם המעסיק שלה כמלצרית.
- פליאה, הוצאת כתר (2021)[17] רומן המספר את סיפורן של שתי נשים: רחל, שבעלה היה מנחם (מַנו) רובין, ומנישואיו השניים הוליד את עטרה. לאחר מותו של רובין מנסות שתי הנשים לפענח את דמותו החידתית.
מהספרים שערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "סינית אני מדברת אליך" מאת סביון ליברכט
- "אחות קטנה" מאת רם אורן
- "אשת איש" מאת שלי יחימוביץ'
- "אני אנסטסיה" מאת אלונה קמחי
- "גבר גרוש" מאת טוביה מנדלסון
- "נעילה" מאת ישראל סגל
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צרויה שלו, "גיבורים ספרותיים קוראים בתנ"ך", בתוך רות קרטון-בלום (עורכת), מאין נחלתי את שירי - סופרים ומשוררים מדברים על מקורות השראה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2002, עמ' 237–248 (הספר בקטלוג ULI)
- יגאל שוורץ, שי צור, נופר רשקס, מקוננת במכנסי נמר – אמנות הסיפור של צרויה שלו, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב וידיעות ספרים, 2017 (הספר בקטלוג ULI)
- שי חורב, החיפאים: אישים ודמויות בחיפה: לקסיקון, דוכיפת הוצאה לאור, עמ' 373, 2018 (הספר בקטלוג ULI)
ציטוטים בוויקיציטוט: 
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: - צרויה שלו, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- צרויה שלו, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- צרויה שלו, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
- צרויה שלו, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- רשימת הפרסומים של צרויה שלו, בקטלוג הספרייה הלאומית
- צרויה שלו, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- הספרים של צרויה שלו, באתר "סימניה"
- שארית החיים | דפים ראשונים, באתר "טקסט"
- צרויה שלו, שירת האגם, באתר הארץ, 13 באפריל 2011
- דריה מעוז, הספר תרה
- שרי שביט, "אני לא מרגישה חלק ממשפחת סופרים", באתר ynet, 30 באפריל 2011
- מאיה נסטלבאום־גז, צרויה שלו: "מזעזע שחרדים לא סומכים על האיפוק שלהם", באתר גלובס, 13 במרץ 2012
- צרויה שלו, באתר "עברית"
- תמר רותם, צרויה שלו על אמהות, עצבות וילדות אלטרנטיבית, באתר הארץ, 29 במאי 2014
- אמילי עמרוסי, "חשוב לי להיות מזוהה כפטריוטית", באתר ישראל היום, 11 במאי 2016
- צרויה שלו בוחרת חמישה מקומות אהובים בירושלים, אתר חמש יחידות, יוני 2015
- רוני קובן, פגישה עם צרויה שלו, תאגיד השידור הישראלי, 29 באוקטובר 2018
- צרויה שלו מקבלת את פרס יאן מיכלסקי, 4 בדצמבר 2019
- סמדר שיפמן, האם אני נמצאת: סיפור החניכה הנשי אצל צרויה שלו ויהודית קציר, מכאן ב', יולי 2001, עמ' 125–141
- יעל בארי, כמה טוב לבוא הביתה, על "פליאה", פנס (מוסף לביקורת ספרות), נובמבר 2021
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ליאור אוחנה וגילית קוזבה, "הסוד שמאחורי השם שלי", ידיעות אחרונות, 7 ימים, 10 בספטמבר 2021
- ^ אילת נגב, שיחות אינטימיות, הוצאת ידיעות אחרונות, 1995, הפרק "צרויה שלו - אספנית של אסונות", עמ' 384-377
- ^ דן מירון, מול האח השותק - עיונים בשירת מלחמת העצמאות, האוניברסיטה הפתוחה וכתר הוצאה לאור, 1992, עמ' 384
- ^ צרויה שלו, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- ^ Krause, Tilman (5 באוקטובר 2012). ""Welt"-Literaturpreis: Zeruya Shalev verkörpert das säkulare Israel" [צרויה שלו היא התגלמותה של ישראל החילונית]. Die Welt (בגרמנית). בדיקה אחרונה ב-16 ביולי 2017.
- ^ צרויה שלו זכתה בפרס פמינה, באתר ynet, 3 בנובמבר 2014
- ^ הסופרת צרויה שלו זכתה בפרס יאן מיכלסקי, באתר ynet, 4 בדצמבר 2019
- ^ עידו בלאס, מרווה שלו-מרום כבר לא מפחדת מתווית "הבת של", באתר הארץ, 15 בפברואר 2012
- ^ שירי לב-ארי, הסופרת צרויה שלו נפצעה בפיגוע, באתר הארץ, 29 בינואר 2004
- ^ נירית אנדרמן, עכבר העיר אונליין, מסע בשתיים, באתר הארץ, 26 ביוני 2008
- ^ צרויה שלו ותרה: על הרי געש והליכי גירושין, אימגו מגזין מאמרים (באנגלית)
- ^ "להביט, ולו לרגע, בדרמה הנשקפת מחוץ לחלון". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-25 באוקטובר 2021.
- ^ ציפי שוחט, עכבר העיר אונליין, תרה: צרויה שלו מעובדת לתיאטרון, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2008
- ^ שלו, עמיחי (27 במרץ 2011). "קונצרט חגיגי של השפה העברית". Ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-25 באוקטובר 2021.
- ^ שברים פשוטים • איך הספר החדש של צרויה שלו?, רשת 13
- ^ ""שארית החים" מאת צרויה שלו | בגוף שלישי". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-25 באוקטובר 2021.
- ^ צרויה שלו, פרק מהספר "פליאה", באתר הארץ, 26 באוגוסט 2021;
אבנר הולצמן, זינוק נועז אל מוקדיה המודלקים של זירת העימות הפנים־ישראלית, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2021;
ניצה בן-דב, יומן קריאה: מרדכי שלו ונוכחותו הסמויה ברומן 'פליאה', בבלוג "עונג שבת", 19 בנובמבר 2021;
אסף רוט, מדוע "פליאה" של צרויה שלו היא בראש ובראשונה יצירה טרגית, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2021
| יצירות מאת צרויה שלו | ||
|---|---|---|
| ספרים | מטרה טובה לצלפים שירה (1988) •רקדתי עמדתי (1993) • חיי אהבה (1997) • בעל ואישה (2000) • ילד של אמא ספר ילדים (2001) • תרה (2005) • שארית החיים (2011) • תראו את הילד (2011) • כאב (2015) • | |
קטגוריות:
- סופרות ישראליות
- סופרים ישראלים
- סופרות כותבות עברית
- סופרים כותבי עברית
- עורכות ספרותיות ישראליות
- משפחת מגד
- משפחת שלו
- משפחת שידלובסקי
- זוכות פרס היצירה לסופרים ומשוררים
- זוכי פרס היצירה לסופרים ומשוררים
- זוכי פרס הרי הרשון
- זוכי פרס די ולט לספרות
- צמחוניות ישראליות
- צמחונים ישראלים
- מסדר האמנויות והספרות
- זוכי פרס פמינה
- בוגרות האוניברסיטה העברית בירושלים
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים
- ישראליות שנולדו ב-1959
- ישראלים שנולדו ב-1959