צרויה שלו
 | |
| צרויה שלו בפסטיבל ספרים בפרנקפורט, 2015 | |
| לידה |
13 במאי 1959 (בת 59) קבוצת כנרת, ישראל  |
|---|---|
| עיסוק |
סופרת, תסריטאית, עורכת ספרותית, סופרת ילדים |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| שפות היצירה |
עברית ישראלית, עברית |
| סוגה |
רומן, ספרות ילדים ונוער |
  | |
צרויה שלו (נולדה ב-13 באפריל 1959) היא סופרת ועורכת ספרים ישראלית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
צרויה שלו נולדה בקבוצת כנרת ב-13 באפריל 1959, בתם של מבקר הספרות מרדכי שלו והציירת ריקה שלו, ונכדתו של אהרון שידלובסקי, ממייסדי קבוצת כנרת. אחיה הוא המתמטיקאי והסופר ענר שלו. זמן קצר לאחר הולדתה עברה עם משפחתה לבית ברל, שם לימד אביה. על ילדותה שם סיפרה: "זו הייתה ילדות מאוד בודדה, כי 'בית ברל' הוא לא יישוב למגורים... בבוקר למדנו עם ילדי המושבים באזור, אבל שאר היום היינו לבד".[1] עם זאת, כביתו של מבקר ומנתח ספרות שאירח בביתו את גדולי הסופרים, נחשפה כבר בגיל צעיר לעולם הכתיבה.
את שירותה הצבאי עשתה כמש"קית ת"ש בבית הספר לשריון וכפקידה פלוגתית בבה"ד 1 בשנים 80–1979. היא בעלת תואר ראשון ותואר שני בהצטיינות יתרה בלימודי מקרא מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
בסוף שנות ה-80 החלה לעבוד כלקטורית בהוצאת כתר, ובהמשך מונתה שם לעורכת בסדרת "סיפורת עברית". בין השאר ערכה את ספריהם של סביון ליברכט, יפתח ספקטור ויאיר לפיד. ערכה גם ספרי עיון, ובהם ספרו של דן מירון "מול האח השותק". בדברי תודה בסוף הספר כתב מירון:
- "שלו ערכה את הספר באהדה אך גם בביקורתיות מעוררת כבוד והביאה לשיפור ניכר של פרקים רבים בו לעומת הנוסחים שהונחו לפניה. השכליות החדה והרגישות של צרויה שלו הפכו את העבודה במחיצתה על עריכת הספר מעמל לעונג וגם לשיעור מאלף".[2]
במסגרת הוצאת קשת ערכה את ספריהם של רם אורן ושלי יחימוביץ'.
שלו זכתה בפרס אקו"ם בשנים 1997 ו 2005, בפרס קורין (גרמניה 2001), פרס אמפי (צרפת 2003) ופרס רומא (2014). ב-2012 זכתה בפרס לספרות של העיתון "די ולט", על מכלול יצירתה.[3] ב-2014 זכתה בפרס פמינה לספרות צרפתית על ספרה "שארית החיים", שיצא לאור בשנת 2011.[4] בחודש ספטמבר 2017 הוענק לה תואר אביר מסדר האמנויות והספרות מטעם ממשלת צרפת. בדצמבר 2017 הוענק לה פרס ויצו האיטלקי לכתיבה בנושאים יהודיים על ספרה "כאב".
בינואר 2004 נפצעה בפיגוע בקו 19 בירושלים.[5]
שלו נישאה לדניאל מרום, ולהם בת משותפת.[6] היא נישאה בשנית לסופר איל מגד, ולהם שני בנים משותפים. עד שנת 2015 התגוררה בירושלים. בשנת 2016 עברה להתגורר עם איל מגד בשכונת דניה בחיפה. מנהלת אורח חיים צמחוני[7].
ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "מטרה נוחה לצלפים", הוצאת הקיבוץ המאוחד, (1988) - ספר שירה
- "רקדתי עמדתי", הוצאת כתר, (1993)
- "חיי אהבה", הוצאת כתר, (1997), הוצאה מחודשת (2010). הספר עובד לסרט קולנוע "חיי אהבה". שלו השתתפה בכתיבת התסריט ואף שיחקה בסרט.[8]
- "בעל ואישה", קשת הוצאה לאור (2000): הרומן מתאר את התפוררות הנישואים של אודי ונעמה נוימן. התיאור הוא בקולה ובמחשבותיה של נעמה, שבהם משולבים זכרונות מכאיבים מעברה.
- "ילד של אמא", הוצאת כתר, (2001) - ספר ילדים
- "תרה", קשת הוצאה לאור (2005). הספר עובד למחזה בשם זהה שהועלה בתיאטרון הקאמרי.[9]. הסיפור מתרחש בירושלים, בימינו. אלה, ארכאולוגית, הנשואה לאמנון, אותו פגשה כמנהל החפירות בהן השתתפה, החליטה לפתע לפרק את משפחתה הקטנה למען פנטזיות של אושר ואי-תלות.
- "שארית החיים", הוצאת כתר, (2011)
- "תראו את הילד" הוצאת כתר, (2014)
- "כאב", הוצאת כתר, (2015): הרומן מתאר את חייה ותחושותיה של איריס עילם, מנהלת בית ספר יסודי, נשואה ואם לבת ובן מתבגרים, שעשר שנים קודם לכן נפצעה קשה בפיגוע התאבדות. פגישה מקרית עם אהוב נעוריה, שבגיל 17 ניתק כל קשר אתה, מכניסה את איריס לסערת רגשות ולהתלבטות בין חידוש אהבת הנעורים לשמירת נישואיה. לכך מצטרפת הדאגה לבתה, שעברה להתגורר בתל אביב, ועולה חשש שהשתעבדה למורה רוחני שהוא גם המעסיק שלה כמלצרית.
ספריה של צרויה שלו תורגמו ל-25 שפות.[10]
מהספרים שערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "סינית אני מדברת אליך" מאת סביון ליברכט
- "אחות קטנה" מאת רם אורן
- "אשת איש" מאת שלי יחימוביץ'
- "אני אנסטסיה" מאת אלונה קמחי
- "גבר גרוש" מאת טוביה מנדלסון
- "נעילה" מאת ישראל סגל
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אילת נגב, שיחות אינטימיות, הוצאת ידיעות אחרונות, 1995, הפרק "צרויה שלו - אספנית של אסונות", עמ' 384-377
- צרויה שלו, "גיבורים ספרותיים קוראים בתנ"ך", בתוך רות קרטון-בלום (עורכת), מאין נחלתי את שירי - סופרים ומשוררים מדברים על מקורות השראה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2002, עמ' 237–248
- יגאל שוורץ, שי צור, נופר רשקס, מקוננת במכנסי נמר - אמנות הסיפור של צרויה שלו, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב וידיעות ספרים, 2017.[11]
- שי חורב, צרויה שלו, בלקסיקון החיפאים אישים ודמויות בחיפה, דוכיפת הוצאה לאור, עמ' 373, 2018.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צרויה שלו, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- צרויה שלו, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
- צרויה שלו, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- רשימת הפרסומים של צרויה שלו, בקטלוג הספרייה הלאומית
- צרויה שלו, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- הספרים של צרויה שלו, באתר "סימניה"
- שארית החיים | דפים ראשונים, באתר "טקסט"
- צרויה שלו, שירת האגם, באתר הארץ, 13 באפריל 2011
- דריה מעוז, הספר תרה
- שרי שביט, "אני לא מרגישה חלק ממשפחת סופרים", באתר ynet, 30 באפריל 2011
- מאיה נסטלבאום-גז, צרויה שלו: "מזעזע שחרדים לא סומכים על האיפוק שלהם", באתר גלובס, 13 במרץ 2012
- סופרת החודש - צרויה שלו, באתר "עברית", יוני 2011
- תמר רותם, צרויה שלו על אמהות, עצבות וילדות אלטרנטיבית, באתר הארץ, 29 במאי 2014
- אמילי עמרוסי, "חשוב לי להיות מזוהה כפטריוטית", באתר ישראל היום, 11 במאי 2016
- צרויה שלו בוחרת חמישה מקומות אהובים בירושלים, אתר חמש יחידות, יוני 2015
על כתביה:
- אלי אשד, צרויה שלו ו"תרה": על הרי געש והליכי גירושין
- תמר מרין, להביט, ולו לרגע, בדרמה הנשקפת מחוץ לחלון, באתר הארץ, 25 ביולי 2005
- שירה סתיו, "שארית החים" מאת צרויה שלו, בגוף שלישי, באתר הארץ, 20 באפריל 2011
- עמיחי שלו, קונצרט חגיגי של השפה העברית, באתר ynet, 27 במרץ 2011
- דפנה שחורי, סוד הקסם הבורגני, באתר "ישראל היום", 15 באפריל 2011
- ענבר ליבנת, שברים פשוטים • איך הספר החדש של צרויה שלו?, באתר ערוץ עשר, 6 באפריל 2011 (במקור, מאתר "nana10")
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אילת נגב, שיחות אינטימיות, הוצאת ידיעות אחרונות, 1995, הפרק "צרויה שלו - אספנית של אסונות", עמ' 384-377
- ^ דן מירון, מול האח השותק - עיונים בשירת מלחמת העצמאות, האוניברסיטה הפתוחה וכתר הוצאה לאור, 1992, עמ' 384
- ^ Krause, Tilman (5 באוקטובר 2012). ""Welt“-Literaturpreis: Zeruya Shalev verkörpert das säkulare Israel" [צרויה שלו היא התגלמותה של ישראל החילונית]. Die Welt (בגרמנית). בדיקה אחרונה ב-16 ביולי 2017.
- ^ צרויה שלו זכתה בפרס פמינה, באתר ynet, 3 בנובמבר 2014
- ^ שירי לב-ארי, הסופרת צרויה שלו נפצעה בפיגוע, באתר הארץ, 29 בינואר 2004
- ^ עידו בלאס, מרווה שלו-מרום כבר לא מפחדת מתווית "הבת של", באתר הארץ, 15 בפברואר 2012
- ^ רפי רשף מראיין את איל מגד בתוכנית אינטימי עם רפי רשף, ערוץ עשר, 5 במאי 2018
- ^ נירית אנדרמן, עכבר העיר אונליין, מסע בשתיים, באתר הארץ, 26 ביוני 2008
- ^ ציפי שוחט, עכבר העיר אונליין, תרה: צרויה שלו מעובדת לתיאטרון, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2008
- ^ צרויה שלו, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- ^ אורן קקון, "מקוננת במכנסי נמר": נחש עקשן ולוליטה מסוכסכת נפגשים בספרי צרויה שלו, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2017
