צרויה שלו

צרויה שלו

צרויה שלו בפסטיבל ספרים בפרנקפורט, 2015
לידה	13 באפריל 1959 (בת 63) קבוצת כנרת, ישראל
בן או בת זוג	איל מגד
מדינה	ישראל
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים
שפות היצירה	עברית (מודרנית) ישראלית, עברית
סוגה	רומן, ספרות ילדים ונוער
יצירות בולטות	שארית החיים
תקופת הפעילות	1987–הווה (כ־35 שנים)
פרסים והוקרה	פרס Femina לספרות (2014) פרס קורין (2001) פרס יאן מיכלסקי (2019) פרס היצירה לסופרים עבריים

צרויה עומר שלו (נולדה ב־13 באפריל 1959) היא סופרת, משוררת ועורכת ספרים ישראלית.

ביוגרפיה

צרויה שלו נולדה בקבוצת כנרת, למבקר הספרות מרדכי שלו ולציירת ריקה שלו. היא נכדתו של אהרון שידלובסקי, ממייסדי קבוצת כנרת.

זמן קצר לאחר הולדתה עברה עם הוריה ואחיה ענר שלו לבית ברל, שם לימד אביה. על ילדותה שם סיפרה: ”זו הייתה ילדות מאוד בודדה, כי 'בית ברל' הוא לא יישוב למגורים... בבוקר למדנו עם ילדי המושבים באזור, אבל שאר היום היינו לבד“. עם זאת, כבתו של מבקר ומנתח ספרות, שאירח בביתו את גדולי הסופרים, נחשפה כבר בגיל צעיר לעולם הכתיבה.

בשירותה הצבאי הייתה מש"קית ת"ש בבית הספר לשריון וכפקידה פלוגתית בבה"ד 1 בשנים 80–1979. סיימה תואר ראשון ותואר שני בהצטיינות יתרה בלימודי מקרא בהאוניברסיטה העברית בירושלים.

בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה־80 החלה לעבוד כלקטורית בהוצאת כתר, ובהמשך מונתה שם לעורכת בסדרת "סיפורת עברית". בין השאר ערכה את ספריהם של סביון ליברכט, יפתח ספקטור ויאיר לפיד. היא ערכה גם ספרי עיון, ובהם ספרו של דן מירון "מול האח השותק". בדברי תודה בסוף הספר כתב מירון:

”שלו ערכה את הספר באהדה אך גם בביקורתיות מעוררת כבוד והביאה לשיפור ניכר של פרקים רבים בו לעומת הנוסחים שהונחו לפניה. השכליות החדה והרגישות של צרויה שלו הפכו את העבודה במחיצתה על עריכת הספר מעמל לעונג וגם לשיעור מאלף“.

במסגרת הוצאת קשת ערכה את ספריהם של רם אורן ושלי יחימוביץ'.

ב-1988 פרסמה את ספרה הראשון, ספר שירה בשם מטרה נוחה לצלפים, וב-1993 יצא לאור ספר הפרוזה הראשון שלה, רקדתי עמדתי.

ספריה של צרויה שלו תורגמו ל־25 שפות.

פרסים והוקרה

• פרס אקו"ם (1997, 2005)
• פרס קורין (גרמניה 2001)
• פרס אמפי (צרפת 2003)
• פרס רומא (2014).
• ב־2012 זכתה בפרס לספרות של העיתון "די ולט", על מכלול יצירתה.
• ב־2014 זכתה בפרס פמינה לספרות צרפתית על ספרה "שארית החיים", שיצא לאור בשנת 2011.
• בספטמבר 2017 הוענק לה תואר אביר מסדר האמנויות והספרות מטעם ממשלת צרפת.
• בדצמבר 2017 הוענק לה פרס ויצו האיטלקי לכתיבה בנושאים יהודיים על ספרה "כאב".
• בדצמבר 2019 זכתה בפרס יאן מיכלסקי השווייצרי על הספר "כאב".

חיים אישיים

לשלו בת מנישואיה לדניאל מרום. בהמשך היא נישאה לסופר איל מגד, ולהם בן משותף. בינואר 2004 נפצעה בפיגוע בקו 19 בירושלים בעת שהלכה סמוך לאוטובוס. עד שנת 2015 התגוררה בירושלים, ובשנת 2016 עברה להתגורר עם מגד בשכונת דניה בחיפה. מנהלת אורח חיים צמחוני.

היא אחייניתו של הסופר יצחק שלו ובת דודה של הסופר מאיר שלו.

ספריה

שירה

• מטרה נוחה לצלפים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, (1988)

פרוזה

• רקדתי עמדתי, הוצאת כתר, (1993)
• חיי אהבה, הוצאת כתר (1997; הוצאה מחודשת – 2010). הספר עובד לסרט קולנוע באותו שם. שלו השתתפה בכתיבת התסריט ואף שיחקה בסרט.
• בעל ואישה, קשת הוצאה לאור (2000). הרומן מתאר את התפוררות הנישואים של אודי ונעמה נוימן. התיאור הוא בקולה ובמחשבותיה של נעמה, שבהן משולבים זיכרונות מכאיבים מעברה.
• ילד של אמא, הוצאת כתר (2001). ספר ילדים.
• תרה, קשת הוצאה לאור (2005). הספר עובד למחזה בשם זהה שהועלה בתיאטרון הקאמרי. הסיפור מתרחש בירושלים בימינו. אלה, ארכאולוגית הנשואה לאמנון, שאותו פגשה כמנהל החפירות שהשתתפה בהן, מחליטה לפתע לפרק את משפחתה הקטנה למען פנטזיות של אושר ואי־תלות.
• שארית החיים, הוצאת כתר (2011)
• תראו את הילד, הוצאת כתר (2014)
• כאב, הוצאת כתר (2015). הרומן מתאר את חייה ואת תחושותיה של איריס עילם, מנהלת בית ספר יסודי, נשואה ואם לבת ולבן מתבגרים, עשר שנים אחרי שנפצעה קשה בפיגוע התאבדות. פגישה מקרית עם אהוב נעוריה, שבגיל 17 ניתק כל קשר איתה, מכניסה את איריס לסערת רגשות ולהתלבטות בין חידוש אהבת הנעורים לשמירה על נישואיה. לכך מצטרפת הדאגה לבתה, שעברה להתגורר בתל אביב, ועולה חשש שהשתעבדה למורה רוחני שהוא גם המעסיק שלה כמלצרית.
• פליאה, הוצאת כתר (2021) רומן המספר את סיפורן של שתי נשים: רחל, שבעלה היה מנחם (מַנו) רובין, ומנישואיו השניים הוליד את עטרה. לאחר מותו של רובין מנסות שתי הנשים לפענח את דמותו החידתית.

מהספרים שערכה

• "סינית אני מדברת אליך" מאת סביון ליברכט
• "אחות קטנה" מאת רם אורן
• "אשת איש" מאת שלי יחימוביץ'
• "אני אנסטסיה" מאת אלונה קמחי
• "גבר גרוש" מאת טוביה מנדלסון
• "נעילה" מאת ישראל סגל

לקריאה נוספת

• צרויה שלו, "גיבורים ספרותיים קוראים בתנ"ך", בתוך רות קרטון-בלום (עורכת), מאין נחלתי את שירי - סופרים ומשוררים מדברים על מקורות השראה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2002, עמ' 237–248 (הספר בקטלוג ULI)
• יגאל שוורץ, שי צור, נופר רשקס, מקוננת במכנסי נמר – אמנות הסיפור של צרויה שלו, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב וידיעות ספרים, 2017 (הספר בקטלוג ULI)
• שי חורב, החיפאים: אישים ודמויות בחיפה: לקסיקון, דוכיפת הוצאה לאור, עמ' 373, 2018 (הספר בקטלוג ULI)

• צרויה שלו, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• צרויה שלו, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
• צרויה שלו, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
• צרויה שלו, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
• רשימת הפרסומים של צרויה שלו, בקטלוג הספרייה הלאומית
• צרויה שלו, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• הספרים של צרויה שלו, באתר "סימניה"
• שארית החיים | דפים ראשונים, באתר "טקסט"
• צרויה שלו, שירת האגם, באתר הארץ, 13 באפריל 2011
• דריה מעוז, הספר תרה
• שרי שביט, "אני לא מרגישה חלק ממשפחת סופרים", באתר ynet, 30 באפריל 2011
• מאיה נסטלבאום־גז, ‏צרויה שלו: "מזעזע שחרדים לא סומכים על האיפוק שלהם", באתר גלובס, 13 במרץ 2012
• צרויה שלו, באתר "עברית"
• תמר רותם, צרויה שלו על אמהות, עצבות וילדות אלטרנטיבית, באתר הארץ, 29 במאי 2014
• אמילי עמרוסי, ‏"חשוב לי להיות מזוהה כפטריוטית", באתר ישראל היום, 11 במאי 2016
• צרויה שלו בוחרת חמישה מקומות אהובים בירושלים, אתר חמש יחידות, יוני 2015
• רוני קובן, פגישה עם צרויה שלו, תאגיד השידור הישראלי, 29 באוקטובר 2018
• צרויה שלו מקבלת את פרס יאן מיכלסקי, 4 בדצמבר 2019
• סמדר שיפמן, ‏האם אני נמצאת: סיפור החניכה הנשי אצל צרויה שלו ויהודית קציר, מכאן ב', יולי 2001, עמ' 125–141
• יעל בארי, כמה טוב לבוא הביתה, על "פליאה", פנס (מוסף לביקורת ספרות), נובמבר 2021