תמר איש-שלום
 | |
| תמר איש-שלום, 2013 | |
| לידה |
6 בינואר 1981 (בת 38) ירושלים, ישראל |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| עיסוק | עיתונאית, אשת רדיו וטלוויזיה |
| סוג כתב | הגשת מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 13 |
| קישורים חיצוניים | |
| טוויטר | tamarishshalom |
.jpg){kind=spacer}
תמר איש-שלום (נולדה ב-6 בינואר 1981) היא עיתונאית ואשת רדיו וטלוויזיה ישראלית. מגישה את מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 13.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
איש-שלום נולדה, גדלה והתחנכה בשכונת בית הכרם שבירושלים. אמה היא דוקטור לביוכימיה ומרצה באוניברסיטה, ואביה מנהל בכיר במשרד הכלכלה והתעשייה. בילדותה התגוררה בארצות הברית במסגרת שליחותו של אביה למשך כארבע שנים.
החלה את דרכה העיתונאית עוד כילדה, כמגישה וככתבת לילדים ולנוער. היה זה בין היתר בתוכנית "זאפ לראשון" בערוץ הראשון, ובערוץ 2, בתוכנית "צו פיוס". השתתפה בתוכנית "גוונים" לקידום פלורליזם יהודי בישראל, וכן בתוכנית למנהיגות צעירה ישראל-גרמניה של קרן ברטלסמן.
בשנת 1999 התגייסה ואת שירותה הצבאי עשתה בגלי צה"ל ככתבת לענייני משטרה, שם סיקרה בין היתר אירועים בתקופת האינתיפאדה השנייה. גם לאחר שחרורה מן השירות הצבאי בשנת 2001 המשיכה לעבוד בגלי צה"ל כאזרחית עובדת צה"ל עד לשנת 2004, בשנים אלו שימשה בין היתר ככתבת הכנסת, כמגישת "24 - היום שהיה" וכעורכת יומני הבוקר של התחנה.
בשנת 2004 החלה לעבוד בערוץ 10, שם הגישה את תוכנית הבוקר של הערוץ, ובמקביל הגישה מבזקי חדשות בטלוויזיה וברדיו. בין היתר שימשה גם כמגישה-מחליפה בתוכנית "חמש עם רפי רשף".
בשנת 2007 עזבה איש-שלום את ערוץ 10 לטובת לימודי תואר שני בקינגס קולג' לונדון. במקביל עבדה אז עבור חברת החדשות של ערוץ 2 ככתבת באירופה וככתבת למשימות מיוחדות. כך סיקרה בין היתר את מתקפת הטרור במומבאי, את רעידת האדמה באיטליה ואת ועידת דרבן השנייה. במהלך מסיבת עיתונאים בה השתתפה עם נשיא איראן מחמוד אחמדינז'אד בכנס האו"ם, אף השיב הנשיא האיראני לשאלה שהציגה לו.
עם שובה מבריטניה, השתלבה בחברת החדשות בתפקידי הגשה ובכתבות מגזין ל"מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 2" וליאור פרידמן החליפה בתפקיד כתב באירופה.
ביולי 2008 זכתה בפרס בני ברית על סדרת כתבות דוקומנטריות – "רומן אמריקני - מבט אחר על יהדות ארצות הברית" – שערכה על יהדות ארצות הברית עבור ערוץ 10.
בשנת 2010 הועלתה תוכנית אקטואליה בהגשתה, "אולפן לילה", במסגרת הזכיינית רשת. כמו כן, מאותה שנה הגישה מעת לעת, במסגרת חברת החדשות, גם את התוכניות "שש עם", "תוכנית חיסכון", "סדר עולמי" ו"מהדורה ראשונה".
במרץ 2011 עזבה איש-שלום את ערוץ 2 ושבה לערוץ 10. לאחר פרישתה של מיקי חיימוביץ' מהגשת מהדורת החדשות המרכזית של חדשות 10 נתמנתה למגישת המהדורה. ב-13 ביוני 2011 הגישה את המהדורה לראשונה. בתחילה הגישה את המהדורה לסירוגין עם יעקב אילון.
בסוף אפריל 2012, עם התפטרותו של יעקב אילון מתפקיד מגיש המהדורה, החלה איש-שלום להגיש את המהדורה ארבע פעמים בשבוע מתוך חמש. ביום הנוסף בשבוע הגיש את המהדורה גיא זהר, עד שטלי מורנו החליפה אותו בספטמבר 2013, עם תחילת שידורי המהדורה מירושלים.
לאיש-שלום תואר ראשון בפסיכולוגיה ופילוסופיה יהודית מאוניברסיטת תל אביב, ותואר שני בתאולוגיה מאוניברסיטת קינגס קולג' לונדון.
בשנת 2012 נבחרה על ידי nrg מעריב ל"מגישת החדשות השנייה הטובה ביותר", בשוויון עם יונית לוי, ולאחר דני קושמרו.[1]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
איש-שלום נשואה לעיתונאי ועורך חדשות החוץ של ערוץ 13, נדב איל. לזוג שתי בנות ובן. הם מתגוררים בגני תקווה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אמירה לם, הלו יעקב, מוסף "שבעה ימים" של ידיעות אחרונות, 10 ביוני 2011, עמ' 32–38
- אמירה לם, אלייך, תמר, מוסף "שבעה ימים" של ידיעות אחרונות, 29 בנובמבר 2013, עמ' 42–48
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תמר איש שלום, מגישת המהדורה המרכזית של החדשות 13, באתר חדשות 13
תמר איש-שלום, ברשת החברתית טוויטר- תמר איש שלום, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- רותה קופפר, חדשות לארוחת בוקר, באתר הארץ, 19 במרץ 2007
- ניב שטנדל, עכבר העיר אונליין, תמר איש שלום? כן, דווקא היא, באתר הארץ, 22 במרץ 2011
- סופית: תמר איש-שלום תגיש את המהדורה המרכזית של חדשות 10, באתר של "רשת 13", 13 באפריל 2011 (במקור, מאתר "nana10")
- פז חסדאי, בית משפט השלום: תמר איש שלום יכולה להיות מרוצה מהבכורה שלה בראש מהדורת חדשות 10, באתר וואלה! NEWS, 14 ביוני 2011
- אמירה לם, תמר איש-שלום: "עדיין מוזר לי לקרוא לנדב בשמו המלא בשידור", באתר ynet, 29 בנובמבר 2013
- אורנה ננר, "לא פעם אומרים לי ברחוב: את יודעת שאת נורא דומה לתמר איש-שלום?", באתר Xnet, 28 בספטמבר 2014
- דניאלה לונדון דקל, תמר איש־שלום מגישה, באתר "ידיעות אחרונות", 5 בספטמבר 2017
- אריאל שנבל, "אני מזכירה לנתניהו שהאולפן שלנו שלוש דקות ממשרדיו", בעיתון מקור ראשון, 27 במרץ 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נאמר זאת כך, יונית: בחרנו את אנשי החדשות הטובים בישראל, באתר nrg, 24 ביוני 2012
