מיקי חיימוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מיקי חיימוביץ'
חיימוביץ' בפברואר 2019
חיימוביץ' בפברואר 2019
לידה 15 ביוני 1962 (בת 57)
תל־אביב–יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאית, מנחה, עיתונאית, אשת תקשורת
מפלגה חוסן לישראל
סיעה כחול לבן
חברת הכנסת
30 באפריל 2019 – מכהנת
(32 שבועות ויומיים)
כנסות ה־2122
תפקידים נוספים
מגישת המהדורה המרכזית של חדשות 2 וחדשות 10
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מיכל "מיקי" חיימוביץ' (נולדה ב-15 ביוני 1962, י"ג בסיוון ה'תשכ"ב) היא חברת הכנסת בכנסת ה-21 והכנסת ה-22 מטעם מפלגת "חוסן לישראל" בסיעת "כחול לבן". בעבר הייתה עיתונאית, אשת טלוויזיה ומגישת חדשות. בעשור השני של המאה ה-21 הפכה לפעילה להפחתת אכילת בשר.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בתל אביב בשם מיכל חיימוביץ' לאב ממוצא רומני, ולאם ממוצא טורקי.[2] את שירותה בצה"ל עשתה חיימוביץ' כמפקדת פלוגה בבה"ד 12, ובמהלך השירות שימשה קצינה בפינוי ימית.[3][4] לאחר שחרורה מצה"ל, עבדה תקופה מסוימת כדיילת באל על.

את דרכה בעולם הטלוויזיה החלה כתחקירנית בתוכניות "מבט שני" ו"בוקר טוב ישראל" בערוץ 1. ב-1990 החלה להגיש ולערוך את מהדורת החדשות המקומית של חברת הטלוויזיה בכבלים "מתב" ואת התוכנית "שישי-אישי" (בבימוי רון כחלילי). בהמשך הייתה עורכת ראשית של מחלקת החדשות בחברה.

ב-1993 נבחרה להגיש את מהדורת החדשות המרכזית של חברת החדשות של ערוץ 2 לצד יעקב אילון, ומאוחר יותר לצד גדי סוקניק. חיימוביץ' (לצד אילון או סוקניק) זכתה 5 פעמים בפרס "מסך הזהב" בקטגוריית "מגיש האקטואליה הטוב ביותר". השנה הזכורה ביותר היא הזכייה ב-2002, השנה שבה עברה חיימוביץ' להגיש את מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ עשר", לצד אילון. כאשר עלתה לבמה כדי לקבל את הפרס, פנה סוקניק ישירות לחיימוביץ' ואמר "אני לא מבין גדול בכדורגל, אבל דבר אחד אני יודע - הרכב מנצח לא מחליפים". על כך ענתה לו חיימוביץ': "לדרבי חוקים משלו", ואחר כך הוסיפה: "אני רק מקווה, לכולנו, שבשנה הקרובה נביא לכם חדשות טובות יותר".

בסוף 2010 הודיעה חיימוביץ' כי בכוונתה לפרוש מהגשת מהדורת החדשות המרכזית בערוץ 10, לטובת הקדשת זמן רב יותר למשפחתה.[5] ב-6 ביוני 2011 הגישה את המהדורה האחרונה שלה ובסופה נפרדה מהצופים. מאז ממלאת את מקומה תמר איש-שלום.

היא תרגמה יחד עם תמי גרייניק את ספר המתכונים "אוכל למחשבה". במשך 22 שנה הייתה צמחונית, עד שבשנת 2012 הפכה טבעונית.[6] לאחר עזיבתה את תפקיד מגישת החדשות, החלה בהובלת קמפיין להנהגת "יום שני ללא בשר" ("Meatless Monday") בישראל, שלוחה של הפרויקט הבינלאומי להימנעות מאכילת בשר במשך יום אחד בשבוע.[6]

בנוסף להגשת המהדורה המרכזית בערוץ 10, יצרה חיימוביץ' סדרות תיעודיות עבור הערוץ, בהן: "על המשקל" (על תופעת ההשמנה העולמית והישראלית), "הפלא השמיני" (על הטלפון הסלולרי והשפעותיו על חיינו), ו"אמא יקרה לי" (הכותרת לפי שירו של משה דפנא), המספרת על נשים שלא ויתרו על אמהוּת (פרק מעקב מיוחד שודר באוגוסט 2009).

בדצמבר 2013 החלה להגיש את תוכנית התחקירים "המערכת" ברשת, ערוץ 2.במסגרת התוכנית יצרה והגישה עשרות תחקירים שהתמקדו בנושאים כמו הביטוח הלאומי, הפנסיה, עובדי הקבלן, הדיור הציבורי. הובילה מספר תחקירים בנושא המזון המזיק תוך התמקדות בהשפעה של התזונה על ילדים ובריאותם. בתחקירים הסביבתיים ניתן למנות את הסרטים על בזבוז מזון, פלסטיק, הים, תחבורה ציבורית ועוד.

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־7 בפברואר 2019 הודיעה כי היא מתמודדת בבחירות לכנסת העשרים ואחת במסגרת מפלגת חוסן לישראל בראשות הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ,[7] שהתאחדה עם מפלגת תל"ם בראשות משה יעלון, ושובצה במקום הרביעי. לאחר האיחוד עם "יש עתיד" להקמת כחול לבן, היא שובצה במקום השביעי, כאישה הראשונה ברשימה לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת. בבחירות הרשימה קיבלה 35 מנדטים, וחיימוביץ נבחרה לכנסת העשרים ואחת ולאחר מכן בסבב הבחירות הנוסף נבחרה לכנסת ה-22.

ב-29 באפריל, יום לפני השבעתה לכנסת בפעם הראשונה, ביקשה חיימוביץ' מיושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין לדאוג להחלפת מושב העור שבמקומה במליאת הכנסת, לכיסא מחומר סינתטי, ואף הציעה לממן זאת מכיסה, אם לא יימצא מימון. חיימוביץ' ביקשה שהדבר ייעשה עד סוף פגרת הקיץ הקרובה, והוסיפה שראוי לבחון אף החלפה עתידית של כל כיסאות המליאה.[8] עם זאת, מנכ"ל הכנסת, אלברט סחרוביץ, הודיע כי הוחלט לסרב לבקשה זו, על אף שנשקלה, וכי הדחייה לא נעשתה מטעמים כספיים, ושגם בכנסת העשרים הוגשו בקשות דומות שסורבו, מבלי לנמק מעבר לכך. בעקבות כך הודיעה ח"כ חיימוביץ' כי היא שוקלת לפעול בנושא הזה גם במישור המשפטי וטענה שהיא לא מתכוונת לוותר בנושא, שכן מדובר באקט מצפוני וסמלי שיעביר מסר חשוב לשינוי הגישת של בית המחוקקים הישראלי לנושא זכויות בעלי החיים.[9]

ב-15 במאי 2019 נאמה בכנסת והתייחסה ארוכות למשבר האקלים, וקראה להכריז על מצב חירום אקלימי.[10] ב-21 במאי 2019 נערכה מחאה של מאות תלמידים ליד משכן הכנסת בירושלים בנושא זה.[11][12] המחאה זכתה לתמיכה מתוך הכנסת,[13] ולאחריה כתבה חיימוביץ': "הגיע הזמן להכריז גם בישראל על מצב משבר אקלימי, לעצור את פליטת גזי החממה, לעבור לאנרגיות מתחדשות, להילחם בנזקי הפלסטיק ולשמור על בעלי החיים לפני שיהיה מאוחר מדי."[14] בזמן כהונת הכנסת ה-21 (הקצרה בהיסטוריה) והכנסת ה-22 בזמן ממשלת המעבר, הספיקה ח"כ חיימוביץ' לפעול בנושאי סביבה וזכויות בעלי חיים: הגישה הצעות חוק ופעלה לטובת נושאים סביבתיים כמו הזיהום במפרץ חיפה, החוק נגד המשלוחים החיים, חוק הפיקדון, חוק הפרוות, החוק נגד הרעלת אוכלוסיית הנשרים הנכחדת בישראל ועוד. בנוסף נקטה בשורה של פעולות פרלמנטריות ותקשורתיות להעלאת המודעות ולקידום האג'נדה הסביבתית אותה היא מובילה מתוך הכנסת, לרבות בקשתה מיו"ר הכנסת אדלשטיין להוציא מהכנסת את הכלים החד פעמיים. תבנית:הערה: https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5619535,00.html

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיימוביץ' היא בעלת תואר ראשון במדע המדינה מאוניברסיטת תל אביב.

הייתה נשואה בשנית[15] למגיש הטלוויזיה אלי אילדיס, ולהם שני ילדים. בספטמבר 2017, הודיעו הזוג על פרידה לאחר 23 שנות נישואים.[16]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיקי חיימוביץ' בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אביב לביא, ‏צמחונות להמונים, באתר ‏mako‏‏, ‏7 ביוני 2012‏
  2. ^ @mikihaimovich1, ״אמא, ציונית אמיתית עלתה לבד מטורקיה ומרגישה היום מבורכת.״, טוויטר, ‏30 באפריל 2019
  3. ^ מיקי חיימוביץ, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
  4. ^ אילן לוקאץ', ‏מיקי חיימוביץ' חוגגת 50 ונזכרת בימית, באתר ‏mako‏‏, ‏7 ביוני 2012‏
  5. ^ רז שכניק, מיקי חיימוביץ' פורשת מהגשת החדשות בערוץ 10, באתר כלכליסט, 20 בדצמבר 2010
  6. ^ 6.0 6.1 סרטוניםתמר איש שלום, מיקי חיימוביץ' - מהדסק לקידום הצמחונות: "החדשות היו לי לזרא", באתר של "רשת 13", 26 בנובמבר 2012 (במקור, מאתר "nana10")
  7. ^ יובל קרני, מיקי חיימוביץ' מצטרפת לגנץ, באתר ynet, 7 בפברואר 2019
  8. ^ יוני גבאי, ‏מיקי חיימוביץ לא מרוצה מכיסא העור: "זה צער בעלי חיים", באתר כיכר השבת, 29 באפריל 2019
  9. ^ מישאל לוי, ‏מנכ"ל הכנסת מסרב להחליף כסא לח"כ מיקי חיימוביץ, באתר כיכר השבת, 30 באפריל 2019
  10. ^ נאום הבכורה של מיקי חיימוביץ', בעמוד הפייסבוק של מיקי חיימוביץ', 21 במאי 2019.
  11. ^ עפר לבנת, ‏הצעירים בדרך לכנסת: מחאת תלמידים נגד משבר האקלים, באתר מעריב השבוע, 21 במאי 2019.
  12. ^ שביתת תלמידים למען האקלים, כחלק ממחאת הנוער העולמית, בעמוד הפייסבוק של מור גלבוע, 21 במאי 2019.
  13. ^ התמודדות עם המשבר הסביבתי ובראשו משבר האקלים, בעמוד הפייסבוק של יעל כהן-פארן, 21 במאי 2019.
  14. ^ בני הנוער הגיעו למחות מול משכן הכנסת, בעמוד הפייסבוק של מיקי חיימוביץ', 21 במאי 2019.
  15. ^ מערכת TMI, ‏מיקי חיימוביץ' ואלי אילדיס החליטו לפרק את החבילה, באתר מעריב השבוע, 18 בספטמבר 2017
  16. ^ ערן סויסה, ‏אחרי 23 שנים: מיקי חיימוביץ' ואלי אילדיס מתגרשים, באתר ישראל היום, 18 בספטמבר 2017