מיקי חיימוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מיקי חיימוביץ'
Miki Haimovich.jpg
חיימוביץ', 2011
לידה 15 ביוני 1962 (בת 56)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עיתונאית ואשת טלוויזיה
סוג כתב הגשת "המערכת" של רשת בערוץ 2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מיקי חיימוביץ' (נולדה ב-15 ביוני 1962) היא עיתונאית ואשת טלוויזיה ישראלית, ובעבר מגישת חדשות. בעשור השני של המאה ה-21 הפכה לפעילה להפחתת אכילת בשר[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשם מיכל חסידה חיימוביץ' לאב ממוצא רומני, ולאם ממוצא טורקי. את שירותה הצבאי עשתה חיימוביץ' כמפקדת פלוגה בבה"ד 12, ובמהלך השירות שימשה קצינה בפינוי ימית.[2][3] לאחר שחרורה מהצבא, עבדה תקופה מסוימת כדיילת באל על.

חיימוביץ' היא בעלת תואר ראשון במדע המדינה מאוניברסיטת תל אביב.

מיקי חיימוביץ' הייתה נשואה למגיש הטלוויזיה אלי אילדיס, ולהם שני ילדים. בספטמבר 2017, הודיעו הזוג על פרידה לאחר 23 שנות נישואים[4].

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את דרכה בעולם הטלוויזיה החלה כתחקירנית בתוכניות "מבט שני" ו"בוקר טוב ישראל" בערוץ 1. ב-1990 החלה להגיש ולערוך את מהדורת החדשות המקומית של חברת הטלוויזיה בכבלים "מתב" ואת התוכנית "שישי-אישי" (בבימוי רון כחלילי). בהמשך הייתה עורכת ראשית של מחלקת החדשות בחברה.

ב-1993 נבחרה להגיש את מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 2 לצד יעקב אילון, ומאוחר יותר לצד גדי סוקניק. חיימוביץ' (לצד אילון או סוקניק) זכתה 5 פעמים בפרס "מסך הזהב" בקטגורית "מגיש האקטואליה הטוב ביותר". השנה הזכורה ביותר היא הזכייה ב-2002, השנה שבה עברה חיימוביץ' להגיש את מהדורת החדשות המרכזית ב"חדשות 10", לצד אילון. כאשר עלתה לבמה כדי לקבל את הפרס, פנה סוקניק ישירות לחיימוביץ' ואמר "אני לא מבין גדול בכדורגל, אבל דבר אחד אני יודע - הרכב מנצח לא מחליפים". על כך ענתה לו חיימוביץ': "לדרבי חוקים משלו", ואחר כך הוסיפה: "אני רק מקווה, לכולנו, שבשנה הקרובה נביא לכם חדשות טובות יותר".

בסוף 2010 הודיעה חיימוביץ' כי בכוונתה לפרוש מהגשת מהדורת החדשות המרכזית בערוץ 10, לטובת הקדשת זמן רב יותר למשפחתה.[5] ב-6 ביוני 2011 הגישה את המהדורה האחרונה שלה ובסופה נפרדה מהצופים. מאז ממלאת את מקומה תמר איש-שלום.

היא תרגמה יחד עם תמי גרייניק את ספר המתכונים "אוכל למחשבה". במשך 22 שנה הייתה צמחונית, עד שבשנת 2012 הפכה טבעונית.[6] לאחר עזיבתה את תפקיד מגישת החדשות, החלה בהובלת קמפיין להנהגת "יום שני ללא בשר" ("Meatless Monday") בישראל, שלוחה של הפרויקט הבינלאומי להימנעות מאכילת בשר במשך יום אחד בשבוע.[6]

תוכניות תעודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף להגשת המהדורה המרכזית בערוץ 10, יצרה חיימוביץ' סדרות תיעודיות עבור הערוץ, בהן: "על המשקל" (על תופעת ההשמנה העולמית והישראלית), "הפלא השמיני" (על הטלפון הסלולרי והשפעותיו על חיינו), ו"אמא יקרה לי" (הכותרת לפי שירו של משה דפנא), המספרת על נשים שלא ויתרו על אמהוּת (פרק מעקב מיוחד שודר באוגוסט 2009).

בדצמבר 2013 החלה להגיש את תוכנית התחקירים "המערכת" בשידורי "רשת", ערוץ 2.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיקי חיימוביץ' בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "תופעת הצמחונות כובשת את הארץ". mako. 7 ביוני 2012. בדיקה אחרונה ב-18 בספטמבר 2017. 
  2. ^ מיקי חיימוביץ, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
  3. ^ אילן לוקאץ', ‏מיקי חיימוביץ' חוגגת 50 ונזכרת בימית, באתר ‏mako‏‏, ‏7 ביוני 2012‏
  4. ^ "אחרי 23 שנים: מיקי חיימוביץ' ואלי אילדיס מתגרשים | ישראל היום". ישראל היום (בעברית). בדיקה אחרונה ב-18 בספטמבר 2017. 
  5. ^ רז שכניק, מיקי חיימוביץ' פורשת מהגשת החדשות בערוץ 10, באתר כלכליסט, 20 בדצמבר 2010
  6. ^ 6.0 6.1 סרטוניםתמר איש שלום, מיקי חיימוביץ' - מהדסק לקידום הצמחונות: "החדשות היו לי לזרא", באתר ערוץ עשר, 26 בנובמבר 2012 (במקור, מאתר "nana10")