מיקי חיימוביץ'
![]() | |
לידה |
15 ביוני 1962 (בת 60) תל אביב-יפו, ישראל ![]() |
---|---|
שם לידה |
מיכל חיימוביץ' ![]() |
מדינה |
![]() |
השכלה |
אוניברסיטת תל אביב ![]() |
תקופת הפעילות | 1990–הווה (כ־33 שנים) |
עיסוק | עיתונאית, מגישת חדשות |
מעסיק |
ערוץ 2, ערוץ 10 בהווה רדיו תל אביב |
בן או בת זוג |
אלי אילדיס (1994–2017) ![]() |
מספר צאצאים |
2 ![]() |
קישורים חיצוניים | |
פייסבוק | haimovichmiki |
טוויטר | mikihaimovich1 |
![]() ![]() |
![]() | |||||
לידה |
15 ביוני 1962 (בת 60) תל אביב-יפו, ישראל ![]() | ||||
---|---|---|---|---|---|
מדינה |
![]() | ||||
השכלה |
אוניברסיטת תל אביב ![]() | ||||
מפלגה | חוסן לישראל | ||||
סיעה | כחול לבן | ||||
בן או בת זוג |
אלי אילדיס (1994–2017) ![]() | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
![]() ![]() |
מיכל "מיקי" חיימוביץ' (נולדה ב-15 ביוני 1962, י"ג בסיוון ה'תשכ"ב) היא עיתונאית, פעילת סביבה ואשת תקשורת ישראלית, אשר במשך כשנתיים הייתה גם פוליטיקאית. כיהנה כחברת הכנסת מטעם מפלגת "חוסן לישראל" בסיעת "כחול לבן" ושימשה יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה וסגנית יושב ראש הכנסת.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולדה מיכל חסידה חיימוביץ'[1] וגדלה בתל אביב, לאמה סימון שעלתה לבדה מטורקיה.[2] הייתה חניכה ומדריכה בתנועת הצופים.[3] את שירותה בצה"ל עשתה חיימוביץ' תחילה כמ"כית, לאחר מכן יצאה לקצונה ושירתה כמפקדת פלוגה בבה"ד 12. שימשה קצינה בפינוי ימית ושירתה מספר שנים בשירות קבע.[4][5]
לאחר שחרורה מצה"ל, עבדה תקופה קצרה כדיילת באל על.
חיימוביץ' בעלת תואר ראשון במדע המדינה מאוניברסיטת תל אביב. עם סיום לימודיה, פנתה לעסוק בתחום התקשורת. את דרכה בעולם הטלוויזיה החלה כתחקירנית בתוכניות "מבט שני" ו"בוקר טוב ישראל" בערוץ 1. ב-1990 החלה להגיש ולערוך את מהדורת החדשות המקומית של חברת הטלוויזיה בכבלים "מתב" ואת התוכנית "שישי-אישי" (בבימוי רון כחלילי). בהמשך מונתה לעורכת ראשית במחלקת החדשות בחברה.
ב-1994 נבחרה להגיש את מהדורת החדשות המרכזית של חברת החדשות של ערוץ 2 לצד יעקב אילון, ומאוחר יותר לצד גדי סוקניק. חיימוביץ' (לצד אילון או סוקניק) זכתה 5 פעמים בפרס "מסך הזהב" בקטגוריית "מגיש האקטואליה הטוב ביותר". הזכייה הזכורה ביותר היא זו מ-2002, השנה שבה עברה חיימוביץ' להגיש את מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ עשר, לצד אילון. כאשר עלתה לבמה כדי לקבל את הפרס, פנה סוקניק ישירות לחיימוביץ' ואמר "אני לא מבין גדול בכדורגל, אבל דבר אחד אני יודע - הרכב מנצח לא מחליפים". על כך ענתה לו חיימוביץ': "לדרבי חוקים משלו", ואחר כך הוסיפה: "אני רק מקווה, לכולנו, שבשנה הקרובה נביא לכם חדשות טובות יותר".
בנוסף להגשת המהדורה המרכזית בערוץ 10, יצרה חיימוביץ' סדרות דוקומנטריות שונות עבור הערוץ, מרביתן בנושאי חברה וצרכנות. בין הסדרות אותן יצרה לאורך השנים ניתן למנות את "על המשקל" (על תופעת ההשמנה העולמית והישראלית), "הפלא השמיני" (על הטלפון הסלולרי והשפעותיו על חיינו) ו"אמא יקרה לי" (הכותרת היא "לשון נופל על לשון" לפי שירו של משה דפנא), העוסקת בהתמודדותן של נשים שאינן מצליחות להביא ילדים לעולם ובמאבקן שלא לוותר על האמהוּת (פרק מעקב מיוחד שודר באוגוסט 2009).
בסוף 2010 הודיעה חיימוביץ' כי בכוונתה לפרוש מהגשת מהדורת החדשות המרכזית בערוץ 10, לטובת הקדשת זמן רב יותר למשפחתה.[6] ב-6 ביוני 2011 הגישה את המהדורה האחרונה שלה ובסופה נפרדה מהצופים. מאז, מילאה את מקומה תמר איש-שלום ולאחר מכן הילה קורח.
בדצמבר 2013 החלה להגיש את תוכנית התחקירים "המערכת" ברשת, ערוץ 2, במסגרתה יצרה והגישה עשרות תחקירים עיתונאיים שהתמקדו בסוגיות חברתיות וכלכליות שונות כגון המוסד לביטוח לאומי, הפנסיה, עובדי הקבלן, הדיור הציבורי והביורוקרטיה במשרדי הממשלה. כמו כן, הובילה מספר תחקירים בנושא "המזון המזיק" תוך התמקדות בהשפעתו על תזונת ילדים, בריאותם והתפתחותם. בנוסף, יזמה תחקירים סביבתיים שונים שעסקו בבזבוז משאבים בתעשיית המזון, נזקי צריכת הפלסטיק, זיהום מי הים, תחבורה ציבורית, זיהום אוויר והשפעתו על תהליכי ההתחממות הגלובלית ועוד.
קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב־7 בפברואר 2019 הודיעה כי היא מתמודדת בבחירות לכנסת העשרים ואחת במסגרת מפלגת חוסן לישראל בראשות הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ,[7] שהתאחדה עם מפלגת תל"ם בראשות משה יעלון, ושובצה במקום הרביעי. לאחר האיחוד עם "יש עתיד" להקמת כחול לבן, היא שובצה במקום השביעי, כאישה הראשונה ברשימה לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת. בבחירות הרשימה קיבלה 35 מנדטים, וחיימוביץ נבחרה לכנסת העשרים ואחת ולאחר מכן בסבב הבחירות הנוסף נבחרה לכנסת ה-22.
חיימוביץ' ידועה כפעילת זכויות בעלי חיים. ב-29 באפריל 2019, יום לפני השבעתה לכנסת בפעם הראשונה, ביקשה חיימוביץ' מיושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין לדאוג להחלפת מושב העור שבמקומה במליאת הכנסת, לכיסא מחומר סינתטי, והוסיפה שראוי לבחון אף החלפה עתידית של כל כיסאות המליאה.[8] עם זאת, מנכ"ל הכנסת, אלברט סחרוביץ, דחה את הבקשה.[9]
ב-15 במאי 2019 נאמה בכנסת והתייחסה ארוכות למשבר האקלים, וקראה להכריז על מצב חירום אקלימי.[10] ב-21 במאי 2019 נערכה מחאה של מאות תלמידים ליד משכן הכנסת בירושלים בנושא זה.[11][12] המחאה זכתה לתמיכה מתוך הכנסת,[13] ולאחריה כתבה חיימוביץ': ”הגיע הזמן להכריז גם בישראל על מצב משבר אקלימי, לעצור את פליטת גזי החממה, לעבור לאנרגיות מתחדשות, להילחם בנזקי הפלסטיק ולשמור על בעלי החיים לפני שיהיה מאוחר מדי”[14]
בזמן כהונת הכנסת ה-21 (הקצרה בהיסטוריה) והכנסת ה-22 בזמן ממשלת המעבר, הספיקה ח"כ חיימוביץ' לפעול בנושאי איכות הסביבה וזכויות בעלי חיים: הגישה הצעות חוק ופעלה לטובת נושאים סביבתיים כמו הזיהום במפרץ חיפה, החוק נגד המשלוחים החיים, חוק הפיקדון, חוק הפרוות, החוק נגד הרעלת אוכלוסיית הנשרים הנכחדת בישראל ועוד.
ב-27 בדצמבר 2020, לקראת הבחירות לכנסת ה-24, הוכרז שחיימוביץ' לא תכלל עוד ברשימת "כחול לבן".[15] לפיכך, היא כיהנה בכנסת עד לסוף פעילותה של הכנסת ה-23 בראשית אפריל 2021.
לאחר הפעילות הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
זמן קצר לאחר עזיבתה את הכנסת, החלה לשמש כיושבת ראש הוועד המנהל של מרכז השל לקיימות.
ב-15 במאי 2022 נודע כי תתחיל להגיש תוכנית על קיימות ברדיו תל אביב יחד עם הסופרת ובעלת טור ב"ידיעות אחרונות" דניאלה לונדון דקל.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיימוביץ' הייתה נשואה בשנית[16] למגיש הטלוויזיה אלי אילדיס, ולהם שני ילדים. בספטמבר 2017, הודיעו הזוג על פרידה לאחר 23 שנות נישואים.[17]
כיום חיימוביץ' בזוגיות עם המוזיקאי עדי רנרט.[18]
עמדותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיימוביץ' תומכת בצמצום צריכת מזון מן החי ובהפחתת השימוש במשאבי טבע מתכלים כגון נפט ופחם ובמעבר לאנרגיה ירוקה. היא עוסקת בהגברת המודעות למשבר האקלים, בדגש על שימוש בתחבורה ציבורית וצמצום זיהום האוויר. בנוסף, חיימוביץ' מתנגדת לפגיעה במערכת האקולוגית הימית, בדגש על שימור החופים וטיפוחם, ומתנגדת לזיהום מי הים על ידי מפעלי תעשייה שונים.
חיימוביץ' פעילה להפחתת אכילת בשר ממניעים מצפוניים וסביבתיים ועוסקת רבות בזכויות בעלי חיים.[19] היא ערכה את ספר המתכונים "אוכל למחשבה" בשיתוף עם תמי גרייניק. חיימוביץ היא צמחונית 31 שנה, ובשנת 2012 הפכה לטבעונית.[20] לאחר עזיבתה את תפקיד מגישת החדשות, החלה בהובלת קמפיין להנהגת "יום שני ללא בשר" ("Meatless Monday") בישראל, שלוחה של הפרויקט הבינלאומי להימנעות מאכילת בשר במשך יום אחד בשבוע.[20] כיו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, החלה לקדם את היוזמה להנהגת יום עבודה אחד בשבוע מהבית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיקי חיימוביץ', ברשת החברתית פייסבוק
מיקי חיימוביץ', ברשת החברתית טוויטר
מיקי חיימוביץ', ברשת החברתית אינסטגרם
- מיקי חיימוביץ', במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
מיקי חיימוביץ', במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
מיקי חיימוביץ', באתר הכנסת
מיקי חיימוביץ', ברשת החברתית פייסבוק
מיקי חיימוביץ', ברשת החברתית טוויטר
מיקי חיימוביץ', ברשת החברתית אינסטגרם
- מיקי חיימוביץ', באתר כנסת פתוחה
- מיקי חיימוביץ', באתר ערוץ כנסת
- אושר לפידות, רון כלף, ליאור אבזון, עכבר העיר אונליין, "הבעיה בערוץ 10 היא לא המשכורות": מיקי חיימוביץ' אופטימית, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2009
- גילי איזיקוביץ, שיחת היום: "מיקי חיימוביץ', האם האולפן הדינמי של ערוץ 10 באמת תורם להגשת החדשות?", באתר הארץ, 12 בנובמבר 2010
- רון קסלר ונמרוד דביר, מלכת המסך: נפרדים ממיקי חיימוביץ', באתר nrg, 20 בדצמבר 2010
- ערן סויסה, 10 ,9, 8, 7, 6. . . . ., באתר nrg, 5 ביוני 2011
- סיקור מיוחד: מיקי חיימוביץ' מחזירה את השידור, באתר וואלה!
- מיקי חיימוביץ': "בשנתיים האחרונות קרתה כאן מהפכה", באתר Xnet, 1 בפברואר 2015
- רן בוקר, מיקי חיימוביץ': "שום געגוע לאולפן החדשות", באתר ynet, 19 במרץ 2015
- דיאנה בחור ניר, אבא לקח אותנו לכל הסטייקיות הרומניות אבל תמיד הבהיר לי: "אני אוהב בעלי חיים, הם אוהבים אותך ללא תנאי", באתר כלכליסט, 14 במאי 2015
- "אנחנו על סף מהפכה", באתר העין השביעית, 7 בדצמבר 2016
- טל גרנות, מיקי חיימוביץ': תמיד ידעתי שאני רוצה להצליח, באתר onlife, 29 בדצמבר 2016
רז שכניק, מה הכי מפחיד אותי? שהתהליכים שאני מזהה כאן יימשכו ונידרדר למשטר דיקטטורי, באתר "ידיעות אחרונות", 3 במאי 2017
איתי סגל, בחזרה למרפסת של אבא, באתר "ידיעות אחרונות", 18 באפריל 2018
- מורן אזולאי ואטילה שומפלבי, מיקי חיימוביץ' רוצה להיות שרה: "פינוי התנחלויות? תלוי בהסכם", באתר ynet, 24 בפברואר 2019
(גם ביוטיוב
)
רחל טלשיר, מיקי חיימוביץ': "לצמצם באכילת בשר זאת לא פריבילגיה. זאת חובה", באתר הארץ, 11 במאי 2019
מיקי חיימוביץ בוועידת טד על הקמת הקמפיין הישראלי של מיזם 'יום שני ללא בשר', באתר ועידת טד
איתי סגל, "מעולם הפוליטיקה לא הייתה כל כך רעילה", באתר "ידיעות אחרונות", 29 בינואר 2021
- פגישה עם רוני קובן עונה 7 | פרק 8 - מיקי חיימוביץ
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מיקי חיימוביץ, www.ishim.co.il
- ^ @mikihaimovich1, ״אמא, ציונית אמיתית עלתה לבד מטורקיה ומרגישה היום מבורכת.״, באתר טוויטר, 30 באפריל 2019
- ^ 100 שנות צופים, ynet, 2019-02-14
- ^ מיקי חיימוביץ, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- ^ אילן לוקאץ', מיקי חיימוביץ' חוגגת 50 ונזכרת בימית, באתר מאקו, 7 ביוני 2012
- ^ רז שכניק, מיקי חיימוביץ' פורשת מהגשת החדשות בערוץ 10, באתר כלכליסט, 20 בדצמבר 2010
- ^ יובל קרני, מיקי חיימוביץ' מצטרפת לגנץ, באתר ynet, 7 בפברואר 2019
- ^ יוני גבאי, מיקי חיימוביץ לא מרוצה מכיסא העור: "זה צער בעלי חיים", באתר כיכר השבת, 29 באפריל 2019
- ^ מישאל לוי, מנכ"ל הכנסת מסרב להחליף כסא לח"כ מיקי חיימוביץ, באתר כיכר השבת, 30 באפריל 2019
- ^ נאום הבכורה של מיקי חיימוביץ', בעמוד הפייסבוק של מיקי חיימוביץ', 21 במאי 2019
- ^ עפר לבנת, הצעירים בדרך לכנסת: מחאת תלמידים נגד משבר האקלים, באתר מעריב אונליין, 21 במאי 2019
- ^ שביתת תלמידים למען האקלים, כחלק ממחאת הנוער העולמית, בעמוד הפייסבוק של מור גלבוע, 21 במאי 2019
- ^ התמודדות עם המשבר הסביבתי ובראשו משבר האקלים, בעמוד הפייסבוק של יעל כהן-פארן, 21 במאי 2019
- ^ בני הנוער הגיעו למחות מול משכן הכנסת, בעמוד הפייסבוק של מיקי חיימוביץ', 21 במאי 2019
- ^
חברת הכנסת מיקי חיימוביץ' הודיעה כי לא תתמודד ברשימת כחול לבן לכנסת, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2020
- ^ מיקי חיימוביץ' ואלי אילדיס החליטו לפרק את החבילה, באתר מעריב אונליין, 18 בספטמבר 2017
- ^ ערן סויסה, אחרי 23 שנים: מיקי חיימוביץ' ואלי אילדיס מתגרשים, באתר ישראל היום, 18 בספטמבר 2017
- ^ ברק, תחיה (2023-01-30). "מיקי חיימוביץ': "אמא חסרה לי מאוד. לא היה לנו קלוז'ר"". Ynet. נבדק ב-2023-01-30.
- ^ אביב לביא, צמחונות להמונים, באתר מאקו, 7 ביוני 2012
- ^ 1 2
תמר איש שלום, מיקי חיימוביץ' - מהדסק לקידום הצמחונות: "החדשות היו לי לזרא", באתר של "רשת 13", 26 בנובמבר 2012 (במקור, מאתר "nana10")
יושבי ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת | ||
---|---|---|
יושבי ראש ועדת הפנים (1949–1974): | בנימין מינץ • יוסף ספיר • נחום חת • יעקב ריפתין • מרדכי סורקיס | |
יושבי ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה (1974–2003): | יוסף תמיר • יורם ארידור • שלמה הלל • שושנה ארבלי-אלמוזלינו • דב שילנסקי • יהושע מצא • סאלח טריף • מיכה גולדמן • דוד אזולאי • משה גפני • יורי שטרן • ראלב מג'אדלה | |
יושבי ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה (מ־2006): | ראלב מג'אדלה • אופיר פינס-פז • דוד אזולאי • אמנון כהן • מירי רגב • דודי אמסלם • יואב קיש • מיקי חיימוביץ' • סעיד אלחרומי • וליד טאהא |
- רשימת חברי הכנסת
- נשות טלוויזיה ישראליות
- דיילות אל על
- דיילי אל על
- טבעוניות ישראליות
- טבעונים ישראלים
- מחברות ספרי בישול ישראליות
- מחברי ספרי בישול ישראלים
- מנחות טלוויזיה ישראליות
- סגל חברת החדשות
- ערוץ עשר: שדרניות, שחקניות ומנחות
- זוכי פרס מסך הזהב: מנחים
- בוגרות תיכון חדש
- בוגרי תיכון חדש
- זוכי פרס הגלובוס הירוק
- מגישות חדשות ישראליות
- מגישי חדשות ישראלים
- חברות כנסת מטעם חוסן לישראל
- חברי כנסת מטעם חוסן לישראל
- חברות הכנסת העשרים ושתיים
- חברי הכנסת העשרים ושתיים
- חברות הכנסת העשרים ושלוש
- חברי הכנסת העשרים ושלוש
- פעילות זכויות בעלי חיים ישראליות
- פעילי זכויות בעלי חיים ישראלים
- חברות הכנסת העשרים ואחת
- חברי הכנסת העשרים ואחת
- חברות כנסת מטעם כחול לבן
- חברי כנסת מטעם כחול לבן
- בוגרות תנועת הצופים בישראל
- בוגרי תנועת הצופים בישראל
- בוגרות אוניברסיטת תל אביב
- בוגרי אוניברסיטת תל אביב
- יושבי ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה
- סגני יושב ראש הכנסת בכנסת העשרים ושלוש
- חברי כנסת טבעונים
- ישראליות שנולדו ב-1962
- ישראלים שנולדו ב-1962