יונית לוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יונית לוי
יונית לוי ב-2008
יונית לוי ב-2008
לידה 12 ביולי 1977 (בת 43)
ירושלים, ישראל
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות הפעילות 1999–הווה (כ־21 שנים)
עיסוק עיתונאית, מגישת חדשות, מנחת טלוויזיה, שדרנית רדיו עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק חברת החדשות
סוג כתב הגשת מהדורת החדשות המרכזית של חברת החדשות
בן או בת זוג עידו רוזנבלום (11 בספטמבר 2011) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 (נכון ל־19 במאי 2018) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
טוויטר LeviYonit
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
יונית לוי בעמדת שידור של חדשות 2 בכיכר המדינה, בהפגנת הסיום של מחאת האוהלים (2011)

יונית לוי (נולדה ב-12 ביולי 1977) היא שדרנית רדיו וטלוויזיה, מגישת חדשות ועיתונאית ישראלית. לוי מגישה את מהדורת החדשות המרכזית של חברת החדשות בערוץ קשת 12 (בעבר בערוץ 2) החל מדצמבר 2002.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוי נולדה בירושלים ליורם לוי שעלה מברית המועצות, ולנעמי (לבית רוטנברג) שעלתה מרומניה. בגיל ארבע עברה עם משפחתה לשיקגו וללוס אנג'לס שבארצות הברית, במסגרת שליחות של אביה.[1] כשהייתה בת שמונה שבה עם בני משפחתה לישראל והתגוררה בשכונת הגבעה הצרפתית בירושלים.[2] למדה בבית הספר המסורתי בירושלים.[1] בעלת תואר ראשון בהיסטוריה וספרות אנגלית מהאוניברסיטה העברית ותואר שני בספרות אנגלית מאוניברסיטת תל אביב.[3]

החלה את דרכה העיתונאית בגלי צה"ל, בתפקיד כתבת ובהמשך עורכת חדשות החוץ. בתקופה מסוימת שימשה מגישה מחליפה בתוכנית "מה בוער".

לאחר תפקידיה ברדיו עברה לחדשות ערוץ 2 והייתה עורכת חדשות החוץ ומגישה. החלה בעבודתה בטלוויזיה לראשונה בשנת 1999, כאשר דיווחה על מלחמת קוסובו מגבול קוסובו. הגישה מבזקי חדשות קצרים בכל שעות היממה והייתה אחראית על מבזק החדשות הרחב ב"אולפן שישי". בנוסף, שימשה מגישה במבזקי חדשות מיוחדים. מונתה לעורכת המשנה של המהדורה המרכזית.

לקראת סוף שנת 2002 הודיעה מיקי חיימוביץ' על פרישתה מהגשת המהדורה המרכזית ומעברה לחדשות 10, ולוי נבחרה להחליפה כמגישה לצדו של גדי סוקניק. לוי הגישה את מהדורתה הראשונה ב-22 בדצמבר 2002 לצדו של סוקניק. באוגוסט 2007 הודיע סוקניק על פרישתו מהגשת המהדורה המרכזית. בתחילה חיפשו מחליף שישב לצדה של לוי במקום סוקניק, אך לבסוף הוחלט להשאיר את לוי כמגישה יחידה במהדורת החדשות, וחברת החדשות הפסיקה את קונספט ההגשה הזוגית. מאז מגישה לוי את המהדורה המרכזית לסירוגין עם דני קושמרו, ובימי שידור מיוחדים מגישים לוי וקושמרו כשאחד מהם משדר מהאולפן, והאחר משדר מהשטח.

בצד תפקידה כמגישה, לא חדלה לוי מלתפקד גם כעיתונאית בשטח, ונשלחה לסקר אירועים רבים, ובנוסף הגישה פעמים רבות את המהדורה המרכזית מהשטח וממוקדי ההתרחשות, ולא מאולפן החדשות בנווה אילן.

במהלך שנותיה כעיתונאית עסקה לוי באופן נרחב בסיקור הנעשה בארצות הברית. בין היתר סיקרה את פיגועי 11 בספטמבר, באותו העשור הספיקה לראיין שלושה נשיאים בארצות הברית: ברק אובמה (פעמיים) בעודו מכהן, ג'ורג' ווקר בוש בעודו מכהן וביל קלינטון לאחר סיום תפקידו.

בין הראיונות הבולטים שערכה היו הריאיון עם ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר, אותו ראיינה יחד עם הכתב המדיני של חדשות ערוץ 2 אודי סגל, כמו כן בשנת 2010 קיימה ריאיון עם נשיא ארצות הברית ברק אובמה,[4] וב-2013 ראיינה אותו שוב.[5] בנוסף בשנת 2013, ראיינה באיטלקית את ראש ממשלת איטליה סילביו ברלוסקוני. בשנת 2016 ראיינה את ראש ממשלת רוסיה דמיטרי מדבדב.[6] נוסף על כך קיימה ראיונות עם שלושה ראשי ממשלות בישראל (שרון, אולמרט, נתניהו), שלושה נשיאים (קצב, פרס, ריבלין), ועם שרים בכירים רבים לאורך השנים.

על פי סקר דעת קהל שערכה חברת שילוב Millward Brown בעבור TheMarker בראשית 2009 ופורסם בתום מבצע עופרת יצוקה, יונית לוי נתפסה כמגישה האמינה ביותר, עם 8% מהקולות (בפער קטן מהמדורגים במקומות השני והשלישי בסקר, יעקב אילון ורוני דניאל עם 7% כל אחד).[7]

בשנת 2012 נבחרה על ידי nrg מעריב למגישת החדשות השנייה הטובה ביותר, בשוויון עם תמר איש-שלום ולאחר עמיתה דני קושמרו.[8]
לוי נשואה לאיש הטלוויזיה עידו רוזנבלום ולזוג בן ושתי בנות. הם מתגוררים בתל אביב.

פרויקטים עיתונאיים ומשדרים מיוחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוי נשלחה לניו יורק בעקבות פיגועי 11 בספטמבר 2001 וסיקרה משם בהרחבה את הנושא. כשנתקלה בנשיא ארה״ב לשעבר ביל קלינטון שעבר לידה ברחוב, שוחחה איתו לוי באופן ספונטני.

ב-2005 ערכה כתבת מעקב אחר משפחה שפונתה מגוש קטיף ותיעדה את החודשים האחרונים שלהם כתושבי הגוש בזמן שלפני יישום תוכנית ההתנתקות שהושלמה באוגוסט 2005. בעת ביצוע תוכנית ההתנתקות, נשלחה לוי לשדר במשך מספר שבועות את המהדורה המרכזית מהאולפן הפתוח שנבנה במיוחד בנווה דקלים, אחד ממוקדי הפינוי העיקריים. עם פרוץ מלחמת לבנון השנייה ביולי 2006 נשלחה לעמדת השידור בצפון (קריית שמונה וחיפה) ומשם הגישה במשך מספר שבועות. בזמן אסון השרפה בכרמל, הגישה לוי את המשדרים המיוחדים של אולפן שישי וחדשות סוף השבוע מאוניברסיטת חיפה סמוך לדליקות. בשנת 2012, בזמן מבצע עמוד ענן, הגישה לוי את המהדורה המרכזית, אולפן שישי וחדשות סוף השבוע מיישובי הדרום.

בשנת 2014, בזמן מבצע צוק איתן, לצד הגשת המשדרים המיוחדים מגבול רצועת עזה, ראיינה לוי את ראש הממשלה, שר הביטחון, את מפקד חטיבת גולני אל״מ רסאן עליאן, ואת ארוסתו של סגן הדר גולדין לאחר מותו.

באוקטובר 2011, ביום חתונתה של לוי, פורסמה העסקה לשחרור גלעד שליט, ואורחים רבים שנכחו בחתונה עזבו את מתחם החתונה בדירתה של לוי ומיהרו לאולפני הטלוויזיה.[9] לאחר שבוע, קטעה לוי את ירח הדבש שלה על מנת לשדר את חזרתו של גלעד שליט, והגישה את משדר הבוקר המיוחד משעה 7:00 ואת המהדורה המרכזית בערב.

לוי הגישה את המשדרים המרכזיים של שידורי הבחירות בישראל החל משנת 2003, ובהמשך בשנים 2006, 2009, 2013, 2015, אפריל 2019, ספטמבר 2019 ו-2020. ובשלושה האחרונים שברה שיא שידור כאשר שידרה 11 שעות ברצף לאורך כל הלילה. כל משדרי הבחירות בהגשתה של לוי היו השידורים הנצפים ביותר.

תקריות לאורך הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006, בזמן מלחמת לבנון השנייה, לוי קטעה את שרת החוץ דאז ציפי לבני בהינף יד מבטל במהלך ריאיון שערכה עימה במהדורת החדשות. באותה מהדורה ביקשה לוי מלבני הסברים לגבי הסכם הפסקת האש והעלתה השגות בנושא. לבני החלה להשיב ונקטעה באמצע דבריה על ידי לוי, בתוספת אותו נפנוף יד. שרת החוץ נותרה פעורת פה. בעקבות תלונות שקיבלה הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו על הזלזול שהפגינה לוי כלפי לבני, ולאחר בדיקה הועבר הטיפול בנושא לחברת החדשות – שהחליטה כי לוי תתנצל בפני לבני על התנהגותה. לוי התנצלה טלפונית בפני לבני, שמצדה אמרה שההתנצלות התקבלה לשביעות רצונה.

ב-2009 במהלך מבצע עופרת יצוקה, כאשר לוי העבירה את משדר החדשות של ערוץ 2 לאורך המבצע לצד דני קושמרו לסירוגין באולפן ובגבול רצועת עזה, חתמו כ-35,000 איש על עצומה הקוראת להדחתה מתפקיד מגישת החדשות המרכזית בערוץ 2, בטענה כי היא אינה אובייקטיבית בדיווחיה, וכי היא מגלה אמפתיה לפליטי עזה. העצומה עוררה דיון תקשורתי בנושא והביאה את חברת החדשות של ערוץ 10 לפרסם הודעת תמיכה בלוי באופן חריג[10].

בספטמבר 2018 ישבה לוי לראיין את מוניקה לווינסקי לאחר הרצאה שנשאה האחרונה. כשלווינסקי נשאלה על ידי לוי האם היא מצפה להתנצלות אישית מהנשיא קלינטון, השיבה: "אני מצטערת, לא אוכל לעשות את זה" ועזבה את הבמה. לאחר מכן הבהירה לווינסקי כי לוי הפרה את הסיכום המוקדם שלא יישאלו שאלות בנושא. לוי או חברת החדשות לא פרסמו הצהרה בנושא מטעמם, מלבד תודה ללווינסקי על ההרצאה. בעקבות התקרית נוצרה סערה בדעת הקהל בישראל ובאמריקה, ועיתונאים בישראל (מחברת החדשות ומחוצה לה) פרסמו הודעות תמיכה בלוי והדגישו את יושרה העיתונאי.


סרטים שיצרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יונית לוי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]